נרות חנוכה- אלו ואלו
1א
הדף מאת: שלומי פרלמוטר / בית מדרש אלול
2ב
נרות חנוכה הם בין המאפיינים המרכזיים של החג. בדף זה נבחן את מוטיב האור מול החושך, ונבדוק משמעויות שונות שלהם בתקופות שונות.
3ג
מצוות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין - בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך, בית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך [...] וטעמא דבית הלל "דמעלין בקדש ואין מורידין".
The Gemara asks: What is the practical difference that emerges from that which Rami bar Avin taught? The Gemara explains: Its significance is with regard to buying and selling. One who buys tar can insist upon receiving the by-product of pitch and no other material. The same is true with regard to wax and honey. The Sages taught in the Tosefta: With regard to all of those materials about which they said that one may not light the lamp with them on Shabbat; however, one may use them ab initio to make a bonfire. One may do so both to warm himself opposite it and to utilize its light, and he may ignite it both on the ground and on a stove. They prohibited using them only to make a wick for an oil lamp. And we learned in the mishna that one may not light the Shabbat lamp with kik oil. The Gemara asks: What is kik oil? Shmuel said: I asked all the seafarers, and they said to me that there is a bird in the cities on the sea coast, and kik is its name. Kik oil is produced from that bird. Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, said: This is referring to cotton oil. Reish Lakish said: It is the oil made from the seed of a plant like the castor plant [kikayon] of Jonah. Rabba bar bar Ḥana said: I have seen the species of the castor plant of Jonah, and it is similar to the ricinus tree and it grows in swamps, and they place it at the entrance of shops for shade, and they produce oil from its seeds, and all the sick people of the West, Eretz Yisrael, rest beneath its branches. Rabba said: Those wicks about which the Sages said one may not light with them on Shabbat, the reason is: Because the fire flickers on them. It sputters on the wick and does not burn well. Those oils with which the Sages said that one may not light on Shabbat, the reason is: Because they are not drawn effectively by the wick. Abaye raised a dilemma before Rabba: Those oils with which the Sages said one may not light on Shabbat, what is the ruling? May one, ab initio, add to them any amount of oil with which it is permissible to light and light with that mixture? The sides of the dilemma are: Do we issue a decree lest one come to light these oils in their natural form, without mixing them with permissible oils? Or no, that possibility is not a source of concern? Rabba said to him: One may not light that mixture. What is the reason for this? The reason is because the halakha is that one may not light (Arukh). Abaye raised an objection to Rabba’s opinion from that which was taught in the Tosefta: One who wrapped a material with which one may light around a material with which one may not light, may not light with the bound wick. Rabban Shimon ben Gamliel said: In the ancestral house of my father, they would wrap a wick with which one is permitted to light around a nut, and that was how they would light. In any case, it is teaching that, according to Rabban Shimon ben Gamliel, one may light. Apparently, one is permitted to light with a combination of permitted and prohibited wicks. Rabba said to him: Before you raise an objection to my opinion from the statement of Rabban Shimon ben Gamliel, support it from the statement of the first tanna, who said that it is prohibited to light in that case. The Gemara answers: This is not difficult, as it is preferable to challenge from the statement of Rabban Gamliel with regard to the custom in his father’s house. There is a principle that proof cited from an action is great, i.e., a practical precedent is more substantial than a theoretical halakha. Nevertheless, the difficulty from the statement of Rabban Shimon ben Gamliel remains: Is he not speaking of a case where he combined the wick and the nut to light them together? If so, one is permitted to combine the prohibited and the permitted. The Gemara answers: No, it is speaking in a case where he combined them to float the wick on the oil with the help of the nut. The Gemara asks: If it is speaking only with regard to a case of floating the wick, what is the reason that the first tanna prohibits doing so? The Gemara answers: The entire baraita is the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, and it is incomplete, and it teaches the following: One who wrapped a material with which one may light around a material with which one may not light, may not light with it. In what case is this statement said? When he combines the materials to light them together. However, if he utilizes that with which one may not light merely in order to float the wick, it is permitted, as we learned that Rabban Shimon ben Gamliel says: In the ancestral house of my father, they would wrap a wick with which one is permitted to light around a nut. That was how they would light. In any case, to this point the conclusion is that one may not light with a mixture of permitted and prohibited oils. The Gemara asks: Is that so? Didn’t Rav Beruna say that Rav said: With regard to molten fat or fish innards that dissolved and became like oil, a person may place any amount of oil fit for lighting into it and light. Apparently, one may light with a mixture of permitted and prohibited oils. Rabba answers: These, the fat and the fish innards, are drawn by the wick even in their natural state, and those, the prohibited oils, are not drawn in their natural state. Originally, the Sages issued a decree to prohibit molten fat due to unmolten fat and to prohibit dissolved fish innards due to undissolved fish innards; however, the Sages did not issue a decree in a case where one added to them any amount of oil suitable for lighting, and permitted lighting with it. The Gemara asks: Let them also issue a decree to prohibit molten fat and dissolved fish innards to which he added oil due to molten fat and dissolved fish innards to which he did not add permitted oil. The Gemara rejects this: That prohibition with regard to molten fat and dissolved fish innards itself is based on a decree. And will we arise and issue one decree to prevent violation of another decree? The Sages do not issue decrees under those circumstances. Therefore, there is no reason to prohibit their use. Rami bar Ḥama taught a baraita: Those wicks and oils, which the Sages said one may not light with them on Shabbat, one may not light with them in the Temple either because it is stated with regard to the Temple candelabrum: “And you shall command the children of Israel, that they bring unto you pure olive oil beaten for the light, to cause a lamp to burn continually” (Exodus 27:20). Rami bar Ḥama taught that baraita and he also said its explanation: What is the proof from the verse? One may interpret the verse homiletically: The requirement is to light the candelabrum so that the flame ascends of itself when it is kindled, and not that it ascends by means of something else, i.e., adjusting the wick after it was lit. We learned in a mishna: They would unravel the threads of the tattered trousers of the priests and their belts in order to make wicks from them, and from those same wicks they would light at the Celebration of Drawing Water. There was wool in the belts of the priests. It is said that their belts were made from, among other things, tekhelet, which in the Bible refers to dyed wool. Apparently, one may light with a mixture that includes a wick unsuitable for lighting. The Gemara answers: The Celebration of Drawing Water is different, as in that celebration, they did not light the Temple candelabrum. They lit special lanterns made specifically for that purpose and were not stringent with regard to the wicks placed in them. Come and hear a related question from that which Rabba bar Mattana taught: Priestly garments that were tattered, they would unravel them into threads from which they would make wicks for the Temple. Is this not also referring to garments made of diverse kinds, like the sashes of the priests that were made of a mixture of wool and linen? The Gemara answers: No, these wicks were made from linen garments alone. Rav Huna said: Those wicks and oils with which the Sages said that one may not light the lamp on Shabbat, one may not light the lamp with them on Hanukkah either; both when it falls on Shabbat and when it falls during the week. Rava said: What is the reason for Rav Huna’s statement? He holds that if the Hanukkah light becomes extinguished, even though one lit it properly, one is bound to attend to it and relight it so that it will burn properly. Therefore, one must ensure that the wick burns properly from the outset. And utilizing the light of the Hanukkah lamp is permitted during the week. Consequently, in order to prevent him from inadvertently sinning on Shabbat, he must ensure from the outset that the wick burns well, lest he come to adjust the flame on Shabbat. Those wicks and oils do not burn well at all. And Rav Ḥisda said: Those same oils and wicks with which the Sages prohibited to light on Shabbat, one may light with them on Hanukkah during the week, but not on Shabbat. He holds that if the Hanukkah light is extinguished
4ד
ר' יעקב יצחק מפשיסחה
הדלקת אורות
ה"יהודי הקדוש" ראה במחלוקת הלכתית זו, ביטוי של חלוקי דעות בדרכי עבודת ה'. בית שמאי אומרים, שהדלקת האור הרוחני בלב האדם השרשת יראת השמים וצרוף המידות, באה ע"י שהאדם פוחת והולך מטבעו הגשמי.
ע"י שהוא משרש אחרי הרע שבו ועוקרו מלבו בזרוע, ע"י תעניות וסיגופים. עבודה קשה זו מאוד ואינה רצויה, כי ההלכה היא כבית הילל, האומרים שהאדם יתאמץ להיות מוסיף והולך. יעשה מעשים טובים, ייתן צדקה לעניים, ילמד תורה ויעסוק בגמילות חסדים, ואזי הרע שבו יכלה מאליו, ע"י המאור שבתורתו מצותיו וצדקתו...
5ה
החיד"א ,ר' חיים דוד אזולאי, פתח עינים, חלק ראשון, עמ' פח
האור ניכר מתוך החושך
'אלו ואלו דברי אלוהים חיים' אין פירושו דשניהם אמת, אלא היות דאין האור ניכר אלא מתוך החושך, נמצא שהסברא המנוגדת תועיל להבין היטב הסברא האמיתית בעצם, ומצד זה נקראת גם היא 'דברי אלוהים חיים'.
ולעולם סברא אחת אמת, והסברא האחרת אינה אמת.
6ו
דיון
חשוב על מחלוקת שבה הדעה המנוגדת הועילה לך בליטוש עמדתך או גרמה לשינויה.
7ז
יוסף עוזר, האור היפה, שם ומלכות, 1990, הוצאת עקד
האור היפה / יוסף עוזר
האור היפה הזה על אדן חלוני
אינו שונה משאר האורות -
אותה השמש
בכל החלונות נוגעת.

אך יפיו נוגע בעיני
בגללך אשר תהלכי כאן בביתי
מרגילה את הרוחות להעצר
על סף פתחי הבית
ומעוררת את ילדינו ואותי
להבחין

כיצד יפה הוא נח
גם על דברים חדים שבעולם
שמבט שלך יעגל,
אשתי.

© כל הזכויות שמורות למחבר
8ח
שרה לוי תנאי, באנו חושך לגרש
באנו חושך לגרש,

בידינו אור ואש,

כל אחד הוא אור קטן,

וכולנו אור איתן.

סורה חושך, הלאה שחור!

סורה, מפני האור!
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
9ט
דיון
איזה חושך צריך לגרש? ואיזה אור קטן אפשר להדליק כדי שיהיה פה קצת יותר מדליק?
10י
אהרון זאב, אנו נושאים לפידים, הופיע בתוך: מרדכי זעירא : 111 שירים, מרכז לתרבות ולחינוך (ספריה מוסיקלית ע"ש נסימוב 116), תש"ך 1960, עמוד 19
אנו נושאים לפידים
אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים
בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים.
זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ
וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ
הַצָּמֵא לָאוֹר -
יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ
לָאוֹר וְיָבוֹא!
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
לָעֵמֶק הָלַכְנוּ, הָהָרָה עָלִינוּ,
מַעַיְנוֹת הָאוֹרוֹת
הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ.

נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם
- וַיְּהִי אוֹר!

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
11יא
בארי צימרמן, חוברת שדמות, סתיו תשנ"ב.
למה כבתה המנורה?
בשנות ילדותי בקיבוץ חזרנו ודקלמנו, מידי יום כיפורים, את מילותיו הנהדרות של רבידרנת טאגורי, בתרגומו של פרישמן: "למה כבתה המנורה? כי שכותי עליה כפי, למען תהיה אך לי. לכן כבתה המנורה".
עד היום זכורות לי מילים אלו כבימי נתינתן לנו, למרות קורט הליגלוג שכבר אז מהלנו בתוכן; עד היום בכבות אחת מנורות החשמל בביתנו, אני מדלקם לעיתים: "למה כבתה המנורה?" ואשתי, אף היא בת קיבוץ עונה לי מפינתה בטון חגיגי: "כי שכותי עליה בכפי למען תהיה אך לי..."

מדוע עומעמה מנורת יהדותינו? משום שבמקום לטעת בתודעתנו הזוכרת את מלות היהודים, נטעו בה את רבידרנת טאגורי. במקום להכות בסלע המלים היהודיות ולהקר מתוכן מי-תכנים רלוונטיים, בחרו הורינו, יודעי המלים היהודיות ויראי תוכנן ה"דתי", להשקות במילים ניטרליות, אסטתיות, אשר תוכנן הסוציאליסטי משתפך מתוכו כמעצמו. במקום להתייחס אל המשורר הנהדר כתבלין הודי לתבשיל העיקרי (כפי שהיה, אכן, להם עצמם!) הניחוהו במרכז הזירה כעיקר טקסטי שכל השאר מחולל סביבו.

© כל הזכויות שמורות למחבר
13 יג
14יד
דף מספר 2 בסדרה אור החנוכה, דפים נוספים בסדרה:
1 3