What is Holiness?
1 א
(ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
(2) Speak to the whole Israelite community and say to them: You shall be holy, for I, the LORD your God, am holy.
2 ב

A. What can we learn about 'holiness' from this phrase?

B. Assuming the rest of the chapter is an unpacking of this verse, what can we learn about the meaning of 'holiness'?

3 ג

() הוספה:[ב] "והתקדשתם והייתם קדושים"-- זו קדושת פרישת עכו"ם. אתה אומר קדושת פרישת עכו"ם או אינה אלא קדושת כל המצוות... כשהוא אומר "קדושים תהיו" (ויקרא יט, ב) הרי כל המצות אמורות, ומה תלמוד לומר "והתקדשתם והייתם קדושים"? --זו קדושת פרישת עכו"ם.

(20:7) "And you shall sanctify yourselves and you shall be holy": This is the holiness of separation from idolatry.

You say that it is the holiness of separation from idolatry, but perhaps it is the holiness of (performing) all of the mitzvoth! __ "Holy shall you be" (Ibid. 19:2) already speaks of the holiness of all the mitzvoth. "And you shall sanctify yourselves and you shall be holy," then, must refer to the holiness of separation from idolatry.

4 ד

What does Sifra think 'holiness' means?

5 ה
(ב) קדשים תהיו. הֱווּ פְרוּשִׁים מִן הָעֲרָיוֹת וּמִן הָעֲבֵרָה, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶדֶר עֶרְוָה אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה, אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה וְגוֹ' אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם (ויקרא כ"א), וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ, אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ (שם), קְדֹשִׁים יִהְיוּ, אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה (שם):

(2) קדשים תהיו YE SHALL BE HOLY — This means, keep aloof from the forbidden sexual relations just mentioned and from sinful thoughts. [It is evident that this is the meaning of קדשים תהיו because] wherever you find in the Torah a command to fence yourself in against such relations you also find mention of “holiness". Examples are: (Leviticus 21:7) “[They shall not take] a wife that is a harlot, or a profane etc.", and in the next verse "for I, the Lord, who sanctifieth you, [am holy]"

6 ו

According to Rashi, what does holiness mean?

What is his theory based on?

7 ז

ולפי דעתי אין הפרישות הזו לפרוש מן העריות כדברי הרב אבל הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד שבעליה נקראים פרושים

והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו וידבר כרצונו בכל הנבלות שלא הוזכר איסור זה בתורה והנה יהיה נבל ברשות התורה לפיכך בא הכתוב אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות

ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות כמה שאמרו על רבי חייא שלא שח שיחה בטלה מימיו

באלו ובכיוצא בהן באה המצוה הזאת הכללית אחרי שפרט כל העבירות שהן אסורות לגמרי עד שיכנס בכלל זאת הצוואה הנקיות בידיו וגופו כמו שאמרו (ברכות נג) והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן ערב כי אע"פ שאלו מצות מדבריהם עיקר הכתוב בכיוצא בזה יזהיר שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים

וזה דרך התורה לפרוט ולכלול בכיוצא בזה כי אחרי אזהרת פרטי הדינין בכל משא ומתן שבין בני אדם לא תגנוב ולא תגזול ולא תונו ושאר האזהרות אמר בכלל ועשית הישר והטוב (דברים ו יח) שיכניס בעשה היושר וההשויה וכל לפנים משורת הדין

In my opinion, this separation is not about separation from sexual immorality, as the Rabbi (Rashi) said, but it is the separation mentioned everywhere in the Talmud, where those who follow it are caled "Pharisees."

The meaning is as follows: the Torah has warned us against immorality and forbidden foods, but it permits sexual relations between man and wife, and the eating of certain kinds of meat and wine. Since this is so, a person should think that it is permitted to be passionately addicted to intercourse with his wife, or many wives, and be 'among those who guzzle wine or glut themselves on meat' (Proverbs 23:20) and speak freely of all profanities, since this is not explicitly forbidden. The result is that he will become a scoundrel within the permissible realm of Torah [naval bi-reshut ha-Torah]. Therefore, after listing the specific conduct that is forbidden, the Torah continues with a general command that we practise moderation even in matters which are permitted...

And one should sanctify oneself in this until he reaches the level of "Separation," as they said of Rabbi Hiyya that never in his life engaged in idle talk.

In these examples and those like them, the general commandment comes after it details all of the completely forbidden sins, until one enters in this commandment cleanliness of hands and body, as they said "sanctify yourself-handwashing before the meal; and you shall be holy-handwashing after the meal." (Berachot 53) Holiness is fragrant oil. Because even though these commandments are rabbinic, the essence of Torah is along their lines. It warns us that we should be clean and pure and separated from the masses who dirty themselves with permitted things and disgusting things.

This is a general feature of Jewish law: detailed examples followed by a general command. Thus in the case of ethics the Torah explicitly forbids certain kinds of conduct, such as theft, robbery, and overcharging in business. But it also contains general rules such as, 'You shall do that which is right and good' (Deut. 6: 18) - which include and going 'beyond the strict requirements of the law' and a willingness, for the sake of equity, to forego the full extent of one's legal rights.

8 ח

A. According to Nahmanides, what does the word 'holy' mean?

B. Why does he call it 'fragrant oil'?

C. What specific feedback might he give you as to how you personally could lead a more holy life?

9 ט

קדוש הוא כנוי הרומז על היות האלוה נשא ומרומם מהדבק בו תאר מתארי הנבראים ואם אמנם נקרא האלוה בתארים אין זה כי אם על דרך ההשאלה ולכן שמע ישעיה את המלאכים קוראים בלא הרף קדוש קדוש קדוש זאת אומרת האלוה נעלה ומרומם ומקדש ומטהר משידבק בו שמץ מטמאות האמה אשר שכן כבודו בקרבה ולכן ראהו ישעיה על כסא רם ונשא בשם קדוש קוראים אפוא את הרוחני אשר לא ילבש גשמיות ואשר לא יחול בו דבר מן הדברים החלים בבעלי הגשמיות ומאמר קדוש ישראל אינו אלא כנוי המורה על שהענין האלוהי דבק ביעקב הוא ישראל ואחריו בהמון זרעו דבקות הדרכה והנהגה לא דבקות תלות ומגע

HOLY expresses the notion that He is high above any attribute of created beings, although many of these are applied to him metaphorically. For this reason Isaiah heard an endless: 'Holy, holy, holy,' which meant that God is too high, too exalted, too holy, and too pure for any impurity of the people in whose midst His light dwells to touch Him. For the same reason Isaiah saw him 'sitting upon a throne, high and lifted up.' Holy is, further, a description of the spiritual, which never assumes a corporeal form, and which nothing concrete can possibly resemble. God is called: the Holy One of Israel, which is another expression for the Divine Influence connected with Israel himself and the whole of his posterity, to rule and guide them, but not to be merely in external contact with them.

10 י

According to the Kuzari, what does the word 'holy' mean?

11 יא

The Holiness of Shabbat

12 יב
(א) וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃ (ב) וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ (ג) וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ (פ)

(1) And the heaven and the earth were finished, and all the host of them. (2) And on the seventh day God finished His work which He had made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made. (3) And God blessed the seventh day, and hallowed it; because that in it He stopped from all His work which God in creating had made.

13 יג

What does the Torah mean when it says God "hallowed/sanctified" Shabbat?

Is there any relation between blessing Shabbat & hallowing it?

14 יד

(ג) ויברך, ויקדש בֵּרֲכוֹ בְמָן, שֶׁכָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ יוֹרֵד לָהֶם עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת, וּבַשִּׁשִּׁי לֶחֶם מִשְׁנֶה, וְקִדְשׁוֹ בְמָן, שֶׁלֹּא יֵרֵד כְּלָל בַּשַּׁבָּת, וְהַמִּקְרָא כָּתוּב עַל הֶעָתִיד:

(3) ויברך … ויקדש AND GOD BLESSED … AND HE SANCTIFIED — He blessed it through the Manna, that on all other days of the week there should fall for them (the Israelites) an Omer for each person, whereas on the sixth day there should fall twice as much of that bread. So, too, He sanctified it through the Manna, that it should not fall at all on the Sabbath (Genesis Rabbah 11). This verse is written here with reference to what would happen in the future.

15 טו

What meaning of 'holy' does Rashi use, and how does he apply it to Shabbat?

16 טז

(ג) וַיְבָרֶךְ וַיְקַדֵּשׁ ברכו במן וקדשו במן והמקרא כתוב על העתיד לשון רבינו שלמה מבראשית רבה (יא ב)

ובשם הגאון רב סעדיה אמרו שהברכה והקידוש על השומרים שיהיו מבורכים ומקודשים ואין משמע הכתוב שידבר על העתיד

ורבי אברהם אמר כי הברכה תוספת טוב שיתחדש הגופות יתרון כח בתולדות ובנשמה יתרון השכל וַיְקַדֵּשׁ אותו שלא עשה בו מלאכה כשאר הימים ודברו בזה נכון למאמינים בו כי אין זה מושג בהרגש לאנשים

והאמת כי הברכה ביום השבת היא מעין הברכות והוא יסוד עולם וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כי ימשוך מן הקדש

ואם תבין דברי זה תדע מה שאמרו בבראשית רבה (יא ח) לפי שאין לו בן זוג ומה שאמרו עוד כנסת ישראל תהא בן זוגך ותשכיל כי בשבת נפש יתירה באמת

(3) And he blessed [...] and he sanctified: He blessed it with manna and sanctified it with manna - and the verse is written about the future - [this is the] language of our teacher, Shlomo (Rashi) from Bereishit Rabbah 11:2.

And in the name of Rabbi Saadia, [some] have said that the blessing and the sanctification is on those that observe [the Shabbat]; that they should be blessed and sanctified. But the understanding of the verse is not that it is speaking about the future.

And Rabbi Avraham (Ibn Ezra) said that the blessing is an addition of good - that there be generated greater power to multiply among bodies and greater intellectual ability for the soul; "and He sanctified it," [means] that he did not do any work on it, as [He did] upon the other days. And his word about this is correct for those that believe in it, as this is not a concept that people can feel [with their senses].

And the truth is that the blessing on the Shabbat day is the source of blessings and it is the foundation of the world; "and He sanctified it," that it should draw from the holy.

And if you will understand this, you will know that which they said in Bereishit Rabbah 11:8, "As it doesn't have a partner"; and that which they also said, "The Assembly of Israel will be its partner"; and you will understand that there is an extra soul on Shabbat, in truth.

17 יז

Ramban gives a more positive meaning of holiness. What is the "holiness of Shabbat" for him?

18 יח

(ב) ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו - רבי ישמעאל אומר: ברכו במן וקדשו במן ברכו במן שכל ימות השבת היה יורד עומר, בערב שבת שני עומרים, וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר.

רבי נתן אומר: ברכו במן, וקדשו בברכה.

רבי יצחק אמר: ברכו במן וקדשו במקושש. וברכו בעטיפה:

רב הונא אמר צריך להחליף.

ר' חייא בשם ר"י אמר צריך לערב. אבין בר חסדאי אמר צריך לשלשל.

רבי ירמיה ור' זעירא הוון מהלכין כחדא, ואסתלקת גולתיה דר' ירמיה ושילשלה רבי זעירא, הדא אמרה צריך לשלשל.

ר' אלעזר אומר: ברכו בנר ובי היה המעשה, פעם אחת הדלקתי את הנר בלילי שבת ובאתי ומצאתי אותו במוצאי שבת דלוק, ולא חסר כלום,

ברכו באור פניו של אדם, קדשו באור פניו של אדם, לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת, כמו שהוא דומה בשבת. ברכו במאורות:

ר"ש בר יהודה איש כפר עכו אומר משום ר' שמעון: אע"פ שנתקללו המאורות מערב שבת, אבל לא לקו עד מוצאי שבת.

(2) "And Elokim blessed the seventh day and sanctified it"- Rabbi Yishmael says: "He blessed it" with manna "and sanctified it" with manna, He blessed it with manna-for all the days of the week one omer [portion] fell [per person], on Friday two omer [portions] fell [per person]. He sanctified it with manna [on Shabbat] it didn't fall at all. Rabbi Nosson says: He blessed it with manna and sanctified it with blessing. Rabbi Yitzhak says: He blessed it with manna, and sanctified it with the gatherer [of sticks].

"And He blessed it" with clothing. Rav Huna says: [one] must change [one's clothes]. R' Chiyya in the name of Rav Yochanon says: [one] must mingle [a garment along with his weekday clothes for the honor of Shabbat]. Avin son of Chasdai says [one] must [let one's cloak] hang. Rabbi Yermiah and R' Zeirah were walking together, and R' Yermiah's cloak was tucked up and Rabbi Zeirah let it hang. This [reflects] what was said [that] one must lower [one's cloak]. R' Elazar says: "He blessed it" with a candle and this occurred to me, one time I lit a candle on the eve of Shabbat and I came and I found it [still] lit at the end of Shabbat and it wasn't diminished at all.

"He blessed it" with the light of the face of man, "He sanctified it" with the light of of the face of man. The light of man's face throughout the week isn't comparable to [his face] on Shabbat.

"He blessed it" with luminaries, R' Shimon son of Yehuda the man of Acco says in the name of R' Shimon: even though the luminaries were cursed from the Shabbat eve

19 יט

What examples of "hallowing" Shabbat are given by the midrash?

What is the relation between the blessing & hallowing for the midrash?

20 כ

(ח) ד"א למה ברכו, ר' ברכיה ורבי דוסתאי ורבי שמואל בר נחמן, רבי דוסתאי אומרים שאין לו בן זוג, חד בשבתא, תרי, תלתא, ארבעתא, חמשא, ערובתא, שבתא לית לה בן זוג. ר' שמואל בר נחמן אמר: שאינו נדחה, י"ט נדחה, יוה"כ נדחה, שבת אינה נדחית. תני ר"ש בן יוחאי: אמרה שבת לפני הקב"ה "רבש"ע לכולן יש בן זוג, ולי אין בן זוג", א"ל הקב"ה "כנסת ישראל היא בן זוגך",וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקב"ה זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך היינו דבור (שמות כ) "זכור את יום השבת לקדשו".

(8) Why did God bless Shabbat? Rabbi Berekiah says: "Because it has no partner. The first day of the week has the second, the third has the fourth, the fifth has the sixth, but Shabbat has no partner. Rabbi Samuel ben Nahman said: Because it cannot be postponed: a festival can be postponed, as well as the Day of Atonement [because these are days which a beit din must declare to be a new moon]. Rabbi Shimon bar Yochai taught: Shabbat pleased with the Holy One, Blessed be God saying: "Everyone else has a partner, but I have nothing!" God answered saying: "The community of Israel will be your partner." God continued: "And when thy stood before Sinai, God said to the Israelites: "Remember what I said to Shabbat, that the community of Israel is your partner, [in the words of scripture] "Remember Shabbat and keep it holy" (Exodus 20:8)...

21 כא

A Holy People

22 כב
(ה) וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ (ו) וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

(5) Now therefore, if ye will hearken unto My voice indeed, and keep My covenant, then ye shall be Mine own treasure from among all peoples; for all the earth is Mine; (6) and ye shall be unto Me a kingdom of priests, and a holy community. These are the words which thou shalt speak unto the children of Israel.’



הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל

Jewish Wedding Vows

You are made holy to me, with this ring, according to the law of Moses and Israel

24 כד

Why do you think the language of kadosh is used with reference to marriage?


בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ

לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה:

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech haolam, asher kidishanu b'mitzvotav v'tzivanu la'asok b'divre Torah

Blessed are You Adonai our God, Ruler of the Universe, who has made us holy with his commandments, and commanded us to engage in the study of Torah.

26 כו

How does Torah make us holy?