א דְּאִית לֵיהּ דֶּלֶת הָא דְּלֵית לֵיהּ דֶּלֶת אִי בָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא דְּאִית לֵיהּ דֶּלֶת וְלָא קַשְׁיָא הָא דְּאִית לֵיהּ פּוֹתַחַת הָא דְּלֵית לֵיהּ פּוֹתַחַת אִי בָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא דְּאִית לֵיהּ פּוֹתַחַת וְלָא קַשְׁיָא הָא דְּפוֹתַחַת דִּידֵיהּ מִגַּוַּאי הָא דְּפוֹתַחַת דִּידֵיהּ מִבָּרַאי: כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וָדֶלֶת לֶחָצֵר תַּנְיָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָּל חֲצֵרוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שַׁעַר אֶלָּא חָצֵר הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים רְאוּיָה לְבֵית שַׁעַר וְשֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינָהּ רְאוּיָה לְבֵית שַׁעַר וְרַבָּנַן זִימְנִין דְּדָחֲקִי בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים וְעָיְילוּ וְאָתוּ: כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת לָעִיר כּוּ׳ תָּנוּ רַבָּנַן כּוֹפִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת לָעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָּל הָעֲיָירוֹת רְאוּיוֹת לְחוֹמָה אֶלָּא עִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר רְאוּיָה לְחוֹמָה וְשֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לַסְּפָר אֵינָהּ רְאוּיָה לְחוֹמָה וְרַבָּנַן זִימְנִין דְּמִקְּרוּ וְאָתֵי גְּיָיסָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהֵן גּוֹבִין לְפִי נְפָשׁוֹת גּוֹבִין אוֹ דִילְמָא לְפִי שֶׁבַח מָמוֹן גּוֹבִין אֲמַר לֵיהּ לְפִי מָמוֹן גּוֹבִין וְאֶלְעָזָר בְּנִי קָבַע בָּהּ מַסְמְרוֹת אִיכָּא דְּאָמְרִי בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהֵן גּוֹבִין לְפִי קֵירוּב בָּתִּים הֵן גּוֹבִין אוֹ דִילְמָא לְפִי מָמוֹן גּוֹבִין אֲמַר לֵיהּ לְפִי קֵירוּב בָּתִּים הֵן גּוֹבִין וְאֶלְעָזָר בְּנִי קָבַע בָּהּ מַסְמְרוֹת רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה רְמָא דְּשׁוּרָא אַדְּרַבָּנַן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ רַבָּנַן לָא צְרִיכִי נְטִירוּתָא דִּכְתִיב אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן אֶסְפְּרֵם לְמַאן אִילֵימָא לְצַדִּיקִים דִּנְפִישִׁי מֵחָלָא הַשְׁתָּא כּוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל כְּתִיב בְּהוּ כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם צַדִּיקִים עַצְמָם מֵחוֹל יִרְבּוּן אֶלָּא הָכִי קָאָמַר אֶסְפְּרֵם לְמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מֵחוֹל יִרְבּוּן וְקַל וָחוֹמֶר וּמָה חוֹל שֶׁמּוּעָט מֵגֵין עַל הַיָּם מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁהֵם מְרוּבִּים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁמְּגִינִּים עֲלֵיהֶם כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לֵיהּ מַאי טַעְמָא לָא תֵּימָא לֵיהּ מֵהָא אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת אֲנִי חוֹמָה זוֹ תּוֹרָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת Loading...ResourcesSelected Citationמקור להוספהBava Batra 7b:8בבא בתרא ז׳ ב:חAdd toיעד להוספהRav Druk Add to Sheetהוסף לדף המקורותJM
GEMARA: The Gemara asks: Is this to say that making a gatehouse is beneficial? But wasn’t there that pious man, with whom the prophet Elijah was accustomed to speak, who built a gatehouse, and after-ward Elijah did not speak with him again? The objection to the building of a gatehouse is that the guard who mans it prevents the poor from entering and asking for charity. The Gemara answers: This is not difficult: This, the case presented in the mishna, is referring to a gatehouse built on the inside of the courtyard, in which case the poor can at least reach the courtyard’s entrance and be heard inside the courtyard; that, the story of the pious man and Elijah, involves a gatehouse that was built on the outside of the courtyard, completely blocking the poor’s access to the courtyard’s entrance.
א דְּאִית לֵיהּ דֶּלֶת הָא דְּלֵית לֵיהּ דֶּלֶת אִי בָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא דְּאִית לֵיהּ דֶּלֶת וְלָא קַשְׁיָא הָא דְּאִית לֵיהּ פּוֹתַחַת הָא דְּלֵית לֵיהּ פּוֹתַחַת אִי בָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא דְּאִית לֵיהּ פּוֹתַחַת וְלָא קַשְׁיָא הָא דְּפוֹתַחַת דִּידֵיהּ מִגַּוַּאי הָא דְּפוֹתַחַת דִּידֵיהּ מִבָּרַאי: כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וָדֶלֶת לֶחָצֵר תַּנְיָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָּל חֲצֵרוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שַׁעַר אֶלָּא חָצֵר הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים רְאוּיָה לְבֵית שַׁעַר וְשֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינָהּ רְאוּיָה לְבֵית שַׁעַר וְרַבָּנַן זִימְנִין דְּדָחֲקִי בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים וְעָיְילוּ וְאָתוּ: כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת לָעִיר כּוּ׳ תָּנוּ רַבָּנַן כּוֹפִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת לָעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָּל הָעֲיָירוֹת רְאוּיוֹת לְחוֹמָה אֶלָּא עִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר רְאוּיָה לְחוֹמָה וְשֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לַסְּפָר אֵינָהּ רְאוּיָה לְחוֹמָה וְרַבָּנַן זִימְנִין דְּמִקְּרוּ וְאָתֵי גְּיָיסָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהֵן גּוֹבִין לְפִי נְפָשׁוֹת גּוֹבִין אוֹ דִילְמָא לְפִי שֶׁבַח מָמוֹן גּוֹבִין אֲמַר לֵיהּ לְפִי מָמוֹן גּוֹבִין וְאֶלְעָזָר בְּנִי קָבַע בָּהּ מַסְמְרוֹת אִיכָּא דְּאָמְרִי בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהֵן גּוֹבִין לְפִי קֵירוּב בָּתִּים הֵן גּוֹבִין אוֹ דִילְמָא לְפִי מָמוֹן גּוֹבִין אֲמַר לֵיהּ לְפִי קֵירוּב בָּתִּים הֵן גּוֹבִין וְאֶלְעָזָר בְּנִי קָבַע בָּהּ מַסְמְרוֹת רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה רְמָא דְּשׁוּרָא אַדְּרַבָּנַן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ רַבָּנַן לָא צְרִיכִי נְטִירוּתָא דִּכְתִיב אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן אֶסְפְּרֵם לְמַאן אִילֵימָא לְצַדִּיקִים דִּנְפִישִׁי מֵחָלָא הַשְׁתָּא כּוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל כְּתִיב בְּהוּ כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם צַדִּיקִים עַצְמָם מֵחוֹל יִרְבּוּן אֶלָּא הָכִי קָאָמַר אֶסְפְּרֵם לְמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מֵחוֹל יִרְבּוּן וְקַל וָחוֹמֶר וּמָה חוֹל שֶׁמּוּעָט מֵגֵין עַל הַיָּם מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁהֵם מְרוּבִּים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁמְּגִינִּים עֲלֵיהֶם כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לֵיהּ מַאי טַעְמָא לָא תֵּימָא לֵיהּ מֵהָא אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת אֲנִי חוֹמָה זוֹ תּוֹרָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת Loading...ResourcesSelected Citationמקור להוספהBava Batra 7b:8בבא בתרא ז׳ ב:חAdd toיעד להוספהRav Druk Add to Sheetהוסף לדף המקורותJM
The Gemara asks: What authority is associated with collecting charity? The Gemara answers: As Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: Because they can seize collateral for the charity; i.e., they can collect charity by force, and even on Shabbat eve, when people are busy and might claim that they have no time or money. The Gemara objects: Is that so? But isn’t it written: “I will punish all that oppress them” (Jeremiah 30:20), and Rabbi Yitzḥak bar Shmuel bar Marta says in the name of Rav: And punishment will be meted out even to charity collectors? If charity collectors are permitted to force people to contribute charity, why are they counted among Israel’s oppressors?
אכפיה לרב נתן. וא"ת והא בפרק כל הבשר (חולין דף קי: ושם ד"ה כל) אמר כל מ"ע שמתן שכרה [כתובה] בצדה אין ב"ד של מטה מוזהרים עליה וגבי צדקה כתיב כי פתוח תפתח את ידך לו וכתיב כי בגלל הדבר הזה יברכך (דברים ט״ו:י׳) ואר"ת דהאי כפיה בדברים כמו כפייה ועל בפרק נערה שנתפתתה (כתובות דף נג.) ועוד תירץ דהכא קבלו עליהם שיכופו אותן הגבאי ולר"י נראה דבצדקה כופין משום דאית בה לאו דכתיב בה לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ וגו' ולריצב"א נראה דהא דאין ב"ד מוזהרין על מצות עשה שמתן שכרן בצדה היינו דאין נענשין וכן משמע בירושלמי דהמוכר את הספינה וההיא דכל הבשר (שם) דלא הוה מוקיר אבוה וכפתוהו ואמר להו שבקוהו ה"פ אינכם מוזהרין להכריחו עד שיעשה כשאר מצות עשה דאם א"ל עשה סוכה ולולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו כדאמר בהכותב (כתובות דף פו: ושם) [וע"ע תוס' כתובות מט: ד"ה אכפייה ותוס' חולין קי: ד"ה כל]:
https://dafyomi.co.il/discuss_daf.php?gid=23&sid=20&daf=7&n=0
https://www.mayim.org.il/?parasha=%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D#_ftn2&gsc.tab=0
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%A4%D7%90%D7%94/%D7%93
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
Tell the Israelite people to bring Me gifts; you shall accept gifts for Me from every person whose heart so moves him.
קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃
Take from among you gifts to the LORD; everyone whose heart so moves him shall bring them—gifts for the LORD: gold, silver, and copper;
וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל ׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִיאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כָּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכָל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהוָֽה׃
Men and women, all whose hearts moved them, all who would make an elevation offering of gold to the LORD, came bringing brooches, earrings, rings, and pendants—gold objects of all kinds.
שאין נופלים על פניהם כל ניסן. ובו ב' סעיפים:
שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום: הגה ומנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך פסח וכל מי שדר בעיר י"ב חדש צריך ליתן לזה: (א"ז):
שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום: הגה ומנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך פסח וכל מי שדר בעיר י"ב חדש צריך ליתן לזה: (א"ז):
1. We learn the halakhot of Pesach for 30 days before Pesach. RAMA: And it is customary to buy wheat to give to the poor for Pesach. And whoever is residing in the city for twelve months must give for this (Or Zarua).
זה יתנו. הֶרְאָה לוֹ כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ וּמִשְׁקָלָהּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וְאוֹמֵר לוֹ כָּזֶה יִתְּנוּ (תלמוד ירושלמי שק' א'):
זה יתנו THIS SHALL THEY GIVE — He (God) showed him (Moses) a kind of fiery coin the weight of which was half a shekel and said to him, “Like this shall they give” (Midrash Tanchuma, Ki Tisa 9).
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כָּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהוָֽה׃
This is what everyone who is entered in the records shall pay: a half-shekel by the sanctuary weight—twenty gerahs to the shekel—a half-shekel as an offering to the LORD.
נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ ל֑וֹ כִּ֞י בִּגְלַ֣ל ׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃
Give to him readily and have no regrets when you do so, for in return the LORD your God will bless you in all your efforts and in all your undertakings.
וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃
Some time after that, when Moses had grown up, he went out to his kinsfolk and witnessed their labors. He saw an Egyptian beating a Hebrew, one of his kinsmen.
וירא בסבלתם. נָתַן עֵינָיו וְלִבּוֹ לִהְיוֹת מֵצֵר עֲלֵיהֶם (שמות רבה א'):
וירא בסבלתם AND HE SAW THEIR BURDENS — he set his eyes and mind to share in their distress. (Exodus Rabbah 1:27)
צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה׃
Zion shall be saved in the judgment; Her repentant ones, in the retribution.
שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע. צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתושִׁיעַ.
בָּנָה בֵּית שַׁעַר וְלָא אִשְׁתָּעִי בַּהֲדֵיהּ. הנה בזה יובן בס"ד רמז הכתוב אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר (משלי כב, כב) שתעשה בֵּית שַׁעַר כדי שלא ישמע קולו.
ונראה לי דנענש מדה כנגד מדה הוא עשה בֵּית שַׁעַר ועל ידי כך לא היה נשמע קול העני לכן גם הוא לא ישמע קול אליהו זכור לטוב דמשתעי בהדיה.
ונראה לי לכך נתקנא אליהו זכור לטוב בדבר זה, כי תיקון הצדקה הוא במלכות ופרשתי דלכן נקראת נדבה כי המלכות היא סוד שם ב"ן אשר פשוטו ד' אותיות ומלואו ה' [יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה] אותיות וזהו נְדָבָה אותיות ב"ן ד' ה' וידוע כי אליהו זכור לטוב הוא במלכות ולכן אֵלִיָּהוּ [52] עולה שמו מספר ב"ן ולכן נתקנא על הדבר הזה שהוא צדקה ונדבה.
ונראה לי דנענש מדה כנגד מדה הוא עשה בֵּית שַׁעַר ועל ידי כך לא היה נשמע קול העני לכן גם הוא לא ישמע קול אליהו זכור לטוב דמשתעי בהדיה.
ונראה לי לכך נתקנא אליהו זכור לטוב בדבר זה, כי תיקון הצדקה הוא במלכות ופרשתי דלכן נקראת נדבה כי המלכות היא סוד שם ב"ן אשר פשוטו ד' אותיות ומלואו ה' [יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה] אותיות וזהו נְדָבָה אותיות ב"ן ד' ה' וידוע כי אליהו זכור לטוב הוא במלכות ולכן אֵלִיָּהוּ [52] עולה שמו מספר ב"ן ולכן נתקנא על הדבר הזה שהוא צדקה ונדבה.
אפילו אמרת ליתן כו'. מדכתיב הדבר דרשו לשון דבור, כמו שדרשו (בראשית יב יז) על דבר שרה ע"פ דבורה של שרה וכו'. דאל"כ הדבר למה לי, הוה ליה למכתב כי בגלל זה יברכך ה':
Even if you merely say that you would give, etc. Since the word הדבר (this thing) is written, they expounded it as being related to the word דיבור (speech). Likewise the verse (Bereishis 12:17), “Regarding the matter (דבר) of Sarah,” is expounded as, “Through Sarah’s speech.” Otherwise, why is the term, “this thing,” needed? Rather it should simply say, “Because of this, Adonoy will bless you.”