Paths to Freedom: A Mystical Passover Companion #4 - Essential Freedom

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם

In each and every generation, a person is obligated to see themselves as if they have left Egypt

The Sages state that each and every one of us needs to view ourselves as if we have left Egypt. This statement, which is repeated at the Passover seder, poses a deep spiritual challenge: It is not enough to tell a story, eat some bitter herbs, some matzah and brisket, and go through the motions of a well-trodden ritual. Passover night is asking each one of us to embark on a process of transformation. To touch something that changes the way we look at our very lives, and helps us emerge on the other side with the perspective that we have been redeemed.

But the question remains — what does it mean to be free, and how does one become a free person?

Rabbi Avraham Yitzchak HaKohen Kook (1865-1935) - also known as Rav Kook - was a modern day mystic and visionary. The essay below is the introduction to his commentary on the Passover Haggadah. In these impassioned and inspired words, Rav Kook gives voice to the deeper elements of freedom which touch on the essential identity of the human soul as well as the innate human right to freedom.

(א) חירותנו וביעור חמץ . אלה השנים המסמנים לנו את חג הגאולה, חג הפסח, זמן חירותנו. ולדורות מה אנחנו למדים מאלה שני הנושאים הללו התלויים זה בזה? התשובה הנצחית היא, שתנאי הגאולה שנים המה: החירות העצמית, חירות הגוף מכל שיעבוד זר, מכל שיעבוד הכופה את צלם אלהים אשר באדם להיות משועבד לכל כח אשר הוא מוריד את ערכו, את תפארת גדולתו והדרת קדשו, והחירות הזאת אינה נקנית כי־אם על־ידי חירותה של הנשמה, חירות הרוח מכל מה שהוא מטה אותה ממסילתה הישרה והאיתנה היצוקה במהותו העצמית – אבל אלה שני סוגי החירות אינם באים, ואין האדם בתור אישיות פרטית ולא העם בתור קיבוץ שלם בעל רוח מיוחד זוכה להם, כי־אם על־ידי הביעור מכל גבולו את כל דבר המעכב את חירותו, שזהו חמצו, השאור שבעיסה, שהיזיקו מצוי ביותר בעת אשר אור של גאולה מתנוצץ עליו.

Our freedom and burning chametz. These are the two primary symbols for the holiday of redemption - the holiday of Passover, our time of freedom. What is the lasting lesson for all generations that we can learn from these two, interdependent themes? The everlasting answer is that there are two components of redemption: 1) Freedom of the self - the body's freedom from all foreign enslavement, from any enslavement that forces the Divine Image within a person to be subjugated to any power that diminishes their value, the glory of their greatness, and the beauty of their sanctity. 2) However, this form of freedom can only be acquired through the freedom of one's soul, the freedom of one's spirit from anything that causes it to divert from the upright and powerful path that is embedded in its essential nature. However, these two types of freedom can only come about, and an individual, or the nation as a whole - with its own unique spiritual disposition - can only merit them, by burning from all of its boundaries, all that prevents against its freedom. This is its chametz - "the leavening agent in the dough" - whose damage is most apparent at a time when the light of redemption is sparking upon it.

Rav Kook takes the idea of "burning" or "destroying chametz" on Passover and describes it as a spiritual force and a necessary component on the path to freedom. Anything that withholds freedom - from within an individual or an entire people - is a uniquely characterized form of "chametz" that needs to be uprooted in order to set a person free. Freedom, in Rav Kook's articulation, is nothing more and nothing less than innate and essential quality of the soul being able to find its full and natural expression. He continues:

להתלמד אנו צריכים איך לסגל לנו את אותו הרוח הגדול של החירות, אשר זרח עלינו אמנם בתקופות המאירות שלנו, ואשר יצא כברק נוצץ בהופעתה של הגאולה הראשונה, גאולת מצרים, אשר נגלה עלינו מלך־מלכי־המלכים הקדוש־ברוך־הוא בכבודו הגדול וקרבנו לעבודתו, שהיא חירותנו הגמורה, והרים אותנו משפלותה של העבדות הנכריה אשר שוא היא עבודתה.

ההבדל שבין העבד לבן־החורין איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר וזה הוא בלתי־משועבד. אנו יכולים למצא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפך בן־חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החירות הצביונית היא אותו הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם אלהים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים, שהם שוים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית, כי־אם במה שהוא טוב ויפה אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, – במה שהאחר מוצא שהוא יפה וטוב. ואנחנו לאורה הפנימי של החירות העצמית הזאת, "חרות על הלוחות, אל תקרא חרות אלא חירות", נסע ונלך להבליט יותר ויותר את עצמאותנו הרעננה הפנימית, שקנינו ע"י גילוי שכינה, אותה החירות שקנינו ע"י הפלא הגדול היחיד בעולם, שנעשה עמנו בעת שגאלנו ה' יתברך וגאל את אבותינו ממצרים לחירות עולם.

We must engage in a process of learning how to cultivate within ourselves, the great spirit of freedom that shone upon us during our periods of illumination, and that emerged like a flash of lighting when it appeared in the initial redemption, the redemption from Egypt. When the the King of All Kings, the Holy Blessed One was revealed to us in immense glory and brought us close to Divine worship - which itself is our ultimate freedom - and lifted us up from the denigration of foreign servitude, which is a servitude of falsehood.

The difference between a slave and a free person is not merely one of status - that one happens to be enslaved to another, and one is not enslaved. It’s possible to find an enlightened slave whose spirit is filled with freedom; and on the contrary, a free person whose spirit is that of a slave. The fundamental character of freedom is the elevated spirit that raises up an individual and the entire nation to be loyal to their inner essence, to the soul’s quality of the Divine image within. And it is through this quality that one is able to feel that their life is purposeful, and is worth its value. This is not the case when one possesses the spirit of servitude. The content of their life and feelings will never shine in their essential, soulful quality, but rather according to what is deemed good and proper by another who rules over them through any form of control - be it formally, or morally - according to what the other deems proper and good. And we, by the light of the inner light of this essential freedom - ״etched upon the tablets, do not read this 'etched' [charut/חָר֖וּת] but rather freedom [cheirut /חֵרוּת] ״ (Avot 6:2) - we shall journey forward, to pronounce more and more our inner replenishing independence. That which we acquired through the revelation of the Shechina [Divine Presence], which we acquired through the single most wondrous event in the universe that was performed for us at the moment that the Blessed God redeemed us, and redeemed our ancestors from Egypt into eternal liberation.

Rav Kook goes on to describe not just the conditions of freedom, but the inner qualities of freedom. Do we have access to our own souls? Are we in touch with the path of our own lives and identities, do we embody the Divine image within us? Or, are we trapped in the thinking and directions of others? The freedom granted to us through the Exodus from Egypt emerged from a powerful revelation of God, that showed us the falsehood of being beholden to others, and guided us toward the inner and innate freedom of our own spirit. Rav Kook references the powerful statement of the Sages, that the Torah itself is much more than law etched in stone - it is a pathway to essential freedom, to that Divine image in each one of us.

Rav Kook ends with an invitation to the Seder:

בואו נא, אחים, אל הסדר כולנו, יוודע לנו שהננו בני־מלכים, ועם שהחירות היא גורלו הנצחי, לא עבד ישראל ולא יליד־בית ולא יהי לבוז, מאז אשר נשא ברמה, מיום חג חירותנו, את דגל החירות וביעור החמץ, אשר יבאו כמים בקרבנו וכשמן בעצמותינו על־ידי כוח־האיתנים של המפעל הקדוש והנאמן, בקיימנו את דבר־ד' גואל ישראל מעולם ועד עולם, אשר צונו לשמור את המצות. שמרו את החירות ואת ביעור החמץ, והגאלו מהרה גאולה שלמה.

Come along, brothers and sisters, all of us to the Seder; let it be known to us that we are the children of royalty and a nation for whom freedom is its eternal fate. Israel is no slave, nor one born into servitude, and shall not be laid to scorn. From the moment that they were elevated above, from the day of our festival of freedom - the flag of freedom and the burning of chametz; that will flow like water through our insides and like oil in our bones by means of the powerful force of the Holy and reliable generator; through upholding the word of God, Redeemer of Israel for all eternity, who has commanded us to safeguard the matzahs. Hold fast to freedom and to the burning of chametz, and be quickly redeemed in complete redemption.

The pursuit of freedom, the removal of blockages to that fullest expression of our identity, unleashing the Divine spirit within each of us... the holiday of Passover is inviting us on a journey toward experiencing our own essential freedom.

For additional Passover resources, see R' Ami's video recordings that offer spiritual frameworks and guidance for each of the steps of the Passover Seder here.

Thank you for reading Lesson #4 of Paths to Freedom: A Mystical Passover Companion, and thank you for joining us on this journey. Wishing you and your loved ones a happy Passover, and praying for true freedom and liberation of body and soul throughout the world.