(ב) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יקוק. (ג) אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיקוק אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה.
(2) And Moses spoke unto the heads of the tribes of the children of Israel, saying: This is the thing which the LORD hath commanded. (3) When a man voweth a vow unto the LORD, or sweareth an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceedeth out of his mouth.
- What is significance of Parshas nedarim and its placement here
- This is not first use of "Zeh Hadavar", why then its Drosha here
- Is a Neder /Shevuah a positive or negative action
- What is significance of extra language in verse of "kichol hayotze mipiv"
Meshech Chochmah Bamidbar 30:1
אולם "זה הדבר" דפרשת נדרים, נראה כי במעשה זמרי, הסיבה היה שלא נאסר יין עמוני במדבר, ומשום יינם באו לבנותיהם ולדבר אחר. ולא היו יכולים לעשות סיגים אז, דהנסכים במדבר היה מיין עבודה זרה, כדאמר במדרש שיר השירים. לכן אמר לראשי המטות כי יראו שיעשו סייגים ונדרים ונדבות לבלי לשתות יין, כדי שלא יבא מכשול מזה, כמו שקרא לנשיא זמרי שקנא קנאת שבטו, ובא למה שאירע. והענין מושכל ונכון. לכן נאמר "זה הדבר", דדבור זה היה נאות לראשי המטות לעיין בזה
דתניא, רבי נתן אומר: הנודר – כאילו בנה במה, והמקיימו – כאילו מקריב עליו קרבן.
(ב) "לא יחל דברו" - כמו לא יחלל דברו לא יעשה דבריו חולין
(ב) וטעם וידבר משה אל ראשי המטות - כי אין צורך ללמד לכל בני ישראל שהאב והבעל יכולין להפר נדרי עינוי נפש, ואולי צריך להעלים אלה החוקים מהם שלא ינהגו קלות ראש בנדרים, אבל לחכמי ישראל ראשי שבטיהם לימד המשפט:
(כ) וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃ (כא) וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יקוק לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃ (כב) וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ׃
(20) And Jacob vowed a vow, saying: ‘If God will be with me, and will keep me in this way that I go, and will give me bread to eat, and raiment to put on, (21) so that I come back to my father’s house in peace, then shall the LORD be my God, (22) and this stone, which I have set up for a pillar, shall be God’s house; and of all that Thou shalt give me I will surely give the tenth unto Thee.’
Reb Tzadok- First time mentioned in Torah
See Commentary of Rabbeinu Yonah
Nesivos Sholom
mitzvos done with mouth
Bris Hameor & Bris Haloshon
Zohar
נטיל קודשא בריך הוא אלין מלין ובני בהון עלמין
Rabbeinu Bachya Matos 30:3
וע"ד המדרש: (תנחומא א) "איש כי ידור נדר לה'", אמר להם הקב"ה לישראל: הוו זהירין בנדרים ואל תפרצו בהן, שכל הפורץ בהם סופו למעול בשבועות, וכל המועל בשבועות כפר, ואין לו מחילה בעולם הזה, שנאמר: (שמות כ, ז) "כי לא ינקה ה'", וכתוב אחד אומר: (ירמיה ד, ב) "ונשבעת חי ה' באמת במשפט וצדקה", אמר להם הקב"ה לישראל: לא תהיו סבורין שהותר להשבע בשמי באמת אי אתם רשאים להשבע בשמי כלל אלא אם כן יש בכם כל המדות הללו: (דברים י, כ) "את ה' אלהיך תירא אותו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע", אם יש בך כל המדות הללו אתה רשאי להשבע בשמי, ואם לאו אי אתה רשאי להשבע בשמי, עד כאן.
וע"ד הקבלה: "איש כי ידור נדר לה'". נדר מלשון דירה, לה', הוא דירתו של עולם, אלהים שבבראשית שברא העולם, והשבעה נאצלים משם, והמקיים נדר דעתו שהוא מאמין באותה דירה כשתשוב נשמתו שם, והעובר על הנדר הנה הוא מוסר מאותה דירה, וזהו לשון "נדר" שמשמע דבר והפכו, קביעות דירה והסרת דירה, וכן לשון נשבע, כי המקיים שבועתו נכנס בתוך השבעה, ועובר עליה מוסר מהם
(ג) גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים.
(3) Judah is gone into exile because of affliction, And because of great servitude; She dwelleth among the nations, She findeth no rest; All her pursuers overtook her Within the straits.
R' Bunim Mepshischa-