שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.
Seven weeks shalt thou number unto thee; from the time the sickle is first put to the standing corn shalt thou begin to number seven weeks.
ת"ש דתני רבה בר שמואל אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש למנוייו אף עצרת למנוייה מאי לאו גמר מחדש מה חדש יום אחד אף עצרת יום אחד אמר רבא ותסברא אטו עצרת יומי מנינן שבועי לא מנינן והאמר אביי מצוה למימני יומי דכתיב (ויקרא כג:טז) תספרו חמשים יום ומצוה למימני שבועי דכתיב (דברים טז:ט) שבעה שבועות תספר לך ועוד חג שבועות כתיב
Come and hear: Rabbah b. Samuel learnt: Count the days, and sanctify Rosh Hodesh; ‘Count the days,’ and sanctity Shavuot. Just as Rosh Hodesh belongs to its count, so Shavuot belongs to its count. Surely Shavuot is compared with the New Moon Festival because just as the offerings of Rosh Hodesh are brought on one day, so too the offerings of Shavuot are brought on one day! — Raba answered: How can you think so? Do we then count for Shavuot [only] the days and not the weeks? Abaye said: It is a mitzvah to count the days, for it is written: “You shall number fifty days;” (Lev. 23:16) and it is a mitzvah to count the weeks, for it is written: “You will count seven weeks.” (Deut. 16:9) Furthermore, it is written: The Feast of Weeks.
ומפני כן, כי היא כל עיקרן של ישראל ובעבורה נגאלו ועלו לכל הגדולה שעלו אליה, נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחירות, כי המנין מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא.
Since the acceptance of the Torah was the goal of our redemption and serves as the foundation of the Jewish people, and through it we achieved our greatness, we were commanded to count from the day after [the first day of] Pesach until the day that the Torah was given. This manifests our great desire for that awesome day which our hearts yearn for just as a servant yearns for shade. We count constantly – when will the day come that we yearn for, the day that we left slavery? Because counting [towards a certain date] shows a person that all his desire and longing is to reach that time.
שבועות הוא יום מתן תורה. ולהגדיל היו ההוא נמנו הימים מן המועד הראשון אליו, כמי שממתין בו הנאמן שבאוהביו ושהוא מונה היום וגם השעות, וזאת היא סיבת ספירת העומר מיום צאתנו ממצרים עד יום מתן תורה, שהוא היה הכוונה והתכלית ביציאתם באמרו ואביא אתכם אלי (שמות י"ט:ד).
Shavuot is the time of the Giving of the Torah. In order to honor and elevate this day we count the days from the previous festival until it [arrives], like someone who is waiting for a loved one to arrive, who counts the days by the hours. This is the reason for counting the Omer from the day that we left Egypt until the day of the Giving of the Torah, as this was the ultimate purpose of leaving Egypt: “And I will bring them to Me” (Shemot 19:4).
(א) נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל"ג לעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא; אבל לארס ולקדש, שפיר דמי, ונשואין נמי, מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו. הגה: מיהו מל"ג בעומר ואילך הכל שרי (אבודרהם ב"י ומנהגים):
(ב) נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים). ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב (מהרי"ל). מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום שישי לכבוד שבת(מהרי"ל). ומי שהוא בעל ברית או מל בנו, מותר להסתפר בספירה לכבוד המילה. (הגהות מנהגים):
(1) [The time period between Pesach and Shavuot is called the Omer]. The minhag is not to marry a woman between Pesach and Shavuot until Lag baomer (33rd day) because during that time the students of Rabbi Akiva died. But to get engaged it’s allowed. And if someone does marry we don’t punish him and after Lag Baomer it is all permitted.
(2) 2. The minhag is not to get a haircut until Lag baomer because then the students stopped dying. But one should not cut one's hair until the 34th in the day unless the 33rd is erev Shabbat, then you may cut hair on the 33rd because of honoring the Shabbat. GLOSS: In these states we don't follow his position rather we cut hair from the day of the 33rd and add some extra joy and we don't recite the prayer of Tachanun. But you don't cut hair until the day of the 33rd not the night before. However if the 33rd falls out on Sunday we have a custom to cut hair on the Friday before out of respect for Shabbat. Someone celebrating a Brit Mila may cut his hair duing the Sefira in honor of the festivity.