פרשת נצבים - וילך תש"כ - פרשת התשובה
גיליון זה הוא המשך של גיליונות נצבים-וילך תשי"ז ונצבים תשי"ח.
א. שאלה תחבירית
"וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה"
And it shall come to pass, when all these things are come upon thee, the blessing and the curse, which I have set before thee, and thou shalt bethink thyself among all the nations, whither the LORD thy God hath driven thee,
קיימת לגבי פסוקים אלה בעיה תחבירית. פרקנו מתחיל במשפט נטפל תנאי, והשאלה היא: באיזו מילה מתחיל המשפט הראשי? (בלשון הקדמונים: היכן מתחילה תשובת התנאי?) דעות שונות למפרשים בשאלה זו. והנה מקצתן:
ובעבור שאמר (דברים כ"ט כ"ז): "וישליכם אל ארץ אחרת" אמר, כי אם תשוב אל ה' אף על פי שאתה חוצה לארץ – השם ישיב שבותך.
the hidden matters … that is, if someone practices idolatry in secret, it is for God our God — meaning, his judgment will be at the hand of God , Who will punish him; but if it be public, then we, and our descendants, are obliged to do what is written in the Torah. (Some have interpreted the verse as follows: “The hidden matters are for God our God, and the revealed matters. It is only for us to act according to the words of the Torah.” But this interpretation contains a non sequitur. What would be the point of mentioning it, in this context?) Having previously said that God “cast them into another land”, Scripture now proceeds to say, “but if you return to God , even though you be outside the Land of Israel, God will restore your exiles.” Rabbi Y e hudah ben David Ḥayyuj, the grammarian, is of the opinion that the first instance of the word “restore” means “grant rest”. The sense of the verse is: “He will provide respite to the captives, and grant them mercy; afterward, he will send them back, and gather them …”.
וטעם "ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו" – שתשוב אל ה' בכל לבבך ובכל נפשך ותקבל עליך ועל בניך לדורותם לעשות ככל אשר אנכי מצוך היום וכו'.
עם היות הברכות והקללות בלשון תנאי: "אם שמע תשמע" ו"אם לא תשמע", הודיעם משה אדוננו, שכולם – הברכה והקללה – עתידים להתקיים, ושאחר שייתמו הקללות כולם ישובו אל השם יתברך והוא יקבצם ויגאלם, וזאת היא הנחמה האמיתית והגאולה העתידה, אשר אנחנו מקווים אותה... "כי יבואו עליך הברכה והקללה" – כי כולם יתקיימו בהכרח, הנה אז בהכרח תשוב אל ה'.
לעיל נאמר (כ"ט כ"ז): "וישליכם אל ארץ אחרת" וכאן נאמר: ואם תשוב הוא ישוב את שבותך.
ושב ה' את שבותך, “the Lord will return with you from your captivity;” in chapter29,27, G-d had been described as expelling His people from the Holy Land to any other land, now, if the people have repented their wrongdoings, He promises to bring them back and remain with them.
רש"ר הירש:
כאשר יתקיים בך כל הנזכר בתורה בברכה וקללה על עיצוב דמות עתידך באלפי השנים הבאות; אז תביא את סיכום נסיונותיך – נסיונות דרכך בהיסטוריה – אל לבבך פנימה וכתוצאה מחשבון נפשך תשוב אל ה' ולתורתו בכל לבבך ובכל נפשך.
וכן תרגמוהו המתרגמים:
רמבמ"ן:
ווען נון קינפטיג אללע דיזע דינגע אינטרעפפן, זעגען אונד פלוך... דו נימסט עס צו הערצען, בקעהרסט דיך צום עוויגען... זא ווירד דער עוויגע זיך אויך דיינער ערבארמען...
King James Version:
And it shall come to pass, when all these things are come upon thee, the blessing and the curse... and thou shalt call them to mind among all the nations... and shalt return unto the Lord... that then the Lord thy God will turn thy captivity...
Version Synodale 1929:
Quand toutes ces choses te seront arrivees... si tu les prends de nouveau a coeur... et si tu reviens a l'Eternel... alors l'Etenel ton Dieu ramenera tes captifs.
ר' דוד הופמן, בפירושו לספר דברים:
Wenn nun alle diese Worte... uber dich gekommen sein werden; so wirst du es dier zu Hersen nehmen... Und du wirst zum Ewigen... zuruckkehren und auf seine Stimme horen... Dann wird der Ewige... deine Wiederherstellung veranstalten...
1. מהן דעותיהם של פרשנים ומתרגמים בתשובה לשאלה התחבירית שבפסוקינו? סדר את המפרשים ואת המתרגמים לקבוצות.
2. מהן המסקנות הרעיוניות השונות הנובעות מתוך השוני הזה? מה הובטח לעם ישראל לדעת כל אחת מן הקבוצות הנ"ל?
3. התוכל להסביר למה אין אף פרשן אחד רואה את פסוק א' כולו כמשפט תנאי ואת תחילת פסוק ב' ("ושבת עד ה'") כתחילת תשובת התנאי?
כל הנביאים כולם ציוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, שנאמר (דברים ל' א'): "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה.. ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך וגו'".
All of the prophets commanded concerning repentance; Israel will not be redeemed save by repentance. Indeed, the Torah long since assured us that in the end, at the close of the period of exile Israel will turn to repentance and be momentarily redeemed, even as it is said: "And it shall come to pass, when all these things are come upon thee, the blessings and the curse, which I have set before thee, and thou shalt bethink thyself among all the nations, whither the Lord thy God had driven thee, and shalt return unto the Lord thy God, and hearken to His voice according to all that I commanded thee this day, thou and thy children, with all thy heart, and with all thy soul; that then the Lord thy God will turn thy captivity, and have compassion upon thee, and will return and gather thee from all the peoples whither the Lord thy God hath scattered thee" (Deut. 30.14).3Yoma, 87b. C. G.
כיצד עונה הרמב"ם לשאלה התחבירית שלנו, ולאיזו מן הקבוצות דלעיל יש לצרפו?
ב. "הכתובה"
"כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה"
if thou shalt hearken to the voice of the LORD thy God, to keep His commandments and His statutes which are written in this book of the law; if thou turn unto the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul.
ד"ה "הכתובה": הוא לשון רבות לנקבות כמו "הכתובים" בלשון רבים לזכרים כמו שפירשתי למעלה (שמות י"ז י"ב): "ויהי ידיו אמונה" (ושם הביא לראיה בראשית מ"ט כ"ב: "בנות צעדה עלי שור") (שמואל א' ד', ט"ו): "ועיניו קמה ולא יכול לראות".
הכתובה, “which has been recorded in writing; we would have expected this word to be in the plural mode as it covers multiple laws. Instead we find a singular feminine mode. This is not something unique; for instance we find something analogous in Exodus 17,12 where Moses’ hands are described as remaining steady, i.e. ויהי ידיו אמונה.
ר' יעקב צבי מקלנבורג, הכתב והקבלה:
לפי שהתורה לא ביארה רק כלל כל מצוה ובלתי אפשר לקיימה בלי תורה שבעל-פה, ועל זה אמר "תשמע בקול ה' לשמור מצותיו וחקותיו הכתובה...". כדי שנוכל לשמור התורה הכתובה צריכים לתורה שבעל-פה והוא הנקרא "קול", כי דברי תורה שבעל-פה צריך לשומעם מקול דברים היוצאים מפי רבות.
מה קשה לכל אחד מן הפרשנים בפסוקנו, ומה ההבדל שבין תשובותיהם?
ג. מתוך "אורות התשובה"
"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ"
and shalt return unto the LORD thy God, and hearken to His voice according to all that I command thee this day, thou and thy children, with all thy heart, and with all thy soul;
"כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"
if thou shalt hearken to the voice of the LORD thy God, to keep His commandments and His statutes which are written in this book of the law; if thou turn unto the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul.
הרב א"י קוק זצ"ל, "אורות התשובה" פרק י"ז:
תחיית האומה היא היסוד של בניין התשובה הגדולה, תשובת ישראל העליונה ותשובת העולם כולו שתבוא אחריה. כשרוצים באמת לשוב, אף על פי שמעוכבים בשביל כמה מניעות, כמו מחמת בלבול דעת, או מחמת חלישות כוח או מחמת אי יכולת לתקן דברים שהם נוגעים בין אדם לחברו, אע"פ שהעיכוב הוא גדול מאוד והלב מוכרח להיות נשבר מפני ידיעת גודל החובה המוטלת על האדם לתקן את כל פגמיו באופן היותר טוב והיותר שלם, מכל מקום כיון שהרצון לשוב בתשובה הוא אמיץ, אף-על-פי שאין בכוחו עדיין לסלק את כל המניעות, צריכים לקבל את ההארה הזאת של תשובה בתור תוכן המטהר והמקדש, עד שלא יזוז מפני העיכובים של אי השלמת התשובה מכל רוממות ומכל עלייה רוחנית... וכשם שזהו כלל גדול אצל היחיד, ככה הוא אצל הציבור בכללותו. הארת התשובה ישנה בישראל; התעוררות חפצה של האומה בכללה לשוב אל ארצה, אל מהותה, אל רוחה ואל תכונתה, באמת אור של תשובה יש בה. באמת הדבר מתבטא בבירור גמור בביטויה של תורה (דברים ל' ב'): "ושבת עד ה' אלהיך", (שם י'): "כי תשוב אל ה' אלהיך". התשובה היא תשובה פנימית, אלא שהיא מכוסה בהרבה מסכים חוצצים – ואין כוח בשום עיכוב לעכב את האור העליון מהופיע עלינו. גם מתוך החול ייגלה הקודש, וגם מתוך החופש הפרוץ יבוא העול האהוב. עבותות זהב ישתרגו ויעלו גם מתוך השירה החופשנית. תשובה מזהירה תצא גם מתוך הספרות החיצונית. זאת תהיה הפליאה העליונה של חזון הגאולה, יגמול זה הציץ, יפרח הפרח, יבושל הפרי, ויידע העולם כולו, כי רוח הקודש מדבר בכנסת ישראל בכל תנועות רוחה, וסוף הכל הוא לתשובה המביאה רפואה וגאולה לעולם.
1. הסבר את המקומות המסומנים ע"י קו. למה יתכוון הרב בדברו על "התעוררות חפצה של האומה בכללה"? למה יתכוון בדבריו בקטע השלישי "גם מתוך החול". לאיזה "חול" ירמוז?
2. מהו לדעת הרב ההבדל שבין "ושבת עד" לבין "תשוב אל"? השווה דבריו לדברי הכתב והקבלה ודברי המלבי"ם המובאים בגיליון נצבים תשי"ח שאלה ב', האם מסכימים דברי הרב עם דבריהם או לא?
3. מהו הדמיון שמוצא הרב בין תשובת היחיד לבין תשובת הכלל?
4. האם הרעיון העיקרי בדברי הרב בקטע השני ("כשרוצים באמת" עד "בתור תוכן המטהר והמקדש") מזדהה עם המאמר הידוע "רחמנא לבא בעי" או שונה ממנו?