סליחה

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. והוא מאפשר התכוננות רוחנית לקראת ראש השנה ויום הכיפורים. בני עדות המזרח נוהגים להשכים לומר סליחות מראש חודש אלול, ובני אשכנז מתחילים לומר סליחות ממוצאי השבת שלפני ראש השנה. למושג הסליחה מקום חשוב בחודשים אלול ותשרי. בשיעור זה ננסה לעמוד על משמעות מושג הסליחה בחיינו, הן מצד המבקש והן מצד הסולח.

דיון

לפניכם מספר היגדים ביחס לבקשת סליחה. קראו את ההיגדים ורשמו ליד כל היגד אם אתם מזדהים אתו או לא; תנו כותרת לכל קבוצת היגדים.

כותרת:_____________________________________

• בקשת סליחה היא ביטוי לחולשה.
• איזה מזל שאפשר לבקש סליחה,
• זו דרך נפלאה לתקן דברים שקלקלתי.
• בקשת סליחה היא ביטוי לעוצמה.
• קשה לי לבקש סליחה, כי כך אני מודה בטעות שעשיתי.
• אני אוהב/ת לבקש סליחה בשל תחושת ההקלה שנגרמת לי אחרי כן.
• הידיעה שאוכל לבקש סליחה גורמת לי לא להקפיד על התנהגותי עם אנשים.
• בקשת סליחה זו השפלה עצמית.
• בקשת סליחה היא הדרך היחידה לתקן עוול שעשיתי.
• יש המון דרכים לבקש סליחה, אם קשה לי להגיד סליחה אני מחפש/ת דרך אחרת.

כותרת:________________________________________

• כשמבקשים ממני סליחה זה מביך אותי.
• אני חש סיפוק כשמבקשים ממני סליחה.
• כשמבקשים ממני סליחה מתגברת אצלי התחושה שהצדק איתי.
• יש בי הערכה גדולה למי שמבקש סליחה.
• קל לי מאוד לסלוח.
• אם נפגעתי קשה לי מאוד לסלוח.
• אין לי אמון במי שמבקש סליחה, יש לי תחושה שזה לא מהלב.
• קל יותר לבקש סליחה אחרי שפגעת, קשה יותר להימנע מלפגוע.
• אין טעם לבקש סליחה, זה לא מוחק את תחושת הפגיעה

כתבו על מקרה שבו ביקשתם או ביקשו מכם סליחה:

__________________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

רמב"ם, משנה תורה, הלכות תשובה, פרק ב, הלכה ט
אין התשובה ולא יום הכפורים מכפרין, אלא על עבירות שבין אדם למקום [=לאלוהים]... אבל עבירות שבין אדם לחבירו כגון החובל [=הפוצע] את חבירו או המקלל חבירו או גוזלו וכיוצא בהן, אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו [=יפייס אותו]. אף-על-פי שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו צריך לרצותו [=לפייסו] ולשאול [=לבקש] ממנו שימחול [=שיסלח] לו.

אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים - צריך לפייסו ולפגע בו [=להיפגש איתו] עד שימחול לו.

לא רצה חבירו למחול לו - מביא לו שורה של שלשה בני אדם מרעיו [=מחבריו של הנפגע], ופוגעין בו [=פוגשים אותו] ומבקשין ממנו.

לא נתרצה להן [=לא קיבל את ההתנצלות] - מביא לו שניה ושלישית [=שורה חברים שנייה ושלישית].

לא רצה - מניחו והולך לו. וזה שלא מחל [=שלא סלח] הוא החוטא...