בלי זה אי אפשר
הדף מאת: בארי צימרמן / עלמא
הלימוד יעסוק במתחולל בבית המדרש עצמו, כלומר, בזיקה האישית והקבוצתית שבין תוכנם של הטקסטים הנלמדים לבין מעשה הלמידה. הנושא הספציפי לדף זה הוא: מתי אפשר להתחיל ללמוד? מהו התנאי העיקרי המאפשר קיום ראוי לבית מדרש? מה מגדיר את בית המדרש? הקבוצה תלמד שני סיפורים תלמודיים, על הלל הזקן ועל רבי עקיבא, וסיפור חסידי על רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ומתוך ההשוואה ביניהם תדון בשאלה המוצגת.
אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה, עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו, וסיכוהו, והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת
They said about Hillel the Elder that each and every day he would work and earn a half-dinar, half of which he would give to the guard of the study hall and half of which he spent for his sustenance and the sustenance of the members of his family. One time he did not find employment to earn a wage, and the guard of the study hall did not allow him to enter. He ascended to the roof, suspended himself, and sat at the edge of the skylight in order to hear the words of the Torah of the living God from the mouths of Shemaya and Avtalyon, the spiritual leaders of that generation. The Sages continued and said: That day was Shabbat eve and it was the winter season of Tevet, and snow fell upon him from the sky. When it was dawn, Shemaya said to Avtalyon: Avtalyon, my brother, every day at this hour the study hall is already bright from the sunlight streaming through the skylight, and today it is dark; is it perhaps a cloudy day? They focused their eyes and saw the image of a man in the skylight. They ascended and found him covered with snow three cubits high. They extricated him from the snow, and they washed him and smeared oil on him, and they sat him opposite the bonfire to warm him. They said: This man is worthy for us to desecrate Shabbat for him. Saving a life overrides Shabbat in any case; however, this great man is especially deserving. Clearly, poverty is no excuse for the failure to attempt to study Torah.
דיון
נקודה למחשבה:
המספר יודע שהלל עלה מבבל לירושלים. בסיפור יש שלוש עליות נוספות: עלייה אל הארובה; עליית עמוד השחר; העלייה לחלץ את הלל. "ראוי זה" ראוי מצד מגיע לו, וגם: זה שראו אותו.

שאלות:

  • מתי יש להלל זמן לבוא לבית המדרש אם עליו להשתכר טרעפעיק בכל יום?
  • האם הסיפור מותח ביקורת על שמעיה ואבטליון שלא ידעו על מצבו הכלכלי של תלמידם ולא שמו לב להיעדרו?
  • האם יש טעם בבית מדרש שאינו נותן להלל [או לכל אחד] להיכנס אליו?
  • עקיבא בחוץ
    פעם אחת שָׁהה ר' עקיבא לבֹא לבית המדרש. בא וישב לו מבחוץ.
    נשְאלה שאלה זו הלָכה.
    אמרו: הלכה מבחוץ.
    חזרה ונשְאלה שאלה.
    אמרו: תורה מבחוץ.
    חזרה ונשאלה שאלה.
    אמרו: עקיבא מבחוץ.
    פִּנו לו מקום.
    בא וישב לפנֵי רגליו של ר' אליעזר.

    הסברים
    • שלא רצה לפסוע על ראשי התלמידים לילֵך ולישֵב על מקומו. [פירוש מתנות כהונה]
    • עקיבא מבחוץ - שרשרת החזרות על אותה תבנית מספרת לנו ש"הלכה" = "תורה" = "עקיבא".
    מושגים
    • רבי אליעזר - [בן הורקנוס /הגדול] מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי. מאה 1. מגדולי התנאים.
    • רבי עקיבא - [בן יוסף] / מאה 2. מגדולי התנאים, מתלמידי ר' אליעזר ור' יהושע. חי ופעל בארץ ישראל, בית מדרשו היה בבני ברק. תמך במרד בר כוכבא אשר התקיים בימי חייו, והיה לאחד ממנהיגי הישוב בארץ. הוצא להורג ע"י הרומאים כאחד מעשרת הרוגי מלכות. הדמות המרכזית ביצירת המשנה.
    דיון
    נקודה למחשבה:
    צריך לזכור שבבית המדרש החז"לי התלמיד החשוב יושב בקרבת המורה כדי שיהיו יכולים לחדד ביניהם את ההלכה.

    שאלות:
  • האם רבי עקיבא היה צריך להתעקש להיכנס, על פי פירוש בעל "מתנות כהונה"?
  • מדוע רבי אליעזר לא חיכה עד שרבי עקיבא יגיע?
  • מה הדמיון והשוני בין שני הסיפורים?
  • האם יש טעם בבית המדרש שבו עקיבא יושב בחוץ?
  • אברהם מפודולסק, "מעשה הגדולים החדש", ווארשא, תרפ"ה, סעיף מ'
    הרב הקדוש ר' לוי יצחק מבארדיטשוב היה דרכו בקודש להתפלל בעצמו לפני העמוד בימים הנוראים. פעם אחת ביום כיפורים שהה זמן רב בלילה ולא התפלל "כל נדרי", רק היה הולך בבית המדרש הנה והנה עד שראה אדם אחד שוכב על הארץ ובוכה בדמעות שליש, ושאל אותו: מפני מה אתה בוכה כל כך? ענה אותו האיש: איך לא אבכה, בשנה שעברה היה לי כל טוב, ועתה אני [ב]עירום וחוסר כל. רבי, איך בין גיזעסין אין אדארף [גרתי בכפר], אפשר מיינט איר איך הב זיך ניט גיט אוף געפירט איך אב אלע יודען גיגבין עסין און טרינקען? [האם עבר שם יהודי רעב ולא נתתי לו מאכל ומשקה?] ווער עס איז נאר צו מיר אריין געקימען הינגעריק איז ארויס גיגאנגען זייט [זה שנכנס אלי רעב יצא שבע], אין זיגתי איז נאך פרימער געווען וואיאיך [אשתי היתה יותר צדקת ממני], היינו זיא פלעגט אויף דעס וועג [היתה מחפשת בדרך] זיכען פילאכט געפינט זיך אארעמען יוד צו געבען איס עסין [אולי תמצא יהודי עני לתת לו אוכל], יעלט גייט ער [ועכשיו הולך הוא] (והיה מראה באצבע לשמים) אין נעמט מיר צו דיא פרוי [לוקח לי את האשה], זי איז אב גישטארבען [היא מתה], דאס איז נאך וועני [וזה עוד מעט], דער נאך גייט ער אין פאר ברענט מיר דאס הויז [ואחר כך הוא הולך ושורף לי את הבית] בין איך גיבליבען אן אפרוי מיט 6 קליינע קינדער [נשארתי בלי אשה עם ששה ילדים קטנים], און ניט קיין דירה זא וואטער [ונשארתי אחר כך בלי בית], אויך האב איך גיהאט אגראבען סידור [וגם היה לי סידור] וואס דארט איז געשטאנען כסדר פיוט מיט יוצרות [שבו היה כתובים הפיוטים והיוצרות על פי הסדר] מען האט נאר ניט גיברוכט מישען [ולא צריך היה לדפדף], איז דאס אויך פאר ברענט גיווארין [זה גם נשרף] ניא קען איך איז מוחל זיין [ועל זה אני לא יכול לסלוח], וצווה הרב הנ"ל לראות בבהמ"ד אולי יש אצל אחד סידור כזה ליתן לו. ומצאו סידור והתחיל לחפש בדפיו דף אחר דף, אם יש כסדר כמו שהיה בסידור שלו, ושהה כך ערך שעה אחת והרב הנ"ל עמד כך אצלו והמתין. אח"כ שאל אותו הרב: "ניא ביסמו חים שוין מוחל ענטפער ער" [האם אתה סולח לו עכשיו?] "יא יא איך בין איס שוין מוחל" [כן כן, אני כבר סולח], ואחר כך הלך הרב להתפלל "כל נדרי".

    הסברים
    • הסיפור המקורי כתוב ביידיש. גירסא מעובדת אפשר למצוא ב"אור הגנוז" של בובר, עמ' 211-212. פיוטים ו"יוצרות" אינם מופיעים בכל "סידור" באופן אחיד, ומי שרגיל ל"סידור" מסוג מסוים עלול להתבלבל ב"סידור" אחר. הרבי מברדיטשב לא יכול להשיב ליהודי את אשתו וביתו, אבל יכול למצוא לו "סידור". הסדר, כביכול, שב לעולם, בזמן שה"סידור" שב אל בעליו.
    דיון
    שאלות:
  • מדוע מחליט הרבי לחכות עד שהיהודי יסלח לאלוהים?
  • מה ההבדל בין התנהגותו של הרבי מברדיטשב כלפי היהודי הבוכה, לזו של שמעיה ואבטליון ושל רבי אליעזר ביחס להלל ולרבי עקיבא?
  • האם אפשר היה לקיים את התפילה ללא אותו יהודי בוכה?
  • מה הקשר בין כלל הסיפורים שלמדנו ובין השאלות ששאלנו בפעילות הפתיחה לגבי בית המדרש שלנו?
  • דף מספר 1 בסדרה בית המדרש כזירת חיים, דפים נוספים בסדרה:
    2 3