(א) וַיְדַבֵּ֣ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ (ב) אָדָ֗ם כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אֽוֹ־סַפַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת וְהָיָ֥ה בְעוֹר־בְּשָׂר֖וֹ לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַת וְהוּבָא֙ אֶל־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן א֛וֹ אֶל־אַחַ֥ד מִבָּנָ֖יו הַכֹּהֲנִֽים׃ (ג) וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֣גַע בְּעֽוֹר־הַ֠בָּשָׂר וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ ׀ לָבָ֗ן וּמַרְאֵ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמֹק֙ מֵע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן וְטִמֵּ֥א אֹתֽוֹ׃
(1) The LORD spoke to Moses and Aaron, saying: (2) When a person has on the skin of his body a swelling, a rash, or a discoloration, and it develops into a scaly affection on the skin of his body, it shall be reported to Aaron the priest or to one of his sons, the priests. (3) The priest shall examine the affection on the skin of his body: if hair in the affected patch has turned white and the affection appears to be deeper than the skin of his body, it is a leprous affection; when the priest sees it, he shall pronounce him unclean.
הַצָּרַעַת הוּא שֵׁם הָאָמוּר בְּשֻׁתָּפוּת כּוֹלֵל עִנְיָנִים הַרְבֵּה שֶׁאֵין דּוֹמִין זֶה לָזֶה. שֶׁהֲרֵי לֹבֶן עוֹר הָאָדָם קָרוּי צָרַעַת. וּנְפִילַת קְצָת שְׂעַר הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן קָרוּי צָרַעַת. וְשִׁנּוּי עֵין הַבְּגָדִים אוֹ הַבָּתִּים קָרוּי צָרַעַת. וְזֶה הַשִּׁנּוּי הָאָמוּר בַּבְּגָדִים וּבַבָּתִּים שֶׁקְּרָאַתּוּ תּוֹרָה צָרַעַת בְּשֻׁתָּפוּת הַשֵּׁם אֵינוֹ מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶלָּא אוֹת וּפֶלֶא הָיָה בְּיִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַזְהִירָן מִלָּשׁוֹן הָרַע. שֶׁהַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרַע מִשְׁתַּנּוֹת קִירוֹת בֵּיתוֹ. אִם חָזַר בּוֹ יִטְהַר הַבַּיִת.
The Hebrew term for tzara'at is a word that includes within it many different meanings that aren't all exactly the same. The whiteness in a man's skin is called tzara'at; the falling off of some hair on the head or the chin is named tzara'at; and a change of color in clothing or in houses is referred to as tzara'at. Now this change in clothes and in houses which the Torah has called tzara'at is not a natural phenomenon, but was deemed a sign and a wonder among the people of Israel to warn them against evil gossip. If a man dealt out malicious gossip, the walls of his house would change; if he repented, the house would become clean again.
טללי חיים ויקרא דף שצ
אנו רואים שכל עניין הצרעת נובע דווקא מפני מדרגה רוחנית עליונה. שהיו ישראל קדושים בקדושת ה', וכל גופם ובגדיהם ובתיהם היו מכוונים להשראת השכינה, כך שאם מישהו מהם חטא חלילה, ניכר הדבר בסילוק האור ממנו ובהתגלות הצרעת עליו. לכן, בחוץ לארץ או בדורות נמוכים, שאין השכינה שורה בקביעות בלבבות בני האדם, אין הצרעת נוהגת ואיננה מתגלית על מי שחוטא. נמצא שהצרעת באה לעורר דווקא דרגות של צדיקים, לטהרם ולנקותם מטומאת עוונותיהם. ולכאורה ממילא נראה שהצרעת היא בחינת לכלוך של חטאי צדיקים, ומבטאת דרגה גבוהה של קדושה שתובעת חיים עליונים מאוד, ולא מעיד על טומאה שפלה.
Tal'lei Chaim Vayikra
We see that the whole matter of tzara'at stems from a high spiritual level. That Israel was holy in the sanctity of God, and all their bodies and garments and homes were meant for the resting of the Shekhina, so that if any of them sinned, it was clear that the light was removed from him and the tzara'at was revealed. Therefore, outside Eretz Yisroel or in lower generations, that the Divine Presence does not always dwell in the hearts of men, there is no tzara'at revealed to those who sin. We see that the tzara'at was intended to evoke degrees of the righteousness, to purify and cleanse them from the impurity of their sins. It seems that the leprosy is, in any case, the dirt of the sins of the righteous, and expresses a high degree of sanctity that requires a very high life, and does not indicate impurity.
'נֶגַע צָרַעַת', וכבר בארו החברים מפני מה הוא בא על האדם. אבל עתה נבאר שהוא כתרגומו - ׳סגירו׳, אמר רבי יהודה מה פירוש התרגום לשון סגירה? ובאר סגירו - שסוגר אינו פותח, וכשנסגר השפע ואינו נמשך אז הוא נקרא נגע.
[מטללי חיים: הזוהר מדייק מהתרגום של המילה צרעת - ׳סגירו׳, והיינו שהוא אור סגור שאוני נפתח ולכן נקרא נגע.]
The affliction of tzara'as - others have already explained why it comes to a person. But now let's understand according to the translation of 'tzara'as' by Onkelos, who calls it "s'giro". Rabbi Yehuda asked what is the understanding of this translation is, as it is the same root word as 'closing'? And the explanation of this - that it's closed and not open, that when the blessings and abundance from HaShem are closed and aren't given over, then it's called a "lesion".
[From Tal'lei Chaim: The Zohar explains from the translation of tzara'at to s'giro, that there is a light that is shut out and isn't opened, therefore is called negah (lesion).]
Based on Likutei Sichos vol 22, pp. 70-73 from Gutnick Edition Chumash
And that is why our Parsha is called Tazria, alluding to conception and birth, to teach us that just like the case of tzara'as, all the punishments of the Torah are intended to help a person have a spiritual rebirth in their lives, correct their past ways, and start anew.
ביום השמיני ימול. במד' תנחומא מה שהשיב ר"ע מעשה ב"ו נאים. לא ניתנו המצות אלא לצרף הבריות כו'. דאיתא אין צור כאלקינו. צייר. צר צורה בתוך צורה. פי' שנמצא באדם כמה מדרגות שיוכל האדם להוציאם מכח אל הפועל. כמ"ש זכה נותנין לו נפש. זכה יתיר נותנין לו רוח נשמה כו'. ולעולם צריך להיות האדם פושט צורה ולובש צורה פושט צורה ולובש צורה. והנה לבנ"י ניתן התגלות צורה הפנימיות בכח המילה שמסירין הערלה. ואז יוכל להתגלות צורה הפנימיות:
Circumcise on the Eighth Day. The mitzvot were not given but to bring people together. As we say "There is no Rock (tzur) like our God." Tziyar. A form within a form. What does this mean? Inside of a person is found many levels that a person is able to bring from potential to actuality. As it says "one who earns it is given 'nefesh'. One who earns more is given ruach and neshama, etc." Always a person needs to be removing and putting on a new form (of oneself), removing and putting on a new form. And in this way a Jew is able to reveal their deepest form in the koach of mila that removes the external layer. Then one is able to reveal their deepest form.
