הדף מאת: אבנר דינור / קולות בנגב
לימוד העוסק בשאלה האם היהדות מתנגדת לשימוש בכוח ובמלחמה, לימוד במסגרת "לימוד נגב" בירוחם, חנוכה תשע"א (2010)
גבורה? מלחמה?... גויים נאחעס!
"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות י"ד, י"ד)
מלחמה בדרך
(יז) וַיְדַבֵּר ה’ אֵלַי לֵאמֹר. (יח) אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת-גְּבוּל מוֹאָב אֶת-עָר. (יט) וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל-תְּצֻרֵם וְאַל-תִּתְגָּר בָּם כִּי לֹא-אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי-לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה. (כ) אֶרֶץ-רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף-הִוא רְפָאִים יָשְׁבוּ-בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים. (כא) עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים וַיַּשְׁמִידֵם ה’ מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם. (כב) כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת-הַחֹרִי מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (כג) וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד-עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם. (כד) קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת-נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת-סִיחֹן מֶלֶךְ-חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת-אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה. (כה) הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל-פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ. (כו) וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל-סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר. (כז) אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול. (כח) אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן-לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי. (כט) כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ-לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר עַד אֲשֶׁר-אֶעֱבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-ה’ אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ. (ל) וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִּי-הִקְשָׁה ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת-רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת-לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה. {ס} (לא) וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת-סִיחֹן וְאֶת-אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת-אַרְצוֹ. (לב) וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל-עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה יָהְצָה. (לג) וַיִּתְּנֵהוּ ה’ אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ וַנַּךְ אֹתוֹ וְאֶת-בָּנָו וְאֶת-כָּל-עַמּוֹ. (לד) וַנִּלְכֹּד אֶת-כָּל-עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת-כָּל-עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד. (לה) רַק הַבְּהֵמָה בָּזַזְנוּ לָנוּ וּשְׁלַל הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכָדְנוּ.
(יז) וַיְדַבֵּר ה’ אֵלַי לֵאמֹר. (יח) אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת-גְּבוּל מוֹאָב אֶת-עָר. (יט) וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל-תְּצֻרֵם וְאַל-תִּתְגָּר בָּם כִּי לֹא-אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי-לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה. (כ) אֶרֶץ-רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף-הִוא רְפָאִים יָשְׁבוּ-בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים. (כא) עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים וַיַּשְׁמִידֵם ה’ מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם. (כב) כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת-הַחֹרִי מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (כג) וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד-עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם. (כד) קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת-נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת-סִיחֹן מֶלֶךְ-חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת-אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה. (כה) הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל-פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ. (כו) וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל-סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר. (כז) אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול. (כח) אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן-לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי. (כט) כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ-לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר עַד אֲשֶׁר-אֶעֱבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-ה’ אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ. (ל) וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִּי-הִקְשָׁה ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת-רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת-לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה. {ס} (לא) וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת-סִיחֹן וְאֶת-אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת-אַרְצוֹ. (לב) וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל-עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה יָהְצָה. (לג) וַיִּתְּנֵהוּ ה’ אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ וַנַּךְ אֹתוֹ וְאֶת-בָּנָו וְאֶת-כָּל-עַמּוֹ. (לד) וַנִּלְכֹּד אֶת-כָּל-עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת-כָּל-עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד. (לה) רַק הַבְּהֵמָה בָּזַזְנוּ לָנוּ וּשְׁלַל הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכָדְנוּ.
that the LORD spoke unto me saying:
במדבר רבה (וילנא) פרשת חקת פרשה יט
מלאכי שלום
כשאמר לו הקב"ה - עשה מלחמה עם סיחון אפילו הוא אינו מבקש לעשות עמך, את תתגר בו מלחמה, שנאמר (דברים ב) 'קומו סעו ועברו את נחל ארנון' ומשה לא עשה כן, אלא מה כתיב למעלה 'ואשלח מלאכים'.
א"ל הקב"ה: חייך שאני מבטל דברי ומקיים דבריך שנא' (דברים כ) 'כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום'. כיון שלא קבל סיחון הפילו ההקב"ה מפניהם.
מלאכי שלום
כשאמר לו הקב"ה - עשה מלחמה עם סיחון אפילו הוא אינו מבקש לעשות עמך, את תתגר בו מלחמה, שנאמר (דברים ב) 'קומו סעו ועברו את נחל ארנון' ומשה לא עשה כן, אלא מה כתיב למעלה 'ואשלח מלאכים'.
א"ל הקב"ה: חייך שאני מבטל דברי ומקיים דבריך שנא' (דברים כ) 'כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום'. כיון שלא קבל סיחון הפילו ההקב"ה מפניהם.
והאלהים יבקש את נרדף
והאלהים יבקש את נרדף (קהלת ג): ר' הונא בשם רב יוסף אמר: לעולם, והאלהים יבקש את נרדף. אתה מוצא צדיק רודף צדיק, והאלהים יבקש את נרדף. רשע רודף צדיק והאלהים יבקש את נרדף. רשע רודף רשע והאלהים יבקש את נרדף. אפילו צדיק רודף רשע, והאלהים יבקש את נרדף. מכל מקום והאלהים יבקש את נרדף.
רבי יהודה ב"ר סימון אמר, בשם ר' יוחנן, ב"ר נהוראי: לעולם הקב"ה תובע דמן של נרדפין מן הרודפין. תדע לך שכן הוא שכן הבל נרדף מפני קין ובחר הקדוש ברוך הוא בהבל, שנאמר (בראשית ד): וישע ה' אל הבל ואל מנחתו. נח נרדף מפני דורו ולא בחר הקב"ה, אלא בנח, שנאמר (שם ז): כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. אברהם נרדף מפני נמרוד, ובחר הקדוש ברוך הוא באברהם, שנאמר (נחמיה ט): אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם. יצחק נרדף מפני פלשתים, ובחר הקב"ה ביצחק, שנאמר (בראשית כו): ראה ראינו כי היה ה' עמך. יעקב נרדף מפני עשו, ובחר הקדוש ברוך הוא ביעקב, שנאמר (תהלים קלה): כי יעקב בחר לו יה. יוסף נרדף מפני אחיו, ובחר הקב"ה ביוסף, שנאמר (שם פא): עדות ביהוסף שמו. משה נרדף מפני פרעה, ובחר הקדוש ברוך הוא במשה, שנאמר (שם קו): לולי משה בחירו. דוד נרדף מפני שאול, ובחר הקב"ה בדוד, שנאמר: (שם עח): ויבחר בדוד עבדו. שאול נרדף מפני פלשתים, ובחר הקדוש ברוך הוא בשאול, שנאמר: (שמואל א יב): הראיתם אשר בחר בו ה'. ישראל נרדפין מפני האומות, ובחר הקב"ה בישראל, שנאמר (דברים יד): ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה.
והאלהים יבקש את נרדף (קהלת ג): ר' הונא בשם רב יוסף אמר: לעולם, והאלהים יבקש את נרדף. אתה מוצא צדיק רודף צדיק, והאלהים יבקש את נרדף. רשע רודף צדיק והאלהים יבקש את נרדף. רשע רודף רשע והאלהים יבקש את נרדף. אפילו צדיק רודף רשע, והאלהים יבקש את נרדף. מכל מקום והאלהים יבקש את נרדף.
רבי יהודה ב"ר סימון אמר, בשם ר' יוחנן, ב"ר נהוראי: לעולם הקב"ה תובע דמן של נרדפין מן הרודפין. תדע לך שכן הוא שכן הבל נרדף מפני קין ובחר הקדוש ברוך הוא בהבל, שנאמר (בראשית ד): וישע ה' אל הבל ואל מנחתו. נח נרדף מפני דורו ולא בחר הקב"ה, אלא בנח, שנאמר (שם ז): כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. אברהם נרדף מפני נמרוד, ובחר הקדוש ברוך הוא באברהם, שנאמר (נחמיה ט): אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם. יצחק נרדף מפני פלשתים, ובחר הקב"ה ביצחק, שנאמר (בראשית כו): ראה ראינו כי היה ה' עמך. יעקב נרדף מפני עשו, ובחר הקדוש ברוך הוא ביעקב, שנאמר (תהלים קלה): כי יעקב בחר לו יה. יוסף נרדף מפני אחיו, ובחר הקב"ה ביוסף, שנאמר (שם פא): עדות ביהוסף שמו. משה נרדף מפני פרעה, ובחר הקדוש ברוך הוא במשה, שנאמר (שם קו): לולי משה בחירו. דוד נרדף מפני שאול, ובחר הקב"ה בדוד, שנאמר: (שם עח): ויבחר בדוד עבדו. שאול נרדף מפני פלשתים, ובחר הקדוש ברוך הוא בשאול, שנאמר: (שמואל א יב): הראיתם אשר בחר בו ה'. ישראל נרדפין מפני האומות, ובחר הקב"ה בישראל, שנאמר (דברים יד): ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה.
Moses was pursued by Pharoah, and the Holy One chose Moses. David was pursued by Saul, and the Holy One chose David. Saul was pursued by the Philistines, and the Holy One chose Saul. Israel are pursued by the nations, and the Holy One chose Israel.
(י) כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. (יא) וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ. (יב) וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ. (יג) וּנְתָנָהּ ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב. (יד) רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן ה’ אֱלֹהֶיךָ לָךְ.
When thou drawest nigh unto a city to fight against it, then proclaim peace unto it.
אהרון שמואל תמרת, חרות, דרשה לחג הפסח, מוסר התורה והיהדות, וילנא תרע"ב, עמ' 43 – 44.
אהרון שמואל תמרת
ואשר בגלל כן צריך כמו האדם הפרטי כן עם שלם לסדר את ארחות חייו על יסוד המליצה הנזכרת בתוספות (בבא קמא כ"ג) "יותר יש לו לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק". יען כי בזמן שהאדם משתדל לשמור את אגרופו לבלי להזיק בו את אחרים הרי הוא ממליך בזה על העולם את אלוהי האמת והמשפט ומוסיף גבורה במלכות הצדק, והגבורה הזאת כבר תגן עליו שלא יוזק גם הוא מאחרים. מה שאין כן אם משים כל מעיניו "לשמור רק את עצמותו" הוא ומחזיק תמיד את אגרופיו הכן להגן מהתנפלות אחרים עליו, הרי בזה גופא הוא מחליש את כח הצדק ומעורר את מדת הרשע, בתארו בדמיונו רק ציורים מבהילים לאמר שהכל רוצים לבלעהו ושאין לו להשען רק על כח אגרופיו ונמצא כופר במלכות האמת והצדק ומושיב לכסא את כוח האגרוף. ומהיות שהאגרוף מטבעו הנהו בעל הבחנה קלושה מאוד, לכן יתחלף אצלו באחרונה בין הגנה להתנפלות וממגין על עצמו באגרופו שלא להנזק יעבור להיות בעצמו מזיק ומחבל את אחרים. ומדה כנגד מדה ישיבו אחרים גם לו את גמולו בראשו, ומלאה הארץ חמס ומוטה.
אהרון שמואל תמרת
ואשר בגלל כן צריך כמו האדם הפרטי כן עם שלם לסדר את ארחות חייו על יסוד המליצה הנזכרת בתוספות (בבא קמא כ"ג) "יותר יש לו לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק". יען כי בזמן שהאדם משתדל לשמור את אגרופו לבלי להזיק בו את אחרים הרי הוא ממליך בזה על העולם את אלוהי האמת והמשפט ומוסיף גבורה במלכות הצדק, והגבורה הזאת כבר תגן עליו שלא יוזק גם הוא מאחרים. מה שאין כן אם משים כל מעיניו "לשמור רק את עצמותו" הוא ומחזיק תמיד את אגרופיו הכן להגן מהתנפלות אחרים עליו, הרי בזה גופא הוא מחליש את כח הצדק ומעורר את מדת הרשע, בתארו בדמיונו רק ציורים מבהילים לאמר שהכל רוצים לבלעהו ושאין לו להשען רק על כח אגרופיו ונמצא כופר במלכות האמת והצדק ומושיב לכסא את כוח האגרוף. ומהיות שהאגרוף מטבעו הנהו בעל הבחנה קלושה מאוד, לכן יתחלף אצלו באחרונה בין הגנה להתנפלות וממגין על עצמו באגרופו שלא להנזק יעבור להיות בעצמו מזיק ומחבל את אחרים. ומדה כנגד מדה ישיבו אחרים גם לו את גמולו בראשו, ומלאה הארץ חמס ומוטה.
אהון שמואל תמרת, פציפיזם לאור התורה, קובץ מאמרים בעריכת אהוד לוז, הוצאת מרכז דינור, עמ' 141
רוח יציאת מצרים
את הפסוק: "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות י"ט, ה)
תמרת מפרש כך: "אם תשמרו את התורה ותבינוה ברוח יציאת מצרים, רוח חמלה לנרדפים ושנאה לרודפים, אזי 'והיתם לי סגולה מכל העמים' " (עמ' 137). לכן הוא מסיק ש"נצחון ישראל בעולם צריך לבא לא בחיל ולא בכח כי אם ברוח".
הסברים
רוח יציאת מצרים
את הפסוק: "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות י"ט, ה)
תמרת מפרש כך: "אם תשמרו את התורה ותבינוה ברוח יציאת מצרים, רוח חמלה לנרדפים ושנאה לרודפים, אזי 'והיתם לי סגולה מכל העמים' " (עמ' 137). לכן הוא מסיק ש"נצחון ישראל בעולם צריך לבא לא בחיל ולא בכח כי אם ברוח".
הסברים
- 'פציפיזם לאור התורה' היא כותרת שנתן עורך הספר, אהוד לוז לקובץ מאמריו של תמרת
שלוש שבועות
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ יִם בִּצְבָאוֹת, אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" ( ב, ז).
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ יִם בִּצְבָאוֹת, אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" ( ג, ה).
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ יִם, מַה-תָּעִירוּ וּמַה-תְּעֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (ח, ד)
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ יִם בִּצְבָאוֹת, אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" ( ב, ז).
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ יִם בִּצְבָאוֹת, אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" ( ג, ה).
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ יִם, מַה-תָּעִירוּ וּמַה-תְּעֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (ח, ד)
’I adjure you, O daughters of Jerusalem, By the gazelles, and by the hinds of the field, That ye awaken not, nor stir up love, until it please.’
שלוש שבועות
לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר ג' שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקב"ה את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדי.
לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר ג' שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקב"ה את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדי.
The Gemara explains: That verse is necessary for that which was taught by Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, who said: Why are these three oaths (Song of Songs 2:7, 3:5, 8:4) needed? One, so that the Jews should not ascend to Eretz Yisrael as a wall, but little by little. And another one, that the Holy One, Blessed be He, adjured the Jews that they should not rebel against the rule of the nations of the world. And the last one is that the Holy One, Blessed be He, adjured the nations of the world that they should not subjugate the Jews excessively.
יואל טייטלבוים (הרבי מסאטמר) ויואל משה, סימן קי, עמ' קפב – קפג
סאטמר - המזימה הכוחנית של הציונות
ואין איש שם על לב כי ע"י הכתות האלה [הכוונה לציונות] שמשכו לב העם ועברו על השבועה של דחיקת הקץ ליקח מלוכה וחירות קודם הזמן נהרגו ר"ל (רחמנא ליצלן) ששה מליונים מישראל, כי מלבד שזהו עונש המר ... הם עשו גם פעולות נוראות לדבר, כי מלבד שעוד בתחלת התייסדותם במשך שנים רבות הרבו במלשינות נוראות על ישראל אצל האומות ודברו עליהם בפני השרים קשות שמסוכנים מאד להאומות וצריכים לגרשם מן הארצות, בחושבם שעי"ז (על ידי זה) יהי' קל להם יותר לבצע זממם לבוא לארץ ישראל ולארגן שם ממשלה ... וחוץ מזה יש בירורים אמיתיים על כמה פעולות אכזריות שעשו בזה שדין גרמא בנזקין של כל האסון הנורא. וממדינת אונגארן נתברר קצת מן הפעולות גם במשפט שהתנהל בא"י בזה [משפט קסטנר]. וככה היו כמה מעשים ברורים בכל משך הזמן, בחשבם שעי"ז יגיעו יותר למטרת חפצם להשיג ממשלה, אלא שאין רצוני להאריך בזה כאן כי לא באתי בקונטרס זה רק לברר ההלכה, ולא כתבתי אלא להעיר שהוא דבר ברור שאך אותו רעיון הטמא של הקמת המדינה לפני הזמן גרם לכל התלאות והצרות שעברו על ראשינו, מלבד רבבות בני ישראל שנהרגו ע"י מלחמותיהם שלא כדת. וגם מאותם שעלו לא"י בעיתים הללו רוב העולים ממדינת הערבים היו יושבים שלוים ושקטים במדינתם ואין מחסור להם עד הקמת מלכות המינות שבישראל, שע"י הקמת אותה המדינה נעשה להם שנאה ורדיפות במדינותיהם, וגם הציונים בעצמם סייעו לזה בתחבולות להרבות את הרדיפות עד שיהיו מוכרחים לעלות בעירום ובחוסר כל, והם התפארו אח"כ למצילים, ונהפוך הוא שהם עשו כל החורבנות בתחלה.
סאטמר - המזימה הכוחנית של הציונות
ואין איש שם על לב כי ע"י הכתות האלה [הכוונה לציונות] שמשכו לב העם ועברו על השבועה של דחיקת הקץ ליקח מלוכה וחירות קודם הזמן נהרגו ר"ל (רחמנא ליצלן) ששה מליונים מישראל, כי מלבד שזהו עונש המר ... הם עשו גם פעולות נוראות לדבר, כי מלבד שעוד בתחלת התייסדותם במשך שנים רבות הרבו במלשינות נוראות על ישראל אצל האומות ודברו עליהם בפני השרים קשות שמסוכנים מאד להאומות וצריכים לגרשם מן הארצות, בחושבם שעי"ז (על ידי זה) יהי' קל להם יותר לבצע זממם לבוא לארץ ישראל ולארגן שם ממשלה ... וחוץ מזה יש בירורים אמיתיים על כמה פעולות אכזריות שעשו בזה שדין גרמא בנזקין של כל האסון הנורא. וממדינת אונגארן נתברר קצת מן הפעולות גם במשפט שהתנהל בא"י בזה [משפט קסטנר]. וככה היו כמה מעשים ברורים בכל משך הזמן, בחשבם שעי"ז יגיעו יותר למטרת חפצם להשיג ממשלה, אלא שאין רצוני להאריך בזה כאן כי לא באתי בקונטרס זה רק לברר ההלכה, ולא כתבתי אלא להעיר שהוא דבר ברור שאך אותו רעיון הטמא של הקמת המדינה לפני הזמן גרם לכל התלאות והצרות שעברו על ראשינו, מלבד רבבות בני ישראל שנהרגו ע"י מלחמותיהם שלא כדת. וגם מאותם שעלו לא"י בעיתים הללו רוב העולים ממדינת הערבים היו יושבים שלוים ושקטים במדינתם ואין מחסור להם עד הקמת מלכות המינות שבישראל, שע"י הקמת אותה המדינה נעשה להם שנאה ורדיפות במדינותיהם, וגם הציונים בעצמם סייעו לזה בתחבולות להרבות את הרדיפות עד שיהיו מוכרחים לעלות בעירום ובחוסר כל, והם התפארו אח"כ למצילים, ונהפוך הוא שהם עשו כל החורבנות בתחלה.
מהאטמה גנדי, חוברת משנת 1909, מצוטט אצל ג'ין שרפ, 'התנגדות לא אלימה' תרגום יהלי עמית, הוצאת מפרש, (1984), עמ' 104.
בידיכם עוצמה צבאית אדירה. אין שווה לכם בכוחכם הימי. לו רצינו להילחם בכם על קרקע זו, לא היינו מצליחים. אך אם הויתורים דלעיל אינם מקובלים עליכם, אנו נחדל לשחק את תפקיד הנשלט. תוכלו, אם תרצו, לחתוך אותנו לגזרים. תוכלו לפוצץ אותנו בלוע תותח. אם תפעלו בניגוד לרצוננו לא נסייע לכם; ואנו יודעים שללא סיוענו לא תוכלו להתקדם, ולו גם צעד אחד.
בידיכם עוצמה צבאית אדירה. אין שווה לכם בכוחכם הימי. לו רצינו להילחם בכם על קרקע זו, לא היינו מצליחים. אך אם הויתורים דלעיל אינם מקובלים עליכם, אנו נחדל לשחק את תפקיד הנשלט. תוכלו, אם תרצו, לחתוך אותנו לגזרים. תוכלו לפוצץ אותנו בלוע תותח. אם תפעלו בניגוד לרצוננו לא נסייע לכם; ואנו יודעים שללא סיוענו לא תוכלו להתקדם, ולו גם צעד אחד.
יוסף קלוזנר, "בהתאבקות על תפיסת עולם", התקופה כו-כז, תרצ"ה.
חיסון נגד אלימות?
שאנו, היהודים, לא נעשה לעולם שוביניסטים, מיליטריסטים ואימפריאליסטים, לאומיים צמאים לדם, כובשי עמים זרים ולוחציהם, - לכך דאגו ההיסטוריה והתרבות שלנו, מצד אחד, ומצבנו המיוחד בקרב עמים זרים בכל מקום, ואף בארץ ישראל המוקפת ערביים, מצד שני. מה שצריך לדאוג לו הוא ההפך מזה: שלא נבוא ליד קיצוניות שניה ולא נעשה נזירים וסגפנים, ענוותנים וותרנים וסלחנים ובלתי מתנגדים לרע. צריך להגביר את כוח הרצון בעמנו, ללמדו, שיכבד את כוח הגוף (לא את כוח האגרוף!); צריך להשתדל, שהיהודים יהיו לא אנסים וגסי רוח, אבל גם לא "כבשות תמות" ו"צאן לטבח יובל". צריך, שיהיו היהודים זקופי קומה ועומדים על דעתם, יהודים גאים, שאינם סולחים על השפלת כבודה של האומה ועל קיפוח זכויותיה ...
למאמר המלא באתר דעת
הסברים
חיסון נגד אלימות?
שאנו, היהודים, לא נעשה לעולם שוביניסטים, מיליטריסטים ואימפריאליסטים, לאומיים צמאים לדם, כובשי עמים זרים ולוחציהם, - לכך דאגו ההיסטוריה והתרבות שלנו, מצד אחד, ומצבנו המיוחד בקרב עמים זרים בכל מקום, ואף בארץ ישראל המוקפת ערביים, מצד שני. מה שצריך לדאוג לו הוא ההפך מזה: שלא נבוא ליד קיצוניות שניה ולא נעשה נזירים וסגפנים, ענוותנים וותרנים וסלחנים ובלתי מתנגדים לרע. צריך להגביר את כוח הרצון בעמנו, ללמדו, שיכבד את כוח הגוף (לא את כוח האגרוף!); צריך להשתדל, שהיהודים יהיו לא אנסים וגסי רוח, אבל גם לא "כבשות תמות" ו"צאן לטבח יובל". צריך, שיהיו היהודים זקופי קומה ועומדים על דעתם, יהודים גאים, שאינם סולחים על השפלת כבודה של האומה ועל קיפוח זכויותיה ...
למאמר המלא באתר דעת
הסברים
- חלק זה במאמר הוא תגובה לרעיונות של "ברית שלום".
