מדינה יהודית – במודל קהילתי

דיון בהצעת נאמני תנועת תורה ועבודה ליחסים חדשים ומחודשים בין הדת והמדינה במדינת ישראל. התנועה מציעה מודל השם במרכז את הקהילה והופכת את הממסד הרבני לתלוי בקהילה ולא כפי שהוא כיום, קהילה התלויה בממסד.

דיון
פתיחה והסבר
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.

ד"ר הדר ליפשיץ, מדינה יהודית יותר, דמוקרטית יותר- בתוך: http://toravoda.org.il/node/3694.
מתוך הצעת נאמני תורה ועבודה למצע בנושא שירותי הדת
תכנית העבודה המוצעת להלן נועדה להציע סדר יום חדש ליחסי דת ומדינה בישראל. כשקמה מדינת ישראל, נבנה הממסד הרבני על יסודות השלטון המרכזי. הוזנח העיקרון הדמוקרטי היסודי שלפיו ההנהגה שואבת את סמכותה מהציבור הרוצה בה. אנו מציעים להפוך את הפירמידה: משליטה מרכזית-מפלגתית במערך הקהילות, בהנהגה הדתית ובתרבות היהודית, יש להפנות את התקציבים ואת הסמכויות אל הציבור הרחב.

• ייקבע מספר מסוים של אנשים המעוניינים להירשם כ'קהילה' (אנו מציעים 100-50). הקהילה תקבל תקציבים בהתאם למספר חבריה.
• התנאי להכרה בקהילה הוא מפגש שבועי אחד לפחות שיוקדש לפעילות משותפת ברוח המסורת היהודית, כגון תפילה, לימוד תורה או קבלת שבת. הקהילות עצמן יחליטו על אופיין, ולא יוגבלו לדתיים, לחרדים או לחילונים, או לעדות ולזרמים שונים. כל קהילה תעצב את אופייה כרצונה.
• קהילות יוכלו להתאגד. רישיון להענקת כשרות, נישואין וגיור יוענק לאיגודי הקהילות הגדולים ביותר [כל אגד על פי מדיניותו].
• המדינה תממן את הפעילויות הקהילתיות אך לא תשלוט בהן. יהיה רגולטור שתפקידו יהיה למנוע ניצול לרעה של הקהילות.
• כל קהילה תוכל להחליט אם להעסיק רב, ואת היקף המשרה שלו.
• יוטל 'מס דת' וולונטרי שישולם על ידי כל יחיד או משפחה המעוניינים בכך, כמקובל בחלק ממדינות אירופה. המס ייגבה באופן פרוגרסיבי הדומה ל'מס בריאות', אך בשיעור נמוך ממנו כמובן. הנרשם יצהיר על בית הכנסת שבו הוא חבר, בדומה למקובל בשירותי הבריאות בישראל. באופן דומה יתבצע המעבר בין בתי כנסת.
• המדינה תהיה אחראית על כך שבתי הכנסת ישרתו את כל הציבור באזוריהם. כך, לדוגמה, תוכל המדינה לעודד בתי כנסת לערוך בר מצוות ולהשיא זוגות של אזרחים שאינם רשומים בקהילות.
• המדינה מעניקה שירותים גם לבעלי דתות אחרות. יש לדון בהסדרים שיחולו לגביהם בתיאום עמם.

שאלות ותשובות מתוך מסמך ההצעה:

"האם משמעות המודל הוא מתן תמיכה רשמית לזרמים הלא-אורתודוקסים?"

המדינה תומכת כבר היום בזרמים לא אורתודוקסיים בהתאם להחלטת היועץ המשפטי לממשלה. כל מהות המודל הוא להביא למצב שבו המדינה מושכת את ידה מהתערבות בתוכן הרוחני של הנעשה בקהילות. המודל מציע פלטפורמה לניהול יחסי דת ומדינה ולהתנהלותן של הקהילות וכלל לא מתייחס לתוכן שתיצוק כל קהילה לחייה הדתיים.

"כחילוני, מדוע שהמדינה תממן שירותי דת שאין לי בהם צורך? מדוע לא להפריד לחלוטין בין דת למדינה?"

ברמה הפרקטית המודל אינו דורש שום שקל נוסף. אנו מייעלים את הקיים ומחברים אותו לפי רצון הציבור. כל הרעיון מאפשר לכל אדם את הבחירה במה שהוא רוצה. יהיה מס דת ולפיו אדם יתייחס לקהילה. מי שכלל לא מעוניין, לא ישלם את המס אך יזכה לשירותים בסיסיים (נישואין,קבורה וכד') לפי בחירתו. ההצעה נועדה שכל אדם ישלם לקהילה אותה הוא מעדיף דתית, חילונית, חסידית או מתקדמת.

ברמה האידאולוגית: אדם שלא אוהד ספורט - מדוע שהמדינה תממן את ההתאחדות לכדורגל? אלא שברור שמדינה תומכת בתחומים רבים. יש ציבור רחב מאד שמעוניין בשירותי דת. על מדוכה זו ישבה כבר וועדה בראשות שר המשפטים חיים צדוק, וקבעה כי המדינה צריכה לממן שירותי דת בדומה למקובל בנושאים אחרים. ע"פ נתוני הלמ"ס, יש פלח אוכלוסיה רחב מאוד המעוניין בהם. אנו מאמינים כי המדינה היהודית, צריכה לתמוך בעשייה יהודית של אזרחיה, כפי שהיא תומכת בתחומי תרבות ופנאי אחרים.

© כל הזכויות שמורות ל
toravoda.org.il