Erev Yom Kippur ערב יום כיפור

Click here to view analysis of these sources and additional features on Deracheha: womenandmitzvot.org

(כז) אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹדֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַה'׃ (כח) וְכָל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י י֤וֹם כִּפֻּרִים֙ ה֔וּא לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֖י ה' אֱלֹקֵיכֶֽם׃ (כט) כִּ֤י כָל־הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תְעֻנֶּ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְנִכְרְתָ֖ה מֵֽעַמֶּֽיהָ... (לב) שַׁבַּ֨ת שַׁבָּת֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם בְּתִשְׁעָ֤ה לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב מֵעֶ֣רֶב עַד־עֶ֔רֶב תִּשְׁבְּת֖וּ שַׁבַּתְּכֶֽם׃

But on the tenth day of this seventh month, it is Yom Ha-kippurim, it shall be a sacred festival for you, and you shall afflict your souls and bring a sacrifice to God. You shall not do any labor on this same day, for it is Yom Kippurim, to atone for you before the Lord your God. For every soul that is not afflicted on this same day shall be cut off from its nation….It is a Shabbat Shabbaton for you, and you shall afflict your souls, on the ninth of the month in the evening, from evening until evening, you shall rest on your Shabbat.

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ מְנָא לֵיהּ נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתַנְיָא וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה יָכוֹל בְּתִשְׁעָה תַּלְמוּד לוֹמַר בָּעֶרֶב אִי בָּעֶרֶב יָכוֹל מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ תַּלְמוּד לוֹמַר בְּתִשְׁעָה הָא כֵּיצַד מַתְחִיל וּמִתְעַנֶּה מִבְּעוֹד יוֹם מְלַמֵּד שֶׁמּוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ אֵין לִי אֶלָּא בִּכְנִיסָתוֹ בִּיצִיאָתוֹ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב

Rabbi Yishmael: ‘We add from the workday to the sacred,’ what is our source? It is derived from what is taught [in a baraita]: “And you shall afflict your souls on the ninth.” Could it mean on the ninth? Scripture teaches “in the evening.” “In the evening” could mean, from when it gets dark. Scripture teaches “on the ninth.” How is that? One begins fasting while it is still day. This teaches that we add from the workday onto the sacred. I have [established the obligation] only with its entrance; from where [can I derive it] with its exit? Scripture teaches “from evening until evening.”

בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַל עִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם עָנוּשׁ כָּרֵת וְאֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת עַל תּוֹסֶפֶת...

“On this same day shall be cut off” – the punishment of karet applies to that very day, and there is no punishment of karet on the tosefet

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֶמְרָה אַזְהָרָה בְּעִינּוּי...רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר יָלֵיף שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִשַּׁבַּת בְּרֵאשִׁית מָה לְהַלָּן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר אַף כָּאן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר

Reish Lakish said, why is no prohibition stated with affliction?… Rav Acha bar Ya’akov said, derive “Shabbat Shabbaton” [Yom Kippur] from Shabbat Bereishit [Shabbat observed weekly based on the seventh day of Creation]. Just as there, [the Torah] did not punish unless it prohibited, so here it did not punish unless it prohibited

יוֹם הַכִּפּוּרִים מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר קְרָא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה

Yom Kippur is derived from Rav Yehuda in the name of Rav, for Rav Yehuda said in the name of Rav, and it was also taught in the school of Rabbi Yishmael: Scripture says “man or woman” (Bemidbar 5:6) – the verse equates a woman to a man for all the punishments in the Torah.

(כט) וְהָיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִי בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכָל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
(29) And this shall be to you a law for all time: In the seventh month, on the tenth day of the month, you shall practice self-denial; and you shall do no manner of work, neither the citizen nor the alien who resides among you.

וְהָתַנְיָא הָאֶזְרָח לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים הָאֶזְרָחִיּוֹת שֶׁחַיָּיבוֹת בְּעִינּוּי...קְרָא לְמָה לִי... יוֹם הַכִּפּוּרִים מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב...הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה...לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְתוֹסֶפֶת עִינּוּי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּמִיעֵט רַחֲמָנָא לְתוֹסֶפֶת עִינּוּי מֵעוֹנֶשׁ וּמֵאַזְהָרָה לֹא נִתְחַיְּיבוּ נָשִׁים כְּלָל קָא מַשְׁמַע לַן:

Isn’t it taught [in a baraita] “the citizen” to include the women citizens who are obligated in affliction…Why do I need a verse?…[Women’s obligation on] Yom Kippur is derived from Rav Yehuda in the name of Rav, as Rav Yehuda said in the name of Rav…’Scripture equated a woman to a man for all the punishments in the Torah’…it is needed only for the tosefet of affliction. I might have thought that since the Torah excluded the tosefet of affliction from punishment and warning, that women are not obligated at all; this teaches us [otherwise].

וְרַבִּי עֲקִיבָא הַאי וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנֵי חִיָּיא בַּר רַב מִדִּפְתִּי דְּתָנֵי חִיָּיא בַּר רַב מִדִּפְתִּי וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה וְכִי בְּתִשְׁעָה מִתְעַנִּין וַהֲלֹא בַּעֲשִׂירִי מִתְעַנִּין אֶלָּא לוֹמַר לְךָ כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בִּתְשִׁיעִי מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי

And Rabbi Akiva, this “and you shall afflict your souls on the ninth” – what will he do with it? According to what Chiyya bar Rav from Difti taught, as Chiyya bar Rav from Difti taught, “and you shall afflict your souls on the ninth,” – and do we fast on the ninth? Don’t we fast on the tenth? Rather to tell you that everyone who eats and drinks on the ninth, Scripture considers him as if he fasted on the ninth and tenth

כל האוכל ושותה וכו' - והכי משמע קרא ועניתם בתשעה כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות בעשרה ומדאפקיה קרא בלשון עינוי לומר לך הרי הוא כאלו מתענה בתשעה:

And thus is the meaning of the verse “and you shall afflict … on the ninth,” to say, prepare yourself on the ninth so that you will be able to fast on the tenth, and because the verse expressed it in terms of affliction, to tell you: behold, it is as if one fasts on the ninth.

כלומר הכינו עצמכם בתשעה לחדש להתחזק באכילה ובשתים כדי שתוכלו להתענות למחר להראות חיבתו של המקום ב"ה לישראל.

Meaning, prepare yourselves on the ninth to renew and strengthen [yourselves] with eating and drinking in order that you should be able to fast the next day, [this injunction is] to show God’s love for Israel.

(א) וציום שישתו ויאכלו תחלה...כדי שיהא ניכר וגלוי ציווי הש"י שציוונו להתענות ביום הי'...

He commanded them to eat and drink first….so that God’s commandment, that He commanded us to fast on the tenth day, should be clear and revealed…

כי בשאר ימים טובים אנחנו קובעים סעודה לשמחת המצוה. כי יגדל וישגא מאוד שכר השמחה על המצות. כמו שנאמר (ד"ה א כט) ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך. ונאמר (דברים כ"ח) תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב. ומפני שהצום ביום הכיפורים, נתחייבו לקבוע הסעודה על שמחת המצוה בערב יוה"כ:

For on the other Yamim Tovim we sit down to a festive meal for the joy of the mitzva, for the reward for the joy of mitzvot is very great and exalted, as it is said (Divrei Ha-yamim I 29:17): “And now, Your nation that are found here, I have seen giving to You with joy,” and it is said (Devarim 28:47) “as retribution that you have not served the Lord your God with joy and with goodness of heart,” and since there is a fast on Yom Kippur, they were obligated to sit down to a festive meal for the joy of the mitzva on Erev Yom Kippur.

(א) סדר ערב יום כפור ובו ב סעיפים:
מצוה לאכול בעיוה"כ ולהרבות בסעודה: הגה ואסור להתענות בו

It is a mitzva to eat on Erev Yom Kippur and to increase [one’s] meals. Rema: And it is forbidden to fast on it.

שו”ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן טז

אני נבוך בכל נשים הבריאות אם חייבות לאכול בערב יוה”כ [=יום הכיפורים] דאפשר הן פטורות כמו מכל מ”ע [מצוות עשה] שהזמן גרמא…או לא…דהוי כאלו התענה תשיעי ועשירי ממילא כל שמחוייב בתענית עשירי מחוייב לקיים ועניתם כו’ לאכול בתשיעי, וצ”ע [=וצריך עיון] לעת הפנאי.

Responsa Rabbi Akiva Eiger Mahadura Kama 16

I am unsure regarding all the healthy women, whether they are obligated to eat on Erev Yom Kippur, for it is possible that they are exempt as from all positive time-bound mitzvot … or not…for it is as if one fasted on the ninth and tenth, so obviously anyone who is obligated in the fast of the tenth is obligated to fulfil “and you shall afflict…” to eat on the ninth, and it requires further study when there is time.

שדי חמד מערכת יום הכיפורים א:ג

לפי הטעם שהוא להכין עצמו שיוכל להתענות למחר…אם כן גם נשים צריכות לזה ואדרבא הן תשושי כח יותר מהאנשים. וכן כתב במנהגי מוהרי”ל….

Sedei Chemed Ma’arechet Yom Ha-kippurim 1:3

According to the reason that it is to prepare oneself so as to be able to fast the next day… if so, women also need that, and on the contrary, they are weaker than men. And thus is written in Minhagei Maharil….

ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור ט

שאלו למהר”י סג”ל על שנדרה שלא לאכול בשר ולא לשתות יין רק בשבתות וימים טובים מה דינה בעי”כ [=בערב יום כיפור]. והשיב שמותרת לאכול בכל רצונה ולשמח לבה ביום זה דנמי מתקרי יום טוב….

Sefer Maharil (Minhagim), Laws of Erev Yom Kippur 9

They asked Mahari Segal about [a woman who] took a vow not to eat meat or drink wine except on Shabbatot and Yamim Tovim. What is the law for her on Erev Yom Kippur? And he replied that she is permitted to eat whatever she wishes and to make her heart rejoice on this day, since it is also called Yom Tov….

(ו) זָב שֶׁרָאָה קְרִי, וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע...צְרִיכִין טְבִילָה, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר:

A zav who had a seminal emission, and a nidda who expelled semen…require immersion, and Rabbi Yehuda exempts.

ולית הלכתא כוותיה - כר' יהודה בן בתירא דאמר דברי תורה אין מקבלין טומאה וי"מ דוקא לתורה אבל לתפלה צריך טבילה ופי' ר"י דלא שנא והטובל בערב יוה"כ אין לו לברך והמברך הוה ברכה לבטלה:

Like Rabbi Yehuda ben Beteira, who said, words of Torah are not susceptible to ritual impurity. Some explain: specifically for Torah, but for prayer, one requires immersion, and Ri explains that there is no difference. One who immerses on Erev Yom Kippur should not recite a beracha, and if one recites a beracha it is a beracha in vain.

(ד) יכול לטבול... מתי שירצה רק שיהיה קודם הלילה ואינו מברך על הטבילה: הגה ואין צריך לטבול רק פעם אחת בלא וידוי משום קרי והוא הדין דהטלת ט' קבין מים נמי מהני

One can immerse … whenever one wants, as long as it is before night; and one does not recite a beracha over the immersion. Rema: One needs to immerse only one time, without viduy (confession), on account of seminal emission; and pouring nine kabim of water is also effective.

ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור [ד]

ויש מפרשים דטבילת ערב יום כפורים משום טהרה היא, כדאיתא במדרש ישראל נקיים הם כמלאכים. ואמר מהר”י סג”ל דלפי זה נראה אשה ששמשה תוך ג’ ימים קודם יום כפור צריכה לכבד ביתה בחמין שלא תפלוט שכבת זרע ואח”כ [=ואחר כך] תטבול, כמו במתן תורה שפרשו ג”כ [=גם כן] ג’ ימים דכתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה (שמות יט, טו), ודוקא שלא בשעת סמוך לטבילתה או שלא בשעת סמוך לווסתה דבאותן שעות אל תכבד שמא תשחית זרע ההריון…

Sefer Maharil (Minhagim), Laws of Erev Yom Kippur 4

Some explain that the immersion on Erev Yom Kippur is because of purity, as it says in the midrash, Israel are clean like angels. And Mahari Segal said, that according to this, it seems that a woman who had relations within three days before Yom Kippur needs to wash herself internally with warm water so that she will not expel semen, and afterwards immerse, as with the giving of the Torah, when they also abstained for three days, as it is written: Be ready for three days, do not go near a woman (Shemot 19:15), and specifically not close to the time of her immersion or close to the time she expects her menses, since at those times she should not wash internally lest she destroy seed that might lead to pregnancy…

פרקי דרבי אליעזר (היגר) – “חורב” פרק מה

ראה סמאל שלא נמצא בהם ביום הכפורים חטא אמ[ר] לפניו רבון כל העולמים יש לך עם אחד כמלאכי השרת שבשמים מה מלאכי ישראל אין בהם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכפורים, מה מלאכי השרת …יחפי רגל ביום הכפורים כך ישראל יחפי רגל ביום הכפורים, מה מלאכי השרת אין להם קפיצה כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלום ביניהם כך ישראל שלום ביניהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים…

Pirkei De-Rabbi Eliezer “Chorev” 45

Sama’el saw that there was no sin found in them on Yom Kippur. He said before Him: Master of all worlds, do you have one nation like ministering angels in Heaven? Just as the angels of Israel do not eat or drink, so Israel do not eat or drink on Yom Kippur. Just as the ministering angels…are barefoot on Yom Kippur, so Israel are barefoot on Yom Kippur. Just as the ministering angels are stationary, so Israel stand on their feet on Yom Kippur. Just as there is peace among the ministering angels, so there is peace among Israel on Yom Kippur. Just as the ministering angels are clean of all sin, so Israel are free of all sin on Yom Kippur…

ראבי”ה חלק ב – מסכת יומא סימן תקכח

ניהגו פרושים לטבול, דאמרינן במדרש תנחומא פרשת ואתחנן שמע ישראל וגו’ רבנן אמרי וכו’ עד אבל ביום הכיפורים שהם נקיים כמלאכים אומר אותו בפרהסיא, ולובשים לבנים מהאי טעמא.

Ra’aviyah II: Yoma 528

The Perushim had the custom to immerse, as we say in Midrash Tanchuma Parshat Va-et’chanan, “Shema Yisrael…” and our rabbis say… until “but on Yom Kippur they are clean like angels. He says [“Baruch Shem Kevod”] out loud, and they wear white for this reason.

ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים עשרת ימי תשובה

אמר מהר”ר יודל ומהר”ש (סי’ של”ז) שאין להם לנשים לטבול בערב יו”כ [=יום כיפור] כי אין יכולין להיות כמלאכים וטעות הוא בידם כי לא שייך הך טבילה גבייהו.

Sefer Ha-minhagim, Hagahot Ha-minhagim Aseret Yemei Teshuva

Rav Yudel and Maharash said, that women should not immerse on Erev Yom Kippur because they cannot be like angels and they do so in error, because this immersion is not relevant for them.

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה לא

ר’ יהושע בש[ם] ר’ אחא פתח: עיר גבורים עלה חכם (משלי כא, כב). גברים כת[יב], שכולם גברים ואין בהן נקבה.

Vayikra Rabba Emor 31

R’ Yehoshua in the name of R’ Acha opened: “To the city of heroes [gibborim] the wise one went up” (Mishlei 21:22). [Gibborim] is written [without a vav] as “gevarim” [men], for all of them are men and there is no female among them.

אין אנו באים להתדמות למלאכים מצד הזכרות שבהם אלא רק לעניני יום הכפורים ובזה שפיר גם נשים יכולות להתדמות... שהרי ביום הכפורים באכילה ושתיה והליכה יחף ונקיון מעוון אין חילוק בין גברים לנשים.

We do not seek to resemble the angels in their aspect of masculinity, but only in matters of Yom Kippur. And in this, women can certainly also resemble…. For on Yom Kippur in eating and drinking and walking barefoot and being clean of sin – there is no distinction between men and women.

ספר מהרי”ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור [ג]

טבילת ערב יום כפור אמר מהר”י סג”ל יש פוסקים לטבול אחר סעודת המפסקת בערב, כי עיקר הטבילה משום תשובה היא ויותר שיקרבנה לעצומו של יום יפה הדבר. אמר מהר”י סג”ל דנראה לו להביא ראיה דמשום תשובה היא דהא נוהגין אז לטבול אנשים ונשים נערים ובתולות בר מצוה ובת מצוה, בשלמא אנשים טובלים משום טומאת קרי …, אך נשים אמאי טובלות הא (אינן) פולטות. וכן הזקנות וכן נערים ובתולות שברור להן שנקי גופם מטומאה, אלא ודאי משום תשובה היא. וכן בירושלמי איתא מעשה בריבה אחת שנשבית בין העכו”ם וכשפדאוה הטבילוה על מה שהאכילוה איסורין. וכן טבילת גר כשנתגייר טובלין אותו משום תשובה. וכיון דטבילה זו משום תשובה היא גם אם טבל בערב ראש השנה ולא ראה שום קרי אח”כ [=אחר כך] ולא נטמא, מ”מ [=מכל מקום] יחזור ויטבול האידנא לטהר לתשובה.

Sefer Maharil (Minhagim), Laws of Erev Yom Kippur 3

Immersion on Erev Yom Kippur: Mahari Segal said: There are those who rule that one should immerse after the pre-fast meal in the evening, since the immersion is primarily for repentance, and it is proper for it to be as close as possible to Yom Kippur itself. Mahari Segal said that he is inclined to bring a proof that it is for repentance, for then men and women, and youths and maidens who are bar mitzva or bat mitzva, have the custom to immerse. It would make sense for men to immerse due to seminal emission…, but why would women immerse – for they (do not) [all necessarily] expel semen. And also old women, and also youths and maidens where it is clear to them that their bodies are free from impurity; rather, it is certainly for repentance. Similarly in the Yerushalmi there is a story of a girl who was captive among non-Jews and when they redeemed her, they had her immerse because [her captors] had given her forbidden food to eat. Similarly the immersion of the convert when he converts, we have him immerse for repentance. Similarly this immersion is for repentance, even if he immersed on Erev Rosh Ha-shana and did not have any seminal emission afterwards and did not become impure, in any case he immerses again now to become pure for repentance.

אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ (ויקרא טז), עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו), וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם. וְאוֹמֵר (ירמיה יז), מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל:

Rabbi Elazar ben Azarya expounded this: “[For on this day it will atone for you to purify you] from all your sins before God you will be pure” (Vayikra 16:30). Sins between a person and God, Yom Kippur atones. Sins between a person and his fellow, Yom Kippur does not atone until he appeases his fellow. Rabbi Akiva said: Happy are you, Israel! Before whom do you become pure? Who purifies you? Your Father in Heaven, as it is said “And I will cast upon you pure water and you will be pure” (Yechezkel 36:25) and it says “God is the mikveh of Israel” (Yirmiyahu 17:13) – just as a mikveh purifies those who are impure, so the Holy One, Blessed be He, purifies Israel.

(א) ונשים רגילות לטבול ג' פעמים במים טהורים וטהרתם אטהר אתכם מכל טמאותיכם וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל לטהר אתכם לפני ה' תטהרו. ולכך הטובל בעיה"כ יכניס ראשו במים ג' פעמים.

Women are accustomed to immerse three times [corresponding to] in”pure water and you will be pure …I will purify you” (Yechezkel 36:25), “and he shall purify him and sanctify him from the impurities of Benei Yisrael” (Vayikra 16:19), “to purify you …before God you shall be purified ” (ibid. 30). Therefore, one who immerses on Erev Yom Kippur dunks his head under the water three times.

כְּשֵׁם שֶׁהַמְכַוֵּן לִבּוֹ לְטַהֵר כֵּיוָן שֶׁטָּבַל טָהוֹר וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְחַדֵּשׁ בְּגוּפוֹ דָּבָר כָּךְ הַמְכַוֵּן לִבּוֹ לְטַהֵר נַפְשׁוֹ מִטֻּמְאוֹת הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵן מַחְשְׁבוֹת הָאָוֶן וְדֵעוֹת הָרָעוֹת. כֵּיוָן שֶׁהִסְכִּים בְּלִבּוֹ לִפְרשׁ מֵאוֹתָן הָעֵצוֹת וְהֵבִיא נַפְשׁוֹ בְּמֵי הַדַּעַת טָהוֹר. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (יחזקאל לו כה) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם".

Just as the one who has intention to become pure, since he immersed, he is pure, even though there is no change in his body – thus the one who has intention to purify his soul from the impurity of souls, which are the thoughts of evil, since he committed to separate from those counsels and brought his soul into the pure waters of knowledge, behold, He says, “I will cast upon you pure waters and you will be pure from all your impurity and from all your idolatry I will purify you” (Yechezkel 36:25).

(יז) (יז) יכול לטבול - המחבר קיצר דמקודם היה לו לכתוב דמנהג לטבול וללקות בעיו"כ ואפילו נערים ובתולות מכיון שהם בני מצות טובלות:

One can immerse – the author (Shulchan Aruch) wrote briefly; earlier, he should have written that it is a custom to immerse … on Erev Yom Kippur, and even youths and maidens, because they are above bar or bat mitzva, immerse

רבי יוחנן אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה אינה טובלת אלא בלילה משום סרך בתה

Rabbi Yochanan said: Whether at the right time or not at the right time, she immerses only at night, because of her daughter following [this example].

ומה שלפלאת איך לא תקנו טבילה לפנויה כדי שלא יכשלו בה רבים. אין כאן מקום תמה שהרי כיון שהפנויה אסורה כמש"כ אדרבה אם היתה טובלת היה בה מכשול שהיו מקילין באסורה כיון שאין אסורה אלא מדרבנן

What is remarkable: How did they not decree immersion for a single woman, so that the masses not come to sin through her? And there is no place to wonder here! For since the single woman is prohibited, as I have written. On the contrary! If she were to immerse, there would be a stumbling block with her: For they would be lenient with a woman who is prohibited, since she is only prohibited rabbinically.

שדי חמד יום הכפורים א:ו

שיש חשש תקלה בטבילת בתולות ואם כן מסתברא דאין להניח לבתולות לטבול גם בערב יום הכפורים דהוי חומרא דאתי לידי חשש תקלה

Sedei Chemed Yom Ha-kippurim 1:6

There is concern of sin in the immersion of maidens, and if so, it is reasonable not to allow maidens to immerse even on Erev Yom Kippur, since it is a stringency that leads to a concern of sin

הנה מנהג הנשים של בני בתינו וקרובינו לטבול ערב ר”ה [=ראש השנה] וערב יוה”כ [=יום הכיפורים] משום טהרה מתשמיש אף על פי שהם טהורים מנדה ולא עוד אלא גם האשה שהיא לא טבלה מנדתה כי עודנה בתוך ז’ נקיים שלא שלמו ג”כ [=גם כן] טובלת בתוך ז’ נקיים בשביל טהרה בלבד כדי שתבא לבית הכנסת ותתפלל בימים נוראים בטהרה ואחר ז’ נקיים אז תטבול כהלכה בשביל בעלה ולא עוד אלא שגם הבתולות שבבית ג”כ [=גם כן] עושים כן לטבול קודם ר”ה [=ראש השנה] בשביל שיבואו לבית הכנסת ויתפללו בטהרה…..והנה ממ”ש [=ממה שכתב] הריב”ש ז”ל טעם על הפנויות שלא תקנו להם טבילה אין הוכחה מזה לערער על נ”ד [=נידון דידן] די”ל [=דיש לומר] התם הפנויות אין להם סיבה וטעם לטבול ואם היו אומרים להם לטבול כדי שלא יכשלו בהם רבים נמצא שעושים בזה תקנה לחוטאין והרי כאלו הם נותנים אצבע בין שיניהם להכשל משא”כ בנ”ד [=מה שאין כן בנידון דידן] דהיא טובלת משום סיבה וטעם יש לה בזה כדי שתתפלל ותכנס לבית הכנסת בטהרה לכן…..כאן כאשר טובלין בתוך הז’ נקיים בשביל טהרה לתפלה נקייה …אין קוצצין הצפרניים וגם אין סורקין את שער ראשם והרי בזה חסרו כמה דברים הנהוגים בטבילת אשה לבעלה וזה היכר גדול להם שזאת הטבילה לא תועיל לטהר האשה לבעלה אלא רק משום טהרת הנפש ונקיות לעבודה ותפלה של ימים נוראים ולכן אין למחות בידם על זאת…

…It is the custom of the women of our household and our relatives to immerse on Erev Rosh Ha-shana and Erev Yom Kippur for purposes of purity from relations, even though they are pure from nidda. And furthermore, even a woman who has not immersed following nidda, because she is still within the seven clean days that are not complete, they also immerse within the seven clean days for purposes of purity alone, so that she should come to the synagogue and pray on the Yamim Nora’im in purity, and after the seven clean days she will then immerse according to halacha for the sake of [resuming contact with] her husband. Furthermore, even the maidens in the house also do thus, to immerse before Rosh Hashana so that they should come to the synagogue and pray in purity….. There is no proof from the reason Rivash wrote why they did not establish immersion for single women to object to our case, for one can say that in that case the single women have no purpose or reason to immerse, and if they would tell them to immerse in order that the masses not come to sin through them, this would be an enactment for sinners, and as if they set them up to fail, which is not so in our case, where she immerses for a purpose and has a reason so that she should pray and enter the synagogue in purity, therefore….. here when they immerse within the seven clean days for the sake of purity for a pure prayer…they do not cut their fingernails and they also don’t [intensively] comb the hair on their heads, and thus several practices of a woman’s immersion for her husband are omitted, but only for the purpose of spiritual purity and cleanliness for worship and prayer of the Yamim Nora’im, therefore, we should not rebuke them for this…

Chaya Houpt, Reflections on my First Tevilla on Erev Yom Kippur, The Eden Center Blog

Up until now it was clearly understood that only my husband goes to the mikveh on Erev Yom Kippur, but this time I went, and not alone – in a moment of spontaneity I took my 8 year old daughter with me….When we finally, gently, entered the water together we were enveloped by excitement and amazing gratitude. This is the same mikveh where I yearned and prayed time and time again to be blessed with her. The natural way with which she embraced the water and the water embraced her (and us), and our prayer and the feeling of abundance and light – I prayed that her next encounters with the mikveh waters will be as perfect, enabling, compassionate and blessed, at least as much as this one – and I felt the Heavens open.

Gitelle Rapoport, “Mikveh for Women on Erev Yom Kippur,” p. 34

A young woman in her thirties, who has observed the custom as a married woman and as a divorcee, said…’the main preparation [ for Yom Kippur] was all the physical stuff: food, haircuts, etc. I was so engrossed in gashmiyyut [physicality] that I needed to break away. I needed a spiritual preparation. It was just me, the mikveh waters and Hashem [God], and I was able to put everything else aside.’

(ז) יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא זְמַן תְּשׁוּבָה לַכּל לַיָּחִיד וְלָרַבִּים וְהוּא קֵץ מְחִילָה וּסְלִיחָה לְיִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ חַיָּבִים הַכּל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּלְהִתְוַדּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וּמִצְוַת וִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁיַּתְחִיל מֵעֶרֶב הַיּוֹם קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל שֶׁמָּא יֵחָנֵק בַּסְּעֻדָּה קֹדֶם שֶׁיִּתְוַדֶּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְוַדָּה קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים עַרְבִית וְחוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה בְּשַׁחֲרִית וּבְמוּסָף וּבְמִנְחָה וּבִנְעִילָה. וְהֵיכָן מִתְוַדֶּה. יָחִיד אַחַר תְּפִלָּתוֹ וּשְׁלִיחַ צִבּוּר בְּאֶמְצַע תְּפִלָּתוֹ בִּבְרָכָה רְבִיעִית:

Yom Kippur is a time of repentance for every individual and for the masses, and it is the ultimate time of pardon and forgiveness for Israel; therefore, everyone is obligated to repent and confess on Yom Kippur, and the mitzva of viduy on Yom Kippur is to begin on the eve of the day, before one eats… And even if one confessed before eating, he confesses again on the night of Yom Kippur at Ma’ariv and confesses again at Shacharit and at Mussaf and at Mincha and at Ne’ila. When does one confess? The individual after his tefilla, and the prayer leader in the middle of his tefilla in the fourth beracha.

(א) כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַּעֲשֶׂה אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה ו) "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ" וְגוֹ' (במדבר ה ז) "וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ" זֶה וִדּוּי דְּבָרִים. וִדּוּי זֶה מִצְוַת עֲשֵׂה. כֵּיצַד מִתְוַדִּין. אוֹמֵר אָנָּא הַשֵּׁם חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ וַהֲרֵי נִחַמְתִּי וּבֹשְׁתִּי בְּמַעֲשַׂי וּלְעוֹלָם אֵינִי חוֹזֵר לְדָבָר זֶה. וְזֶהוּ עִקָּרוֹ שֶׁל וִדּוּי. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְהִתְוַדּוֹת וּמַאֲרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

All the mitzvot in the Torah, whether positive or negative, if a person transgressed one of them, whether deliberately or in error, when he does teshuva and repents of his sin he is obligated to confess before God, blessed be He, as it is written, “a man or woman who do … and they confess their sin that they did” (Bemidbar 5:6-7), this is verbal confession. This confession is a positive mitzva. How do we confess? One says: “Please, God, I have sinned, I have transgressed, I have strayed before You and done such and such, and behold, I have regretted and I am ashamed of my deeds and I will never do this thing again,” and this is the essence of viduy, and whoever confesses a lot and extends the matter, this is praiseworthy.

תָּנוּ רַבָּנַן מִצְוַת וִידּוּי עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁכָה אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים יִתְוַדֶּה קוֹדֶם שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה שֶׁמָּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ בִּסְעוּדָה וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְוַדָּה קוֹדֶם שֶׁאָכַל וְשָׁתָה מִתְוַדֶּה לְאַחַר שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה שֶׁמָּא אֵירַע דְּבַר קַלְקָלָה בַּסְּעוּדָה וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְוַדָּה עַרְבִית יִתְוַדֶּה שַׁחֲרִית שַׁחֲרִית יִתְוַדֶּה בְּמוּסָף בְּמוּסָף יִתְוַדֶּה בְּמִנְחָה בְּמִנְחָה יִתְוַדֶּה בִּנְעִילָה

Our rabbis taught: the mitzva of confession on Erev Yom Kippur is at dark, but the Sages said, he should confess before he eats and drinks, lest he become disturbed at the meal, and even though he confessed before he ate and drank, he confesses after he eats and drinks, lest a sin happened at the meal, and even though he confessed at Ma’ariv, he confesses at Shacharit, Shacharit – he confesses at Mussaf, at Mussaf – he confesses at Mincha, at Mincha – he confesses at Ne’ila.

נראה לפי דקדוק הלשון הזה שאין הוידוי שהוא מתודה לאחר אכילה בתפילת ערבית מדלא קתני ואע"פ שהתודה קודם שיאכל וישתה מתודה ערבית וכדקתני ואע"פ שהתודה ערבית ועוד הא דקתני דמצות וידוי ערב יוה"כ הוא עם חשיכה דהיינו לאחר שיאכל וישתה אלא שהקדימו לו חכמים להתודות קודם שיאכל משום שמא תטרף דעתו בסעודה ועלה קאמר שאעפ"י שהצריכו לו להקדים ולהתודות עיקר הוידוי לא הפסיד את מקומו וצריך להתוודות לאחר שאכל ושתה דהיינו עם חשיכה ואלו ערבית לא מיקרי לאחר שאכל ושתה דלאו סמוך לאכילה הוא ותפלת ערבית שמה עלה

It seems according to the precise reading of this language that the viduy he confesses after eating is not in the Ma’ariv prayer, because it is not taught, “and even though he confessed before he ate and drank, he confesses at Ma’ariv,” as it is taught [in the continuation of the baraita] “and even though he confessed at Ma’ariv.” Furthermore, it is taught that the viduy of Erev Yom Kippur is “at dark” – that is, after he eats and drinks, but that the sages had him confess earlier, before he eats, lest he become disturbed at the meal. Regarding this it says that even though they required him to confess earlier, the primary viduy does not lose its place, and he needs to confess after he eats and drinks – that is, at dark. Ma’ariv is not called “after he eats and drinks,” because it is not adjacent to that eating, and the Ma’ariv prayer has a name.

ויש פוסקים שסוברין שצריך להתודות גם אחר אכילה קודם חשיכה וראוי להחמיר כדעה זו (של"ה) וכן נהגו בזמנינו שאומרים אז תפלה זכה:

There are poskim who maintain that one also needs to confess after eating before dark, and it is proper to be stringent in accordance with this opinion, and therefore today we have the custom to recite Tefilla Zaka then.

רב אברהם אבן עזרא, לך א-לי תשוקתי

הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה. וְתִרְצֶה אֶת תְּשׁוּבָתִי.וְהורֵנִי דְרָכֶיךָ. וְיַשֵּׁר אֶת נְתִיבָתִי.וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי. וְתַעֲנֶה אֶת עֲתִירָתִי.בְּכָל לִבִּי דְּרַשְׁתִּיךָ. עֲנֵנִי יָהּ דְּרִישָׁתִי.אֲנַסֵּךְ אֶת דְּמָעַי לָךְ. מְחֵה חֶטְאִי בְדִמְעָתִי.וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִי. ה’ הִיא וְנַחֲלָתִי.אֱסוף נָא אֶת עֲונותַי. בְּחַסְדָּךְ יום אֲסִיפָתִי.

Rav Avraham Ibn Ezra, Lecha, Ei-li, Teshukati

Return me, and I will return/ And You’ll desire my repentant return. And teach me Your paths/ And straighten my ways. And You’ll hear my prayer/ And answer my plea. With all my heart I have sought You/ Respond, O God, to my seeking. I’ll offer my teardrops as libations to You/ Erase my sin with my tears. And my soul has said my part/ It is God and my portion. Gather please my iniquities/ In your kindness on the day of my ingathering

תפילה זכה

וְלִהְיוֹת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁכִּמְעַט אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּמָמוֹן אוֹ בְגוּפוֹ, בְּמַעֲשה אוֹ בְדִבּוּר פֶּה. וְעַל זֶה דָוֶה לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי עַל חֵטְא שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, וְעַל זֶה נִשְׁבַּר לִבִּי בְּקִרְבִּי וְרָחֲפוּ עַצְמוֹתַי, כִּי אֲפִלּוּ יוֹם הַמִּיתָה אֵין מְכַפֵּר. וְלָכֵן אֲנִי מַפִּילָה תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל בְּנֵי אָדָם. וְהִנְנִי מוֹחֶלֶת בִּמְחִילָה גְמוּרָה לְכָל מִי שֶׁחַטְאוּ נֶגְדִּי…

Tefilla Zaka

Since I know that there is almost no righteous person on earth who does not sin between a person and his fellow, financially or physically, in deed or speech. Over this, my heart is anguished within me for upon sins between a person and his fellow, Yom Kippur does not atone until he appeases his fellow, and upon this my heart is shattered within me and my bones quiver, for even the day of death does not atone. Therefore, I cast my entreaty before You, that You have mercy upon me and grant me grace and kindness and mercy in Your eyes and in the eyes of all people. And I hereby forgive with complete forgiveness everyone who has sinned against me…