(כג) וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מָר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃
(א) אֵין עוֹשִׂין פְּתִילָה לְנֵר שֶׁל שַׁבָּת, בֵּין נֵר שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן בֵּין כָּל נֵר שֶׁמַּדְלִיק בַּבַּיִת, מִדָּבָר שֶׁהָאוּר אֵינוֹ נֶאֱחָז בּוֹ אֶלָּא נִסְרָךְ סְבִיבָיו וְהַשַּׁלְהֶבֶת קוֹפֶצֶת כְּגוֹן: צֶמֶר וְשֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אֶלָּא מִדָּבָר שֶׁהָאוּר נִתְלֶה בּוֹ, כְּגוֹן: פִּשְׁתָּה נְפוֹצָה וּבֶגֶד שֵׁשׁ וְצֶמֶר גֶּפֶן וְקָנַבּוֹס וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.
א"ל רב לחייא בריה לא תשתי סמא
לא תשתי סמא - לא תלמד לשתות סמים מפני שתקבע להון ווסת ויהא לבך שואלך ותפזר מעות. ל"א לא תהא רגיל לשתות סממנים כדאמר (לעיל מב:): (כולהו שקייני) דמעלי להאי קשה להאי:
לא תשתי סמא - אל תשתה סמים מפני שנקבע להם ווסת ויהא לבך שואלך ותפסיד מעות ואפילו לרפואה לא תישתי אם אפשר לרפואה אחרת:
(א) שָׁתָה יַיִן כְּדֵי רְבִיעִית, אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיָּסִיר יֵינוֹ; וְאִם שָׁתָה יוֹתֵר, אִם הוּא יָכוֹל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אִם הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אִם הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁיָּסִיר יֵינוֹ מֵעָלָיו; וַאֲפִלּוּ אִם עָבַר זְמַן הַתְּפִלָּה, מַשְׁלִים אוֹתָהּ בַּתְּפִלָּה שֶׁאַחֲרֶיהָ, כְּדִין שׁוֹגֵג. הַגָּה: וְדִין קְרִיאַת שְׁמַע כְּדִין תְּפִלָּה, אֲבָל שְׁאָר בְּרָכוֹת יָכוֹל לְבָרֵךְ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שִׁכּוֹר, (מָרְדְּכַי רֵישׁ פֶּרֶק הַדָּר הגה' מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ד' מֵהִלְכוֹת תְּפִלָּה).
(ה) הַרְבֵּה דְּבָרִים אָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְכָל הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן וְאוֹמֵר הֲרֵינִי מְסַכֵּן בְּעַצְמִי וּמַה לַּאֲחֵרִים עָלַי בְּכָךְ אוֹ אֵינִי מַקְפִּיד בְּכָךְ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:
(5) Our Sages forbade many matters because they involve a threat to life. Whenever a person transgresses these guidelines, saying: "I will risk my life, what does this matter to others," or "I am not careful about these things," he should be punished by stripes for rebelliousness.
(א) דְחוּיָה הִיא שַׁבָּת אֵצֶל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת כִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. לְפִיכָךְ חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה עוֹשִׂין לוֹ כָּל צְרָכָיו בְּשַׁבָּת עַל פִּי רוֹפֵא אֻמָּן שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם. סָפֵק שֶׁהוּא צָרִיךְ לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת סָפֵק שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. וְכֵן אִם אָמַר רוֹפֵא לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְרוֹפֵא אַחֵר אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁסְּפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת:
(1) The Sabbath is pushed off when it comes to danger to life, like the rest of the commandments.. Therefore, they do all the needs of a sick person who is in [lifethreatening] danger on the Sabbath, according to the instructions of the professional doctor of that place. If there is a doubt whether he needs to have Sabbath desecrated for him or not, and so if one doctor said to desecrate the Sabbath and one say he does not need it, they desecrate the Sabbath for him, because a doubt regarding lives pushes off the Sabbath.
(לג) גּוֹנֵחַ, מֻתָּר לִינֹק חָלָב מֵהַבְּהֵמָה, דְּבִמְקוֹם צַעְרָא לֹא גָּזְרוּ רַבָּנָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם אֵין לוֹ אֶלָּא צַעַר שֶׁל רָעָב, אָסוּר לִינֹק מֵהַבְּהֵמָה בְּשַׁבָּת.
(ג) כְּשֶׁעוֹשִׂים דְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לֹא עַל יְדֵי נָכְרִים וְלֹא עַל יְדֵי קְטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עֲבָדִים וְלֹא עַל יְדֵי נָשִׁים כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא שַׁבָּת קַלָּה בְּעֵינֵיהֶם. אֶלָּא עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְחַכְמֵיהֶם. וְאָסוּר לְהִתְמַהְמֵהַּ בְּחִלּוּל שַׁבָּת לְחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח ה) "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה נְקָמָה בָּעוֹלָם אֶלָּא רַחֲמִים וְחֶסֶד וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם. וְאִלּוּ הָאֶפִּיקוֹרוֹסִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁזֶּה חִלּוּל שַׁבָּת וְאָסוּר עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר (יחזקאל כ כה) "גַּם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם":
(3) When you do these things [for a sick person], do not do them through the hands of non-Jews, children, slaves or women, so that the Sabbath should not be taken lightly in your eyes. Rather, [they should be done] through the hands of the greatest of Jews and scholars. It is forbidden to delay desecrating the Sabbath for a person who is dangerously ill, as it is said [Leviticus 18:5]: "and Mine ordinances, which if a man do, he shall live by them," i.e. and not die by [My ordinances]. Learn that the laws of the Torah only exist in the world for mercy, loving kindness, and peace in the world. It is the heretics who say that this is desecration of shabbat and it is forbidden. It is on them that [Ezekiel 20:25] writes: "Wherefore I gave them also statutes that were not good, and ordinances whereby they should not live."
ואין דרכן לכסות - הלכך רישא ליכא למיתלי בשרצים וטמאים וטהורים שכיחי וחיישינן לטמאים. אלמא במידי דאיסורא תלינן בתר רובא דשכיחי ואף על גב דלקולא. אי נמי טעמא דהניחה מגולה ומצאה מכוסה מכוסה ומצאה מגולה הא מצאה כמו שהניחה לא טומאה איכא ולא פסולה איכא ואילו ספק מים מגולין אסורין גרסינן ואע"ג דאיכא למימר אדם נכנס לשם שגילה אותה ושאר שרצים גילו אותה שאין בהן סכנה והוו להו נחשים מיעוטא תלינן בנחשים ואסירי אי נמי פשיטא ליה דהוא עצמו גילה אותה ושהה בגילוי כדי שיכול נחש לשתות מהן אמרינן לקמן דאסירי ואע"ג דמצאה כמו שהניחה:
ופעמים שהיא נכללת ועולה בבחינת ומדרגת הקדושה, דהיינו כשהטוב המעורב בה נתברר מהרע וגובר ועולה ונכלל בקדושה. כגון דרך משל האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו, כ(יומא עו ב): "דאמר רבא: חמרא וריחא כו'", או בשביל כדי לקיים מצות עונג שבת ויום טוב. אזי נתברר חיות הבשר והיין שהיה נשפע מקליפת נוגה ועולה לה' כעולה וכקרבן. וכן, האומר מילתא דבדיחותא לפקח דעתו ולשמח לבו לה' ולתורתו ועבודתו שצריכים להיות בשמחה, וכמו שעשה רבא לתלמידיו, שאמר לפניהם מילתא דבדיחותא תחלה ובדחי רבנן. אך מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאות תאות גופו ונפשו הבהמית, שהוא בחינת יסוד המים מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת התאוה, הנה על ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שבשלוש קליפות הטמאות, וגופו נעשה להן לבוש ומרכבה לפי שעה, עד אשר ישוב האדם ויחזור לעבודת ה' ולתורתו. כי לפי שהיה בשר היתר ויין כשר, לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'.
סימן לה
איסור עישון סמים
בע״ה. ב׳ דר״ה אייר תשל״ג
מע״כ מוה״ר ירוהם פראם שליט״א.
הנה בדבר אשר התהילו איזה בהורים מהישיבה לעשו השיש (מעראוואנא), פשוט שהוא דבר אסור מכמה עיקרי דינים שבתורה הדא שהוא מקלקל ומכלה את הגוף, ואף אם נמצאו אנשים בריאים שלא מזיק להם כל כד אבל מקלקל הוא את הדעת ואינם יכולים להביו דבר לאשורו שזה עוד יותר המור שלבד שמונע עצמו מלמוד התורה כראוי הוא מניעה גם מתפלה וממצות התורה שעשיה בלא דעת הראוי הוא כלא קיימם. ו ע ד שהוא גודם תאוה גדולה אשר הוא יותר מתאות אכלה וכדומה הצריכים להאדם להיותו ויש שלא יוכלו לצמצם ולהעביר תאותם, והוא איסור ההמור שנאמר בבן סורר ומורה על תאוה היותר גדולה שיש לו לאכילה אף שהוא לאכילת כשרות, וכ״ש שאסור להביא עצמו לתאוה גדולה עוד יותר ולדבר שליכא שום צורך להאדם בזה שהוא אסור, ואף שלמלקות נימא שאין עונשין מן הדין מ״מ לאיסורא ודאי עובר על לאו זה ואיכא גם הטעם דאיכא בבן סורר ומורה שסופו שילסטם את הבריות כדאיתא בסנהדרין בפ׳ בן סורר (ס״ה ע״ב). ועוד שהאב והאם של אלו שמעשנין זה מצטערים מאד אשר עוברי! על מצות כבוד אב ואם. ועוד איכא איסור העשה דקדושים תהיו כפירוש הרמב״ו בהומש. וגם הם גורמים לאיסורים הרבה אחרים לבד זה, סוף דבר הוא פשוט וברור שהוא מאיסורים המורים וצריד להשתדל בכל היכולת להעביר טומאה זו מכל בני ישראל ובפרט מאלו שלומדי! בישיבות.
והנני דידו מוקירו,
משה פיינשטיין
“It is obviously forbidden to smoke marijuana, as this violates many basic laws of our Torah. First of all, it physically injures the person. Even if there are people who are not physically affected by this, it mentally affects the person as it destroys his mind, and prevents him from understanding things properly. This is a terrible thing, since not only can the individual not properly study Torah, he also can not pray and properly perform Mitzvos (commandments), since doing them mindlessly is considered as if they were not done at all. Furthermore, he is creating within himself a very strong desire (addiction?), which is much stronger than the desire to eat, etc. which are necessary for a person to live. There are many that can not control and withstand this desire. This is a very grave prohibition, as we find that a Ben Sorer U’Moreh [is killed] (See Deut. 21:18) for creating within himself a very strong desire, even though it is to eat Kosher food! How much more so it is forbidden for a person to bring upon himself an even greater desire, especially for something that a person does not need at all…
Additionally, the parents of the person smoking certainly are disturbed by his actions, in which case he is violating the Mitzvah of Kibbud Av V’Em (respect for parents). He is also violating the Mitzvah of “Kedoshim Ti’Hiyu”(be holy), as explained by the Ramban in his commentary on the Chumash (5 Books of Moses). This also leads him to transgress other prohibitions, besides the actual prohibition of taking drugs. The bottom line is that it is clear and obvious that this is one of the grave prohibitions, and everyone must try with all of their strength to remove this impurity (Tuma’ah) from all Children of Israel.”
By the Grace of G‑d,
20th of Marcheshvan, 5725
[Oct. 26, 1964]
Brooklyn, N.Y.
Greeting and Blessings:
I am in receipt of your letter of October 18th, which you write in the name of your friends and in your own behalf, and ask my opinion regarding the new drug called L.S.D., which is said to have the property of mental stimulation, etc.
Biochemistry is not my field, and I cannot express an opinion on the drug you mention, especially as it is still new. However what I can say is that the claim that the said drug can stimulate mystical insight, etc., is not the proper way to attain mystical inspiration, even if it had such a property. The Jewish way is to go from strength to strength, not by means of drugs and other artificial stimulants, which have a place only if they are necessary for the physical health, in accordance with the Mitzva to take care of one’s health. I hope that everyone will agree that before any drugs are taken one should first utilize all one’s natural capacities, and when this is done truly and fully, I do not think there will be a need to look for artificial stimulants.
I trust that you and your group, in view of your Yeshiva background, have regular appointed times for the study of Torah, and the inner aspects of the Torah, namely the teachings of Chassidus, and that such study is in accordance with the principle of our Sages, namely “The essential thing is the deed,” i.e., the actual conduct of the daily life in accordance with the Torah and Mitzvoth, prayer, Teflllin, Kashruth, etc., etc. This is only a matter of will and determination, for nothing stands in the way of the will. I trust that you are also using your good influence throughout your environment.
With blessing,
אמר רב יהודה בר' חייא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם נותן סם לחבירו לזה יפה ולזה קשה אבל הקב"ה אינו כן נתן תורה לישראל סם חיים לכל גופו שנאמר ולכל בשרו מרפא
...
כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ואומר (משלי ג, ח) רפאות תהי לשרך ואומר (משלי ח, לה) כי מוצאי מצא חיים
"Whoever is involved in Torah [study] for its own sake, it becomes a potion of life for him, as it says (Proverbs 3:18): 'It is a tree of life for them that hold on to it.' And it says (Proverbs 3:8), 'It shall be health to thy navel.' And it says (Proverbs 8:35), 'For those who find me, find life.'