זוג או פרט?
הדף מאת: שלומית נאור / תא שמע - מליץ
בסדנא זו נתבונן בסיפורים מהמקרא ומהתלמוד ונייצר שפה יהודית עתיקה - חדשה לדיון בנושא הרווקות המאוחרת.
זכר ונקבה?
וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ ...
And God created man in His own image, in the image of God created He him; male and female created He them. And God blessed them; and God said unto them: ‘Be fruitful, and multiply, and replenish the earth, and subdue it; and have dominion over the fish of the sea, and over the fowl of the air, and over every living thing that creepeth upon the earth.’
(לא) טוב היות האדם לבדו?
וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה: וַיִּבֶן ה' אֱלֹהים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת: עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד: וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּשָׁשׁו.
And the man gave names to all cattle, and to the fowl of the air, and to every beast of the field; but for Adam there was not found a help meet for him. And the LORD God caused a deep sleep to fall upon the man, and he slept; and He took one of his ribs, and closed up the place with flesh instead thereof. And the rib, which the LORD God had taken from the man, made He a woman, and brought her unto the man. And the man said: ‘This is now bone of my bones, and flesh of my flesh; she shall be called Woman, because she was taken out of Man.’ Therefore shall a man leave his father and his mother, and shall cleave unto his wife, and they shall be one flesh. And they were both naked, the man and his wife, and were not ashamed.
וא"ר אלעזר: מאי דכתיב [מהו שכתוב] - 'זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי'? מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה.
And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: “This is now bone of my bones and flesh of my flesh” (Genesis 2:23)? This teaches that Adam had intercourse with each animal and beast in his search for his mate, and his mind was not at ease, in accordance with the verse: “And for Adam, there was not found a helpmate for him” (Genesis 2:20), until he had intercourse with Eve.
קשה כקריעת ים סוף?
רבי יהודה בר סימון פתח: (תהלים סח) 'אלהים מושיב יחידים ביתה',

מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו: לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?

אמר לה: לששת ימים כדכתיב (שמות כ) 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ',

אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו?

אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים; בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני,

אמרה לו: ודא הוא אומנתיה? אף אני יכולה לעשות כן! כמה עבדים כמה שפחות יש לי - לשעה קלה אני יכולה לזווגן,

אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.

הלך לו ר' יוסי בר חלפתא. מה עשתה? נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות אמרה פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני, וזיווגה אותן בלילה אחת. למחר אתון לגבה דין מוחיה פציעא, דין עינו שמיטא, דין רגליה תבירא [ למחרת באו אליה כל אחד עם פציעה אחרת], אמרה להון [להם]: מה לכון [לכם]?, דא אמרה לית אנא בעי לדין [זו אמרה- איני רוצה בזה], ודין אמר לית אנא בעי לדא [ וזה אמר - איני רוצה בזו].

מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו: לית אלוה כאלהכון [אין אלוה כאלוהיכם] אמת היא תורתכון נאה ומשובחת, יפה אמרת,

אמר: לא כך אמרתי לך? אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף, הקב"ה מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן, הה"ד (תהלים סח) 'אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות'., מהו בכושרות? בכי ושירות, מאן דבעי [מי שרוצה] אומר שירה ומאן דלא בעי בכי.
[The following dialogue, one of many, is reported in the name of R. Yosi ben Halafta, one of the Mishnah’s most prominent sages, and an unnamed Roman woman of rank.] Rabbi Yehudah bar Simon began: "God returns the solitary ones homeward" (Psalms 58:7). A Roman Matron asked Rabbi Yosi ben Halafta, "In how many days did God create the world?" He said, "In six, as it is said, 'Since six days God made...' (Exodus 20:11) "And since then," she asked, "what has God been doing?" "God sits [on the Heavenly Throne] and makes matches: the daughter of this one to that one, the wife [i.e. widow] of this one to that one, the money of this one to that one," responded R. Yosi. "And for merely this you believe in Him!" she said. "Even I can do that. I have many slaves, both male and female. In no time at all, I can match them for marriage." R. Yosi, "Though this may be an easy thing for you to do, for God it is as difficult as splitting the Sea of Reeds." Whereupon, Rabbi Yosi took his leave. What did she do? The Matron lined up a thousand male and a thousand female slaves and paired them off before nightfall. The morning after, her estate resembled a battlefield. One slave had his head bashed in, another had lost an eye, while a third hobbled because of a broken leg. She said to them: "What do we have here?" and they each said to her: "I don't want this one" [with whom you matched me." Immediately, she summoned R. Yosi and she brought him to her and said: "Your God is not like our god, and your Torah is true, pleasing and praiseworthy. You spoke wisely." ...
ונפשי חשקה בתורה
תניא: רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים. שנאמר: 'שופך דם האדם באדם דמו ישפך' וכתיב בתריה: 'ואתם פרו ורבו'.

רבי יעקב אומר: כאילו ממעט הדמות, שנאמר: 'כי בצלם אלהים עשה את האדם' וכתיב בתריה" 'ואתם פרו וגו'.

בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר: 'ואתם פרו ורבו'.

אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים.

אמר להן בן עזאי: ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה? אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.
Rabbi Asi said: The Messiah, son of David, will not come until all the souls of the body have been finished, i.e., until all souls that are destined to inhabit physical bodies will do so. As it is stated: “For the spirit that enwraps itself is from Me, and the souls that I have made” (Isaiah 57:16). It is taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: Anyone who does not engage in the mitzva to be fruitful and multiply is considered as though he sheds blood, as it is stated: “Whoever sheds the blood of man, by man shall his blood be shed” (Genesis 9:6), and it is written immediately afterward: “And you, be fruitful and multiply” (Genesis 9:7). Rabbi Ya’akov says: It is as though he diminishes the Divine Image, as it is stated: “For in the image of God He made man” (Genesis 9:6), and it is written immediately afterward: “And you, be fruitful and multiply” (Genesis 9:7). Ben Azzai says: It is as though he sheds blood and also diminishes the Divine Image, as it is stated: “And you, be fruitful and multiply,” after the verse that alludes to both shedding blood and the Divine Image. They said to ben Azzai: There is a type of scholar who expounds well and fulfills his own teachings well, and another who fulfills well and does not expound well. But you, who have never married, expound well on the importance of procreation, and yet you do not fulfill well your own teachings. Ben Azzai said to them: What shall I do, as my soul yearns for Torah, and I do not wish to deal with anything else. It is possible for the world to be maintained by others, who are engaged in the mitzva to be fruitful and multiply.
מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיו לאביו חורשין הרבה. והיו חורשין על גבי המַעֲנָה והוא היה חורש בטְרָשין.

ישב לו והיה בוכה.

אמר לו אביו: מפני מה אתה בוכה? שמא [אולי] מצטער אתה, שאתה חורש בטרשין? עכשיו הרי אתה חורש עמנו על גבי המענה.

ישב לו על גבי המענה והיה בוכה.

אמר לו אביו: מפני מה אתה [בוכה]? שמא מצטער אתה שאתה חורש על גבי המענה?

אמר לו: לאו.

אמר לו: ולמה אתה בוכה?

אמר לו: איני בוכה אלא שאני מבקש [רוצה] ללמוד תורה.

אמר לו: והרי בן שמונה ועשרים שנה אתה, ואתה מבקש ללמוד תורה?! אלא קח לך אישה והוליד בנים, ואתה מוליכן לבית הספר.
RABBI ELIEZER AND THE TORAH
THE following befell Rabbi Eliezer, son of Hyrḳanos. His father had many ploughmen who were ploughing arable ground, whereas he was ploughing a stony plot; he sat down and wept. His father said to him: O my son! Why dost thou weep? Art thou perchance distressed because thou dost plough a stony plot? In the past thou hast ploughed a stony plot, now behold thou shalt plough with us arable soil. He sat down on the arable ground and wept. His father said to him: But why dost thou weep? Art thou perchance distressed because thou art ploughing the arable land? He replied to him: No. (Hyrḳanos) said to him: Why dost thou weep? He answered him: I weep only because I desire to learn Torah. (Hyrḳanos) said to him: Verily thou art twenty-eight years old—yet dost thou desire to learn Torah? Nay, go, take thee a wife and beget sons and thou wilt take them to the school. He fasted two weeks not tasting || anything, until Elijah— may he be remembered for good—appeared to him and said to him: Son of Hyrḳanos! Why dost thou weep? He replied to him: Because I desire to learn Torah. (Elijah) said to him: If thou desirest to learn Torah get thee up to Jerusalem to Rabban Jochanan ben Ẓakkai. He arose and went up to Jerusalem to R. Jochanan ben Ẓakkai and sat down and wept. (R. Jochanan) said to him: Why dost thou weep? He answered him: Because I wish to learn Torah. (R. Jochanan) said to him: Whose son art thou? But he did not tell him.
צפי סער, "מה עדיף בתעודת זהות: גרושה או רווקה?", גלריה, עיתון הארץ 4.10.2011
"כי לא ייאמן, אבל גם היום, וגם בחברות ובמדינות נאורות לכאורה, רווקות בגיל מסוים היא "בעיה". גם בעיני האשה עצמה, גם כשמדובר בנשים חופשיות ומשכילות ואף פמיניסטיות. כן כן. אפשר לתת בהן (בנו, אודה בחטאי עבר) סימנים: מי שמתחתנת בגיל 29 וחצי, למשל. יש אפילו כאלה שחושבות שעדיף שיהיה כתוב בתעודת הזהות "גרושה" ולא "רווקה" - הכתם הגדול. גם בלוגרית ברוקלינאית ששמה דזירה לא ויתרה על חתונה. לא על השמלה הלבנה, לא על זר הפרחים ולא על שבועות הנישואים. אבל את הפרטנר לחתונתה, לפני כמה שבועות, היא בחרה בקפידה: היא עצמה. בבלוג שלה היא מסבירה, שבמקום לקפוץ לעוד מערכת יחסים לא מוצלחת, היא החליטה לפרגן לעצמה. גם אנחנו נפרגן לה, ואף נוריד את הכובע. קדמה לה צ'ן ווי יאי, טייוואנית בת 30 שהתחתנה עם עצמה לפני שנה, לאחר ששום גבר שפגשה לא הלם את דרישותיה. שיהיה ברור מעל לכל ספק: אין לי שום דבר נגד שום אשה שמתחתנת. עם גבר או עם אשה. מה שנחמד במעשה של צ'ן מטייוואן ודזירה מברוקלין, מלבד המסר החביב של לאהוב את עצמך, הוא האופציה שהן מציבות. אפשר להתחתן עם גבר, עם אשה, עם אשה שהיא את עצמך, אפשר כמובן גם לא להתחתן כלל, לחיות עם מישהו עם מישהי, או לחיות לבדך - ובכיף.
© כל הזכויות שמורות לעיתון הארץ בע"מ
www.haaretz.co.il
מתי כספי, לא טוב היות האדם לבדו, מתוך אתר YuoTube
לא טוב היות האדם לבדו