זוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי [המתחיל בדף רכ עמוד א]
ר' אלעזר שאיל לר"ש אמר הא קשורא דכלא (נ"א דעולה) אתקשר בקדש הקדשים לאתנהרא אתדבקותא דרעותא דכהנא וליואי וישראל לעילא, עד היכן (רמד ב ריג ב) איהו סלקא, א"ל הא אוקימנא עד אין סוף דכל קשורא ויחודא ושלימו לאצנעא בההוא צניעו דלא אתדבק ולא אתידע דרעוא דכל רעוין ביה, אין סוף לא קיימא לאודעא ולאו למעבד סוף ולא למעבד ראש כמה דאין קדמאה אפיק ראש וסוף, מאן ראש דא נקודה עלאה דאיהו רישא דכלא סתימאה דקיימא גו מחשבה, ועביד סוף דאקרי (קהלת יב) סוף דבר, אבל להתם אין סוף לאו רעותין לאו נהורין לאו בוצינין בההוא אין סוף, כל אלין בוצינין ונהורין תליין לאתקיימא בהו ולא קיימא לאתדבקא מאן דידע ולא ידע לאו איהו אלא רעו עלאה סתימא דכל סתימין אי"ן, (צו כו ב) וכד נקודה עלאה ועלמא דאתי אסתלקו לא ידעי בר ריחא כמאן דארחא בריחא ואתבסם
Zohar 2:239:1
R Elazar asked R Shimon.
He said: [we know that] the bond of burnt-offering [i.e. Shekhinah] is bound in teh Holy of Hollies [i.e. Binah]
to shine the attachment of the desire of the cohen and the Levi and the Israel
Up to where does it rise?
He told him: we have already established it! to the Ein Sof [infinity]!
all bonds and unification and perfection
[are meant] to hide in that hiding
which is not attached and not known
the desire of all desires is in it
Ein Sof is not meant to be revealed
not to make an end
and to make a beginning...
(ד) והרוצים לבוא אל בית המלך ולהכנס אצלו אלא שלא ראו בית המלך כלל - הם המון אנשי התורה - רצוני לומר 'עמי הארץ העוסקים במצוות': והמגיעים אל הבית ההולכים סביבו - הם התלמודיים אשר הם מאמינים דעות אמיתיות מצד הקבלה ולומדים מעשי העבודות ולא הרגילו בעיון שרשי התורה ולא חקרו כלל לאמת אמונה: ואשר הכניסו עצמם לעין בעקרי הדת כבר נכנסו לפרוזדור; ובני אדם שם חלוקי המדרגות בלא ספק: אבל מי שהגיע לדעת מופת כל מה שנמצא עליו מופת וידע מן הענינים האלוקיים אמיתת כל מה שאפשר שתודע אמיתתו ויקרב לאמיתת מה שאי אפשר בו רק להתקרב אל אמיתתו כבר הגיע עם המלך בתוך הבית:
(4) Those who desire to arrive at the palace, and to enter it, but have never yet seen it, are the mass of religious people; the multitude that observe the divine commandments, but are ignorant. Those who arrive at the palace, but go round about it, are those who devote themselves exclusively to the study of the practical law; they believe traditionally in true principles of faith, and learn the practical worship of God, but are not trained in philosophical treatment of the principles of the Law, and do not endeavour to establish the truth of their faith by proof. Those who undertake to investigate the principles of religion, have come into the ante-chamber; and there is no doubt that these can also be divided into different grades. But those who have succeeded in finding a proof for everything that can be proved, who have a true knowledge of God, so far as a true knowledge can be attained, and are near the truth, wherever an approach to the truth is possible, they have reached the goal, and are in the palace in which the king lives.