מאי אחד במאי? חלק א
הדף מאת: מנחי מעגל טוב / מעגל טוב
בראשית התהוותה של המדינה היה לחג האחד במאי, חג הפועלים, משמעות רבה בתודעת בוני החברה והארץ, אך עם השנים, ולנוכח התהליכים הכלכליים והחברתיים, החיבור לערכיו של החג נעלמו. לימוד זה המחולק לשניים עוסק במשמעות החג ומברר אילו תכנים ניתן ליצוק בו כיום. רעיון שוויון האדם נולד בתרבות העברית העתיקה והמשיך לעבור כחוט השני בחזונות הגאולה של הנביאים ובספרות חז"ל (במיוחד בענף הארצישראלי ובנרטיב של החסידות הלוחמנית, ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא). השאיפה לשחרור האדם משעבוד לאדם אחר, על ידי קביעת שעבודו לאל בלבד, בא לידי ביטוי במקורותינו גם בתחומי העבודה והקניין. האם אתוס זה אקטואלי גם בימינו? ייתכן שלאחד במאי יכולה להיות משמעות חדשה בהפיכתו ליום של חשבון נפש חברתי המכוון לשיקום ובניית החברה הישראלית, על הבדלי הדעות והשסעים החברתיים החוצים אותה.
דיון
שאלות לפתיחה:
* מה אתם יודעים על האחד במאי?

* האם אתם נוהגים לציין או לחגוג את האחד במאי? אם כן, כיצד?

* מה יחסכם לחג זה?
דיון
כמה עובדות על האחד במאי
בשיקגו ארצות הברית, באחד במאי שנת 1886, הסיר אחד המפגינים את חולצתו המוכתמת בדם והניפה באויר בהפגנת פועלים סוערת. מאותה הפגנה הפך הדגל האדום לסמל של מאבק העובדים. המפגינים ביקשו להאבק על יום עבודה של שמונה שעות.

האחד במאי צוין לראשונה בארץ ישראל בשנת 1906, היזמה הייתה של פועלי ציון.

ב 1947, כחלק מהפרנויה מפני פגיעת הקומוניזם, קיבל הקונגרס האמריקאי הצעה להפוך את האחד במאי מחג פועלים ל"יום הנאמנות" .

בתקופת המנדט הבריטי גורשו מהארץ כ-2,000 פעילי שמאל שנחשדו בהשתתפות בתהלוכת 1 במאי.

חיים רמון, יושב ראש ההסתדרות לשעבר היה זה שהחליט לבטל את האחד במאי כיום שבתון.

בשנים האחרונות הפך האחד במאי ליום מחאות של פעילים חברתיים ואלה המתנגדים לתהליכים הכלכליים המנהלים את חיינו.
דיון
* מה אתם מרגישים וחושבים כעת על האחד במאי?

* מה יכולה להיות משמעותו של האחד במאי בימינו?
למוד בחברותא:
פרשת בהר
(יד) וְכִי-תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, אַל-תּוֹנוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו: (טו) בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי-תְבוּאֹת יִמְכָּר-לָךְ: (טז) לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ, כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ: (יז) וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת-עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (יח) וַעֲשִׂיתֶם אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל-הָאָרֶץ לָבֶטַח: (יט) וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ.

הסברים
  • [פרשה זו עוסקת בדיני שנת היובל (שנת החמישים), הקובעים שהקרקעות חוזרות לבעליהן המקוריים. בעקבות דין זה, התורה קובעת שבעת מכירת הקרקע, יש להתחשב במספר השנים הנותרות עד היובל ובהתאם לכך לקבוע את מחירה בחוזה].
And if thou sell aught unto thy neighbour, or buy of thy neighbour’s hand, ye shall not wrong one another. According to the number of years after the jubilee thou shalt buy of thy neighbour, and according unto the number of years of the crops he shall sell unto thee. According to the multitude of the years thou shalt increase the price thereof, and according to the fewness of the years thou shalt diminish the price of it; for the number of crops doth he sell unto thee. And ye shall not wrong one another; but thou shalt fear thy God; for I am the LORD your God. Wherefore ye shall do My statutes, and keep Mine ordinances and do them; and ye shall dwell in the land in safety. And the land shall yield her fruit, and ye shall eat until ye have enough, and dwell therein in safety.
(כג) וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי-לִי הָאָרֶץ, כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: (כד) וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ: (כה) כִּי-יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו: (כו) וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה-לּוֹ גֹּאֵל, וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ: (כז) וְחִשַּׁב אֶת-שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת-הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר-לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ: (כח) וְאִם לֹא-מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ, וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל, וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.
And the land shall not be sold in perpetuity; for the land is Mine; for ye are strangers and settlers with Me. And in all the land of your possession ye shall grant a redemption for the land. If thy brother be waxen poor, and sell some of his possession, then shall his kinsman that is next unto him come, and shall redeem that which his brother hath sold. And if a man have no one to redeem it, and he be waxen rich and find sufficient means to redeem it; then let him count the years of the sale thereof, and restore the overplus unto the man to whom he sold it; and he shall return unto his possession. But if he have not sufficient means to get it back for himself, then that which he hath sold shall remain in the hand of him that hath bought it until the year of jubilee; and in the jubilee it shall go out, and he shall return unto his possession.
דיון
* מה הקשר בין מעמדו של האדם מול זולתו וקניינו, לבין מעמדו לפני האל?

* איך מושפע תמחור הקרקע מתפיסה דתית זו?
ז'ן ז'ק רוסו, 'היסודות לאי-השוויון בין בני האדם', מאמרים, מגנס, ירושלים 1993, עמ' 161
הראשון שגידר לו חלקת אדמה, והעלה בדעתו לומר זאת לי היא, ואף מצא סביבו אנשים תמימים דיים להאמין לו, היה מייסדה האמיתי של החברה האזרחית. כמה פשעים, כמה מלחמות, כמה רציחות, כמה אומללויות וכמה זוועות היה חוסך מן המין האנושי מי שהיה עוקר את יתדות הסימון, או ממלא בעפר את התעלה, וקורא אל אחיו: הישמרו לכם מהטות אוזן למתחזה! אבוד תאבדו אם תשכחו כי הפירות לכולנו הם, וכי האדמה אינה קניין איש. אך סביר מאוד כי באותה עת כבר הגיעו הדברים לשלב שבו לא יכלו עוד להימשך כבעבר. שכן מושג זה – רכוש, התלוי בהרבה מושגים קודמים שלא יכלו להיווצר אלא זה על בסיס זה, לא התגבש בתודעת האדם לפתע פתאום! נדרשה קדמה רבה, רכישת הרבה מיומנויות וכושר תבוני והעברתם ופיתוחם של אלה מדור לדור, בטרם יגיעו בני האדם לאותו שלב אחרון במצב-הטבע.
דיון
* מדוע רוסו מתנגד לקיומו של קניין?

* מהו המסר העולה ממקור זה? מה דעתכם על מסר זה?

* האם לעולם אמירה על חפץ 'שלי היא' היא שלילית? ושמא יש בה גם צדדים חיוביים?

* האם אתם מוצאים זיקה בין מאמרו "המודרני" של רוסו לבין פסוקי המקרא לעיל?

* האם לדעתכם יתכן בתרבות דיאלוג בין טקסטים מאוחרים ומוקדמים? איך אתם רואים שיח כזה?
משנה, מסכת אבות, פרק ה, הלכה י
ארבע מידות באדם

אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר: שֶלִּי שֶלִּי וְשֶלָּךְ שֶלָּךְ - זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית; וְיֵש אוֹמְרִים: זוֹ מִדַּת סְדוֹם;

שֶלִּי שֶלָּךְ ושֶלָּךְ שֶלִּי - עַם הָאָרֶץ;

שֶלִּי שֶלָּךְ ושֶלָּךְ שֶלָּךְ -חָסִיד;

שֶלָּךְ שֶלִּי ושֶלִּי שֶלִּי - רָשָע.

הסברים
  • סדום בראשית יט, ה - וַיִּקְרְאוּ אֶל-לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם. יחזקאל טז, מט - הִנֵּה-זֶה הָיָה עֲו ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ, גָּאוֹן שִׂבְעַת-לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד-עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה. פירוש חנוך אלבק שלי שלי וכו' – אין אני נותן לך כלום, ואתה אל תתן לי כלום. מדה בינונית – לא מידה של צדיק ולא של רשע, שהרי אינו גוזל מחברו. מדת סדום – שלא רצו להנות את אחרים בראשית (יט, ה) ויחזקאל (טז, מט) אומר על עוון סדום: שבעת לחם ויד עני ואביון לא החזיקה. עם הארץ – דרך אנשים בלא תרבות, שאין מבדילים בין שלהם לשל אחרים.
דיון
* מדוע יש דעה האומרת שזכות הקניין הפרטי היא 'מידת סדום'?

* האם לדעתכם זוהי מידת סדום או מידה בינונית?

* מה עולה לדעתכם מגישת החסיד? מהי זיקתה לקניין?
אסיף:
מנחם דורמן, מנחם דורמן מבית ומחוץ, יומנים 1932 – 1988, א, הקיבוץ המאוחד: תל אביב 1994, עמ' 50, 52
יומני מנחם דורמן

מאי 1933

היום לפני שנה הובאה רחלי לגבעת-ברנר.

היום יום הרת עולם לתנועות הפועלים

היום יום מהפכת האנושות ושבירת כלים למען יקומו כלים חדשים.

היום יום סערה לעם היהודי.

היום יום של צער בדרך תעתועי וחיפושי בחיים....

... אינני רוצה בדת ובאלוהים המוסרים לבני האדם אמצעי-גאולה. כל גאולה שאינה פרי של התגברות ושל רצון ערכה מוטל בספק. הדת נותנת לבני האדם אפשרות להסתפק במועט ולכן היא רצויה להמונים. אם אשאל את עצמי: המאמין אתה באנושות סוציאליסטית שהיא יפה יותר, יותר אמיתית – לא אוכל להגיד: כן. אין לי אמונה אוטופיסטית אבסולוטית. אני מאמין רק במהפכה.

מושגים
  • מנחם דורמן - (1994-1909) כנער הצטרף לתנועה החלוצית ועלה ארצה [1931], לגבעת ברנר, כחבר קבוצת ``חירות``. בגבעת ברנר חי עד יומו האחרון. באישיותו התרוצצו רצונות ומאויים רבים. כאדם צעיר רצונו היה להיות חלוץ ולבנות עם חבריו קיבוץ בארץ ישראל, כפי רעיונות הציונות ותנועת העבודה. משמעות הדבר היתה בין השאר עבודת כפיים ומאמץ גופני יומיומי. אך לאחר שחלה בשחפת, נאלץ לעסוק כל ימיו בהוראה לתלמידי בית ספר, ובעריכה וההדרה של כתבי יד והוצאה לאור של דברי דפוס. ברבות השנים, נודע כאדם כשרוני; אינטלקטואל, שקנה את רוב השכלתו בכוחות עצמו.
דיון
* כיצד לדעתכם נקשר כאן האישי הפרטי עם האוניברסלי?

* האם אתם מזדהים עם הנימה האישית והפרטית של דורמן ביחס לחג?

* מה לדעתכם משמעותה של הגאולה אצל מנחם דורמן?

* מדוע הוא מטיל ספק רב כל כך ביכולתה של האנושות להשתפר?
- פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.

טלפון: 02-6789946
דף הנחיות למנחה:
מאי אחד במאי חלק א.rtf
דף מספר 1 בסדרה מאי אחד במאי, דפים נוספים בסדרה:
2