(ד) שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ (ה) וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃ (ו) וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃ (ז) וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ (ח) וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃ (ט) וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּזֹ֥ת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ (ס)
פִּקּוּדָא לְמִקְבַּע בַּר נָשׁ מְזוּזָה לְתַרְעֵיהּ...דְּלָא יִנְשֵׁי בַּר נָשׁ דּוּכְרָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעָלְמִין. וְדָא אִיהוּ כְּגַוְונָא דְּצִּיצִּית, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (במדבר ט״ו:ל״ט) וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם אֶת וְגוֹ'. כֵּיוָן דְּחָמֵי בַּר נָשׁ לְהַאי דּוּכְרָנָא, אִדְכַּר בְּגַרְמֵיהּ לְמֶעְבַּד פִּקּוּדָא דְּמָארֵיהּ.
It is a mitzvah for a person to affix a mezuzah to their doorpost...so that they should not forget the remembrance of the Holy Blessed One at any time. In this way, it is like the tzitzit, as it is said, "and you shall see it..." (Bamidbar 15:39). Since a person sees the remembrance (within the mezuzah), they themselves remember the mitzvot of their Creator.
(א) כֵּיצַד כּוֹתְבִין אֶת הַמְּזוּזָה. כּוֹתְבִין שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת (דברים ו ד) ״שְׁמַע״ (דברים יא יג) ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ עַל דַּף אֶחָד בִּירִיעָה אַחַת וְעוֹשֶׂה לָהּ רֶוַח מִלְּמַטָּה וְרֶוַח מִלְּמַעְלָה כְּמוֹ חֲצִי צִפֹּרֶן. וְאִם כְּתָבָהּ בִּשְׁנַיִם אוֹ בִּשְׁלֹשָׁה דַּפִּין כְּשֵׁרָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כְּזָנָב אוֹ כְּמוֹ עִגּוּל אוֹ כְּקוּבָּה וְאִם עָשָׂה כְּאַחַת מֵאֵלֶּה פְּסוּלָה. כְּתָבָהּ שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּים פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה פְּסוּלָה. כְּתָבָהּ בִּשְׁנֵי עוֹרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁתְּפָרָן פְּסוּלָה. סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה וּתְפִלִּין שֶׁבָּלוּ אֵין עוֹשִׂין מֵהֶן מְזוּזָה. וְלֹא מִן הַגִּלְיוֹנִים שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו מְזוּזָה לְפִי שֶׁאֵין מוֹרִידִין מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה:
(1) How is the Mezuzah*Sections of Scripture placed on doorposts. written? Two sections of the Pentateuch, those beginning, "Hear, O Israel" (Deuteronomy 6:4) and, "And it shall come to pass" (Deuteronomy 11:13) are written in a single column on one slip of parchment. A space of half a nail's breadth is left as a margin above and below the column. If the Pentateuchal sections were written in two or three columns, the Mezuzah is fit for use. They must not however be written in the shape of a tail (broad at the top line and gradually narrowing to a point), or of a circle, or of a tent (narrow at the top and broadening to the base). A Mezuzah written in any of these forms is unfit for use. If the text was written out of order, for example, if the second section was in front of the first, it is unfit for use. If it was written on two slips of parchment, even though these were sewn together, the Mezuzah is unfit for use. A Scroll of the Law that has become worn out or phylacteries that are worn out may not be used for a Mezuzah. Nor may margins cut off from a scroll of the Law be so used; for anything dedicated to a sacred purpose may not be degraded from a higher to a lower degree of sacredness.
(ד) מִנְהָג פָּשׁוּט שֶׁכּוֹתְבִים עַל הַמְּזוּזָה מִבַּחוּץ כְּנֶגֶד הָרֶוַח שֶׁבֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה שַׁדַּי וְאֵין בָּזֶה הֶפְסֵד לְפִי שֶׁהוּא מִבַּחוּץ. אֲבָל אֵלּוּ שֶׁכּוֹתְבִין מִבִּפְנִים שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים אוֹ שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים אוֹ פָּסוּק אוֹ חוֹתָמוֹת הֲרֵי הֵן בִּכְלַל מִי שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁאֵלּוּ הַטִּפְּשִׁים לֹא דַּי לָהֶם שֶׁבִּטְּלוּ הַמִּצְוָה אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ מִצְוָה גְּדוֹלָה שֶׁהִיא יִחוּד הַשֵּׁם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַהֲבָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ כְּאִלּוּ הוּא קָמֵעַ שֶׁל הֲנָיַת עַצְמָן כְּמוֹ שֶׁעָלָה עַל לִבָּם הַסָּכָל שֶׁזֶּהוּ דָּבָר הַמְהַנֶּה בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם:
(4) It is a universal custom to write the word Shaddai (Almighty) on the other side of the Mezuzah, opposite the blank space between the two sections. As this word is written on the outside, the practice is unobjectionable. They, however, who write names of angels, holy names, a Biblical text or inscriptions usual on seals, within the Mezuzah, are among those who have no portion in the world to come. For these fools not only fail to fulfill the commandment but they treat an important precept that expresses the Unity of God, the love of Him, and His worship, as if it were an amulet to promote their own personal interests; for, according to their foolish minds, the Mezuzah is something that will secure for them advantage in the vanities of the world.*A reproof to those who sell Mezuzoth to be worn as amulets !
אסור להוסיף בה מאומה אלא שמבחוץ כותבין שדי כנגד תיבת והיה שבפנים: הגה וי"א נגד הריוח שבין הפרשיות (טור בשם הרא"ש ומרדכי ה"ק ורמב"ם והגה"מ בשם סה"ת) וכן נוהגין ומניחין נקב בקנה נגד שם שדי שיהא נראה מבחוץ (שם במרדכי והגמי"י) עוד נוהגין לכתוב מבחוץ כוז"ו במוכס"ז כוז"ו נגד ה' אלהינו ה' (טור) ויהפוך אלה האותיות מכתיבת המזוזה כדי שיגיע כל אות נגד האות שמתחלף בו באלפ"א בית"א (הגהמי"י) אבל בפנים אין להוסיף שום דבר על ב' פרשיות (טור ורמב"ם):
It is forbidden to add anything to it, except on the back side we write ShaDaY opposite the word Wehayah on the front.
Rem"a: Some say opposite the space between the paragraphs. And that is the custom. And we leave a window in the case opposite the name ShDY so that it's visible from outside. We also have the custom to write on the outside KUZU BMUKS"Z opposite HaShem Eloheinu HaShem and write these letter upside-down versus the mezuzah writing, so that each letter touches opposite its replacement letter in the Alef-Bet. But inside, add nothing at all besides the two paragraphs.
אונקלוס בר קלונימוס איגייר שדר קיסר גונדא דרומאי אבתריה משכינהו בקראי איגיור הדר שדר גונדא דרומאי [אחרינא] אבתריה...אמר להו לא תשתעו מידי בהדיה כי נקטי ליה ואזלי חזא מזוזתא [דמנחא אפתחא] אותיב ידיה עלה ואמר להו מאי האי אמרו ליה אימא לן את אמר להו מנהגו של עולם מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ ואילו הקב"ה עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ שנאמר (תהלים קכא, ח) ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם איגיור תו לא שדר בתריה
§ The Gemara mentions other Romans who converted to Judaism. It relates: Onkelos bar Kelonimos converted to Judaism. The Roman emperor sent a troop [gunda] of Roman soldiers after him to seize Onkelos and bring him to the emperor. Onkelos drew them toward him with verses that he cited and learned with them, and they converted. The emperor then sent another troop of Roman soldiers after him...and said to them: Do not converse with him at all. The troops followed this instruction, and took Onkelos with them. While they grabbed him and were walking, Onkelos saw a mezuza that was placed on the doorway. He placed his hand upon it and said to the soldiers: What is this? They said to him: You tell us. Onkelos said to them: The standard practice throughout the world is that a king of flesh and blood sits inside his palace, and his servants stand guard, protecting him outside; but with regard to the Holy One, Blessed be He, His servants, the Jewish people, sit inside their homes and He guards over them outside. As it is stated: “The Lord shall guard your going out and your coming in, from now and forever” (Psalms 121:8). Upon hearing this, those soldiers also converted to Judaism. After that, the emperor sent no more soldiers after him.