למה ניתנה תורה במדבר חלק שני
הדף מאת: רבקה רוזנבאום / עתיד במידבר
מהן המשמעויות המעמיקות שניתנו למדבר מאז שנות נדודי בני ישראל במדבר, אילו משמעויות אנו נושאים עמנו מאז ועד ימינו, בזמן ישיבת עם ישראל על ארצו- דרך שנות הגלות? המשך והרחבת הלימוד "למה ניתנה תורה במדבר 1"
מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מס' דבחדש יתרו פרשה א
"ויחנו במדבר" (שמות פרק יט פסוק ב) נתנה תורה דימוס פרהסייא במקום הפקר, שאלו נתנה בארץ ישראל, היו אומרים לאומות העולם אין להם חלק בה, לפיכך נתנה במדבר דימוס פרהסייא במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבא ויקבל...
...דבר אחר: שלא להטיל מחלוקת בין השבטים שלא יהא זה אומר בארצי נתנה תורה וזה אומר בארצי נתנה תורה לפיכך נתנה תורה במדבר דימוס בפרהסיא במקום הפקר, בשלשה דברים נמשלה תורה במדבר באש ובמים לומר לך מה אלו חנם אף דברי תורה חנם לכל באי עולם.
דיון
  • למי שייכת התורה על פי המדרש?
  • עם אילו מדרשים אתם מזדהים יותר? ­
  • האם יש חוט מקשר בין שלושת הדימויים המופיעים בילקוט שמעוני? ­
  • מה דעתכם על ההשקפה הגלומה בדימויים הללו?
מכילתא דרבי ישמעאל פרשת בשלח הקדמה

אמר הקב"ה אם אני מביא עכשיו את ישראל לארץ מיד מחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו והם בטלים מן התורה אלא אקיפם במדבר ארבעים שנה שיהיו אוכלין מן ושותין מי הבאר והתורה נבללת בגופן.

מושגים
  • מכילתא - מדרש ההלכה לספר שמות מתקופת התנאים (המאות הראשונות לספירה). בידינו מצויים שני חיבורים חלקיים המכונים 'מכילתא', ככל הנראה משני בתי מדרש שונים: מכילתא דרבי ישמעאל - מבית מדרשו של רבי ישמעאל, ומכילתא דרשב"י- מבית מדרשו של ר' עקיבא
דיון
  • ­כיצד אתם מבינים את המדרש? ­
  • מדוע המדרש בוחר במילה "נבללת" לבטא את מהות קבלת התורה?
  • מה החלופה לאדמה?
פרשה וליקחה, אסופה שניה, חלק שני, משה גרילק, הוצ' פשר, עמוד 447
"מולדת מיטלטלת"
דווקא בין החולות הנודדים של מדבר סיני ניתנה התורה. דווקא בתוך עראיות החיים יש לה סיכוי להיקלט. רק כך היא עשויה ליהפך למולדתו של עם ישראל.
מגילת העצמאות, פיסקה ראשונה
הכרזה על הקמת מדינת ישראל- פיסקה ראשונה

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, [...] והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי...
דיון
  • היכן נולד העם היהודי – במדבר כמו שטוען גרילק או בארץ ישראל כפי שנכתב במגילת העצמאות?
  • האם תוכלו למצוא קשר בין לידתו של עם ישראל וילדותו לבין המשך ההיסטוריה שלו?
אש קודש, פרשת יתרו, שנת ת"ש (1940)
אבל קבלת התורה במדבר היתה, ואפשר לרמוז גם להא שאיתא [= למה שמובא] בספר הקדוש "בית אהרון" על דברי רש"י [בפרשת ואתחנן]: "שמע ישראל וכו'"- שלא יהיה לבך חלוק על המקום... שלא תאמר במקום הזה אפשר לעבוד את ה' ובמקום זה אי אפשר לי. רק בכל מקום צריכים לעבוד את ה'"... לכן אילו קבלו ישראל את התורה בארצם, בארץ ישראל, היו חושבים שרק במקומם ובביתם אפשר להם לקיים אותה ולא כשהם בגולה ומוטרדים, לכן נתן ה' להם תורה במדבר, בדרך וטלטול, שידעו שבכל מקום צריכים לקיימה, כפי שנאמר לעיל, "שלא יהא לבך חלוק על המקום".

(דרשה זו נכתבה בהיות ה"אש קודש", במסתור בגטו)

מושגים
  • הרבי מפיאסצנה - קלונמוס קלמיש שפירא בן רבי אלימלך מגראדז'יסק. רבי קלונמוס נולד ביום י"ט אייר תרמ"ט- 1889
דיון
  • חישבו על הקשר בין דרשתו של "אש הקודש" לבין המציאות שהדרשה נאמרה בה.
דיון
לסיכום במליאה:
  • ­ אילו ערכים מסמל המדבר? ­
  • האם אפשר להגיע לאותם ערכים גם בלי המסע במדבר? (דרך התורה?)
העשרה:
כוכב הגאולה, פרנץ רוזנצוויג, מתורגם ומקוצר על פי Great Twentieth Century Jewish Philosophers Edited and with introductions by Bernard Martin The Macmillan Company, 1970, עמ' 177-176
אומות העולם אינן מסתפקות בקשרי דם. רצונן לנצח דבק באדמה, בשלטון על האדמה, על הארץ. אדמת מולדתם של העמים מושקית בדם בניהם, כי הם אינם בוטחים בחיי קהילה המושתת על קשרי הדם,קהילה אשר מסוגלת להינתק מקרקע מוצקה. אנחנו היחידים אשר בטחנו בדם וזנחנו את האדמה; וכך שימרנו את שרף החיים שמבטיח נצחיות... האדמה מזינה אך גם כובלת... אנשים שייכים למי שכובש את האדמה. אי אפשר שיהיה אחרת, כי אנשים דבקים באדמה יותר מאשר בחייהם כעם. וכך בוגדת האדמה בעם אשר הפקיד את קיומו בידי האדמה. האדמה אמנם נשארת אך האנשים שחיו עליה נעלמים. וכך, לעומת ההסטוריה של עמים אחרים, האגדות הקדומות של עם-הנצח אינן מבוססות על מולדת... אבי האומה העברית בא מבחוץ. סיפורו מתחיל בצו האל לעזוב את מולדתו וללכת לארץ שהאל יראה לו. כך בשחר תולדותיו, כמו גם בהמשך ההסטוריה, העם הזה הוא עם בגלות, גלות מצרים, ואח"כ גלות בבל. לעם הזה, בית איננו בית במובן של אדמה, לעומת מה שנהוג אצל עמי העולם החורשים את האדמה וחיים ומשגשגים עליה – עד שכמעט שוכחים כי להיות עם משמעו משהו אחר מלהיות מושרש באדמה. עם הנצח לא הורשה לבלות זמן רב בבית כלשהו. עם זה לא איבד לעולם את החופש-ללא-כבלים של הנווד, כמו האביר אשר נאמן לארצו כשהוא נודד מחוצה לה, מחפש הרפתקאות ומתגעגע למה שהשאיר אחריו, יותר מאשר כשהוא חי בה. במובן העמוק ביותר, לעם זה יש ארץ משלו רק במידה שיש לו ארץ אליה הוא כמה- ארץ הקודש. ולכן גם כשיש לו בית, לא הותר לו לתבוע בעלות מלאה עליו. רק "גר ותושב" יהיה. האל אומר לו: "כי לי כל הארץ". קדושת הארץ מרחיקה אותה מהישג ידו של העם ומעצימה את הערגה למה שאבד, עד נצח, כך שהעם לא יוכל לעולם להרגיש בבית בשום ארץ אחרת. ערגה זו מכריחה את העם לרכז את רצונו במשהו אשר עבור עמים אחרים הוא רק דבר אחד מני רבים אך לעם הנצח הוא חיוני- קהילת הדם. ובעשותו כך, הרצון להיות עם לא ישען על שום אמצעי מכני אלא יתגשם אך ורק דרך העם עצמו.

מושגים
  • פרנץ רוזנצוויג - (גרמניה 1929-1886) - פילוסוף יהודי גרמני מקורי וחדשני.
דיון
  • האם אתם מסכימים עם רוזנצוויג? ­
  • מה קורה היום כשעברנו מכמיהה למימוש?
דיון
מדרג הצרכים של הפסיכולוג אברהם מסלאו
כולנו חייבים לאכול, לשתות ולישון כדי לשרוד – זה הצורך הראשוני והבסיסי לפי מסלאו. אם צורך זה מסופק, אנו חושבים הלאה: על הביטחון הכלכלי והקיומי שלנו, על הצורך להשתייך לקבוצה חברתית – לאהוב ולהיות נאהב, הצורך שאחרים יעריכו ויכבדו אותנו, ולבסוף - אם כל הצרכים הללו מולאו - נחשוב על הצורך להגשים את עצמנו: לבטא את מרב הפוטנציאל שבנו ולממש את ענייננו או יכולותינו בתחומים רוחניים, אמנותיים ותרבותיים. זהו שיא ההתפתחות האישית.

מסלאו דירג את הצרכים בסדר עדיפויות, וטען כי האדם מספק קודם כול את צרכיו הפיזיולוגיים, ורק אחר כך יתפנה לספק צרכים שהם "גבוהים" יותר בסולם. אדם רעב החושש לביטחונו ידאג קודם כול לאוכל, ולא יתפנה לחשוב על מימוש עצמי. לעומת זאת, אדם שצרכיו הפיזיולוגיים מסופקים והוא מרגיש ביטחון - יתפנה לחשוב על הצרכים האחרים.
דיון
  • באיזה שלב היו בני ישראל במדבר?
דף מספר 2 בסדרה למה ניתנה תורה במדבר, דפים נוספים בסדרה:
1