A) What do the most ancient translations tell us about the meaning of פסח?
| (יג) וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם | (כג) וְעָבַ֣ר ה' לִנְגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַ֒יִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־הַדָּם֙ עַל־הַמַּשְׁק֔וֹף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח ה' עַל־הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־בָּתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף | (כז) וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽה' אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַ֠ח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנׇגְפּ֥וֹ אֶת־מִצְרַ֖יִם וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ |
| וִיהֵי דְמָא לְכוֹן לְאָת עַל בָתַיָא דְאַתוּן תַמָן וְאִחזֵי יָת דְמָא וְאֵיחוּס עְלֵיכוֹן וְלָא יְהֵי בְכוֹן מוֹתָא לְחַבָלָא בְמִקטְלִי בארעא דמצרים׃ [Onkelos] | וְיִתגְלֵי יוי לְמִמחֵי יָת מִצרָאֵי וְיִחזֵי יָת דְמָא עַל שָׁקְפָא וְעַל תְרֵין סִפַיָא וְיֵיחוּס יוי עַל תַרעָא וְלָא יִשׁבוֹק מְחַבְלָא לְמֵיעַל לְבָתֵיכוֹן לְמִמחֵי׃ | וְתֵימְרוּן דֵיבַח חְיָס הוּא קדם יוי דְחָס עַל בָתֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל במצרים כַד מְחָא יָת מְצרָאֵי וְיָת בְתַנָא שֵׁיזֵיב וּכרַע עַמָא וּסגִידוּ׃ |
ויהוי אדמה לכון לסימן על בתייה די אנון שׁריין תמן ואחמי ית אדמיה ואפסח ואגן במימרי עליכון ולא יהווי בכון מותא מחבל בקטלותי כל בכוריא בארעא דמצרים [Neofiti] | ותעבר איקר שׁכינתיה דייי למשׁיציא ית מצריי ויחמי ית אדמה על שׁקופא ועל תרתין מזוזייתא ויפסח ויגן מימריה דייי על תרע אבהתה דבני ישׂראל ולא יתן רשׁו למחבלא למיעול לגו בתיכון למחבלה | ותימרון מכס פסחא הוא קדם ייי די פסח ויגן על בתיהון דבני ישׂראל במצרים בקטלותה ית מצרים וית בתינן שׁזיב ועקדו עמא ואודו ושׁבחו׃ |
| ויהי אדם ניכסת פיסחא וגזירת מהולתא מערב לכון למעבד מיניה את על בתיא דאתון שׁריין תמן ואחמי ית זכות אדמא ואיחוס עליכון ולא ישׁלוט בכון מלאך מותא דאתיהב ליה רשׁותא למחבלא במיקטלי בארעא דמצרים [T Ps Jonathan] | ויתגלי יקרא דייי למימחי ית מצראי ויחמי ית אדמא דעל אסקופא ועל תרתין סיפייא ויגין מימרא דייי על תרעא ולא ישׁבוק מלאכא מחבלא למיעול לבתיכון למימחי | ותימרון ניכסת חייסא הוא קדם ייי דחס במימריה על בתי בני ישׂראל במצרים בחבלותיה ית מצראי וית בתנא שׁיזיב וכד שׁמעו בית ישׂראל ית פיתגמא הדין מפום משׁה גחנו וסגידו |
| And the blood shall be for a sign to you on the houses in which you are, and I will see the blood, and will protect you, and there shall not be on you the plague of destruction, when I smite in the land of Egypt. [Septuagint] | And the Lord shall pass by to smite the Egyptians, and shall see the blood upon the lintel, and upon the doorposts; and the Lord shall pass over the door, and shall not allow the destroyer to enter into your houses to kill you | That you shall say to them, This Passover is a sacrifice to the Lord, as He defended the houses of the children of Israel in Egypt, when He struck the Egyptians, but delivered our houses |
B) Two possible meanings of פסח occur in fact in Tanach
כְּצִפֳּרִ֣ים עָפ֔וֹת כֵּ֗ן יָגֵ֛ן ה' צְבָא֖וֹת עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם גָּנ֥וֹן וְהִצִּ֖יל פָּסֹ֥חַ וְהִמְלִֽיט׃
(כא) וַיִּגַּ֨שׁ אֵלִיָּ֜הוּ אֶל־כׇּל־הָעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ עַד־מָתַ֞י אַתֶּ֣ם פֹּסְחִים֮ עַל־שְׁתֵּ֣י הַסְּעִפִּים֒ אִם־ה' הָאֱלֹקִים֙ לְכ֣וּ אַחֲרָ֔יו וְאִם־הַבַּ֖עַל לְכ֣וּ אַחֲרָ֑יו וְלֹא־עָנ֥וּ הָעָ֛ם אֹת֖וֹ דָּבָֽר׃
(21) Elijah approached all the people and said, “How long will you keep hopping between two opinions? [Lit. “on the two boughs.] If the LORD is God, follow Him; and if Baal, follow him!” But the people answered him not a word.
C) Which meaning of פסח is more likely though in the local context?
לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽה' לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽה' שִׁמֻּרִ֛ים לְכָל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃ (פ)
That was for ה' a night of vigil to bring them out of the land of Egypt; that same night is יהוה’s, one of vigil for all the children of Israel throughout the ages.
D) Ancient argument: was the Makat Bechorot done by the Angel of Death or by God Himself?
וְעָבַר ה' לִנְגֹף אֶת מִצְרַיִם, יֵשׁ אוֹמְרִים עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ
ע"י המלאך. שאף שהקב"ה עובר במצרים. המכה ע"י המלאך היה. כמלך שעושה נקמה בשונאיו לפניו ע"י ספקלטור שלו. והא דכתיב וה' הכה כל בכור. י"ל שנתייחס המכה להקב"ה שהוא השולח. ודייק דע"י המלאך מדנצטוו שלא יצאו מפתח בתיהם שלא יזוקו. ואי ע"י הקב"ה למה יפחדו:
הקב"ה בעצמו. שהוא יתב' בגזרתו הכה בהם שלא ע"י מלאך. ודייק כן מדאיכפל קרא לייחס ההכאה מאתו יתב' באומר והכיתי כל בכור וגו' כדאי' בהגדה של ליל פסח:
(יב) וְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֘יִם֮ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כׇל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וּבְכׇל־אֱלֹקֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י ה'׃
ואיתגלי בארעא דמצרים בשׁכינת יקרי בלילייא הדין ועימי תשׁעין אלפין ריבוון מלאכין מחבלין ואקטול כל בוכרא בארעא דמצרים מאינשׁא ועד בעירא ובכל טעות מצראי אעבד ארבעתי דינין... דינדעון מצראי ארום אנא ייי [T Ps Jonathan]
(12) For that night I will go through the land of Egypt and strike down every [male] first-born in the land of Egypt, both human and beast; and I will mete out punishments to all the gods of Egypt, I ה'.
E) How translations became a 'big thing' in Ancient Jewish life
What is the reason for the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel? He based his opinion on an allusion in the Torah, as the verse states: “God shall enlarge Japheth, and He shall dwell in the tents of Shem” (Genesis 9:27), indicating that the words of Japheth shall be in the tents of Shem. The language of Javan, who is the forbear of the Greek nation and one of the descendants of Japheth, will also serve as a sacred language in the tents of Shem, where Torah is studied.
בְּשָׁלשׁ קֻפּוֹת שֶׁל שָׁלשׁ שָׁלשׁ סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה, וְכָתוּב בָּהֶן אָל''ף בֵי''ת גִימ''ל. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יְוָנִית כָּתוּב בָּהֶן אָלפ''א בֵית''א גָמל''א
The funds are collected from the Temple treasury chamber with three baskets, each measuring three se’a. On the baskets is written, respectively, alef, beit, gimmel, based on the order in which the baskets are filled. Rabbi Yishmael says: The letters written on them were in Greek, alfa, beta, gamma
F) The halachic difference between Greek and Aramaic translations
רבי יוחנן קובע בתלמוד הבבלי (ט ע"ב) כי ההלכה היא כרבן שמעון בן גמליאל, ואמנם במציאות בימי הבית ובימי המשנה התרגום היווני הוא היחיד, הידוע לנו, ששימש כטקסט לקריאה בבית הכנסת ובבית. יש שקראו רק ביוונית, ויש שפתחו וחתמו בעברית ובאמצע קראו ביוונית כדי שהציבור יבין את הנקרא. התרגום לארמית אשר המקורות מרבים להזכירו שימש רק כתרגום בעל פה לעברית שנקראה מתוך הספר. תרגום השבעים נזכר פעמים מספר בספרות התלמודית. כמוהו אף תרגום עקילס נזכר, וכן בפני אילו חכמים תורגם. יש שמצטטים את תרגום עקילס, לרוב ביוונית, כפי שמצטטים את פירושיהם של חכמים.
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חֲמָא חַד סְפַר מוֹשִׁט תַּרְגוּמָא מִן גַּו סִיפְרָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲסִיר לָךְ. דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַפֶּה בַפֶּה וּדְבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִכִתָב בִּכְתָב.
Rebbi Ḥaggai said, Rebbi Samuel bar Rav Isaac went to a synagogue. He saw a teacher delivering the translation from a book. He said to him, this is forbidden to you; matters which were said orally orally, matters which were said in writing in writing.
G) The Jewish reception of the Greek Tanach
Considering these translators not mere interpreters but prophets to whom it had been granted it their honest and guileless minds to go along with the most pure spirit of Moses. (41) On which account, even to this very day, there is every year a solemn assembly held and a festival celebrated in the island of Pharos, to which not only the Jews but a great number of persons of other nations sail across, reverencing the place in which the first light of interpretation shone forth [Philo, Moses II, 7; 20 BCE – c. 50 CE]
אין כותבין לא עברית ולא ארמית ולא מדית ולא יונית. כתב בכל לשון בכל כתבים לא יקרא בו עד שתהא כתובה אשורית: מעשה בה׳ זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יונית והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה:
אֵין כּוֹתְבִין תְּפִלִּין וּמְזוּזָה אֶלָּא בִּכְתָב אַשּׁוּרִית. וְהִתִּירוּ בַּסְּפָרִים לִכְתֹּב אַף בִּיוָנִי בִּלְבַד. וּכְבָר נִשְׁקַע יְוָנִי מִן הָעוֹלָם וְנִשְׁתַּבֵּשׁ וְאָבַד לְפִיכָךְ אֵין כּוֹתְבִין הַיּוֹם שְׁלָשְׁתָּן אֶלָּא אַשּׁוּרִית
One must be precise while writing them, making sure that one letter does not become attached to another one, because any letter which is not surrounded by parchment on all four sides is unacceptable.
Any letter that cannot be read by a child who is neither wise nor foolish is not acceptable. Therefore, one must be careful with regard to the form of the letters, so that a yud will not resemble a vav, nor a vav a yud; a kaf should not resemble a beit, nor a beit a kaf; a dalet should not resemble a resh, nor a resh a dalet.
[The same applies in] other similar instances. [The text must be written in a manner] that a reader will be able to read without difficulty.
הגהות מיימוניות הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק א
ומכאן אסר רבינו יואל הלוי להעתיק לגר ספר חומש מספר של כומרים ובשביל שהגר לא ידע לשון הקדש אלא לשון כומרים רצה להעתיק להיות לו לפירוש
Appendix 1 - Status of Written vs Oral Tora
דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מְעַיְּינִי בְּסִפְרָא דְאַגַּדְתָּא בְּשַׁבְּתָא וְהָא לֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב אֶלָּא כֵּיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ
And a proof for this is that Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish used to read from a scroll of aggada containing the words of the Sages on Shabbat. But such a scroll may not be written, for in principle, the statements of the Oral Law may not be committed to writing. Rather, since it is not possible to remember the Oral Law without writing it down, it is permitted to violate the halakha, as indicated by the verse: “It is time to act for the Lord; they have nullified your Torah” (Psalms 119:126)
Appendix 2 - The 70 languages
רבי שמעון אומר בשעה שבנו בני אדם את המגדל קרא הקב"ה לשבעים מלאכים המסבבים את כסא כבודו ואמר להם בואו ונבלבל לשונם לשבעים אומות לשבעים לשון שנאמר הבה נרדה ארדה אין כתיב כאן אלא נרדה והפילו גורלות ביניהם שנאמר בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, ונפל גורלו של הקב"ה על אברהם וזרעו שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו