הערה: בפרק זה עסקו גם גיליונות: מטות- מסעי תש"י ומטות תשי"א. עיין שם וצרפם לגיליוננו.
| א. מקנה |
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה"
Now the children of Reuben and the children of Gad had a very great multitude of cattle; and when they saw the land of Jazer, and the land of Gilead, that, behold, the place was a place for cattle,
הפסוק הזה תחילתו "מקנה" וסופו "מקנה". הסבר למה כיוונה התורה בהבלטה זו של מילת "מקנה". ועיין גם פסוק ד'!
| ב. "ומקנה ר.. עצום מאוד" |
"וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד"
Now the children of Reuben and the children of Gad had a very great multitude of cattle; and when they saw the land of Jazer, and the land of Gilead, that, behold, the place was a place for cattle,
לבני ראובן היה מקנה רב, אבל לבני גד היה עצום מאוד, על כן נכנסו בעובי הקורה יותר מבני ראובן.
1. במה סוטה בעל העמק דבר מן הפירוש הרגיל לפסוק?
2. מה ראיה יש להביא לדבריו מלשון הכתוב בפרק כולו?
| ג. שאלות בדברי מלאכת מחשבת |
ר' משה חפץ, בעל 'מלאכת מחשבת', מקשה לדברי משה ולתשובת השבטים שלוש קושיות:
א) ראוי לדקדק מה שאמר משה (י') "ולמה תניאון את לב בני ישראל", למה הוי"ו בדבריו אלה? ב) ואשר צעק משה (ח'): "כה עשו אבותיכם בשלחי אותם מקדש. ויניאו את לב בני ישראל" – מה עניין המרגלים אל הדבר הזה? אלו חטאו בהוצאת דיבה, ואלו לא הוציאו דיבה! ג) מה שאמר (ט"ז) "ויגשו אליו ויאמרו", אם כבר היו מדברים עמו עד הנה, בהכרח היו קרובים אליו מבלי שיגשו עוד!
א) ראוי לדקדק מה שאמר משה (י') "ולמה תניאון את לב בני ישראל", למה הוי"ו בדבריו אלה? ב) ואשר צעק משה (ח'): "כה עשו אבותיכם בשלחי אותם מקדש. ויניאו את לב בני ישראל" – מה עניין המרגלים אל הדבר הזה? אלו חטאו בהוצאת דיבה, ואלו לא הוציאו דיבה! ג) מה שאמר (ט"ז) "ויגשו אליו ויאמרו", אם כבר היו מדברים עמו עד הנה, בהכרח היו קרובים אליו מבלי שיגשו עוד!
נסה ליישב כל אחת מן השאלות הנ"ל!
| ד. "ויבואו בני גד ובני ראובן" |
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן"
the children of Gad and the children of Reuben came and spoke unto Moses, and to Eleazar the priest, and unto the princes of the congregation, saying:
הקדים הכתוב בני ראובן בפסוק הראשון "ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד" כמשפט, כי הוא הבכור, וכן הגבירה וכן כשיספר הכתוב המעשה הזה, יאמר (דברים ג' ט"ז) "ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד". אבל בכל הפרשה הזו יקדים בני גד, כי הם נתנו העצה הזאת, והם היו המדברים תחילה למשה בנחלה הזאת, והם היו גיבורים יותר מראובן, כמו שנאמר בהם (דברים ל"ג כ') "וטרף זרוע אף קדקוד". לפיכך לא היו יראים לשבת לבדם בארץ הזאת מפני יושבי הארץ. והנה משה חשד אותם, כי יאמרו כן מפחד אנשי ארץ כנען, שאמרו בהם המרגלים: "לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו", ולכן אמר להם שאינם בוטחים בה' כאבותם ויסף עוד להענישם בהם להניחם במדבר. ולכן ענו אותו: "חלילה שנירא מהם, אבל נעבור חלוצים למלחמה ונהיה מהירים וראשונים לפני העם להילחם באויבי ה' כי לחמנו הם".
The Reubenites came first in v. 1, as they should have—Reuben was Jacob’s first-born and also the son of his chief wife
1. מה הקושי בפרקנו שרצה הרמב"ן ליישב?
2. במה שונה תפישתו של הרמב"ן מתפישת שיעורנו לעיל?
3. התוכל להכריע ולנמק איזו תפישה קרובה יותר לפשוטו של מקרא על פי סגנון הדברים המסופרים?
4. הסבר את דברי הרמב"ן האחרונים המסומנים בקו.
| ה. "ויחר אף ה'" |
"וַיִּחַר אַף ה' בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִמִּצְרַיִם ..."
And the LORD’S anger was kindled in that day, and He swore, saying:
"וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר..."
And the LORD’S anger was kindled against Israel, and He made them wander to and fro in the wilderness forty years, until all the generation, that had done evil in the sight of the LORD, was consumed.
אברבנאל, מקשה:
למה חזר משה רבנו לומר שנית "ויחר אף ה'", וייראה הפסוק הזה כפול ומותר.
למה חזר משה רבנו לומר שנית "ויחר אף ה'", וייראה הפסוק הזה כפול ומותר.
יישב קושייתו!
| ו. הצעת השבטים-תשובת משה |
השווה:
הצעת השבטים תשובת משה
| פסוק ט"ז "וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ" פסוק י"ז "וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" פסוק י"ח "לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ" פסוק י"ט "כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה כִּי בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה" | פסוק כ' "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה" פסוק כ"א "וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי ה' עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו" פסוק כ"ב "וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה'" פסוק כ"ד "בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ" |
במה שונים דברי משה בחזרתו על הצעת השבטים מדברי ההצעה כפי שניסחום השבטים? מה התיקונים והשינויים שהכניס משה?