Ata Kadosh - Etz Yosef

סידור אשכנז, ימי חול, תפילת מנחה, עמידה, קדושת השם

(א)

(ב) בָּרוּךְ אַתָּה יהוה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:

(ג)בעשי"ת מסיים: בָּרוּךְ אַתָּה יהוה הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:

(ד)אם טעה וסיים האל הקדוש אם נזכר בתוך כדי דיבור ואמר המלך הקדוש יצא ואם לאו צריך לחזור לראש התפלה וה"ה אם מסופק אם אמר צריך לחזור לראש. ובימות השנה אם אמר המלך הקדוש אינו חוזר.

Siddur Ashkenaz, Weekday, Minchah, Amida, Holiness of God

(1) You are holy and Your Name is holy and holy beings praise You every day, forever.

(2) Blessed are You, Adonoy, the Almighty, the Holy One.

(3)During the Ten Days of Penitence: Blessed are You, Adonoy, the King, the Holy One.

(4)If you mistakenly said, “the Almighty” instead of “the King,” or if you are in doubt—if you realized your error after a lapse of time sufficient to utter a three word greeting (Shalom Aleichem Rebbe), or if you had already started the next blessing, you must say the Shmoneh Esrei from the beginning. If you became aware of your error before that, you should immediately say “the King the Holy One” and continue your prayers.

Introduction:
Etz Yosef first brings an explanation to this bracha put forth by the Alshich in Vayikra (19:1).
אַתָּה קָדוֹשׁ
Only You, Hashem, are truly deserving to be called kadosh, “holy.” Your holiness is intrinsic to Your very Being,

וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ
And only Your actions (literally "Name") Hashem, and the way You are revealed in the world, reflect absolute holiness, untainted by self-interest or imperfection.

וּקְדוֹשִׁים בְּכָל־יוֹם יְהַלְ֒לֽוּךָ סֶּֽלָה.
The very beings whom the Torah calls “holy” join together to praise Hashem as the Holy One. Although we find places in the Torah that refer to angels and tzaddikim as “holy,” it is only in a descriptive or borrowed sense, as only Hashem’s kedusha is the true source of holiness, whereas other beings draw kedusha from His

This clause of the bracha serves as evidence for this distinction:

It demonstrates the uniqueness of Hashem’s holiness through the simple fact that those described as “holy” themselves, praise Him for His kedusha. One does not ordinarily praise another for a quality one wholly possesses; thus, their very act of praise becomes the proof that Hashem’s holiness alone is absolute, while all other holiness is but a reflection of His.

בָּרוּךְ אַתָּה יהוה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:

The conclusion of the beracha solidifies this contrast between Hashem’s intrinsic and superior kedusha and the derivative, lesser kedusha found in angels and tzaddikim. Although they are sometimes described with attributes of holiness, it is not comparable to Hashem’s own sanctity; and only He is deserving to be called the Holy G-d.

תורת משה - אלשיך, ויקרא י״ט:א׳

(א)וידבר יהוה כו'. דבר אל בני ישראל וכו'. קדשים תהיו כו'. ראוי לשים לב... באומרו הלא דבר אלהינו יפלא בעינינו באמור אלינו קדושים נהיה כי קדוש הוא יתברך. כי הלא גם כי נהיה קדושים מי יתן ונדמה למלאכי אלהים הנקראים קדושים כד"א ובמימר קדישין שאלתא. ומאין ולאין נדמה לו. באופן כי בהיותנו קדושים לא נקרא דומים ליוצרנו. ע"כ להסיר מלבנו הדבר הלזה. והוא במה שכתוב אצלנו בשערים. כי פנת יקרת ספר הזוהר ורז"ל במקומות אין מספר כי גדולה מעלת הצדיקים ממלאכי השרת. עד אומרם כי עתידין צדיקים שיאמר לפניהם קדוש משא"כ למלאכי השרת. והן זאת מאמר יתברך לעמו ישראל ע"י ישעיה הנביא. כי אין תואר הקרא המלאכים קדושים תואר עצמיי אליהם כי אם תואר מושאל על העדר חומרם. אך הקרא קדוש באמת אינו כי אם אלהי ישראל לבדו. והוא באומרו (ישעיהו מ׳:כ״ה-כ״ו) ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. שהל"ל יאמר יהוה. וגם אומרו יאמר לשון עתיד ולא לשון עבר לומר אמר קדוש. אך הוא אל מי מקדושים תדמיוני ואשוה. לדעתכם שהוא הגדול ממלאכי השרת כלם. הוא יאמר לפני קדוש ואיך ישבחני בתואר שגם הוא בו. אך אין ספק כי אין תואר זה תואר עצמיי וצודק אם לא בו יתברך. והוא מאמר סידרו לנו קדמוננו בתפלתינו אתה קדוש ושמך קדוש וכו'. לומר עתה לבדך קדוש ושמך מיוחד הוא קדוש. גם שיתואר למלאכי השרת אינו רק בדרך השאלה. והראיה כי הנה וקדושים בכל יום יהללוך סלה שהוא ההלול הידוע שהוא לומר לפניך קדוש והוא ההכרח הנזכר. כ"א גם שמם קדושים איך יהללוהו בתואר שגם הוא בהם. וזה יאמר פה קדושים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם ולא כן למלאכי השרת באופן שתעלו מהם...

Alshekh on Torah, Leviticus 19:1

Etz Yosef concludes his explanation to the blessing with an interesting phenomenon that is contained in the blessing. When one davens with a minyan, the Chazzan says Kedusha in the repitition, where we proclaim the words "Holy Holy Holy is Hashem.." from Yeshaya 6:3.

סידור אשכנז, ימי חול, תפילת מנחה, עמידה, קדושה ד׳

(ד)קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יהוה צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ:

Siddur Ashkenaz, Weekday, Minchah, Amida, Keduasha 4

(4) ‘Holy, holy, holy, is Adonoy of Hosts, the fullness of all the earth is His glory.’”

ישעיהו ו׳:ג׳

(ג) וְקָרָ֨א זֶ֤ה אֶל־זֶה֙ וְאָמַ֔ר קָד֧וֹשׁ ׀ קָד֛וֹשׁ קָד֖וֹשׁ יהוה צְבָא֑וֹת מְלֹ֥א כׇל־הָאָ֖רֶץ כְּבוֹדֽוֹ׃

Isaiah 6:3

(3)And one would call to the other,“Holy, holy, holy! GOD of Hosts— Whose presence fills all the earth!”

But what about someone who didn't make it to a minyan? The Machzor Kol Bo says that Chazal inserted the word "Holy" three times (not including the end of the blessing) in order to compensate his Kedusha, and therefore one who is davening alone without a minyan should have this intention when he says these words, to reflect the words of the Kedusha.

In particluar, Machzor Kol Bo says that one should have the interpretation of the Targum on the words "Holy Holy Holy" in the passuk, which is explained as so:

תרגום יונתן על ישעיהו ו׳:ג׳

(ג) וּמְקַבְּלִין דֵין מִן דֵין וְאָמְרִין

קַדִישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָאָה בֵית שְׁכִנְתֵּיהּ

קַדִישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְבוּרְתֵּיהּ

קַדִישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא

יהוה צְבָאוֹת מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵיהּ:

Targum Jonathan on Isaiah 6:3

(3) And one cried unto another, and they were saying,

Holy in the highest and exalted heavens is the house of His Shechinah,

Holy upon the earth is the work of His might,

Holy forever, and to all eternity

is the Lord of hosts, the whole earth is full of the brightness of His glory.

כל בו י״א

ויש בלדור ודור כ״ז אותיות כנגד כ״ז אותיות התורה וכן בנקדש את שמך. וכן באתה קדוש. ויש אומרים שאין אומר היחיד לדור ודור נגיד גדלך אלא לדור ודור אתה קדוש והטעם לפי שאין היחיד אומ׳ קדושה, תקנו נוסח זה שיש לה קדושה בתפלתו כמו שליח צבור כ״מ.

Kol Bo 11