ויהי אור
הדף מאת: שלומי פרלמוטר / בית מדרש אלול
האור הוא לכאורה תופעת טבע פשוטה, מובנת מאליה, המקיפה תחומים כה רבים בחיינו. בלימוד זה ננסה לגעת בחלקיק האור ולשאול מהו אותו אור המלווה אותנו מימי בראשית?
אור בראשית
(ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר. (ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.
And God said: ‘Let there be light.’ And there was light. And God saw the light, that it was good; and God divided the light from the darkness.
מרטין בובר, אור הגנוז – סיפורי חסידים, הוצאת שוקן, עמוד 347. 1979
אמר ר' שלמה חיים מקיידנוב, בן אחיו של ר' נח;
כתוב: 'ויאמר אלוהים יהי אור!' אם אדם מבקש באמת:
'אלוהים, יהי אור', נעשה לו אור.
אדם והחורף הראשון
תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך,
אמר: אוי לי! שמא בשביל שסרחתי (שחטאתי) עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזוהי מיתה ניקנסה עלי מן השמים?!
עמד וישב שמונה ימים בתענית ותפילה.
כיוון שראה תקופת טבת, וראה יום שמאריך והולך אמר: מנהגו של עולם הוא!
הלך ועשה שמונה ימים טובים.
לשנה האחרת עשאון לאלו ולאלו ימים טובים...
הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים.
With regard to the dates of these festivals, the Sages taught: When Adam the first man saw that the day was progressively diminishing, as the days become shorter from the autumnal equinox until the winter solstice, he did not yet know that this is a normal phenomenon, and therefore he said: Woe is me; perhaps because I sinned the world is becoming dark around me and will ultimately return to the primordial state of chaos and disorder. And this is the death that was sentenced upon me from Heaven, as it is written: “And to dust shall you return” (Genesis 3:19). He arose and spent eight days in fasting and in prayer. Once he saw that the season of Tevet, i.e., the winter solstice, had arrived, and saw that the day was progressively lengthening after the solstice, he said: Clearly, the days become shorter and then longer, and this is the order of the world. He went and observed a festival for eight days. Upon the next year, he observed both these eight days on which he had fasted on the previous year, and these eight days of his celebration, as days of festivities. He, Adam, established these festivals for the sake of Heaven, but they, the gentiles of later generations, established them for the sake of idol worship.
מבוסס על מדרש שמות רבה, לה. מתוך: מרטין בובר, אור הגנוז – סיפורי חסידים, הוצאת שוקן, 1979, עמוד פתיחה
האור הגנוז
אמר רבי אלעזר:
"אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום הראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. כיוון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ודור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהם. ולמי גנזו? לצדיקים לעתיד לבוא."
שאלו החסידים: היכן גנזו?
השיבו: בתורה.
שאלו: אם כן, כלום לא ימצאו צדיקים משהו מן האור הגנוז כשהם לומדים תורה?
השיבו: ימצאו וימצאו.
שאלו: אם כן, מה יעשו צדיקים כשימצאו משהו מן האור הגנוז שבתורה?
השיבו: יגלוהו באורח חייהם.
נתן זך, כשאלוהים אמר בפעם הראשונה
כשאלוהים אמר בפעם הראשונה / נתן זך
כשאלוהים אמר בפעם הראשונה יהי אור
הוא התכון שלא יהיה לו חשוך.
הוא לא חשב באותו רגע על השמים
אבל העצים כבר החלו מתמלאים מים
וציפורים קיבלו אויר וגוף.
אז נשבה הרוח הראשונה אל עיני אדוננו
והוא ראה אותה במו עיני ענן כבודו
וחשב כי טוב. הוא לא חשב באותו רגע
על בני האדם, בני אדם לרוב.
אבל הם כבר התחילו לחשוב על עצמם בלי עלים
וכבר החלה מתרקמת בליבם
מזימה על מכאוב.
כשאדוננו חשב בתחילה על הלילה
הוא לא חשב על שינה.
כך, כך אהיה מאושר, אמר בלבו האלוהים הטוב
אבל הם כבר היו לרוב.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
  • האם גם לכם קרה שכוונות תמימות הובילו לתוצאות רעות, ולהפך? חשבו על דוגמאות אחרות לפרדוקס זה.
הראי"ה קוק, אורות הקודש, עמוד שכט
אורות הקודש
זיו אור אלוהים, הממלא את העולמים כולם, מחיה ומרווה אותם מדשן נועם עליון של מקור החיים, הרי הוא נותן חיל בנשמות, במלאכים, ובכל יצור, לחוש את פנימיות תחושת החיים.
ונטפי עדנים הולכים ומטפטפים ומשפרים את החיים כולם. והמציאות כולה יש לה בשביל כך אותו האור הזוהר, המבהיק עליה מאוצר הטוב של מקור חי העולמים.
הזיו החי בעצמו מופיע הוא בהודו על כל, ועיני כולם פונים אליו, ומושבעים רצון מיד אל עליון זאת הפתוחה.
היצורים העליונים שביצירה, ברואי מעלה ומטה מתענגים, ושלות עולמים רעננה הולכת ומפעמת בנחת רוח בקרבם, מביטים הם אל מקורם וינהרו.

מושגים
  • הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק - (1865 – 1935) רב, פוסק, מקובל, משורר והוגה דעות. מנהיגה הרוחני הבולט של הציונות הדתית.
דיון
האם לדעתכם גם אחרי השואה היה הרב מתפעם מזיו אור האלוהים בעולם? (הראי"ה קוק נפטר ב- 1935)
נתן אלתרמן, 'האור', בתוך כוכבים בחוץ : שירים. – תל־אביב, יחדיו, 1938 תרצ"ח.
האור / נתן אלתרמן
האור -
הצועד ממראות נחושה, הקושר את כתריו לאילן ולשה,
הגיבור הצעיר על חזה יאורות הקורא כאל חג למלחמת-בינים,
האור,
אור עירנו,
מהו עושה,
מהו עושה לבדו, לבדו,
בעצמנו לרגע עיניים?
לעת הוותרו
יחידי וגועה,
אור ענקים,
אור בלי רואה,
מעבר משם למסך האדום
של עפעפי הדבוקים.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
יששכר אונא, תורת הקוואנטים
האור- גל וחלקיק
הקושי של הפיסיקאים לעמוד מול תופעת האופי הדואלי של האור דומה לקושי שעמד לפני האירופים הראשונים שהגיעו למרכז אמריקה ונתקלנו בחיה מסוימת.
חלקם אמרו שזוהי עז. אחרים אמרו שהיא גמל. לבסוף הגיעו למסקנה, שהיא חיה לא מוכרת עד כה, וקראו לה "לאמה".
אנחנו רגילים בחלקיקים שאנו יכולים לומר איפה הם נמצאים, ואנחנו רגילים לראות גלים, שלגביהם אין מובן לשאלה איפה הם נמצאים, אלא אנו שואלים מהי צורתם. אנחנו רואים גל של מים שהוא צורה מסוימת של המים. גל מסוג אחר, גל אלקטרו מגנטי, הוא צורה מסוימת בשדות החשמליים והמגנטיים המתפשטים בחלל. על החלקיקים, שהם ריכוזים קטנים של אנרגיה, אנחנו יכולים לומר היכן הם נמצאים ומתי, כי מקומם וזמנם מוגדרים היטב. אבל איננו מסוגלים כלל לתאר משהו שהוא חלקיק וגם גל.

אף על פי כן, ברור לנו היום שהאור ביסודו הוא דואלי: הוא גל וגם חלקיק וכפי שאמר פיסקאי ידוע בתורת הקוונטים, ריצ'רד פיינמן: "איננו מסוגלים להבין את תורת הקוונטים. איננו מסוגלים להבין את הדואליות הזאת."
ואולי כדי לצטט שוב את אינשטיין שאמר "השכל הישר, ההיגיון הפשוט, הוא בעצם דעות קדומות שרכשנו בגיל צעיר".
אנו מנסים להבין כל דבר באמצעות דימויו למשהו שהתרגלנו אליו, שגדלנו אתו. אבל כאן יש לנו "יצורים" מסוג חדש, שאיננו מכירים אותם, והם מתנהגים באופן שונה לגמרי. לעתים הם גלים, לעתים חלקיקים.
אולי עלינו לשנות את מה שאנחנו מכנים "הבנה".
דף מספר 1 בסדרה אור החנוכה, דפים נוספים בסדרה:
2 3