רבי עקיבא- אבן היסוד של תורה שבעל-פה

שאלות מנחות:

מה היה תפקידו של רבי עקיבא בפיתוח וביסוס תורה שבעל פה?

כיצד סיפור חייו השפיע על דרכו הלימודית?

מה נוכל ללמוד מההשוואה המדרשית בין רבי עקיבא למשה לגבי היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה?

ימ"ה- ידע מיומנויות הרגלים:

התלמידים יכירו ויעריכו את מקומו החשוב של רבי עקיבא בפיתוח התורה שבעל פה.

התלמידים יחקרו את מערכת היחסים בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה במסורת המדרשית.

התלמידים יתרגלו חיפוש במקורות חז"ל.

אפשרויות שונות לשימוש בדף המקורות

הטקסטים הבאים יכולים לשמש כבסיס לשיחה שמשלבת את הסיפור היהודי המסורתי בפרספקטיבה היסטורית יותר אקדמית, במיוחד אם המחנך ניגש למאמרים המשלימים המקושרים בתגובות.

ניתן להשתמש במקורות הללו גם כסדרת שיעורים מבוססי חברותא על מערכת היחסים בין ר' עקיבא ומשה כביטוי ליחסים בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה, או על התפקיד הייחודי של ר' עקיבא בהתפתחות התורה שבעל פה.

ניתן לגשת אל המקורות גם כדי להרחיב את הלמידה סביב הקשר בין התורה שבכתב לתורה שבעל-פה, משמעות ההתגלות וכוחו של לימוד תורה.

כשבאים ללמוד את השיעורים הללו דרך ספריא אפשר לשלב מספר אפשרויות לחקר של התלמידים:

1. בקשו מהתלמידים לחפש את רבי עקיבא במאגר המידע של ספריא, וליצור דף מקורות משל עצמם שיש בו מקורות על רבי עקיבא שלא מופיעים בחומרים אלה. התלמידים יכולים להשתמש בדפי המקורות הללו כדי ללמוד יחד בחברותא או בקבוצות קטנות.

2. דונו במאפיינים האישיותיים השונים של רבי עקיבא שעולים מתוך המקורות הללו. בקשו מקבוצות של תלמידים ליצור יחד דפי מקורות סביב מאפיינים אלה, ולהוסיף מספר מקורות המבטאים את הדרך שבה הם תופסים את דמותו של רבי עקיבא. מקורות אלה יכולים להיות טקסטים מתוך ספריא, סרטוני וידאו, שירים, יצירות אמנות וכו'.

3. לאחר שהתלמידים יצרו דפי מקורות משלהם, צרו אתם קבוצה בספריא- "מעשיות רבי עקיבא" והוסיפו אליה את כל דפי העבודה כך שהתלמידים יוכלו להפיק תועלת זה מזה ו / או לשתף עם שאר חברי קהילת ספריא.

מבוא: תורה שבעל פה- חידוש או פירוש?

היחסים בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה באים לידי ביטוי במערכת היחסים המדרשית בין משה לר' עקיבא.

כיצד ניישב בין שני המדרשים הבאים? אחד מהם אומר שאלוהים נתן למשה את כל התורה שבעל פה יחד עם התורה שבכתב והשני שאומר שאלוהים לימד את משה עקרונות כלליים.

מה ההבדל בין הידע שמתקבל באופן ישיר לבין ידע שאנחנו גוזרים מתוך הכתוב? עיין בהקדמת הרמב"ם למשנה (פרק ח י"ז-י"ח) שמציג דעה מאד נחרצת בנושא.

כשאתם בוחנים את יחסו של ר' עקיבא למשה, ואת תפקידו בגילוי התורה כולה, קחו בחשבון את כל השאלות הללו.

(א) כשבא הקב"ה ליתן את התורה אמר למשה על סדר המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד שנאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה אפילו מה שישאל תלמיד ותיק לרבו. אמר ליה הקב"ה לך ולמדה את בני ישראל אמר ליה משה רבונו של עולם כתוב אתה לבניך. אמר ליה מבקש אני ליתן אותה לכם בכתב אלא שגלוי לפני שעתידים אומות העולם לשלוט בהם וליטול אותה מהם ויהיו בני כאומות העולם. אלא המקרא תתן להם בכתב והאגדה והמשנה והתלמוד על פה. ויאמר ה' אל משה כתב לך זה מקרא. כי על פי המשנה והתלמוד שהן מבדילים בין ישראל ובין אומות העולם.

(1) When the Holy One came to give the Torah to Moshe, he said over the order of the Readings, the Mishna, the aggadah and the Talmud as it says "And God spoke all these words..." (Shemot 20:1) - even what an experienced student would ask his teacher. The Holy One said to him go and "teach it to the Children of Israel..." (Devarim 31:19) Moshe replied 'Master of the world, you write it down for your children!' Gd said to him, 'I want to give it to them in writing, but it is revealed before me that in the future the nations of the world will rule over them and take it away from them. Then my children will be like the nations!' So Moshe said 'give them the Readings in written form and the aggadah, Mishna and Talmud orally.' "And the LORD said to Moses: Write down these..." (Shemot 34:27) this refers to the Readings, "...for in accordance with these..." (ibid.) refers to the Mishna and Talmud which make the distinction between Israel and the nations of the world.

כיצד אתם מבינים את המתח בין זה שהקב"ה מכתיב למשה את כל מה שהתורה שבעל פה תאמר אי פעם, לבין הצורך ללמד את עם ישראל באופן שעדיין יאפשר לתלמיד לשאול שאלה טובה? השוו לתכתיב של ר' עקיבא בפרקי אבות ג, ט"ו "הכל צפוי והרשות נתונה."

(ו) דָּבָר אַחֵר, וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעָשָׂה משֶׁה לְמַעְלָה, הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹכֵחַ, אָמַר לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָם יֵשׁ לִי אַרְבָּעִים יוֹם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֶּׁהִשְׁלִים אַרְבָּעִים יוֹם נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה מַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֶל משֶׁה. וְכִי כָּל הַתּוֹרָה לָמַד משֶׁה, כְּתִיב בַּתּוֹרָה (איוב יא, ט): אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם, וּלְאַרְבָּעִים יוֹם לְמָדָהּ משֶׁה. אֶלָּא כְּלָלִים לִמְדָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הֱוֵי: כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ...

Another explanation. "And He gave to Moshe..." (Shemot 31:18) R' Abahu said: all forty days that Moshe was on high, he was learning Torah and forgetting it. He said 'Master of the world, I have only forty days and I don't know a thing!' What did the Holy One do? When forty days were up, He gave Moshe the Torah as a gift, as it says "And He gave to Moshe..." Did Moshe learn the whole Torah? It is written “It is longer than the land and wider than the sea” (Iyov 11) and Moshe learned it in forty days?! Rather, the Holy One taught Moshe general principles (clalim), as it says "When He finished (k'chaloto) speaking with him..."

(ו) וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לְךָ אֲנִי מְגַלֶּה טַעַם פָּרָה, אֲבָל לְאַחֵר, חֻקָּה. דְּאָמַר רַב הוּנָא כְּתִיב (תהלים עה, ג): כִּי אֶקַח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט, וּכְתִיב (זכריה יד, ו): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן, יקפאון כְּתִיב, דְּבָרִים הַמְכֻסִּין מִכֶּם בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִין לִהְיוֹת צוֹפִים לָעוֹלָם הַבָּא, כְּהָדֵין סַמְיָא דְּצָפֵי, דִּכְתִיב (ישעיה מב, טז): וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ. וּכְתִיב (ישעיה מב, טז): אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים, אֶעֱשֶׂה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא עֲשִׂיתִם, שֶׁכְּבָר עָשִׂיתִי לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו דְּבָרִים שֶׁלֹא נִגְלוּ לְמשֶׁה נִגְלוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. (איוב כח, י): וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ, זֶה רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו...

(6) ...And they will take for you a red cow - Rabbi Yose son of Rabbi Hanina says, The Holy One blessed be he said to Moses: "to you I will reveal the reason for the red cow, but for others it will be a decree (without reason)", as Rav Huna says, "it is written (Psalms 75:3) "At the time I choose, I will give judgment righteously/equitably", and it is written (Zechariah 14:6), "And it will come to pass on that day there will not be light, yeqarot and qippa'on. It is written as "yiqpa'un" things which are hidden from you in this world, will be seen in the world to come, like the blind man who sees, as it is written "I will lead the blind by a road they did not know..." (Isaiah 42:16) It is also written there "...These are the promises - I kept them without fail." It does not say 'will keep,' but rather 'kept' because I already kept my promise to R' Akiva and his companions. Things which were not revealed to Moshe were revealed to R' Akiva and his companions. "His eyes behold every precious thing," (Job 28:10) this refers to R' Akiva and his companions...

לאור שני המדרשים הללו, מה הצליח רבי עקיבא לראות שמשה לא הצליח?

האם לדעתכם מדובר בגילוי או בתהליך של למידה?

כיצד למד רבי עקיבא?

ישנם מעט מאד חכמים שמשתווים לרבי עקיבא מבחינת העושר של הסיפורים שמופיעים ברחבי העולם המדרשי. הסיפורים הללו קשורים באופן הדוק לתפיסה שלו ללמידה.

(ב) דבר אחר הוי מתאבק בעפר רגליהם זה רבי אליעזר ושותה בצמא את דבריהם זה רבי עקיבא. מה היה תחלתו של רבי עקיבא. אמרו בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו אמרו לא המים שתדיר [נופלים] עליה בכל יום אמרו [לו] עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים. מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו מה רך פסל את הקשה דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות א״ל רבי למדני תורה אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח כתב לו אלף בית ולמדה . (אלף תיו ולמדה תורת כהנים ולמדה). היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני ר׳ יהושע אמר להם רבותי פתחו לי טעם משנה כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו אמר (אלף זו למה נכתבה בית זו למה נכתבה) דבר זה למה נאמר חזר ושאלן והעמידן בדברים.

(2) What were Akiva's beginnings? It is said: Up to the age of forty, he had not yet studied a thing. One time, while standing by the mouth of a well in Lydda, he inquired, "Who hollowed out this stone?" and was told, "Akiva, haven't you read that 'water wears away stone' (Job 14:19)? - it was water falling upon it constantly, day after day." At that, Rabbi Akiva asked himself: Is my mind harder than this stone? I will go and study at least one section of Torah. He went directly to a schoolhouse, and he and his son began reading from a child's tablet. Rabbi Akiva took hold of one end of the tablet, and his son of the other end. The teacher wrote down alef and bet for him, and he learned them; alef to tav, and he learned them; the book of Leviticus, and he learned it. He went on studying until he learned the whole Torah. Then he went and sat before Rabbi Eliezer and Rabbi Joshua. "My masters," he said, "reveal the sense of Mishnah to me." When they told him one halakhah, he went off to reason with himself. This alef, he wondered, what was it written for? That bet - what was it written for? This teaching - what was it uttered for? He kept coming back, kept inquiring of Rabbi Eliezer and Rabbi Joshua, until he reduced his teachers to silence.

המדרש מדגיש שהלמידה של ר' עקיבא החלה מרצונו החופשי וללא רקע מקדים. השוו את האמירה הזו למסורת שאומרת שרבי עקיבא הוא צאצא של גרים (ברכות כ"ז עמוד ב). מה הקשר בין היותו של רבי עקיבא 'לוח חלק' והגדולה שלו בלימוד?

מה הקשר בין נחישותו של ר' עקיבא להתגבר על מכשולים גדולים (כולל המבוכה של ישיבה בכיתה עם הבן שלו) לגדולתו בתורה?

כיצד דרך החינוך הלא מסורתית שהוא עבר מתחברת לתפקידו כראש וראשון לפרשני המקרא? לבסוף, קחו בחשבון את העובדה שגם משה גדל באופן לא מסורתי.

(ה) ... ר' עקיבא אומר: הרי הוא אומר שתה מים מבורך - בור, תחילתו אין יכול להוציא טפת מים מאליו. לא היה אלא מה שבתוכו! כך תלמיד חכם לא למד מתחילתו כל דבר, לא שנה אלא מה שלמד. ונוזלים מתוך בארך. מה באר מתמלאת מים חיים מכל צדדיה - כך באים תלמידים ולומדים הימנו. וכן הוא אומר (משלי ה) יפוצו מעיינותיך חוצה. נמשלו דברי תורה למים: מה מים חיים לעולם - אף דברי תורה חיים לעולם, שנא' (משלי ד׳:כ״ב) כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא. ומה מעלים את הטמא מטומאתו - כך דברי תורה מעלים את האדם מדרך רעה לדרך טובה, שנא' תורת ה' תמימה משיבת נפש. ומה מים חנם לעולם - אף דברי תורה חנם לעולם, שנאמ' (ישעיה נה) הוי כל צמא לכו למים. ומה מים שאין להם דמים - אף דברי תורה אין להם דמים, שנאמר (משלי ג) יקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה.

(5) ... R. Akiva says: It is written: "Drink waters from your pit." A pit, in the beginning, is unable to supply a drop of water of its own, containing, as it does, only what is put into it. So, a Torah scholar, in the beginning, has learned and reviewed only what his teacher has taught him. (Ibid.) "and flowing waters from your well": Just as a well flows living waters from all of its sides, so, disciples come and learn from him (the "flowing" Torah scholar). And thus is it written (Ibid. 16) "Your fountains will spread abroad." Words of Torah are compared to water. Just as water is life for the world, so, words of Torah, as it is written (Ibid. 4:22) "For they are life to those who find them, and healing to all of his flesh." And just as water raises a man from his uncleanliness, so, words of Torah raise a man from uncleanliness to cleanliness, as it is written (Psalms 19:10) "The fear of the L-rd is pure." And just as water restores a man's soul, so, words of Torah restore a man's soul from the path of evil to that of good, viz. (Ibid. 8) "The Torah of the L-rd is whole, restoring the soul." And just as water is free for the world, so words of Torah are free for the world, viz. (Isaiah 55:1) "Ho! all who thirst, go to the waters!" — But perhaps, just as water has no value, so Torah has no value; it is, therefore, written (Proverbs 3:15) "It is more precious than pearls, and all of your desires cannot be compared to it."

מה גורם או מאפשר לתלמיד חכם להפוך מבור לבאר?

כיצד המעבר הזה קשור לסופו של המדרש הקודם, שבו רבי עקיבא, לאחר שלמד משנה אחת ממוריו, הלך ולמד בעצמו?

ר' אליעזר היה ממוריו של ר' עקיבא. הוא מאופיין בפרקי אבות כ "בור סוד שאינו מאבד טיפה." האם אתם מזהים קשר בין התלמיד- רבי עקיבא לבין המורה רבי אליעזר, ובין רבי עקיבא לבין משה?

עיינו שוב במשנה באבות (אבות ב, ח). מה אפשר ללמוד מהייחוד של ר' אליעזר לעומת זה של ר' עקיבא בהקשר למעבר מתלמיד למחנך?

(ב) .... אמר רבי עקיבא כל המגביה עצמו על דברי תורה למה הוא דומה לנבלה מושלכת בדרך כל עובר ושב מניח ידו על חוטמו ומתרחק ממנה והולך שנא (שם ל) אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה...

R' Akiva said any who lifts themselves up above the words of Torah is like a carcass tossed by the roadside, everyone passing by puts their hand over their nose, keeps their distance and hurried on, as it says "If you have been scandalously arrogant, if you have been a schemer, then clap your hand to your mouth." (Proverbs 30:32)

מהו הקשר בין ענווה ללימוד תורה? האם אפשר ללמוד וללמד בלי אגו? האם האמירה של רבי עקיבא מוכוונת כלפי הלומדים או גם כלפי המלמדים? השווו את דבריו של רבי עקיבא לאמירות שמופיעות כאן על הקשר בין תורה למים.

שימו לב גם לדגש של ר' עקיבא על ענווה והשוו אותה למסופר על משה בבמדבר יב, ג.

ה"משנה" של רבי עקיבא

(א) אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ, אֶנְהָגְךָ מֵהָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים. אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי, זֶה סִינַי. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, לָמָּה קוֹרְאִין לְסִינַי בֵּית אִמִּי, שֶׁמִּשָּׁם נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל כְּתִינוֹק בֶּן יוֹמוֹ. תְּלַמְּדֵנִי, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, אֵלּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּגוֹן מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא רַבָּה, וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי הוֹשַׁעְיָא וְשֶׁל בַּר קַפָּרָא וּמִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא...

(1) "I would lead you, I would bring you..." (Shir Hashirim 8:2) I would bring you from the upper spheres to the lower. "I would bring you to the house of my mother..." This is Sinai. R' Berachia said: why do we call Sinai 'my mother's house'? Because there Am Yisrael was made as a day old baby. "...of her who taught me..." commandments and good deeds. "I would let you drink of the spiced wine..." These are the great mishnas, like the mishna of R' Chiya Raba, the mishna of R' Hoshaya and Bar Kapara and the mishna of R' Akiva...

עיינו בהקדמה למשנה של הרמב"ם כאן שבה הוא מפרט מהם המשניות של רבי חייא, רבי הושעיה ובר קפרא. מהי לדעתכם משנתו של רבי עקיבא?

(א) לר׳ עקיבא קרא לו אוצר בלום למה רבי עקיבא דומה לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ מצא חטים מניח בה מצא שעורים מניח בה כוסמין מניח בה פולין מניח בה עדשים מניח בה כיון שנכנס לביתו מברר חטים בפני עצמן שעורים בפני עצמן כוסמין בפני עצמן פולין בפני עצמן עדשים בפני עצמן. כך עשה ר׳ עקיבא ועשה כל התורה טבעות טבעות.

He called R' Akiva a full storehouse. What was Rabbi Akiva like? A worker who goes out with his basket. He finds wheat - he puts it in, barley - he puts it in, spelt - he puts it in, beans - he puts it in, lentils - he puts it in. When he arrives home he sorts out the wheat by itself, barley by itself, spelt by itself, beans by themselves, lentils by themselves. So did Rabbi Akiva; he arranged the Torah rings by rings.

דאמר ר' יוחנן סתם מתני' ר' מאיר סתם תוספתא ר' נחמיה סתם ספרא רבי יהודה סתם ספרי ר"ש וכולהו אליבא דר"ע:

Rabbi Yoḥanan says: An unattributed mishna is Rabbi Meir; an unattributed Tosefta is Rabbi Neḥemya; an unattributed baraita in the Sifra, is Rabbi Yehuda; and an unattributed baraita in the Sifrei is Rabbi Shimon. And all of these are in accordance with the opinion of Rabbi Akiva,

דאמר מר כשמת ר' עקיבא נולד רבי כשמת רבי נולד רב יהודה כשמת רב יהודה נולד רבא כשמת רבא נולד רב אשי ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו שנאמר (קהלת א, ה) וזרח השמש ובא השמש

As the Master said: While Rabbi Akiva was dying, Rabbi Yehuda HaNasi was born; while Rabbi Yehuda HaNasi was dying, Rav Yehuda was born; while Rav Yehuda was dying, Rava was born; while Rava was dying, Rav Ashi was born. This teaches you that a righteous person does not leave the world before an equally righteous person is created, as it is stated: “The sun also rises and the sun also sets” (Ecclesiastes 1:5).

ר' יהודה הנשיא הוא כידוע עורך המשנה, הטקסט שיהווה עוגן עבור העם היהודי בתקופת הגלות. היו חכמים רבים שתרמו לצורה ולתוכן של יצירת המשנה, כולל ר' מאיר שהגמרא מכריזה עליו כזה שחיבר כל משנה שהמחבר שלה לא ידוע. מדוע אם כן, לאור המקורות לעיל, ר' עקיבא הוא החוליה המחברת את המשנה לשרשרת התורה שבעל פה המשתרעת חזרה לסיני? ומדוע הגמרא קוראת לאנשים הללו צדיקים ולא מלומדים?

מותו של רבי עקיבא

לסיום, קיראו את סיפור מותו של רבי עקיבא וחישבו על השאלות הבאות:

מהו החוט המקשר בין משה רבינו לרבי עקיבא? בחנו את השאלה הזו לאור המתח כפי שהוא נגלה לעינינו בשני המדרשים שאיתם פתחנו את הלימוד?

האמירה "שתוק, כך עלה במחשבה לפני" חוזרת פעמיים בסיפור, מה מלמדת אותנו החזרה הזו?

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני אמר לפניו רבונו של עולם הראיתני תורתו הראני שכרו אמר לו חזור [לאחורך] חזר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין אמר לפניו רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה לפני

Rav Yehuda says that Rav says: When Moses ascended on High, he found the Holy One, Blessed be He, sitting and tying crowns on the letters of the Torah. Moses said before God: Master of the Universe, who is preventing You from giving the Torah without these additions? God said to him: There is a man who is destined to be born after several generations, and Akiva ben Yosef is his name; he is destined to derive from each and every thorn of these crowns mounds upon mounds of halakhot. Moses said before God: Master of the Universe, show him to me. God said to him: Return behind you. Moses went and sat at the end of the eighth row in Rabbi Akiva’s study hall and did not understand what they were saying. Moses’ strength waned, as he thought his Torah knowledge was deficient. When Rabbi Akiva arrived at the discussion of one matter, his students said to him: My teacher, from where do you derive this? Rabbi Akiva said to them: It is a halakha transmitted to Moses from Sinai. When Moses heard this, his mind was put at ease. Moses returned and came before the Holy One, Blessed be He, and said before Him: Master of the Universe, You have a man as great as this and yet You still choose to give the Torah through me. Why? God said to him: Be silent; this intention arose before Me. Moses said before God: Master of the Universe, You have shown me Rabbi Akiva’s Torah, now show me his reward. God said to him: Return to where you were. Moses went back and saw that they were weighing Rabbi Akiva’s flesh in a butcher shop [bemakkulin]. Moses said before Him: Master of the Universe, this is Torah and this is its reward? God said to him: Be silent; this intention arose before Me.

לסיום, אתם מוזמנים להנות משירה של רבקה זוהר על סיפור האהבה המרגש עצוב בין רבי עקיבא לרחל