פרשת ויצא תש"ח - עבודת יעקב אצל לבן
עיין שאלון ויצא תש"ד שאלות ד, ה, ו הדנות אף הן בפסוקינו אלה.
א. פרטי עבודת יעקב בבית לבן
פרטי עבודת יעקב בבית לבן מסופרים בפרוטרוט בפרק ל"א ל"ח-מ'. הסבר, מה הטעם שלא ניתן תיאור זה כבר כאן בפרקנו אחרי פסוק כ' או אחרי פסוק ל', הלא זהו מקומו! ולמה נדחה תיאור זה עד לפרק ל"א?
ב. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה הכי אחי אתה: לשון תימה, וכי בשביל שאחי אתה תעבדני חנם.
הכי אחי אתה This is a question: — IS IT BECAUSE THOU ART MY BROTHER THAT THOU SHOULDST SERVE ME FOR NOUGHT?
*
מה קשה לו?
ד"ה הכי קרא שמו: לשון תימה הוא, כמו (לקמן כ"ט ט"ו) הכי אחי אתה, שמא לכך נקרא שמו יעקב על שם סופו שהוא עתיד לעקבני. תנחומא (תנחומא ישן כ"ג) למה חרד יצחק, אמר שמא עוון יש בי שברכתי הקטן לפני הגדול, ושניתי סדר היחס. התחיל עשו מצעק ויעקבני זה פעמים, אמר לו אביו מה עשה לך, אמר לו את בכורתי לקח, אמר בכך הייתי מצר וחרד שמא עברתי על שורת הדין, עכשיו לבכור בירכתי, גם ברוך יהיה.
הכי קרא שמו IS IT BECAUSE HE HAS BEEN CALLED [JACOB]—This is a question, like (29:15) “Is it because (הכי) thou art my brother?” Perhaps that is why they have given him the name Jacob — in reference to what was to happen in the future — that he would some time or other supplant me (יעקבני)? (Tanchuma). Why did Isaac tremble? He thought: Perhaps I have sinned in blessing the younger before the elder, thus changing the order of relationship between them. But when Esau began to cry out, “for he hath supplanted me these two times”, his father asked him, “What did he do to you?” He replied, “He took away my birth-right”. Isaac thereupon said, “It was on account of this that I was grieved and trembled: perhaps I had overstepped the line of strict justice. Now, however, I have really blessed the first-born — ‘And he shall indeed be blessed’”.
ד"ה ועבדתני: כמו ותעבדני, וכן כל תיבה שהיא לשון עבר הוסיף וי"ו בראשה היא הופכת התיבה להבא.
ועבדתני is the same in sense as ותעבדני THAT THOU SHOULDST SERVE ME. So, too, in the case of every verb in the past tense, if one adds as prefix a ו it may change the verb to the future.
*
מה קשה לו?
בעל "נימוקי רש"י", מקשה:
והלא כמה וא"ווים מהפכים היו מראשית התורה, מן "ויהי אור" עד "ועבדתני", ולמה איחר רש"י פירושם עד כאן?
ד"ה ועיני לאה רכות: שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובוכה, שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן.
רכות TENDER — She thought she would have to fall to the lot of Esau and she therefore wept continually, because everyone said, “Rebekah has two sons, Laban has two daughters — the elder daughter for the elder son, the younger daughter for the younger son” (Genesis Rabbah 70:16).
ג. להצעת יעקב "אעבדך שבע שנים"
"אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה"
And Jacob loved Rachel; and he said: ‘I will serve thee seven years for Rachel thy younger daughter.’
**
שתי קושיות מקשים המפרשים לבקשת יעקב זו: א) למה ביקש יעקב לשנות הסדר, לישא הצעירה לפני הבכירה, והלא ידע שאינו הגון לעשות כן? ב) למה קפץ והבטיח מיד עבודת שבע שנים (שהוא למעלה מעבודת עבד עברי), ואולי היה לבן מתרצה בפחות מזה, והיה יכול לתת ללבן להציע תביעותיו? נסה לתרץ את שתי הקושיות בתירוץ אחד בדרך הפשט!
ד. הכיצד "כימים אחדים"?
"וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים"
And Jacob served seven years for Rachel; and they seemed unto him but a few days, for the love he had to her.
בעל עקדת יצחק, שואל:
איך אמר שהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה, אדרבה, שהתוחלת הממושכה למה שישתוקק האדם מאד מאד הוא צער גדול... וכבר הסכימו על זה חז"ל (שמות רבה): "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים" (שמות ב') אמרו: "לפי שהיו ימים של צער קורא אותם רבים". ואם כן – כבר היה לו לומר "ויהיו בעיניו כאלף שנים באהבתו אותה".
ענה לשאלתו!
ה. "ואבואה אליה"
"הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ"
And Jacob said unto Laban: ‘Give me my wife, for my days are filled, that I may go in unto her.’
ד"ה מלאו ימי: שאמרה לי אמי. ועוד מלאו ימי, שהרי אני בן שמונים וארבע שנה ואימתי אעמיד שנים עשר שבטים, וזהו שאמר ואבואה אליה, והלא קל שבקלים אינו אומר כן, אלא להוליד תולדות אמר כן.
מלאו ימי MY DAYS ARE FULFILLED — which my mother told me to remain with you. And another explanation is: MY DAYS ARE FULFILLED for I am now eighty-four years old and when shall I beget twelve tribes? That is what he meant by adding “that I may go in unto her”; for surely even the commonest of people would not use such an expression. But he said this because his mind was intent upon having issue (to fulfil his mission of rearing children who would carry on the religious traditions of his fathers) (Genesis Rabbah 70:18).
ד"ה מלא שבע זאת: ... ועוד יתכן לומר כי כאשר היה בשנה השביעית אמר יעקב ללבן הבה את אשתי כי מלאו ימי, שזו שנת מלאת הימים, וכן זקן עם מלא ימים (ירמיה ו' י"א), הוא אשר הגיעו לשנת סופו. וכן עד יום מלאת ימי מלואיכם (ויקרא ח' ל"ג), עד יום השביעי שבו ימלאו ימי המלואים. או שאמר 'מלאו' בעבור שהיו קרובים להמלא וחשובים כמלאים, וכמוהו רבים. וכן בסדר האחר (בראשית ל"ה י"ח) בצאת נפשה כי מתה, בהיותה קרובה לכך וחשובה כאילו מתה. וזה טעם ואבואה אליה, כלומר לא שתתן אותה ואלכה, אבל שאשאנה ואשלים מעט הימים אשר עלי, כי מעתה לא תירא ממני שאעזבך. ורבותינו עשו מדרש (ב"ר ע' י"ח) בלשון 'ואבואה אליה' בעבור שאיננו דרך מוסר להזכיר כן, אף כי בצדיקים, אבל הכוונה היא מה שאמרתי. ואחרי כן אמר לו לבן מלא שבוע השנים של לאה זאת, כי אולי בעבור שעברתי על דעתך לא תשלים אותן, או כדי שיהיה ידוע מתי התחילו ימי עבודת רחל, ואז אתן לך האחרת בעבודה אשר תעבוד עמדי לאחר הנישואין.
ד"ה ואבואה אליה: נעשה הנישואין, לא האירוסין בלבד, כי חפץ להשיג נחלת ה' בנים (תהלים קכ"ז ג').
ואבאה אליה, let us make the consummation of the wedding immediately after the betrothal, i.e. the chuppah. He wanted to skip as many of the formalities in order to achieve his purpose of building a family with her.
1. מהי התמיהה העומדת לפני כולם? (ועיין בדברי השפתי חכמים: "שאין מדרך מוסר שיאמר השכיר תכף ששלמו שני עבודתו הבה את שכרי", עד כמה טעה בהבנת דברי רש"י!) האם מוצדקת תמיהתם?
ד"ה אלי תבוא: ולא תעשה עוול בזה לבטל עונת אחותי בהיות זה מדעתה ובהסכמתה. וזה הסיפור הנראה מגונה אצל מגלי פנים בתורה הודיענו אמנם שהיה עניין התולדה אצל האבות כמו שהיה עניינו אצל אדם ואשתו קודם חטאם כי לא הייתה כוונתם בו להנאת עצמם כלל אבל היה להקים זרע בלבד לכבוד קונם ולעבודתו, והודיע שבהיות כוונת האמהות רצויה לפני האל יתברך בהשתדלותן בהכנסת הצרות ועניין הדודאים נשמעה תפילתן על זה כי ראוי לצדיק שיעשה ההשתדלות הטבעי האפשר אצלו להשיג חפצו ועם זה יתפלל שישיג התכלית כאמרם ז"ל (יבמות פרק הבא על יבמתו) שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים.
You will come to me. This will entail no injustice since Rochel agreed. Like Adam before the sin, the Patriarchs and Matriarchs related to reproduction as nothing other than a way to produce more servants for Hashem.
(מה פירוש "מגלי פנים בתורה" המוזכר שם?)
3. כיצד עונה הרמב"ן לתמיהה זו?
ו. "לא יעשה כן" וכו'
"לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה"
And Laban said: ‘It is not so done in our place, to give the younger before the first-born.
ר' אליעזר אשכנזי, מקשה שתי קושיות לפסוקנו אשר תשובה אחת לשתיהן:
למה אמר "במקומנו", והלא בשום מקום לא יעשה כן?! למה אמר "לתת הצעירה לפני הבכירה" – ולא אמר "לתת הקטנה לפני הגדולה", כפי מה שאמר (פסוק ט"ז) "שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל", ואמר (י"ח) "ברחל בתך הקטנה"?
**
תרץ את שתי הקושיות יחד, על סמך המסופר בפרשת תולדות!
ז. "ויאהב גם את רחל מלאה"
"וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה"
And he went in also unto Rachel, and he loved Rachel more than Leah, and served with him yet seven other years.
וגם אהבה יותר מלאה, כלומר בא אליה וגם אהבה. רוב גם הפוכים כן בתורה, וכן וברכתם גם אותי (שמות י"ב ל"ב), גם תברכו אותי; וכן גם אותך הרגתי (במדבר כ"ב ל"ג), הנה לחצתי רגלך ונעשית שפי ופסח גם עדיין הייתי הורג אותך.
ויאהב גם את רחל, he not only slept also with her, but also loved her more than he loved Leah. On most occasions in Scripture when the word גם appears in an inverted fashion, such as here, the meaning is similar. In Exodus 12,32 when Pharaoh said to Moses וברכתם גם אותי, the meaning is: “also bless me.” In Numbers 22,33 when the angel said to Bileam: גם אותך הרגתי, he meant: “I would also have killed you, seeing that I first squeezed your foot and you are already lame. Now I would have killed you if not for your ass lying down.”
הזכיר הכתוב שגם אהב רחל יותר מלאה, והטעם, בעבור כי הטבע לאהוב יותר האשה אשר ידע האדם בראשונה, כענין שהזכירו חכמים בנשים (סנהדרין כ"ב ב') ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי. והנה יעקב אהב רחל מלאה שלא כדרך הארץ, וזה טעם 'גם'.
1. מה קשה לכל אחד מהם?
*
2. פרש את דברי הרשב"ם "רוב 'גם' הפוכים בתורה"!
*
3. הבא דוגמא נוספת מתוך פרשתנו ל"גם" הפוך!
4. מה ההבדל בין שני פירושי הרמב"ן?