(ג) (ג) וירבה קצת בסעודה - ואפילו כשחל הי"ד במוצאי שבת דעשה סעודה חשובה בסעודה שלישית מ"מ צריך להרבות קצת בלילה לכבוד פורים אך אינה סעודה כמו למחר דשם צריך להרבות יותר. כתבו האחרונים דנכון ללבוש בגדי שבת ג"כ מבערב וימצא אח"כ בביתו נרות דולקות ושולחן ערוך ומטה מוצעת:
(ד) לִכְבוֹד הַמְּגִלָּה, יֵשׁ לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת מִבָּעֶרֶב. וּכְשֶׁבָּא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, יִמְצָא בְבֵיתוֹ נֵרוֹת דּוֹלְקִים וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִטָּה מֻצַּעַת. עַרְבִית, לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל, וְקוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ', (שֶהוּא בְּמִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶלֶת הַשַׁחַר, שֶׁנֶאֶמַר עַל אֶסְתֵּר, וְשָׁם נֶאֱמַר, אֱלֹהַי אֶקְרָא וְגוֹ', דְּנֶאֱמַר עַל מִקְרָא מְגִלָּה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי, חַיָב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶנֶּאֱמַר, אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָה לִי, וְסָמִיךְ לֵהּ, וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ') וְאַחַר כָּךְ קַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וִיהִי נֹעַם, וְאַתָּה קָדוֹשׁ, וְקַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל, וְיִתֶּן לְךָ, וּמַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס, עָלֵינוּ.
(4) In honor of [reading] the Megillah you should wear Shabbos clothes in the evening, and when returning from the synagogue, you should find the house brightly lit, the table set, and the beds made. In the evening, after the Shemoneh Esrei, the Full Kaddish with Tiskabbeil is said, then the Megillah is read. After that, Ve'ata kadosh etc. is said. (This verse is found in Psalm 22:4, "For the Conductor; on the ayeles hashachar," which refers to Esther. It is said (verse 3), "My God, I call…" etc. which refers to the reading of the Megillah. Rabbi Yehoshua ben Levi said, Every man must read the Megillah at night and repeat it in the daytime, for it is said, "My God, I call by day, but you do not answer, and at night I am not silent." This is followed by [the verse], "You are the Holy One" etc.). After that, the Full Kaddish, is said, omitting Tiskabbeil. If it is Shabbos night [we say], Vihi no'am, Ve'ata kadosh, the Full Kaddish omitting Tiskabbeil, Veyiten lecha; and we say Havdalah over a cup of wine, [and conclude with] Aleinu.
(ה) לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו (ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא) (טור) או שתגלח ראשה כאיש ולא יעדה איש עדי אשה כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב במקום שאין לובשין אותם הכלים ואין משימין אותו החלי אלא נשים: הגה ואפילו באחד מן הבגדים אסור אף על פי שניכרים בשאר בגדיהם שהוא איש או אשה (ב"י) טומטום ואנדרוגינוס אסורים להתעטף כאשה:
(5) A woman may not clothe herself in men's clothing, e.g. put on her head a mitre or helment, or wear armor, and so on (Rama: from that which men wear in accordance with the local custom (Tur)) or shave her head like a man. A man may not clothe himself in the clothes of a women, e.g. wear colored clothing or golden ornaments in a place where only women wear those things. (Rama: Even wearing just one of the garments is forbidden, even if it is apparent by his other garments that this is a man or a woman (Beis Yosef).) A tumtum and an androgynos are forbidden to dress like women.
(ח) מותר לישא אשה בפורים: הגה בין בי"ד בין בט"ו וכ"ש שמותר לעשות פדיון הבן (תוס' פרק קמא דמועד קטן) מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא וכן בלבישת כלאים דרבנן וי"א דאסור אבל המנהג כסברא הראשונה וכן בני אדם החוטפים זה מזה דרך שמחה אין בזה משום לא תגזול ונהגו כך ובלבד שלא יעשה דבר שלא כהוגן ע"פ טובי העיר: (תשובת מהר"י מינץ סי' י"ז):
(8) One may marry a woman on Purim, RMI: both on the fourteenth and on the fifteenth. All the more so, one may redeem one's firstborn (Tosfot to ch. 1 of Moed Qatan). The custom of wearing masks on Purim, and of crossdressing, is totally permitted because of its innocent and joyful purpose, as is the wearing of shaatnez. While some would prohibit it, our practice is I have already said. So too those who playfully rob each other do not violate "Thou shalt not steal'', and such is our custom. However, you may do only as local elders permit. (Responsum of MHRI Minz #17).
(ל) (ל) הראשונה - עיין ביו"ד סימן קפ"ב שכתב שם הט"ז בשם הב"ח שיש לבטל מנהג זה הן בפורים או בשמחת נישואין וכ"כ באה"ג שם ואם כל המלבושים של איש רק מלבוש א' של אשה וניכרים הם אפשר שאין למחות בהם [פמ"ג] ועיין בכנה"ג ובשל"ה שהזהירו להרחיק מזה:
(ד) לא תעדה אשה. משמע דרך עידוי וקישוט אסור אבל אם עושה כן מפני החמה או צנה או גשמים אין איסור כן נראה לי פשוט וכן משמע מדהתירו בסימן קנ"ו להסתפר במראה כשיש צורך לעשות כן. ובאורח חיים סימן תרצ"ו הביא רמ"א דאפילו מפני שמחת פורים המנהג להתיר בזה ואף על גב דיש אוסרים ומו"ח ז"ל כתב שיש לאסור את זה והביא ראיה ממה שכתב ר"א ממיץ לאסור לעשות כן מפני שמחת חתן או כלה והשומע לאסור תבוא עליו ברכה כי יש הרבה מכשולות חס ושלום מזה כשהולכין ביחד בלי היכר איש או אשה:
(ד) וי"א דאסור. שכת' דבשלמא ממון אתיהיב למחילה משא"כ איסורא וגם בלבישה להעביר כו' הרמב"ם וש"ע י"ד סי' ש"א ס"ה אוסר וע"ש ושם ס"ו בהג"ה:
(יב) מותר לישא אשה בפורים, בין בארבעה עשר בין בחמישה עשר. וכל שכן שמותר לעשות פדיון הבן. דאף על גב דביום טוב אסור ילפינן מקרא "ושמחת בחגך" – ולא באשתך, אבל בפורים ליכא קרא. ומכל מקום לטעם דאין מערבין שמחה בשמחה – גם בפורים אסור, וכן הסכימו גדולי האחרונים (מגן אברהם סוף סעיף קטן יח ופרי חדש). ויש לעשות החופה בשלושה עשר, וכן בחמישה עשר וודאי מותר (וכן כתב המרדכי, הביאו העט"ז שאין לישא בפורים). ומה שנהגו בימים קדמונים בלבישת פרצופים משעטנז, ושל איש לאשה עכשיו – לא נהגו כן. וכן מי שהזיק – חייב לשלם, דעתה בעונותינו הרבים ערבה כל שמחה, ואין אנו במדריגה זו. (ומה שכתב הרמ"א בסעיף ח – הוא לקיים מה שנהגו בימיו, ולא עכשיו.)