Click here to view analysis of these sources and additional features on Deracheha: womenandmitzvot.org

Researched by Hannah Abrams and Sara Krishtul

(י) וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָׁבֻעוֹת֙ לַה' אֱלֹקֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּאֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ ה' אֱלֹקֶֽיךָ׃ (יא) וְשָׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ ה' אֱלֹקֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּךָ֮ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ ה' אֱלֹקֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃ (יב) וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּמִצְרָ֑יִם וְשָׁמַרְתָּ֣ וְעָשִׂ֔יתָ אֶת־הַֽחֻקִּ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ (פ) (יג) חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ׃ (יד) וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ (טו) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַה' אֱלֹקֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר ה' כִּ֣י יְבָרֶכְךָ֞ ה' אֱלֹקֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃
(10) Then you shall observe the Feast of Weeks for the LORD your God, offering your freewill contribution according as the LORD your God has blessed you. (11) You shall rejoice before the LORD your God with your son and daughter, your male and female slave, the Levite in your communities, and the stranger, the fatherless, and the widow in your midst, at the place where the LORD your God will choose to establish His name. (12) Bear in mind that you were slaves in Egypt, and take care to obey these laws. (13) After the ingathering from your threshing floor and your vat, you shall hold the Feast of Booths for seven days. (14) You shall rejoice in your festival, with your son and daughter, your male and female slave, the Levite, the stranger, the fatherless, and the widow in your communities. (15) You shall hold a festival for the LORD your God seven days, in the place that the LORD will choose; for the LORD your God will bless all your crops and all your undertakings, and you shall have nothing but joy.

... וּכְשֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה חַיָּב לְהַאֲכִיל לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֻמְלָלִים. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתוֹת חֲצֵרוֹ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לַעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה אֶלָּא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ...

... While eating and drinking, one must feed the stranger, the orphan, the widow, and other poor unfortunates. Anyone, however, who locks the doors of his courtyard and eats and drinks along with his wife and children, without giving anything to eat and drink to the poor and the desperate, does not observe a religious celebration but indulges in the celebration of his stomach...

(ז) וְזָבַחְתָּ֥ שְׁלָמִ֖ים וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֑ם וְשָׂ֣מַחְתָּ֔ לִפְנֵ֖י ה' אֱלֹקֶֽיךָ׃
(7) and you shall sacrifice there offerings of well-being and eat them, rejoicing before the LORD your God.

... שֶׁהַשִּׁכְרוּת וְהַשְּׂחוֹק הָרַבָּה וְקַלּוּת הָרֹאשׁ אֵינָהּ שִׂמְחָה אֶלָּא הוֹלְלוּת וְסִכְלוּת וְלֹא נִצְטַוֵּינוּ עַל הַהוֹלְלוּת וְהַסִּכְלוּת אֶלָּא עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת יוֹצֵר הַכּל...

... For drunkenness, much joking and ligh-headedness are not joy, but rather wildness and foolishness. And we were not commanded about wildness and foolishness, but rather about joy that has service to the Maker of everything...

תניא רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה׳ אלקיך ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר ויין ישמח לבב אנוש

It was taught in a baraita: Rabbi Yehuda ben Beteira says: At a time when Beit Ha-mikdash is standing, rejoicing is only with meat, as it is said: “And you shall sacrifice peace offerings (shelamim) and eat there and you shall rejoice before the Lord your God” (Devarim 27:7). And now, when Beit Ha-mikdash is not standing, rejoicing is only with wine, as it is said: “And wine gladdens a person’s heart” (Tehillim 104:15).

עשה דיחיד - ... נראה לי דשמחת הרגל נמי דרבנן ושמחת היינו בשלמי שמחה...

The positive mitzva of the individual - ... It seems to me that rejoicing on the festival is also rabbinic, and “ve-samachta” [the Torah-level mitzva of rejoicing] – that is with peace offerings of joy (shalmei simcha)...

והמצוה הנ”ד היא שצונו לשמוח ברגלים והוא אמרו יתעלה (ס”פ ראה) ושמחת בחגך. …והענין הראשון הרמוז אליו בצווי הזה הוא שיקריב קרבן שלמים על כל פנים. ואלו השלמים נוספים על שלמי חגיגה והם נקראים בתלמוד (שם ז ב) שלמי שמחה….וכולל באמרו ושמחת בחגך מה שאמרו ג”כ [=גם כן] שמח בכל מיני שמחה. ומזה לאכול בשר בימים טובים ולשתות יין וללבוש בגדים חדשים…זה כולו נכנס תחת אמרו ושמחת בחגך. ומה שיתחייב מהם יותר שתיית היין לבד כי הוא יותר מיוחד בשמחה…

And the 54th mitzva is that He commanded us to rejoice on festivals, and He, may He be exalted, said: “And you shall rejoice on your festival.” …And the first matter hinted at in this command is that one should in any case sacrifice a peace offering (korban shelamim). And these peace offerings are in addition to the festive peace offerings (shalmei chagiga), and in the Talmud they are called peace offerings of rejoicing (shalmei simcha)…The statement “and you shall rejoice on your festival” includes what [the Sages] said also, “rejoice in all types of rejoicing.” And this includes to eat meat on festivals, and to drink wine, and to wear new clothes…All this is included in the statement “and you shall rejoice on your festival.” And of these, drinking wine alone is more obligatory, because it is more specifically associated with rejoicing…

שיעורים לזכר אבא מרי עמ’ קפח
שהמצב הנפשי של האדם ברגל הוא עיקר מצות שמחה, אלא שהתורה ציותה איך לקיים שמחה שבלב וקבעה מסמרות להלכה, כי בזמן הבית, שמחה זו מתגשמת ע”י [=על ידי] אכילת קדשים, ובזמן הזה ע”י [=על ידי] תענוגים שונים…

Shiurim Le-zecher Abba Mari 186
​​​​​​​For a person’s emotional state during the festival is the essential mitzva of rejoicing, but the Torah commanded how to fulfil rejoicing of the heart and formalized the Halacha thus: at the time of Beit Ha-mikdash, this rejoicing was realized through eating sacrificial meat, and today through various pleasures…

... הרי מצה, שמחה, הקהל - דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות

Behold matza, rejoicing, and hakhel – [each is] a positive, time-bound mitzva, and women are obligated

... ואדילפינן מתפילין לפטורא נילף משמחה לחיובא אמר אביי אשה בעלה משמחה. אלמנה מאי איכא למימר? בשרויה אצלו.

….Rather than deriving from tefillin, to exempt [women from positive time-bound mitzvot], derive it from rejoicing, to obligate [women in these mitzvot]. Abbaye said: A woman – her husband causes her to rejoice [so we cannot derive it from the mitzva of rejoicing]. What about a widow? Through whoever she is with.

(ג) מצוה על האדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל במה משמחן ביין [כדכתיב (תהילים ק״ד:ט״ו) ויין ישמח לבב אנוש וגו'] רבי יהודה אומר [נשים] בראוי להם וקטנים בראוי להם.

It is a mitzva for a person to cause his children and members of his household to rejoice on the festival. How does he make them rejoice? With wine, as it is written: “And wine gladdens a person’s heart.” R’ Yehuda says: women with what is appropriate for them, and children with what is appropriate for them

בעי ר' זירא אשה מה היא בבל תאחר מי אמרינן הא לא מיחייבא בראיה או דלמא הא איתה בשמחה

Rabbi Zeira asks: A woman, what is she [obligated or not] in the mitzva of bal te’acher? Do we say that since she is not obligated to appear [in Beit Ha-mikdash on the festival, she is not obligated in bal te’acher]? Or perhaps, since she is obligated in rejoicing [on a festival, she should be obligated in bal te’acher]?

אמר ליה אביי עד הכא דמיחייבא אימיה בשמחה אייתיתיה אימיה...

Abbaye said to him [Rabbi Zeira]: Until here [Yerushalayim]. Since his mother is obligated in rejoicing, his mother brings him.

אשה בעלה משמחה - ומפרש ר"ת [=רבינו תם] בעלה משמחה שהחיוב על בעלה ולא עליה לפיכך לא קרינא בה ובאת שמה והא דקאמר בחגיגה דמיחייבה אמיה משום בעלה ולא משום היא

Her husband causes her to rejoice - Rabbeinu Tam explains “her husband causes her to rejoice,” that the obligation is on her husband and not on her….and this that was said in Chagiga, that his mother is obligated [in rejoicing] is obligation because of her husband and not because of herself.

ומהדרינן אשה בעלה משמחה. פירש רש”י ז”ל אין אשה חייבת בשמחה אלא שחייב בעלה לשמחה, ולא נהירא דהא מנינן לה לעיל בהדי מצוות דנשים חייבות, ותו דאביי גופיה אמר במסכת חגיגה (ו’ א’) דאשה חייבת בשמחה…ונראה לפרש דהכי קאמרינן דמשמחה ליכא למגמר דשאני שמחה שלא חייבה תורה בה הנשים אלא על ידי בעלה מה שאין כן באידך דלא תלו בבעל כלל, כן נראה לי.

…A woman, her husband causes her to rejoice. Rashi explains “A woman is not obligated in rejoicing; rather, her husband is obligated to cause her to rejoice.” This is not clear, for we count it above among the mitzvot in which women are obligated, and furthermore, Abbaye himself says in Tractate Chagiga that a woman is obligated in rejoicing…It seems that we should explain that we say thus: That we cannot derive from [the mitzva of] rejoicing [a rule to obligate women in positive time-bound mitzvot], because rejoicing is different, since the Torah only obligated women in it through the means of her husband, which is not the case for other [mitzvot], which are not dependent on the husband at all. So it seems to me.

בית הבחירה למאירי קידושין לד:
אשה חייבת בשמחה כמו שביארנו ומה שאמר כאן אשה בעלה משמחה לא להפקיעה מחיוב שמחה אלא שעקר חיובה מצד שמחת הבעל ומכל מקום לענין פסק אף אשה שאין לה בעל חייבת בשמחה:

Beit Ha-bechira Kiddushin 34b
A woman is obligated in rejoicing as we have explained. What he [Abbaye] said here, “a woman – her husband causes her to rejoice” is not to release her from the obligation of rejoicing. Rather, her primary obligation is through the husband’s rejoicing. Nevertheless, regarding the practical halacha, even a woman without a husband is obligated in rejoicing.

וְהַשִּׂמְחָה הָאֲמוּרָה בָּרְגָלִים הִיא שֶׁיַּקְרִיב שְׁלָמִים יֶתֶר עַל שַׁלְמֵי חֲגִיגָה. וְאֵלּוּ הֵם הַנִּקְרָאִים שַׁלְמֵי שִׂמְחַת חֲגִיגָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כז ז) "וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ". וְנָשִׁים חַיָּבוֹת בְּמִצְוָה זוֹ:

The rejoicing referred to on festivals is that one should offer peace offerings (shelamim) in addition to the festival peace offerings (shalmei chagiga). These are called peace-offerings of festival joy (shalmei simchat chagiga), as it says (Devarim 27:7): “You shall sacrifice peace offerings (shelamim) and eat them there and rejoice before the Lord your God.” Women are obligated in this mitzva.

(יז) שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח וּשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג עִם שְׁאָר יָמִים טוֹבִים כֻּלָּם אֲסוּרִים בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית. וְחַיָּב אָדָם לִהְיוֹת בָּהֶן שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז יד) "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" וְגוֹ'. אַף עַל פִּי שֶׁהַשִּׂמְחָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא קָרְבַּן שְׁלָמִים כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָאֲרִין בְּהִלְכוֹת חֲגִיגָה יֵשׁ בִּכְלַל אוֹתָהּ שִׂמְחָה לִשְׂמֹחַ הוּא וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ כָּל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ:

(17) The seven days of Passover and the eight days of Sukkot along with the other holidays are all forbidden for eulogizing and fasting. And one is obligated to be joyful and of a good heart on them—he, his children, his wife, the members of his household and all who accompany him. As it is stated (Deuteronomy 16:14), "And you shall rejoice in your holiday, etc." Even though the joy that is mentioned here is [referring to] peace offerings—as we explain in the Laws of the Festival Offering—included in that joy is for him, his children and the members of his household to rejoice—everyone according to what is fit for him.

(ב) חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו כיצד משמחן הקטנים נותן להם קליות ואגוזים והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו וחייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר עניים

A person is obligated to be joyous and of good heart on the holiday, he and his wife and his children and all who join him. How does he cause them to rejoice? He gives the children toasted wheat and nuts; and buys the women clothing and jewelry according to his means; and he is obligated to feed the stranger, the widow and the orphan along with the other poor people.

(טו) {טו} חייב אדם להיות שמח וכו' - והוא מ"ע [=מצוות עשה] מן התורה דכתיב ושמחת בחגך ונוהגת גם בנשים [שע"ת בשם הש"א]:

A person is obligated to be joyous – This is a Torah-level positive commandment, as it is written “you shall rejoice on your festival,” and it also applies to women

מועדים וזמנים השלם ז:יא
ונראה דנשים שפטורות משמחה ורק בעלה משמחה עמו, לאביי…בחלק הזה של שמחה שהוא שמחת הלב גם נשים חייבות….במצוות התלויות בלב גם בזמן גרמא נשים חייבות.

Mo'adim U-zmanim 7:11
It seems that women are exempt from rejoicing, and only her husband causes her to rejoice with him, according to Abbaye…in this aspect of rejoicing, which is rejoicing of the heart, women are also obligated….in mitzvot that depend on the heart, even if they are time-bound, women are obligated.

…והענין הוא ע”פ [=על פי] המבואר ביבמות ס”ב ב’ כל שאין לו אשה שרוי בלא שמחה דכתיב ושמחת אתה וביתך, א”כ [=אם כן] בשמחת החג דכתיב ג”כ [= גם כן] כזה א”א [=אי אפשר] לו לקיים לבדו מצוה זו, והסברא נוטה דאם היא אינה נוטלת חלק בשמחתו אין שמחתו שלמה ולכן חייבת גם היא בגללו…

…The matter is according to what is explained in Yevamot 62b, “whoever does not have a wife dwells without joy, as it is written “you shall rejoice, you and your household.” if so, regarding rejoicing of the festival where it is also written like this, it is impossible for him [the husband] to fulfill this mitzva on his own. Logic tends to say that if she does not take part in his rejoicing, his rejoicing is incomplete, and therefore she is also obligated on his account…

תני צריך הוא אדם לשמח את אשתו ואת בניו ברגל במה משמחן ביין. רבי יודה אומר נשים בראוי להן וקטנים בראוי להם נשים בראוי להן כגון מסנים וצוצלין וקטנים בראוי להן כגון אגוזין ולוזין.
It was taught: A person must gladden his wife and children on the holiday. With what does he gladden them? With wine. Rabbi Yuda says, "Women with what is fitting for them and minors with what is fitting for them: Women with what is fitting for them - for example, shoes and garments; and minors with what is fitting for them - for example, walnuts and hazelnuts."
תנו רבנן חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנאמר ושמחת בחגך במה משמחם ביין רבי יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן אנשים בראוי להם ביין ונשים במאי תני רב יוסף בבבל בבגדי צבעונין בארץ ישראל בבגדי פשתן מגוהצין

The Sages taught: A person is obligated to cause his children and the members of his household to rejoice on a festival, as it is stated: “And you shall rejoice on your festival” (Devarim 16:14). With what should one make them rejoice? With wine. Rabbi Yehuda says: Men with what is appropriate for them and women with what is appropriate for them. Rabbi Yehuda elaborates: Men with what is appropriate for them, with wine. And women, with what? Rav Yosef taught: In Babylonia with colorful clothes and in Eretz Yisrael with pressed linen clothes.

... וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן...

For the women he buys new clothes and beautiful jewelry according to his means. And the men eat meat and drink wine, since there is no simcha except with meat, and no simcha except with wine.

בשרויה אצלו - ... ונצטוה מי שהיא שרויה אצלו לשמחה משלו במאכל ומשתה וכלי פשתן:

And the person with whom she is staying is commanded to cause her to rejoice from his own resources, with food and drink and linen garments.

שו”ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא סימן א
דהיא מחוייבה בשמחה, מ”מ [=מכל מקום] היינו דאסורה בהספד ותענית, ולהיות לה שמחה בשתיית יין ובשר אבל מ”מ [=מכל מקום] נראה דאינה מחוייבת באכילת פת דנראה דאכילת פת אינו מצד חיוב שמחה

Responsa Rabbi Akiva Eiger Mahadura Kama 1
For she is obligated in simcha, in any case, that means that she is forbidden in eulogizing and fasting, and should have simcha with drinking wine and with meat, but in any case, it seems that she is not obligated in eating bread, since it seems that eating bread is not based on the obligation of simcha

... הלכך נראה לרבינו יהודה דחייב אדם לאכול פת ביום טוב משום שמחה...

Therefore, it seems to Rabbeinu Yehuda that a person is obligated to eat bread on Yom Tov because of simcha.

שו”ת שבט הלוי חלק ח סימן קכד
וכן בגדים וכה”ג [=וכהאי גוונא] או רקידה או טיול לכב[וד] השמחה של היום שגורם הרחבת הדעת, אבל נתינת ספר שגורם אמנם חדוה ושמחה אבל אינו קשור עם שמחת היום דוקא, וכן מכשיר אלקטרי של שיחת נשים בעלמא שאינו פוטר מיסודי שמחה של היום כגון בגדים ומיני מתיקה וכהאי גונא.

Responsa Shevet Ha-levi 8:124
And similarly clothing and so forth, or dancing or an excursion in honor of the simcha of the day that causes gratification. But giving a book, which indeed causes delight and simcha but is not connected specifically to the simcha of the day, and similarly an electronic device of mere women’s chatter, which does not exempt from the foundations of simcha of the day, like clothes and sweets and so on.

... אמנם כיום שסוגי הבגדים והתכשיטים נתרבו לאין שיעור, והבחירה נעשתה מורכבת, במשפחות רבות מקובל שהאשה בוחרת לעצמה את הבגד או התכשיט, כאשר התקציב לכך נקבע על ידי שני בני הזוג לפי רמת הכנסתם (כמבואר להלן יב). וכדי להיות שותף במצווה, ראוי שהבעל יעודד את אשתו לקנות את הבגד או התכשיט לקראת החג, ועל ידי כך הוא יחשב כמתנה ממנו אליה והשמחה שבו תתרבה...

... In contrast, now that there are so many types of clothing and jewelry available, choosing has become complicated. In many families, it is the accepted norm for the wife to choose clothes or jewelry for herself, and for the budget to be set by the couple in accordance with their means (as explained below in section 12). In order for the husband to participate in the mitzva, it is appropriate for him to encourage his wife to buy an item of clothing or jewelry for the festival. This way it can be considered a gift from him to her, which will increase her simcḥa...

רבנית ענת נובוסלסקי, "חובת נשים בשמחה ברגל." מה שאלתך אסתר ותעש,

עמ’ 35
על כל אישה לשמוח בסעודת חג, בבגד או בתכשיט חדש או בכל מה שמשמחה, ואין הכרח להטיל זאת דווקא על הבעל. אף ראוי להקפיד על בגדי החג יותר מאשר על בגדי השבת, ולהימנע מדברים הפוגמים בשמחת הלב. .. חפשי את הדרך שבה תוכלי לשמח עצמך באופן הטוב ביותר, ותזכי לקיים את המצווה “ושמחת בחגך והיית אך שמח”.

Rabbanit Anat Novoselsky, 'The Obligation of Women in Rejoicing on a Festival,' in Ma She'eilateich Esther Ve-te'as, p. 35
Each woman must rejoice at the festive holiday meal, with a new item of clothing or jewelry or whatever causes her to rejoice, and it is not necessary to impose this obligation specifically on the husband. It is even fitting to be more particular about festival clothing than Shabbat clothing, and to avoid things that mar the joy of the heart… Seek the way that you will be able to cause yourself to rejoice in the best way possible, and you will merit to fulfil the mitzva, “and you shall rejoice in your festival and be only joyous.”

© DERACHEHA: WOMEN AND MITZVOT 2020