Chapter 27כ״ז
1 א

שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז (ויקרא כב, כז), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לו, ז): צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, הֶהָרִים מַעֲלִין עֲשָׂבִים וְהַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים. דָּבָר אַחֵר, צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מָה הֶהָרִים רְאוּיִים לְהִזָּרַע וְעוֹשִׂים פֵּרוֹת, כָּךְ הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת וּמֵיטִיבִין לְעַצְמָם וְלַאֲחֵרִים, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְפַעֲמוֹן זָהָב וְהַגִּיל שֶׁלּוֹ מִן מַרְגָּלִיּוֹת, כָּךְ הַצַּדִּיקִים מֵיטִיבִין לְעַצְמָן וְלַאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, י): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ, (תהלים לו, ז): מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים, מַה תְּהוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִזָּרַע וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת אַף הָרְשָׁעִים אֵין לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵין עוֹשִׂים פֵּרוֹת, אֶלָּא מְצֵרִין לְעַצְמָן וְלַאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, יא): אוֹי לְרָשָׁע רָע, רַע לְעַצְמוֹ וְרַע לַאֲחֵרִים. צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, סַרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, צִדְקָתְךָ עַל מִשְׁפָּטֶיךָ כְּהַרְרֵי אֵל עַל תְּהוֹם רַבָּה, מָה הֶהָרִים הַלָּלוּ כּוֹבְשִׁין עַל תְּהוֹם שֶׁלֹּא יַצִּיף הָעוֹלָם, כָּךְ הַצְּדָקָה כּוֹבֶשֶׁת אֶת הַפֻּרְעָנוּת שֶׁלֹּא תָבוֹא לָעוֹלָם. צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מָה הֶהָרִים הַלָּלוּ אֵין לָהֶם סוֹף כָּךְ אֵין סוֹף לְמַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים. מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, מַה תְּהוֹם אֵין לוֹ חֵקֶר, כָּךְ אֵין חֵקֶר לְפֻרְעָנוּתָן שֶׁל רְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא. דָּבָר אַחֵר, צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹשִׂין הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מֵהַרְרֵי אֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמָּהֶן צְדָקָה כְּהַרְרֵי אֵל, אֲבָל רְשָׁעִים שֶׁאֵין עוֹשִׂים הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מֵהַרְרֵי אֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִמָּהֶן עַד תְּהוֹם רַבָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵלּוּ וָאֵלּוּ מְדַקְדֵּק עִמָּהֶן, הַצַּדִּיקִים גּוֹבֶה מֵהֶם מִעוּט מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לִתֵּן לָהֶם שָׂכָר טוֹב לֶעָתִיד לָבוֹא, וּמַשְׁפִּיעַ שָׁלוֹם לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם לָהֶם מִעוּט מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לִפָּרַע מֵהֶם לֶעָתִיד לָבוֹא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מָשַׁל הַצַדִּיקִים בְּדִירָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, יד): בְּמִרְעֶה טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם, וּמָשַׁל הָרְשָׁעִים בְּדִירָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לא, טו): בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אָמַר מָשָׁל אֵין עוֹשִׂין כִּסּוּי לְגִיגִית לֹא מִכֶּסֶף וְזָהָב וְלֹא מִשְּׁאָר מַתָּכוֹת אֶלָּא מֵחֶרֶס, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִין בְּמִינוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גֵּיהִנֹּם חשֶׁךְ, דִּכְתִיב (תהלים לה, ו): יְהִי דַרְכָּם חשֶׁךְ וְחַלַקְלַקֹּת, וּתְהוֹם חשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ב): וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְהָרְשָׁעִים חשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם, יָבוֹא חשֶׁךְ וִיכַסֶּה חשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ו, ד): כִּי בַהֶבֶל בָּא וּבַחשֶׁךְ יֵלֵךְ וּבַחשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה. דָּבָר אַחֵר, צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר צְדָקָה שֶׁעָשִׂיתָ עִם נֹחַ בַּתֵּבָה כְּהַרְרֵי אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, ד): וַתָּנַח הַתֵּבָה עַל הָרֵי אֲרָרָט, וּמִשְׁפָּטֶיךָ שֶׁעָשִׂיתָ עִם דּוֹרוֹ דִּקְדַּקְתָּ עִמָּהֶם עַד תְּהוֹם רַבָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, יא): בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה, וּכְשֶׁזְּכַרְתּוֹ לֹא לְבַדּוֹ זְכַרְתּוֹ, אֶלָּא וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת כָּל הַחַיָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כִּי סָלֵיק לְרוֹמִי רָאָה שָׁם עַמּוּדִים שֶׁל שַׁיִּשׁ מְכֻסִּים בְּטִיפְּטֵיאוֹת, בַּשָּׁרָב שֶׁלֹּא יִפָּקְעוּ וּבַצִּנָה שֶׁלֹּא יִקְרְשׁוּ, רָאָה שָׁם עָנִי אֶחָד וּמַחְצֶלֶת קַנִּים תַּחְתָּיו וּמַחְצֶלֶת קַנִּים עַל גַּבָּיו, עַל הָעַמּוּדִים קָרָא: צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, אָן דְּאַתְּ יָהֵב אַתְּ מַשְׁפַּע, וְעַל הֶעָנִי קָרָא: מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָן דְּאַתְּ מָחֵי אַתְּ מְדַקְדֵּק. אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן אֲזַל לְגַבֵּי מַלְכָּא קַצְיָא לַאֲחוֹרֵי הָרֵי חשֶׁךְ, אֲזַל לַהֲדָא מְדִינְתָּא דִשְׁמָהּ קַרְטָגִינָא וַהֲוַת כֻּלָּהּ דִּנְשֵׁי, נָפְקִין קֳדָמוֹי אָמְרֵי לֵיהּ אִי אַתְּ עָבֵיד עִמָּנָא קְרָבָא, וְנָצַחְתְּ לָן שְׁמָךְ נָפֵיק לְעַלְמָא דִמְחוֹזָא דִּנְשֵׁי אִחֲרַבְתְּ, וְאִי אֲנַן עָבְדִינַן עִמָּךְ קְרָבָא וְנַצְחִינָךְ שְׁמָךְ נָפֵיק בְּעַלְמָא דִּנְשַׁיָּא נִצְחוּךְ, וְתוּ לֵית אַתְּ קָאֵים קֳדָם מַלְכוּ. כִּי נָפַק כָּתַב עַל תְּרַע פִּילֵי אֲנָא אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן שָׁטֵי הֲוֵינָא עַד דְּאָתֵי לְקַרְטָגִינָא מְדִינְתָּא וַאֲלַפִית עֵצָה מִנְּשַׁיָּא. אֲזַל לִמְדִינְתָּא אָחֲרֵי דִּשְׁמָהּ אַפְרִיקֵי נָפְקִין קֳדָמוֹנֵיהּ בְּחִזּוּרִין דִּדְהַב וּבְרִמּוֹנִין דִּדְהַב וּבִלְחֵם דְּדַהֲבָא, אֲמַר וּמַה זֶּה, דַּהֲבָא מִתְאָכֵיל בְּאַרְעֲכוֹן, אֲמָרוּ לֵיהּ וְלָא הֲוָה כֵן בְּאַרְעָא. אֲמַר לְהוֹן לָא עֲבִידְתֵיכוֹן אָתֵיתִי לְמֶחֱמֵי אֶלָּא דִינְכוֹן אֲתֵיתִי לְמֶחֱמֵי, עַד דְּאִינוּן יָתְבִין אָתוֹ תְּרֵי גַבְרֵי לְדִינָא קֳדָם מַלְכָּא, חַד אֲמַר מָרֵי מַלְכָּא חָרוּבָא זְבִינִית מֵהַאי גַבְרָא וּגְרִיפָתָא וְאַשְׁכְּחֵי בָּהּ סִימָא, וַאֲמָרִית לֵיהּ סַב סִימָתִיךְ דְּחָרוּבָא זְבִינִית וְסִימָא לָא זְבִינִית, וְאַחֲרִינָא אֲמַר כְּמָה דְאַתְּ מִסְתְּפֵי מֵעֹנֶשׁ גֶּזֶל כָּךְ מִסְתָּפֵינָא אֲנָא, כַּד זַבִּינִית לָךְ חָרוּבְתָּא וְכָל דְּאִיהוּ בָּהּ זַבִּינִית לָךְ. קָרָא מַלְכָּא לְחַד מִנְהוֹן אֲמַר לֵיהּ אִית לָךְ בְּרָא, אֲמַר לֵיהּ הֵן. קָרָא לְאַחֲרִינָא אֲמַר לֵיהּ אִית לָךְ בְּרַתָּא, אֲמַר לֵיהּ הֵן. אֲמַר לְהוֹ זִילוּן וִינָסְבוּן דֵּין לְדֵין וְיֵכְלוּן תַּרְוֵיהוֹן סִימָא. שָׁרֵי אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן תָּמַהּ, אֲמַר לֵיהּ מַלְכָּא מָה אַתְּ תָּמַהּ, לָא דַנְתִּי טָבוּת, אֲמַר לֵיהּ הֵן, אֲמַר לֵיהּ אִלּוּ הֲוָה הָדֵין דִּינָא בְּאַרְעֲכוֹן מָה הֲוֵיתוּן עָבְדִין, אֲמַר לֵיהּ מֵרִים רֵישָׁא דְדֵין וְרֵישָׁא דְּדֵין וְסִימָא סָלְקָא לְבֵי מַלְכָּא. אֲמַר וְשִׁמְשָׁא דַנְחָא בְּאַרְעֲכוֹן, אֲמַר לֵיהּ הֵן, וּמִטְרָא נָחֵית בְּאַרְעֲכוֹן, אֲמַר לֵיהּ הֵן, אֲמַר לֵיהּ דִּלְמָא אִית בְּאַרְעֲכוֹן בְּעִיר דַּקִּיק, אֲמַר לֵיהּ תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא, בִּזְכוּת בְּעִירָא דַּקִּיקָא שִׁמְשָׁא דַּנְחָה עֲלֵיכוֹן וּמִטְרָא דְּנָחֵית עֲלֵיכוֹן אַמְטוּ בְּעִירָא דַקִּיקָא אַתּוּן מִשְׁתֵּזְבִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לו, ז): אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה', אָדָם בִּזְכוּת בְּהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּאָדָם אֲנַחְנוּ כִּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעֵנוּ, לְפִי שֶׁאָנוּ נִמְשָׁכִין אַחֲרֶיךָ כַּבְּהֵמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים א, ד): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, לְהֵיכָן אָנוּ נִמְשָׁכִין אַחֲרֶיךָ, לְגַן עֵדֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לו, ט): יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי מְנַחֵם, עֶדְנְךָ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא עֲדָנֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁכָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵדֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה', אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִשְׁפַּט אָדָם וּמִשְׁפַּט בְּהֵמָה שָׁוִין, מִשְׁפַּט אָדָם (ויקרא יב, ג): וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. מִשְׁפַּט בְּהֵמָה, (ויקרא כב, כז): וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה וגו'.

Vayikra Rabbah 27:5

2 ב

רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּתַח (איוב מא, ג): מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא, זֶה רַוָּק הַדָּר בַּמְדִינָה וְנוֹתֵן שְׂכַר סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לְשַׁלֵּם גְּמוּלוֹ וּשְׂכָרוֹ וְלִתֵּן לוֹ בֵּן זָכָר. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן רַבִּי אֶלְעָזָר עֲתִידָה בַּת קוֹל לִהְיוֹת מְפוֹצֶצֶת בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְאוֹמֵר כָּל מִי שֶׁפָּעַל עִם אֵל יָבוֹא וְיִטֹּל שְׂכָרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כג, כג): כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל וגו', וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, מִי קִלֵּס לְפָנַי עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ נְשָׁמָה, מִי מִלֵּל לִשְׁמִי עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ בֵּן זָכָר, מִי עָשָׂה לִי מַעֲקֶה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ גַּג, מִי עָשָׂה לִי מְזוּזָה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ בַּיִת, מִי עָשָׂה לִי סֻכָּה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ מָקוֹם, מִי עָשָׂה לִי לוּלָב עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ דָּמִים, מִי עָשָׂה לִי צִיצִית עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ טַלִּית, מִי הִפְרִישׁ לְפָנַי פֵּאָה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ שָׂדֶה, מִי הִפְרִישׁ לִי תְּרוּמָה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ גֹּרֶן, מִי הִפְרִישׁ לְפָנַי חַלָּה עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ עִסָּה, מִי הִפְרִישׁ לְפָנַי קָרְבָּן עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ בְּהֵמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז.

(5) And God seeks that which is pursued (Eccl. 3:15). Always ‘God seeks that which is pursued’. You find a case where a righteous man pursues a righteous man, ‘And God seeks that which is pursued’; where a wicked man pursues a righteous man, ‘And God seeks that which is pursued’; where a wicked man pursues a wicked man, ‘And God seeks that which is pursued’; even where a righteous man pursues a wicked man, ‘And God seeks that which is pursued.’ Whatever the case, ‘And God seeks that which is pursued.’ …

3 ג

רַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי פָּתַח (יחזקאל כט, טז): וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן, וּכְתִיב (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף, בִּשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף, לְקִלּוּס, וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, שֶׁלֹּא לְהַבִּיט בַּשְּׁכִינָה, וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו, שֶׁלֹּא יִרְאוּ פְּנֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב (יחזקאל א, ז): וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל, וּכְתִיב (שמות לב, ח): עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, עַל שֵׁם וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן, תַּמָּן תְּנִינַן כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כֻּלָּן כְּשֵׁרִין חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה, וְלָמָּה חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא קֶרֶן שֶׁל עֵגֶל, וּכְתִיב: עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, עַל שׁוּם וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן. תָּנָא מִפְּנֵי מָה סוֹטָה אֵינָהּ שׁוֹתָה בְּכוֹס שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בְּכוֹס זֶה שָׁתַת פְּלוֹנִית וָמֵתָה, עַל שׁוּם וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן. תְּנִינַן (ויקרא כ, טז): וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה, אִם אָדָם חָטָא בְּהֵמָה מָה חָטָאת, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבָּאָה תַּקָּלָה עַל יָדָהּ לְאָדָם, אָמְרָה תּוֹרָה תִּסָּקֵל שֶׁלֹּא תְהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיִהְיוּ אוֹמְרִים זוֹ בְּהֵמָה שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ, עַל שׁוּם וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן. שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב, וְכִי שׁוֹר נוֹלָד וַהֲלֹא עֵגֶל נוֹלָד, אֶלָּא מִשּׁוּם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, לְפִיכָךְ קְרָאוֹ הַכָּתוּב שׁוֹר וְלֹא עֵגֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ג, טו): מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁאִלּוּ לֹא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאָכַל מֵאוֹתוֹ הָעֵץ הָיָה חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם, אֱמֹר לוֹ אַתָּה, כְּבָר הָיָה אֵלִיָּהוּ שֶׁלֹּא חָטָא הוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם. וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹת לָנוּ מֵתִים, אֱמֹר לוֹ כְּבָר הָיָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ וְעַל יְדֵי אֱלִישָׁע וְעַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל. רַב אַחָא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן חֲלַפְתָּא כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת וּלְחַדֵּשׁ בְּעוֹלָמוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא כְּבָר הִקְדִּים וְעָשָׂה מִקְצָתוֹ עַל יְדֵי נְבִיאָיו הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הוּא שֶׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת יָם יַבָּשָׁה, וְלֹא כְבָר עָשִׂיתִי עַל יְדֵי משֶׁה, דִּכְתִיב (שמות יד, טז): וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְךָ וגו', אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִפְקֹד עֲקָרוֹת, כְּבָר עָשִׂיתִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, א): וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה. אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּחֲוּ לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, כג): וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ, כְּבָר עָשִׂיתִי עַל יְדֵי דָנִיֵּאל שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה נְבוּכַדְנֶצַּר לְדָנִיֵּאל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, מו): בֵּאדַיִן מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר נְפַל עַל אַנְפּוֹהִי וּלְדָנִיֵּאל סְגִד. אֲנִי פּוֹקֵחַ עִוְרִים לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּבָר עָשִׂיתִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ו, יז): וַיִּפְקַח ה' אֶת עֵינֵי הַנַּעַר, שֶׁל אֱלִישָׁע.

The Holy One demands satisfaction for the blood of the pursued at the hands of the pursuers. Abel was pursued by Cain and the Holy One chose Abel... Noah was pursued by his generation, and the Holy one chose Noah. Abraham was pursued by Nimrod, and the Holy One chose Abraham. Isaac was pursued by the Philistines, and the Holy One chose Isaac. Jacob was pursued by Esau, and the Holy One chose Jacob. Joseph was pursued by his brothers, the Holy One chose Joseph.

5 ה

וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף (קהלת ג, טו), רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף אָמַר, לְעוֹלָם וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף, אַתָּה מוֹצֵא צַדִּיק רוֹדֵף צַדִּיק וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף, רָשָׁע רוֹדֵף צַדִּיק וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף, רָשָׁע רוֹדֵף רָשָׁע וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף, אֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף רָשָׁע וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף, מִכָּל מָקוֹם וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי נְהוֹרָאי, לְעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹבֵעַ דָּמָן שֶׁל נִרְדָּפִין מִן הָרוֹדְפִין, תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן הוּא שֶׁכֵּן הֶבֶל נִרְדָּף מִפְּנֵי קַיִן וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, ד): וַיִּשַּׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ. נֹחַ נִרְדָּף מִפְּנֵי דוֹרוֹ וְלֹא בָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, א): כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה. אַבְרָהָם נִרְדַּף מִפְּנֵי נִמְרוֹד וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶאֱמַר (נחמיה ט, ז): אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם. יִצְחָק נִרְדַּף מִפְּנֵי פְּלִשְׁתִּים וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, כח): רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ, יַעֲקֹב נִרְדַּף מִפְּנֵי עֵשָׂו וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ. יוֹסֵף נִרְדַּף מִפְנֵי אֶחָיו וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא, ו): עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ. משֶׁה נִרְדַּף מִפְּנֵי פַּרְעֹה וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ. דָּוִד נִרְדַּף מִפְּנֵי שָׁאוּל וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ. שָׁאוּל נִרְדַּף מִפְּנֵי פְּלִשְׁתִּים וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א י, כד): הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה'. יִשְׂרָאֵל נִרְדָּפִין מִפְּנֵי הָאֻמּוֹת וּבָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, ב): וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמַר אַף בַּקָּרְבָּנוֹת כָּךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹר נִרְדַּף מִפְּנֵי אֲרִי, עֵז מִפְּנֵי נָמֵר, כֶּבֶשׂ מִפְּנֵי זְאֵב, לֹא תַקְרִיבוּ לְפָנַי מִן הָרוֹדְפִים, אֶלָּא מִן הַנִּרְדָּפִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כב, כז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד.

Moses was pursued by Pharoah, and the Holy One chose Moses. David was pursued by Saul, and the Holy One chose David. Saul was pursued by the Philistines, and the Holy One chose Saul. Israel are pursued by the nations, and the Holy One chose Israel.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מיכה ו, ג): עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי, אָמַר רַב אַחָא עֲנֵה בִי וְקַבֵּל שָׂכָר וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שֶׁקֶר, וּתְקַבֵּל עָלָיו דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לֶעָתִיד לָבוֹא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְוַכֵּחַ עִם יִשְׂרָאֵל, וְשָׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְאָמְרוּ כְּלוּם אִינוּן יְכוֹלִים לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, עַכְשָׁיו הוּא מְכַלָּן מִן הָעוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם (ישעיה א, יח): לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁשָּׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם הֲפָכָהּ לָהֶם לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּמְהוּ הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ זוֹ תְּשׁוּבָה וְזוֹ תּוֹכָחָה, לָא אֲתָא אֶלָּא לְאִתְפּוֹגְגָא עִם בְּנוֹי, וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה', שָׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְאָמְרוּ הֵיאַךְ אֵלּוּ יְכוֹלִין לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, עַכְשָׁיו הוּא מְכַלָּן מִן הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׂמֵחִין הֲפָכָהּ לָהֶן לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ג): עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ, (מיכה ו, ה): עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, תָּמְהוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ זוֹ תְּשׁוּבָה וְזוֹ תּוֹכָחָה זוֹ אַחַר זוֹ, לָא אֲתָא אֶלָּא מִתְפּוֹגְגָא עִם בְּנוֹי. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר (הושע יב, ג): וְרִיב לַה' עִם יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב, שָׂמְחוּ וְאָמְרוּ הֵיאַךְ אֵלּוּ יְכוֹלִין לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, עַכְשָׁיו הוּא מְכַלָּן מִן הָעוֹלָם, מִיָּד הֲפָכָהּ לָהֶם לְטוֹבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, ד): בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו. אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן מָשָׁל לְאִשָּׁה אַלְמָנָה שֶׁקָּבְלָה עַל בְּנָהּ לַדַּיָּן, כֵּיוָן דְּחָמַת דַּיָּנָא דְּיָתֵיב וְדַיָּן בְּנוּר וּבְזֶפֶת וּבְמַגְלְבִין, אֲמָרָה אִין אֲנָא מוֹדַעְנָא סוּרְחָנָא דְּהָדֵין בְּרִי לְהָדֵין דַּיָּנָא כַּדּוּן הוּא קָטֵל לֵיהּ, דְּרָכַת עַד דַּחֲסֵיל דַּיָּנָא, כֵּיוָן דַּחֲסַל אֲמַר לָהּ הָדֵין בְּרִיךְ מַה סָּרַח עֲלָיךְ, אֲמָרָה לֵיהּ מָרֵי כַּד הֲוָה בְּמֵעַי הֲוָה מְבַעֵט, אֲמַר לָהּ כְּדֵין הוּא עֲבֵד לָךְ כְּלוּם, אָמְרָה לֵיהּ לָא, אֲמַר לָהּ זִיל לִיךְ דְּלֵית בַּהֲדָא מִלְּתָא סוֹרְחָן כְּלוּם, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׂמֵחִים, הֲפָכָהּ לָהֶם לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו, מִיָּד תָּמְהוּ אֻמוֹת הָעוֹלָם וְאָמְרוּ זוֹ תְּשׁוּבָה וְזוֹ תּוֹכָחָה זוֹ אַחַר זוֹ, לָא אֲתָא אֶלָא לְאִתְפּוֹגְגָא עִם בְּנוֹי. וּמָה הֶלְאֵיתִיךָ עֲנֵה בִי, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח שְׁלוּחִין שֶׁלוֹ לִמְדִינָה וְעָמְדוּ בְּנֵי הַמְדִינָה וְשִׁמְשׁוּ לִפְנֵיהֶם בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבִרְתֵת וּבְזִיעַ, כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל שָׁלַחְתִּי לָכֶם שְׁלשָׁה שְׁלוּחִין, משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, שֶׁמָּא אָכְלוּ מִכֶּם, שֶׁמָּא שָׁתוּ מִכֶּם, שֶׁמָּא הִטְרִיחוּ עֲלֵיכֶם, כְּלוּם לֹא מִזְכוּתָן אַתֶּם מִתְפַּרְנְסִין, הַמָּן בִּזְכוּת משֶׁה, הַבְּאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם, עַנְנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח פְּרוֹזְדוֹגְמָא שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה, מֶה עָשׂוּ בְּנֵי הַמְדִינָה עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם וּפָרְעוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם וּקְרָאוּהָ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה בִּרְתֵת וּבְזִיעַ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל הֲדָא פְּרוֹזְדוֹגְמָא דִידִי לֹא הִטְרַחְתִּי עֲלֵיכֶם וְלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם שֶׁתְּהֵא קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע לֹא עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיכֶם וְלֹא פּוֹרְעִין אֶת רָאשֵׁיכֶם, אֶלָּא (דברים ו, ז): בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשָׂרָה מִינֵי בְּהֵמוֹת מָסַרְתִּי לְךָ, שְׁלשָׁה בִּרְשׁוּתְךָ וְשִׁבְעָה אֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ, שְׁלשָׁה בִּרְשׁוּתְךָ (דברים יד, ד): שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים, וְשִׁבְעָה אֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ (דברים יד, ה): אַיָּל צְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר, לֹא הִטְרַחְתִּי עֲלֵיכֶם וְלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לְהִתְיַגֵּעַ בֶּהָרִים לְהָבִיא לְפָנַי קָרְבָּן מֵאֵלּוּ שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁבִּרְשׁוּתְךָ מִן הַגָּדֵל עַל אֲבוּסֶךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז.

In the case of the sacrifices, also it is so. The Holy One, blessed be He, said: ‘The Ox is pursued by the lion, the goat is pursued by the leopard, the lamb by the wolf; do not offer unto Me from those that pursue but from those that are pursued.’ Hence if is written, “When a bullock, or a sheep, or a goat, is brought forth …It may be accepted for an offering” (Lev. 22:27).

7 ז

רַבִּי לֵוִי פָּתַח (ישעיה מא, כד): הֵן אַתֶּם מֵאַיִן וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע, מֵאַיִן מִלֹּא כְלוּם וּמִלֵּחָה סְרוּחָה. מֵאָפַע, מִמֵּאָה פְּעִיּוֹת שֶׁהָאִשָּׁה פּוֹעָה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר, תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה לְמִיתָה וְאַחַת לְחַיִּים. (ישעיה מא, כד): תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְעֵי אִמּוֹ מְלֻכְלָךְ וּמְטֻנָּף מָלֵא רִירִין וְדָם, הַכֹּל מְחַבְּקִין אוֹתוֹ וּמְנַשְׁקִין אוֹתוֹ וּבְיוֹתֵר כְּשֶׁהוּא זָכָר. דָּבָר אַחֵר, הֵן אַתֶּם מֵאַיִן, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הֵן לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא אֶחָד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֻמָּה אַחַת אַתֶּם לִי מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, מֵאַיִן, מֵאוֹתָן שֶׁכָּתַב בָּהֶם (ישעיה מ, יז): כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ. וּפָעָלְכֶם מֵאָפַע, אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם יִשְׂרָאֵל אֵינָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל פּוּעָה שֶׁפְּעִיתֶם לְפָנַי בְּסִינַי וַאֲמַרְתֶּם (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם, אוֹתָהּ תּוֹעֵבָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (שמות לב, ח): עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, מֵאוֹתָהּ הַתּוֹעֵבָה הָבִיאוּ לְפָנַי קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב.

all embrace and kiss it, especially so if it is a male.

8 ח

בְּרָעָתָם יְשַׂמְּחוּ מֶלֶךְ (הושע ז, ג), וְכִי מָה רָאָה לֵעָשׂוֹת שׁוֹר רֹאשׁ לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רָע עִם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי מַלְכוּת, וּבָדַק הַמֶּלֶךְ בַּדְּבָרִים וְלֹא מָצָא בָהֶם מַמָּשׁ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ עָשָׂה סְעוּדָה וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּרֹאשׁ שֶׁל מְסֻבִּין, כָּל כָּךְ לָמָּה לְהוֹדִיעַ שֶׁבָּדַק הַמֶּלֶךְ בַּדְבָרִים וְלֹא מָצָא בָהֶם מַמָּשׁ. כָּךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל, וּבָדַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּדְבָרִים וְלֹא מָצָא בָהֶם מַמָּשׁ, לְפִיכָךְ נַעֲשָׂה שׁוֹר רֹאשׁ לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַיְבוּ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מֻצָּלִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁאִלּוּ עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל, הָיָה לָהֶם לוֹמַר אֵלֶּה אֱלֹהֵינוּ, אֶלָּא הַגֵּרִים שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם עֲשָׂאוּהוּ, וְהֵם מוֹנִים לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן כְּתִיב (ישעיה א, ג): יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין, אֶלָּא שֶׁדָּשׁוּ בְּעָקֵב, וְדִכְוָתֵיהּ (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים, אֶלָּא שֶׁדָּשׁוּ בְּעָקֵב. דִּכְוָתָהּ (הושע ב, י): וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ, וְלָא הֲוַת יָדְעָה, אֶלָּא שֶׁדָּשָׁה בְּעָקֵב.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז, שׁוֹר בִּזְכוּת אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ז): וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, כֶּשֶׂב בִּזְכוּת יִצְחָק, דִּכְתִיב (בראשית כב, יג): וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, עֵז בִּזְכוּת יַעֲקֹב, דִּכְתִיב (בראשית כז, ט): לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְדָיֵי עִזִּים טֹבִים, מַהוּ טֹבִים, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר טוֹבִים לְךָ טוֹבִים לְבָנֶיךָ, טוֹבִים לְךָ שֶׁעַל יְדֵיהֶם אַתָּה מְקַבֵּל מִינֵי בְּרָכוֹת, וְטוֹבִים לְבָנֶיךָ שֶׁעַל יְדֵיהֶם מִתְכַּפֵּר לָהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

10 י

וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ (ויקרא כב, כז), וְלָמָּה שִׁבְעַת יָמִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּבָּדֵק, שֶׁאִם נְגָחַתּוּ אִמּוֹ אוֹ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ מוּם הֲרֵי זֶה פָּסוּל וְלֹא יִהְיֶה כָּשֵׁר לְקָרְבָּן, דִּתְנִינַן תַּמָּן יוֹצֵא דֹפֶן אֵין יוֹשְׁבִין עָלָיו יְמֵי טֻמְאָה וִימֵי טָהֳרָה וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו קָרְבָּן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד. דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה וְגָזַר וְאָמַר כָּל אַכְסְנָאִין שֶׁיֵּשׁ כָּאן לֹא יִרְאוּ פָנַי עַד שֶׁיִּרְאוּ פְּנֵי הַמַּטְרוֹנָא תְּחִלָּה. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תָבִיאוּ לְפָנַי קָרְבָּן עַד שֶׁתַּעֲבֹר עָלָיו שַׁבָּת, שֶׁאֵין שִׁבְעַת יָמִים בְּלֹא שַׁבָּת וְאֵין מִילָה בְּלֹא שַׁבָּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כב, כז): וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִשְׁפַּט אָדָם וּמִשְׁפַּט בְּהֵמָה שָׁוִים, מִשְׁפַּט אָדָם (ויקרא יב, ג): וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וּמִשְׁפַּט בְּהֵמָה וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה, כְּלוֹמַר אִם הֵבֵאתָ לְפָנַי קָרְבָּן בְּרָצוֹן וּבְטוֹבָה הוּא קָרְבָּנִי, וְאִם בְּאֹנֶס עַל כָּרְחֲךָ אֵינִי מַעֲלֶה לְךָ שֶׁתַּקְרִיב לְפָנַי אֶלָא (ויקרא כב, כז): אִשֶּׁה לַה', וְדִכְוָתָהּ (במדבר כח, ב): צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, מַאי לְאִשַּׁי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֲבֵאתֶם בְּרָצוֹן וּבְטוֹבָה הוּא קָרְבָּנִי, וְאִם בְּאֹנֶס הֲרֵי הוּא לְאִשַּׁי וְאֵינוֹ לַשֵּׁם.

11 יא

וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד (ויקרא כב, כח), אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי כְּתִיב (משלי יב, י): יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ (דברים כב, ו): לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. (משלי יב, י): וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי, זֶה סַנְחֵרִיב שֶׁכָּתוּב בּוֹ (הושע י, יד): אֵם עַל בָּנִים רֻטָּשָׁה. דָּבָר אַחֵר, יוֹדֵעַ צַדִּיק, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז. וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי, זֶה הָמָן הָרָשָׁע, דִּכְתִיב (אסתר ג, יג): לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. אָמַר רַבִּי לֵוִי אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁהֵם מִתְעַסְּקִים בְּעֵצוֹת עַל יִשְׂרָאֵל וְכָל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר עֲצָתִי יָפָה מֵעֲצָתְךָ. עֵשָׂו אָמַר שׁוֹטֶה הָיָה קַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו בְּחַיֵּי אָבִיו וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאָבִיו פָּרֶה וְרָבֶה, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן אֶלָּא (בראשית כז, מא): יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי. פַּרְעֹה אָמַר שׁוֹטֶה הָיָה עֵשָׂו שֶׁאָמַר: יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאָחִיו פָּרֶה וְרָבֶה בְּחַיֵּי אָבִיו, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן אֶלָּא עַד דְּאִינוּן דַּקִּיקִין תְּחוֹת כָּרְסְיָה אִמְּהוֹן אֲנָא מְחַנֵּק יָתְהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות א, טז): וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם וגו' כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ. הָמָן אָמַר שׁוֹטֶה הָיָה פַּרְעֹה שֶׁאָמַר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַבָּנוֹת נִשָּׂאוֹת לַאֲנָשִׁים וּפָרוֹת וְרָבוֹת מֵהֶם, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. אָמַר רַבִּי לֵוִי אַף גּוֹג וּמָגוֹג לֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד לוֹמַר כֵּן שׁוֹטִים הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ מִתְעַסְּקִים בְּעֵצוֹת עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּטְרוֹן בַּשָּׁמַיִם, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן אֶלָּא בַּתְּחִלָּה אֲנִי מִזְדַּוֵּג לַפַּטְרוֹן שֶׁלָּהֶם וְאַחַר כָּךְ לָהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ב, ב): יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע לִי בָּאתָה לְהִזְדַּוֵּג חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מב, יג): ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה, וּכְתִיב (זכריה יד, ג): וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם, וּמַה כְּתִיב תַּמָּן (זכריה יד, ט): וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ.

12 יב

וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַה' (ויקרא כב, כט), רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי מְנַחֵם דְּגַלְיָא לֶעָתִיד לָבוֹא כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין וְקָרְבַּן תּוֹדָה אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם, כָּל הַהוֹדָיוֹת בְּטֵלִין וְהוֹדָיוֹת תּוֹדָה אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לג, יא): קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אוֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת כִּי טוֹב, אֵלּוּ הַהוֹדָיוֹת. (ירמיה לג, יא): מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה', זֶה קָרְבַּן תּוֹדָה. וְכֵן אָמַר דָּוִד (תהלים נו, יג): עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ, תּוֹדָה אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא תּוֹדֹת, הַהוֹדָיָה וְקָרְבַּן תּוֹדָה.