Performative Gratitude

ByEli Cohn-Wein

Atid Takes on Talmud

סידור ספרד, סדר השכמת הבוקר, מודה אני

(א) מיד כשיעור משנתו, בעודו על משכבו, יאמר:

(ב) מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ:

(ג) לאחר שנטל ידיו יאמר:

(ד) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה, שֵֽׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עוֹמֶֽדֶת לָעַד: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

Siddur Sefard, Upon Arising, Modeh Ani

(1) Upon waking in the morning, even before washing your hands, say:

(2) I give thanks to You living and everlasting King for You have restored my soul with mercy. Great is Your faithfulness.

(3) After washing your hands, say:

(4) The beginning of wisdom is fear of Adonoy, good understanding to all who perform [His commandments], His praise endures forever. Blessed [is His] Name, Whose glorious kingdom is forever and ever.

בראשית ל״ג

(ט) וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ (י) וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי׃ (יא) קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃

Genesis 33

(9) Esau said, “I have enough, my brother; let what you have remain yours.” (10) But Jacob said, “No, I pray you; if you would do me this favor, accept from me this gift; for to see your face is like seeing the face of God, and you have received me favorably. (11) Please accept my present which has been brought to you, for God has favored me and I have plenty.” And when he urged him, he accepted.

ברכות ז׳ ב:ה׳

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ לֹא הָיָה אָדָם שֶׁהוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁבָּאתָה לֵאָה וְהוֹדַתּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה׳״.

Berakhot 7b:5

And Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: From the day the Holy One, Blessed be He, created the world, no one thanked the Holy One, Blessed be He, until Leah came and thanked Him, as it is stated: “And she became pregnant and gave birth to a son, and she said, ‘This time I will give thanks to God,’ and thus he was called Judah” (Genesis 29:35).

ויקרא ז׳:י״א-י״ג

(יא) וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים אֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֖יב לַיהוָֽה׃ (יב) אִ֣ם עַל־תּוֹדָה֮ יַקְרִיבֶנּוּ֒ וְהִקְרִ֣יב ׀ עַל־זֶ֣בַח הַתּוֹדָ֗ה חַלּ֤וֹת מַצּוֹת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וְסֹ֣לֶת מֻרְבֶּ֔כֶת חַלֹּ֖ת בְּלוּלֹ֥ת בַּשָּֽׁמֶן׃ (יג) עַל־חַלֹּת֙ לֶ֣חֶם חָמֵ֔ץ יַקְרִ֖יב קָרְבָּנ֑וֹ עַל־זֶ֖בַח תּוֹדַ֥ת שְׁלָמָֽיו׃

Leviticus 7:11-13

(11) This is the ritual of the sacrifice of well-being that one may offer to the LORD: (12) If he offers it for thanksgiving, he shall offer together with the sacrifice of thanksgiving unleavened cakes with oil mixed in, unleavened wafers spread with oil, and cakes of choice flour with oil mixed in, well soaked. (13) This offering, with cakes of leavened bread added, he shall offer along with his thanksgiving sacrifice of well-being.

ויקרא רבה ט׳:ח׳

(ח) אָמַר רַבִּי אַחָא מָשָׁל לְשִׁלְטוֹן שֶׁנִּכְנַס לַמְדִינָה וְעִמּוֹ כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל לִסְטִים, אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ מַה דָּחֵיל הָדֵין שַׁלִּיטָא, אֲמַר לוֹ הֲדָא פִּסְטָמָא דִילָךְ טָבָא וְלֵית אַתְּ דָּחֵיל מִינֵיהּ, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת נִתְיָרְאוּ, אָמַר לָהֶן משֶׁה אַל תִּתְיָרְאוּ הִתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה וְאֵין אַתֶּם יְרֵאִים מִכָּל אֵלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא ז, לז): זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה וְלַמִּנְחָה, וְלָמָּה שְׁלָמִים בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה. אָמַר רַבִּי סִימוֹן הֲדָא גְּרַזְמִיתָא אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה, לָמָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינִים הַרְבֵּה, כָּךְ לָמָּה שְׁלָמִים בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינִים הַרְבֵּה, דָּם וְאֵימוּרִים לַמִּזְבֵּחַ, חָזֶה וְשׁוֹק לַכֹּהֲנִים, עוֹר וּבָשָׂר לַבְּעָלִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִי שֶׁהוּא שָׁלֵם מֵבִיא שְׁלָמִים וְאֵין אוֹנֵן מֵבִיא שְׁלָמִים.

Vayikra Rabbah 9:8

(8) Rabbi Pinchas, Rabbi Levi and Rabbi Yochanan [said] in the name of Rabbi Menachem from Gallia: In the time to come, all sacrifices will be annulled - but the sacrifice of thanksgiving will not be annulled. All prayers will be annulled, but the prayer of gratitude will not be annulled. This accords with what is written [Jeremiah 33:11]: "The voice of joy and the voice of gladness, the voice of the groom and the voice of the bride, the voice of those who say 'Give thanks to the LORD of hosts' etc." - this is the prayer of gratitude. "Those who bring [the sacrifice of] thanksgiving to the House of the LORD": this is the sacrifice of thanksgiving. Thus David said: "I owe You vows and will offer you thanksgivings" [Psalms 56:13] - not "thanksgiving," but "thanksgivings," [indicating both] the thanksgiving prayer and the prayer of gratitude.

דברים ח׳:י״ב-י״ז

(יב) פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טוֹבִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ׃ (יג) וּבְקָֽרְךָ֤ וְצֹֽאנְךָ֙ יִרְבְּיֻ֔ן וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ יִרְבֶּֽה׃ (יד) וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ (טו) הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר ׀ הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א נָחָ֤שׁ ׀ שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמּוֹצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ׃ (טז) הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֙עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃ (יז) וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃

Deuteronomy 8:12-17

(12) When you have eaten your fill, and have built fine houses to live in, (13) and your herds and flocks have multiplied, and your silver and gold have increased, and everything you own has prospered, (14) beware lest your heart grow haughty and you forget the LORD your God—who freed you from the land of Egypt, the house of bondage; (15) who led you through the great and terrible wilderness with its seraph serpents and scorpions, a parched land with no water in it, who brought forth water for you from the flinty rock; (16) who fed you in the wilderness with manna, which your fathers had never known, in order to test you by hardships only to benefit you in the end— (17) and you say to yourselves, “My own power and the might of my own hand have won this wealth for me.”

סוטה מ׳ א:י״א-י״ב

בזמן ששליח צבור אומר מודים העם מה הם אומרים אמר רב מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך ושמואל אמר אלהי כל בשר על שאנו מודים לך רבי סימאי אומר יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך נהרדעי אמרי משמיה דרבי סימאי ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו על שאנו מודים לך רב אחא בר יעקב מסיים בה הכי כן תחיינו ותחננו ותקבצנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך אמר רב פפא הילכך נימרינהו לכולהו

Sotah 40a:11-12

§ The Gemara returns to discuss the response of the congregants to certain parts of the prayer service. While the prayer leader is reciting the blessing of: We give thanks, what do the people say? Rav says that they say: We give thanks to You, Lord our God, for the merit of giving thanks to You. And Shmuel says that one should say: God of all living flesh, for the merit of giving thanks to You. Rabbi Simai says that one should say: Our Creator, Who created everything in the beginning, for the merit of giving thanks to You. The Sages of Neharde’a say in the name of Rabbi Simai that one should say: We offer blessings and praises to Your great name, for You have given us life and sustained us, for giving thanks to You. Rav Aḥa bar Ya’akov would finish the blessing as follows: So may You give us life, and show us favor, and collect us, and gather our exiles into Your sacred courtyards, in order to observe Your laws and to fulfill Your will wholeheartedly, for giving thanks to You. Rav Pappa said: These Sages each added a different element to the prayer. Therefore, we should combine them together and recite all of them.

ברכות נ״ח א:ה׳

הוּא הָיָה אוֹמֵר: אוֹרֵחַ טוֹב מַהוּ אוֹמֵר? — כַּמָּה טְרָחוֹת טָרַח בַּעַל הַבַּיִת בִּשְׁבִילִי, כַּמָּה בָּשָׂר הֵבִיא לְפָנַי, כַּמָּה יַיִן הֵבִיא לְפָנַי, כַּמָּה גְּלוּסְקָאוֹת הֵבִיא לְפָנַי, וְכׇל מַה שֶּׁטָּרַח — לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִילִי. אֲבָל אוֹרֵחַ רַע מַהוּ אוֹמֵר? — מַה טּוֹרַח טָרַח בַּעַל הַבַּיִת זֶה? פַּת אַחַת אָכַלְתִּי, חֲתִיכָה אַחַת אָכַלְתִּי, כּוֹס אֶחָד שָׁתִיתִי, כׇּל טוֹרַח שֶׁטָּרַח בַּעַל הַבַּיִת זֶה — לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.

Berakhot 58a:5

Ben Zoma would say: A good guest, what does he say? How much effort did the host expend on my behalf, how much meat did the host bring before me. How much wine did he bring before me. How many loaves [geluskaot] did he bring before me. All the effort that he expended, he expended only for me. However, a bad guest, what does he say? What effort did the host expend? I ate only one piece of bread, I ate only one piece of meat and I drank only one cup of wine. All the effort that the home owner expended he only expended on behalf of his wife and children.

משנה אבות ד׳:א׳

אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אַשְׁרֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה.

Pirkei Avot 4:1

Who is rich? He who rejoices in his lot, as it is said: “You shall enjoy the fruit of your labors, you shall be happy and you shall prosper” (Psalms 128:2) “You shall be happy” in this world, “and you shall prosper” in the world to come.

Making Our Souls Great

To pray is to regain a sense of the mystery that animates all beings,
the divine margin in all attainments.
Prayer is our humble answer to the inconceivable surprise of living.
It is all we can offer in return.
Who is worthy to be present at the constant unfolding of time?
Here we are admist the meditation of the land, the songs of the water,

the humility of the flowers,
flowers wiser than all alphabets -
Suddenly we feel embarrassed,
ashamed of our complaints and clashes in the face of tacit glory.
How strange we are in the world!
Only one response can maintain us:
gratefulness for the gift of our unearned chance to serve, to wonder,

to love life and each other.
It is gratefulness which makes our small souls great.

- Abraham Joshua Heschel