יופי, מלכות ושלטון - הכרות עם המלכה ושתי
הדף מאת: תמי לוז גרבר / המדרשה באורנים
בלימוד זה נבקש להכיר את ושתי. הגיבורה הנשית הראשונה המופיעה במגילת אסתר. הפרשנות המסורתית גינתה את סירובה להתייצב בפני המלך ושריו בימי המשתה, ואילו הפרשנות המודרנית הפמיניסטית מעריכה אותה על האומץ והיכולת לסרב למלך בעולם פטריארכלי. הסתכלות מחודשת על דמותה של ושתי מאפשרת לנו לבחון מחדש את התנהלות האירועים במגילה, ולהציף שאלות מן השיח הפמיניסטי על "החפצה", "נִראות", "עולם פטריארכלי", ועוד. במהלך הלימוד ננסה לעמוד על הקשר שבין יופייה של האישה לבין הדלתות הנפתחות בפניה. האם יופי הוא תנאי הכרחי להשתלבותה של אישה בעמדות כוח? מה הקשר בין יופי נשי, מלכות ושלטון? האם שאלות אלו היו רלוונטיות רק בעבר, או שהן רלוונטיות גם היום?
חלק א': יופי וכוח
לאה גולדברג, המסע הקצר ביותר, מתוך: "עם הלילה הזה", ספרית פועלים, 1964.
אני הלכתי אז/לאה גולדברג
אֲנִי הָלַכְתִּי אָז
כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ אוֹהֵב אוֹתִי מְאֹד.
עַל פְּנֵי הָאָרֶץ צָחֲקוּ עִיִּים
וְרוּחַ בְּשָׁמַיִם אַדִּירִים.

אֲנִי הָלַכְתִּי אָז
כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ חָלַם אוֹתִי יָפָה.
עַל פְּנֵי הַלַּיְלָה לִבְלְבוּ תְּהוֹמוֹת
וּרְאִי הַיָּם צִיֵּר לִי אֶת פָּנַי
כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ כָּתַב עָלַי שִׁירִים.

הָלַכְתִּי וְהִגַּעְתִּי עַד דּוּמָה
וְאָז נִדְמֶה לִי כִּי מַתְחִיל דְּבַר מָה.
© כל הזכויות שמורות למחברת ולקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים
www.kibutz-poalim.co.il
לאה גולדברג, דן תורן, אמבולנס האהבה, בתוך: יהודית רביץ, דיסק "געגוע", 2000
אמבולנס האהבה/ לאה גולדברג, דן תורן
אני הלכתי אז
כאילו מישהו
אוהב אותי מאוד
על פני הארץ צחקו איים
ורוח בשמיים אדירים

אני הלכתי אז
כאילו מישהו חלם אותי יפה
על פני הלילה לבלבו תהומות
וראי הים צייר לי את פני
כאילו מישהו כתב עלי שירים
יפה שלי אני שואל
איפה את
מתי תהיי
פנויה גם בשבילי
אבל תמיד את לא עונה
את בטח עסוקה או ישנה

© כל הזכויות שמורות למחברים ולקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים
www.kibutz-poalim.co.il
דיון
שאלות ללימוד ושיחה:
  • נסו להיזכר ברגע מסוים שבו הרגשתן יפות. איזה רגש עלה בכן? אילו תחושות נוספות עולות יחד עם חוויית היופי?
  • האם לאה גולדברג נחשבת אישה יפה בעיניכן? ובעיני עצמה?.
  • מה ההבדלים המשמעותיים בין השיר של לאה גולדברג לבין התוספת של דן תורן?
  • תחושת האהבה והיופי של האישה בשיר מעניקה לה חוויית נִראות - האם חוויה זו מאפיינת נשים בלבד או שהיא משותפת גם לגברים?
  • במגילת אסתר יש דגש על יופיין של ושתי ושל אסתר. יותר מכך: כדי למצוא מחליפה לוושתי נערכה תחרות בתולות יפות, מכאן שהיופי היה תנאי הכרחי להמלכת אישה בשושן. האם היה זה תנאי מספיק, או שהיה צורך גם בתכונות נוספות?מהם הכוחות של ושתי ושל אסתר?
  • הסבר למילות השיר:
    עיים – עי: תל חורבות, גל של מפולת, ערמה של אבני מפולת.
    דומה: 1. דממה, כינוי לקבר, שְאוֹל. 2. כינוי למלאך הממונה על השאוֹל ועל הרוחות. 'יורד דומה' - מת, נפטר. דומה: כינוי לאישה החשודה בניאוף.
    מה מוסיף הבנת מילים אלו לשיר?
  • חלק ב: המרד של ושתי
    מגילת אסתר - פרק א'
    (א) וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה: (ב) בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה: (ג) בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו: (ד) בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם: (ה) וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ: (ו) חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת: (ז) וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ: (ח) וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשֹוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ: (ט) גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: (י) בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: (יא) לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא: (יב) וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ: (יג) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין: (יד) וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת: (טו) כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים: (טז) וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: (יז) כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה: (יח) וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף: (יט) אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה: (כ) וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּכָל מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן: (כא) וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן: (כב) וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ:
    NOW IT came to pass in the days of Ahasuerus—this is Ahasuerus who reigned, from India to Ethiopia, over a hundred and seven and twenty provinces— that in those days, when the king Ahasuerus sat on the throne of his kingdom, which was in Shushan the castle, in the third year of his reign, he made a feast unto all his princes and his servants; the army of Persia and Media, the nobles and princes of the provinces, being before him; when he showed the riches of his glorious kingdom and the honour of his excellent majesty, many days, even a hundred and fourscore days. And when these days were fulfilled, the king made a feast unto all the people that were present in Shushan the castle, both great and small, seven days, in the court of the garden of the king’s palace; there were hangings of white, fine cotton, and blue, bordered with cords of fine linen and purple, upon silver rods and pillars of marble; the couches were of gold and silver, upon a pavement of green, and white, and shell, and onyx marble. And they gave them drink in vessels of gold—the vessels being diverse one from another—and royal wine in abundance, according to the bounty of the king. And the drinking was according to the law; none did compel; for so the king had appointed to all the officers of his house, that they should do according to every man’s pleasure. Also Vashti the queen made a feast for the women in the royal house which belonged to king Ahasuerus. On the seventh day, when the heart of the king was merry with wine, he commanded Mehuman, Bizzetha, Harbona, Bigtha, and Abagtha, Zethar, and Carcas, the seven chamberlains that ministered in the presence of Ahasuerus the king, to bring Vashti the queen before the king with the crown royal, to show the peoples and the princes her beauty; for she was fair to look on. But the queen Vashti refused to come at the king’s commandment by the chamberlains; therefore was the king very wroth, and his anger burned in him. Then the king said to the wise men, who knew the times—for so was the king’s manner toward all that knew law and judgment; and the next unto him was Carshena, Shethar, Admatha, Tarshish, Meres, Marsena, and Memucan, the seven princes of Persia and Media, who saw the king’s face, and sat the first in the kingdom: ’What shall we do unto the queen Vashti according to law, forasmuch as she hath not done the bidding of the king Ahasuerus by the chamberlains?’ And Memucan answered before the king and the princes: ‘Vashti the queen hath not done wrong to the king only, but also to all the princes, and to all the peoples, that are in all the provinces of the king Ahasuerus. For this deed of the queen will come abroad unto all women, to make their husbands contemptible in their eyes, when it will be said: The king Ahasuerus commanded Vashti the queen to be brought in before him, but she came not. And this day will the princesses of Persia and Media who have heard of the deed of the queen say the like unto all the king’s princes. So will there arise enough contempt and wrath. If it please the king, let there go forth a royal commandment from him, and let it be written among the laws of the Persians and the Medes, that it be not altered, that Vashti come no more before king Ahasuerus, and that the king give her royal estate unto another that is better than she. And when the king’s decree which he shall make shall be published throughout all his kingdom, great though it be, all the wives will give to their husbands honour, both to great and small.’ And the word pleased the king and the princes; and the king did according to the word of Memucan; for he sent letters into all the king’s provinces, into every province according to the writing thereof, and to every people after their language, that every man should bear rule in his own house, and speak according to the language of his people.
    דיון
    שאלות ללימוד ושיחה:
  • מה ידוע לנו על ושתי - מאיזו משפחה היא באה? כיצד הייתה נראית?
  • מה היה כוחה? מה היו יכולותיה?
  • מה הייתה בקשת המלך מוושתי? מדוע היא סירבה לדעתכן?
  • איך השפיעה תגובתה של ושתי במעגל המשפחתי ובמעגל הלאומי? מה היו תוצאות מעשיה?
  • האם היא לקחה בחשבון את המחיר שהיא תשלם?
  • האם הייתה לוושתי דרך אחרת לפעול?
  • מה היה סופו של הסיפור אילו נהגה אחרת?
  • מגילת אסתר פרק ב'
    (א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ זָכַר אֶת וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ: (ב) וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה: (ג) וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וְנָתוֹן תַּמְרוּקֵיהֶן: (ד) וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ תִּמְלֹךְ תַּחַת וַשְׁתִּי וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ כֵּן:
    After these things, when the wrath of king Ahasuerus was assuaged, he remembered Vashti, and what she had done, and what was decreed against her. Then said the king’s servants that ministered unto him: ‘Let there be sought for the king young virgins fair to look on; and let the king appoint officers in all the provinces of his kingdom, that they may gather together all the fair young virgins unto Shushan the castle, to the house of the women, unto the custody of Hegai the king’s chamberlain, keeper of the women; and let their ointments be given them; and let the maiden that pleaseth the king be queen instead of Vashti.’ And the thing pleased the king; and he did so.
    דיון
    שאלות ללימוד ושיחה:
  • מה יחסנו אל ושתי? איזו דרך פעולה היא מציעה לנשים?
  • מה תרומת סיפורה של ושתי לעלילה?
  • מדוע הסיפור לא נפתח בתחרות 'מלכת היופי' ובחירתה של אסתר"? מה תורמת האקספוזיציה?
  • מגילת אסתר - פרק ב'
    (יז) וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי:
    And the king loved Esther above all the women, and she obtained grace and favour in his sight more than all the virgins; so that he set the royal crown upon her head, and made her queen instead of Vashti.
    דיון
    שאלות ללימוד ושיחה:
  • מה הלקח הנלמד מסיפור ושתי?
  • כיצד תורמים המושגים הַחְפָּצָה ונִרְאוּת להבנת סיפורה של ושתי? האם תהליך זה מוכר לכן מסיטואציות אחרות?
  • מדוע גדלנו על דמותה השלילית של ושתי? [כמו בשיר הילדים: 'ושתי הקירחת ישבה במקלחת..'?]
  • חלק ג: ושתי המורדת הראשונה
    טובה כהן, '"מנשים באהל תברך" – האומנם?, מרים, דבורה ואסתר כנשים מנהיגות בחברה פטריארכלית', מתוך: אחרי: על מנהיגות ומנהיגים, ספר לזכרו של רס"ן נדב מילוא, עורכת: חנה עמית, הוצאת משרד הבטחון תש"ס, עמ' 188-179
    "ושתי, כמסופר במגילת אסתר, ממאנת להישמע לפקודת אחשוורוש הרוצה להתגאות ביופייה, שאותו הוא רואה כקניינו (אסתר א, יא-יב), וכך היא מורדת במקומה בהייררכיה הפטריארכלית. ממוכן, יועצו החכם של אחשוורוש, מיטיב להבין את משמעות המחאה הפמיניסטית שבסירובה של ושתי להישמע לפקודה ואת הסכנה שהוא מהווה לכל המבנה המסורתי-פטריארכלי של החברה והממלכה: "כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן" (א, יז). לכן, בד בבד עם סילוקה של המורדת, נעשית פעולה לחיזוק המבנה ההייררכי המשפחתי בממלכה כולה – "להיות כל איש שֹרר בביתו" (א, כב). אסתר, מתברר, לומדת מכישלונה של ושתי, והיא מתנהגת בהתאם למקובלות החברה הפרסית באשר למקומה של האישה ולמאפייניה כאישה אידאלית: יופי, פסיביות, היות אובייקט למשיכה ארוטית של הגבר והערצה לכוחו כמנהיג וכמחליט. אסתר מגיעה אל הארמון בזכות יופייה, ולכן אין פלא כי כמו הנשים האחרות היא עוסקת בטיפוחו. מאז הגעתה היא מיטיבה ליצור מערכות יחסים חיוביות – עם הגי שומר הנשים (ב, ט) ועם "כל רֹאיה" (ב, טו). ניתן לשער כי החיבה הכללית שרוחשים לה בארמון היא תוצאה מהתאמתה לאידאל הנשי בחברה זאת – שילוב של יופי עם הצטנעות ופסיביות – "לא בקשה דבר" (ב, טו). אין פלא כי גם המלך, שנכווה קשות מן האסרטיביות של ושתי, אוהבה "וימליכה תחת ושתי" (ב, יז).
    דיון
    שאלות ללימוד ושיחה:
  • אילו אפשרויות עמדו לרשות הנשים בעולם פטריארכלי?
  • מה דעתכן על התפנית שחלה ביחסנו לושתי - מדמות שלילית ויהירה למודל פמיניסטי הראוי לחיקוי?
  • האם גם ביחס לאסתר חלה תפנית? האם חל שינוי בדרך שאנו רואות אותה?
  • דיון
    שאלות לסיכום:
  • האם יש קשר בין יופי, מלכות ושלטון – בימים ההם ובזמן הזה?
  • כיצד באים לידי ביטוי בימינו המושגים "נִראוּת", "החפצה", "פטריארכיה"?
  • כיצד ניתן להשתמש ביופי שלנו כנשים, מבלי לסכן את עצמנו בהחפצה?
  • דף מספר 1 בסדרה "משלוח מנות - נשים ומגילה", דפים נוספים בסדרה:
    2