שבת ביקורת ותיקון תפילות שבת ודיני שבת

למרות שביקורת על קבוצת תפילות של שבת, היא פחות חשובה מביקורת על דיני שבת עדיין יש פרטים לתקן כי רבני היהדות מסרבים לייצג בנאמנות את המסורת של ההלכה היהודית
בגלל סדר החשיבות אקדים קצת על דיני שבת שלפי המסורת היהודית ישנה שיטה לפרש תורה שבכתב והשיטה של "כלל ופרט" משפיעה על דיני שבת וזה שונה מטענה חילונית "אל תקבע עבורי" כי אני צריך לבחור בעצמי מתי לנוח ובאיזה אופן לנוח אך אני מביא מקורות מההלכה כי רבני היהדות מסרבים לייצג בנאמנות את המסורת של ההלכה
___
ביקורת חלק ראשון
נתחיל לפי סדר החשיבות, קודם האריכות של קבוצת תפילת שבת, בשני פרטי ביקורת על דיני שבת כי אפילו אם נניח רק לרגע שהדת אוסרת לחרוש בשבת, שזה שונה מטענה חילונית, למשל להתעלם מספרי דת, כאשר יתברר דווקא רבני היהדות הם המתעלמים מהמקורות, עדיין בדיקה חושפתת שרבני היהדות מסרבים לייצג בנאמנות את המסורת של ההלכה ורבני היהדות בעצמם מתעלמים מספרי הדת ומשיטות במסורת כמו אותו חילוני שמתעלם
רק אקדמאי יכול לייצג בנאמנות את מחשבת ישראל ולא אקדמאי דתי שיש בו רצון לייצג את הקבוצה של עצמו למרות ששונה מהמידע שנמסר במסורת
השיטה שנתחיל בו היא מונח "כלל ופרט" כי יש הבדל בין הביטוי "כול מושבותיכם" שנכתב בלשון רבים בחלק של שבת לבין הביטוי "כול מלאכה" אם לא מתעלמים מהמסורת
בתורה שבעל פה אשר תפקידה הוא לפרש תורה שבכתב, שיטה בתורה שבעל פה היא "כלל ופרט" ללמד כאשר הסדר הוא כלל ואחריו פרט אז אין בכלל אלא מה שבפרט, ובסיבה זו השיטה שנחשבת שיטה טובה היא להסביר את הביטוי "כול מלאכה" שהמילה כול היא כלל ואחרי המילה כול, פרט כי המילה מלאכה בלשון יחיד ואפשרי לבדוק מי שמפרש כמו שיטת כלל ופרט מתאים ומייצג בנאמנות את המסורת היהודית, אך מי שלא מפרש בשיטה הזאת לא מייצג בנאמנות את המסורת היהודית
כבוד המורשת גורם לפרש לפי השיטה, ולא להתעלם מהשיטה "שאין בכלל אלא מה שבפרט" היינו פרט של מלאכה אחת בלשון יחיד, כי ככה השיטה ולא להתעלם מהשיטה ולהגיד שיש הרבה מלאכות
ואכן אותה משנה במסכת שבת שטוענת שיש הרבה מלאכות "ארבעים חסר אחת" היא מסוג סתם היינו בלי שם ולכן ידוע לפי המסורת של רב מאיר כמו שאמרו בפרק ראשון של תלמוד בבלי גיטין ובמקורות נוספים. אז מה? קבעו מנהיגי ההלכה, לא אני, אלא מנהיגי ההלכה כבר קבעו ומסרו במסורת שיש סיבה שאין ללכת כדברי רב מאיר כי יש סיבה וכבוד המסורת גורם לא לקבל דברי רב מאיר שיש הרבה מלאכות ומתאים לשיטה של כלל ופרט כנזכר מלאכה אחת בלשון יחיד כמו השיטה של כלל ופרט כנזכר כי מלאכה בלשון יחיד ומילה צמודה למילה כול כמו כלל ופרט אם לא מתעלמים מהמידע שנמסר במסורת ומהשיטה של תורה שבעל פה לפרש תורה שבכתב כי לא באמת "מגן על המסורת" אם טוען באופן שמתעלם מהמסורת ואני מדבר על מקורות של מידע שנמסר במסורת ההלכתית

והנה מקורת:

תלמוד בבלי עירובין 13ב דף יג' עמוד ב
א"ר אחא בר חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו וכולי
Rabbi a. said "r. meir was best yet they did not set practice like him for a reason etc.
talmud babli erubin 13b
תלמוד בביל גיטין 4א
דסתם מתניתין רב מאיר
a standard mishna [unspecified lacking a name] is rabbi meir
talmud babli gitin 4a
תלמוד בבלי בבא קמא 30א
האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין רבא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות
rava said one who "wishes" to become a hassid [beyond the law] fulfills the things about "fathers" [the book of mishna named fathers] and some say blessings [by context also book of mishna named blessings not only specific blessings].
בתלמוד.

ומהי מלאכה אחת? כאשר גלוי חרישה אבל המסורת עצמה הגבילה לא להוסיף מעבר לחרישה ואם בחודשי קציר אז מנוחה מקציר כאשר אדגים ואז אם רוצה לחרוש החובה הדתית היא לא להוסיף חוק נוסף לאיסור יותר ממלאכה אחת בזמן קציר
לכן בחודשי חרישה הדת אוסרת לחרוש בשבת ככתוב ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות בחריש ובקציר תשבות ואז מפרטת בשיטה של תורה שבעל פה להגביל שאסור להוסיף מלאכות כי באמת אין בכלל אלא מה שבפרט להגביל רק מלאכה אחת בחודשי חרישה לא לחרוש ובחודשי קציר לא לקצור בגלל השיטה של תורה שבעל פה כנזכר כלל ופרט וככה
נחשף שהטוענים "צריך לשמור שבת הרבה מלאכות" לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה וכבוד המורשת גורם לא לקבל מהם ולא לטעון שיש הרבה מלאכות בשבת כי הטוען כך לא מייצג בנאמנות לא המסורת שקבעה שאין הלכה כרב מאיר כנזכר שאין ללכת כדברי רב מאיר ולא מייצג בנאמנות את מחשבת ישראל שתורה-שבעל-פה מפרשת תתורה שבכתב. כאשר מנסים להגן על דת הזרה של דתיים בדור שלנו "אין הגנה על המסורת" במה שמתעלם מהמסורת
___
פרט שני
גם על הזמן של שבת שרגילים לראות ולשמוע "כניסת שבת" כאילו ביום ששי בחושך, אז יהיה אסור לחרוש לפי ההלכה, כאילו שבת נכנסת וגם זה נגד שיטה במחשבת ישראל שרבני היהדות מסרבים לייצג בנאמנות כי אפילו אם נניח רק לרגע שהמלכה של שבת מגיעה כבר בלילה עדייין דיני שבת מוגדר לפי המסורת וגם בזה ניכר הבדל כי רבני היהדות מסרבים לייצג בנאמנות את המסורת
יש שיטה במסורת "תפסת מועט תפסת" ולכן כאשר נאמר צו לא לעשות מלאכה ביום השבת המילה יום מתייחסת לזמן מועט כמו שנאמר "קרא לאור יום" הזמן של אור הוא הנקרא יום אך כאשר טוענים להוסיף גם זמן חושך כמו יום כיפור מערב עד ערב, מרבים את הזמן בניגוד למסורת עצמה שקבעה תפסת מועט תפסת אבל תפסת מרובה לא תפסת ולכן אין לתפוס הרבה זמן כי כבוד המורשת גורם לפרש לפי השיטה במסורת ולא להתעלם מהשיטה במסורת של תפסת מועט כנזכר היינו זמן האור ואין לתפוס הרבה כנזכר אילו רבני היהדות כיבדו את המסורת היו מלמדים יום שבת היינו זמן האור זמן מועט ולא הרבה זמן גם חושך כי לא היו מתעלמים מהשיטה "תפסת מרובה לא תפסת" שמלמדת לא לתפוס הרבה אלא תפסת מועט תפסת רק זמן מועט זמן אור אז הדת אוסרת לחרוש כנזכר ואני לא מדבר על עצמי רק על המקורות שגם אם נניח שאסור לחרוש בשבת, רק בזמן אור כנזכר ולא הרבה מלאכות בגלל כמה מקורות במורשת שמתאימים יחד כנזכר
__
ביקורת על קבוצת התפילות
הוסיפו מזמורים בהתחלה וקריאה ארוכה מהתורה ותפילת מוסף פעמיים האם ההלכה באמת מחייבת כול אלה
??
אחרי שהקדמתי ביקורת על דיני שבת, כי יותר חשובה ביקורת ההיא, אפשרי להגיע לקבוצת מנהגי תפילה בשבת כי גם בזה באמת יש פרטים לתקן
ולמרות שזה פחות חשוב מכאב הגוף של תינוק, ומשינוי בגוף התינוק, שעושים בלי מצב חירום לגוף התינוק בברית מילה, קודם שהתינוק יכול להסכים ועושים טקס שינוי הגוף בלי מצב חרום של דחיפות רפואית היינו שאפשרי להמתין עד שהבן יגדל ויבחר בעצמו אם מאמין במיצוות של היהדות או אמונה שונה ולאיזה רופא מאמין האם לרופא שטוען ברית מילה בריא או רופא
שטוען שלא דחוף למול, עדיין באמת חשוב לתקן עוול ולחשוף נוכלות לכן אעסוק גם בביקורת על קבוצת מנהגי התפילה של שבת
אפילו אם נניח רק לרגע שיש משהו להתפלל בשבת, עדיין אפשרי לחשוף שוב שרבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה וכאשר הרגע עבר אולי אין חובה להתפלל שום תפילה של שבת אבל נניח כדי לתקן עוול ולחשוף נוכלות
כאשר הייתי חרדי התנהגנו באופן רחוק מאוד, מדת המקורית של ההלכה
לדוגמה כאשר טוענים "חייבים להתפלל תפילת מוסף בשבת" ונבדוק את הזמן... האם נכון שבשבת זה נכון? נבדוק במקור למשל ספר באר הגולה או במשנה שבת ובדיקה חוספת שאין מקור במשנה שבת להוסיף תפילת מוסף בשבת
אילו לא טענו ככה לא הייתי צריך להגיב לתקל עוול כי ההלכה באמת לא מחייבת להוסיף תפילה נוספת ויש מקור אחר שתלוי "אם רוצה להיות חסיד" אבל לא כול אחד רוצה להיות חסד והשקר נחשפת כי לא חיוב לכול דתי אלא מי שרצה להיות חסיד אומנם הרצון הזה אל בכולל דתי
ובקבוצת תפילה עוד הוסיפו ועלי לתקן עוול כי טוענים "חייבים להוסיף בשבת" מזמורים או הוספות אך בלי מקור במשנה שבת כי לא היה חשוב לדורות המשנה של רב עקיבה ורבן גמליאל ורב יוסי להוסיף בתפילה של שבת
___
ברכת אור בשבת
אפילו אם נניח רק לרגע שיש ברכת אור בשבת, הם מוסיפים בה להאריך בה אך בלי מקור במשנה שבת
כאשר טוענים להוסיף האם יש מקור? אין מקור במשנה שבת בדורות של רבני המשנה של ההלכה המקורית גם אם נניח רק לרגע שיש ברכת אור עדיין אין מקור במשנה כנזכר להוסיף בה אך הדתיים מוסיפים בה בלי מקור במשנה שבת
אפילו אם נניח רק לרגע שצריך להזכיר בתפילה של שבת את שבת, עדיין אין מקור במשנה להגיד ברכה מיוחדת של שבת ואפילו ספר של רב קארו, שלא מייצג בנאמנות את ההלכה כאשר חשפתי בכתבות אחרות, אפילו אותו רבי שנחשב קדוש עדיין מאפשר לגלח זקן "מותר לכתחילה" באופן מסויים וגם העיז לחשוף שלא ממש חיבים להגיד ברכה של שבת בתפילת שבת
וזה שיקול של הלכה ששונה משיקול חילוני "אל תקבע עבורי" שעלי להתפלל בכלל אלא גם אם נניח שיש תפילת שבת עדיין רחוק מאוד לטעון שחייבים הרבה זמן הרבה קריאות
לדוגמה הדתיים משקיעים הרבה שעות בתפילת שבת קוראים הרבה מזמורים נוספים יותר מיום רגיל של חול ומוסיפים כנזכר בברכת אור בלי מקור במשנה של דורות רב עקיבה ורבן גמליאל ורב יוסי
___
קריאת התורה
קוראים הרבה ממגילת ספר תורה במטרה לקרוא את כול חמישה הספרים בשנה אחת האם ממש חייבים לקרוא הרבה כול שבת
??
נבדוק
ועוד מוסיפים תפילה נוספת ששמה מוסף, פעמיים כי שליח ציבור קורא אותה פעם שנייה שזה תופס עוד זמן ביחד יותר משתי שעות, אך שוב נחשף שרבני היהדות מסרבים לייצג בנאמנות את המסורת של ההלכה כי אין מקור במשנה שבת להוסיף תפילה נוספת של שבת, כנזכר ואפילו ספר של רב קארו שכתב חייב עדיין אם נבדוק את המקור, הנוכלות נחשפת ולמען לתקן עוול עלי לפרסם שניכר שזה מהסוג של דברים של ברכות ולכן לא רק שאין מקור במשנה שבת להוסיף בזמן של שבת את התפילה נוספת של מוסף אלא רבני היהדות רחוקים עוד יותר במרחק גדול יותר כי פירטו בתלמוד בבלי בבא קמא שהדברים של ברכה ומסכת ברכות הם "מי שרוצה מאן דבעי" היינו מי שרוצה ולא כול אחד רוצה להיות חסיד כי ההלכה לא ממש מחייבת כול דתי לעשות וככה נחשפת הנוכלות כאשר טוענים "חייבים" כמו שכתבו ספרים המאוחרים בלי מקור בספרי המקור בדורות רבני המשנה רבן גמליאל ורב עקיבה, בין אם טענו חייבים לברך [בשולחן ערוך סימן נ"א או נב' אך בלי מקור במשנה תבדקו בעצמכם בספר באר הגולה בפרטים שם] ובין תפילת מוסף בדברי רב קארו עלי לתקן עוול כי בלי מקור בספרי המקור כנזכר כי אין במשנה שבת מקור שבשבת יוסיפו תפילה נוספת של שבת ולא לחזור על התפילה פעם שנייה והנוכלות נחשפת כאשר מלמדים או טוענים "חייבים" נחשף שמסוג טעות כי נחשב טעות כי לא ממש חייבים כנזכר אלא מי שרוצה להיות חסיד, ולא כול אחד רוצה להיות חסיד כנזכר
אפילו אם נניח שיש תפילה של שבת, באופן שונה מחילוני, עדיין עלי לתקן עוול לפי המקורות של ההלכה כי עדיין בדיקה חושפת שלא חייבים להוסיף תפילה נוספת של מוסף בשבת אך הדתיים מוסיפים וחוזרים עליה פעם שנייה ומלמדים כאילו כול יהודי חייב, ועלי לתקן עוול כי מלמדים בניגוד למסורת עצמה כנזכר
וכן האריכות של קריאת התורה בשבת
טוענים "עליך ללכת לבית כנסת כדי לשמוע ממגילת ספר תורה" כאשר המסורת מלמדת את ההיפך
המסורת אסרה לקרוא בתורה כשיש פחות מעשרה, היינו במצב שאין עשרה החובה הדית היא לאסור לקרוא, זאת החובה וזה החיוב ולא מחייבת לחפש עשרה רק אם רוצה ואז בלי לשקר שחייבים כי לא אמרה ההלכה המקורית "תלך לאסוף עשירי" אלא החובה לאסור "אל תקרא
מי שמתעורר בבוקר בביתו אין שם עשרה ואז "לא עליו חובה לקרוא בתורה" אלא להיפך הדת אוסרת עליו היינו לא לקרוא ממגילת ספר תורה עד שיש עשרה ואם הוא בקבוצה של עשרה ויצא אז אין עליו חיוב לקרוא כלל אלא החיוב והחובה שעליו הוא "לא לקרוא בפחות מעשרה
אפילו מי שרוצה לקרוא ונאספו עשרה מרצון בלי לשמוע שקר שהם מוכרחים או חייבים רק מרוצון כמה
??
אין מקור במשנה לקרוא הרבה מהתורה ואין מטרה לקרוא שנה אחרי שנה את כול התורה בשנה אחת
ההלכה לא מחייבת לקרוא את כול התורה בשנה אחת ולא לקרוא מספיק כול פעם שיגיעו לסוף בשנה אחת
המקור לקרוא בשבת הוא במשנה לקרוא בשבת שבעה היינו שבעה פסוקי כאשר אבאר כי אפילו אם נניח רק לרגע שהכוונה שבעה קוראים כדי להכביד, ולהרבות שכול אחד יקרא שלושה פסוקים שבעה כפול שלושה פסוקים היינו 21 עשרים ואחס פסוקים, זה עדיין רחוק מאוד מהמנהג של הדתיים והחרדים לקרוא הרבה יותר מעשרים ואחד פסוקים, כאילו ממהרים לקרוא כול התורה בשנה אחת כול השנים שנה אחרי שנה הם קוראים יותר מכפול, יותר מארבעים
אומנם הם רחוקים מאוד מהמסורת כי אפילו אם נניח שבעה קוראים עדיין די בעשרים ואחד פסוקים והם מכבידים הרבה יותר ועלי לתק עוול כי מלמדים לתלמידים שחייבים... יכלו ללמד את האמת שההלכה לא ממש מחייבת אבל אז רק מעט מהתלמידים היו רוצים הרבה לא היו רוצים להתנדב
בנוסף אפשרי שאין הכוונה שבעה קוראים של עשרים פסוקים כי אם מדברים על פסוק אז מתאים שבעה פסוקים לסימן יום השביעי אך הם מכבידים הרבה יותר משבעה פסוקים, ובין האפשרות שבעה פסוקים או שבעה קוראים, ישנה שיטה במסורת ההלכתית "תפסת מועט תפסת" השיטה מלמדת לתפוס מועט ולא לתפוס הרבה ולכן עלי לתקן עוול כי המלמדים הרבה הם לא רק מתעלמים מהשיטה במסורת, תפסת מועט תפסת היינו לתפוס שבעה פסוקים ולא לתפוס הרבה, בהתעלמות מהשיטה במסורת ההלכתית תפסת מרובה לא תפסת, אלא גרוע עוד יותר שמסרבים לייצג בנאמנוות את המסורת של ההלכה
למרות שדי בזה להראות את המרחק בין המסורת לבין המנהג של רבני היהדות בתקלה והעוול גדול במיוחד כי מלמדים שחייב הרבה ביגוד למסורת עצמה ראו את הכמות הרבה יותר מעשרים ואחד פסוקים כמו "שבעה כפול שלושה פסוקים" וגם רחוקים עוד יותר כי כבוד המסורת גורם לפרש לפי השיטה כנזכר משבעה פסוקים זאת סיבה לשמור מרחק מבתי כנסת של הדתיים ואז מי שלא נמצא במצב של עשרה ביחד, אז החובה הדתית שעליו היא "לא לקרוא בתורה" היינו מהמגילה של ספר תורה, שזה שונה מהטענה שלהם "לך תתאסף בעשרה" אלא החובה נמסרה במסורת אין לקרוא כשיש פחות, רק רשות אם רוצה אבל מסרבים ללמד שתלוי ברצון וגם הכמות שונה כנזכר ובסיבה זו כבוד המורשת גורם לשמור מרחק חבתי כנסת שלהם כדי לקיים את הפרט שנמסר במסורת "לא לקרוא" בתורה מהמגילה בפחות מעשרה
בנוסף גם אפשרי שלא דקדקו בלשון זכר ונקבה, ואני יודע שקשה לקבל בגלל עברית מודרנית המילה מילה, בגלל אות ה' רגילים לדבר בעברית מודרנית "מילים יפות" כמו נקבה ובסיבה זו במספר "שבע מילים שזה שונה מהמשנה בלשון זכר "לקרוא שבעה" ומתאים יותר שבעה פסוקים, ועדיין אפשרי שלא דקדקו ודי "שבע מילים" לסמן יום השביעי, רק לא דקדקו וכתבו בלשון זכר ואפילו ספר רדק כתב בשורש מלל "לשון זכר" ועד שנמצא במקרא דוגמה של מספר "שבע מילים" אפשרי שגם שורש מלל למרות אות ה' כדיין זכר, כי אפשרי שהכוונה "רק הסיום באותיות ים" כמו זכר ואפשרי גם כן שהמילה בעצמה נחשבת זכר ופרט זה קשה לקבל בדור של עברית מודרנית בלשון נקבה אבל האמת שאפשרי בדורות המשנה, המילה "מילה" בלשון זכר, כאשר העיז אפילו רב דוד רדק לכתוב, ואז תפסת מועט תפסת שבע מילים, ואפילו אם נניח יותר משבע מילים, עדיין שבעה פסוקים מתאים,
___
עלי לתקן עוול כי הטוען "יותר משבעה פסוקים" נוגד את השיטה בהלכה ***תפסת מרובה לא תפסת שאין לתפוס הרבה אלא המועט היינו שבעה פסוקים [או שבע מילים] אף לא שבעה קוראים כפול שלושה פסוקים אך הם רחוקים הרבה צעדים והרבה שלבים כאילו למען תכלית לקרוא את כול התורה חמישה ספרים בשנה אחת אך לא ממש חייבים כי ההלכה לא מחייבת יותר משבעה פסוקים כנזכר, ורק שקר לטעון שחייבים בלי מקור לקרוא הרבה עבור תכלית לקרוא את כול חמישה ספרים בשנה אחת אלא החובה על מי שלא נמצא בעשרה היא "לא לקרוא" כנזכר ששונה מהטענה כאילו "חייב ללכת לאסיפה" אלא אם רוצה ילך לאסיפה ואז די לקרוא שבעה פסוקים כנזכר, ומאחר והם לא עשוים כך בבתי כנסת בסיבה זו כבוד המורשת גורם לשמור מרחק מבתי כנסת של רבני היהדות ואז מקיים את הפרט "לא לקרוא" כי אין עשרה ביחד
כאשר הם טוענים לקרוא יותר נחשב טעות כי טועים בניגד לשיטות הנזכרות שנמסרו באמת נמסרו במסורת של ההלכה וראו את המרחק מהכמות "שבעה קוראים כפול שלושה פסוקים" וגם זה נגד השיטה בהלכה תפסת מועט תפסת כנזכר ולאור כול האמור כבוד המסורת גורם לשמור מרחק מבתי כנסת של תפילת הדתיים
___
כבוד המסורתת גורם גם לשמור מרחק מספרי תפילה שלהם שיש בו חלקי קריאה שאפילו ספר שולחן ערוך לא כתב "לקרוא בזמן של שבת" ולא כתב "בזמן בוקר לקרוא" כניכר מבדיקת השוואה ואף הפרטים שהוא כתב עדיין עלי לתקן עוול כי לא לכולם יש מקור במשנה תבדקו בעצמכם המקור של ספר באר הגולה על סימן נ"א' וסימן נב' של ספר הפגום של ריק ששמו שולחן ערוך לראות שלא ממש חייבים לפי ההלכה המקורית של דורות רב עקיבה ורבן גמליאל ורב יוסי כנזכר אלא עדיף לשמור מרחק מספרי התפילה ומהמקומות תפילה של דתיים כי רבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה
__
ומהו התחליף
אם רוצה להזכיר שבת מה יעשה במקום עבודה זרה של רבני היהדות
??
אני מציע גם תחליף כי התחליף יהיה לקרוא "רק קטע של קריאה מועטת" להזכיר שבת למשל החלק של ויכלו ומדוע עדיף פרט ההוא כי מוזכר בתלמוד בבלי מסכת שבת, אומנם גם בפרט ההוא יש תקלה שרב משה רמבם כתב שונה מהתלמוד, אומנם זה משרת שיחרור ללמד במעשה שלא ממש חייבים לעשות דינים שבתלמוד ועדיין בגלל שנבחר בתלמוד, מתאים להזכיר שבת בחלק ההוא במה שיקרא חלק ויכלו וזה התחליף הראוי במקום האריכות שרבני היהדות מכבידים בבית כנסת בשבת להוסיף מזמורים לפני ברכת אור בלי מקור במשנה "שבזמן שבת לקרוא ולהוסיף מזמורים" ואפילו ספר שולחן ערוך לא כתב להוסיף מזמורים בשבת וגם התוספת שכתב, עדיין בבדיקת מקור, אין מקור בדורות של ההלכה המקורית של רב עקיבה כנזכר בדורות של רבני המשנה וכן התוספת בברכת אור שהזכרתי והאריכות של קריאת התורה רק מתעלמים מהשיטה במסורת תפסת מועט תפסת לפרש שבעה שאפשרי שבעה פסוקים כנזכר ואף המשנה ההיא מסוג סתם היינו של רב מאיר כנזכר, וכבר קבעו מנהיגי ההלכה שיש סיבה לא ללכת כדברי רב מאיר ואכן בכול מסכת שבת, שבספר אלפי מילים עשרים פרקים, אין פרט אחד ללמד שחשוב לקרוא מהתורה בשבת, כי ההלכה לא מחייבת בזמן שבת לקרוא מהתורה אפילו מעט, ולא מחייבת להוסיף תפילת מוסף בשבת ועלי לתקן עוול כי ניכר הרבה צעדים, הרבה פסיעות, הרבה שלבים, של מרחק, כי רבני היהדות רחוקים מהמסורת של ההלכה המקורית, בדורות רבני המשנה אלא כבוד המסורת גורם לשמור מרחק מספרי התפילה של רבני היהדות וממקומות תפילה כמו בתי כנסת כי בבית כנסת יתעלמו מהמקורות למשל השיטה "תפסת מרובה לא תפסת" או "תפסת מועט תפסת" ומשאר מקורות שקבעו מנהיגי ההלכה לא ללכת כדברי רב מאיר ועוד דוגמאות אלא להכיר שרבני היהדות מלמדים באופן המטעה בשם דומה להטעות כמו להטעות מוכר "בשטר דומה בזיוף שאינו תשלום" ואחרי שחשפתי שאין מקור שראוי להאמין, נשאר שאין תפילת שבת, רק אם רוצה תחליף, אז יש תחליף כנזכר לקרוא חלק ויכולו ואף פרט ההוא לא חובה, רק אם רוצה ולא יותר, ורק בבית כי כבוד המורשת היהודית גורם לשמור מרחק מבית כנסת כי בבית כנסת רחוקים מאוד מהמידע שנמסר במסורת היהודית כאשר הדגמתי
ומי יפרסם כול ההבדלים האלה
?
רבני היהדות מתעלמים מהמקורות ולא מיצגים בנאמנות את המידע שנמסר במסורת היהודית וההלכתית לכן עלי לפרסם ולקן עוול ולחשוף חלק מהנוכלות והקנוניא.