פרשת ראה תש"ט - עבד עברי
א. שאלה כללית
קרא בגיליון בא תש"ט את דברי רבנו חננאל, חזקוני ובנו יעקב המובאים שם בעניין שאילת הכלים ממצרים. התוכל להביא סיוע מלשון הפסוקים כאן לדעה האומרת, שרצה הקדוש ברוך הוא לזכות את המצרים, שינהגו בנו בדין תורה בשעת שחרור העבד העברי?
ב. "עבד"-"אחיך"
"כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי"
If thy brother, a Hebrew man, or a Hebrew woman, be sold unto thee, he shall serve thee six years; and in the seventh year thou shalt let him go free from thee.
ספרא ע"ט, (לפרשת בהר כ"ה ל"ט "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך"):
"כי יימכר לך אחיך" – שתנהג בו באחוה. יכול אף הוא ינהג בעצמו באחוה? תלמוד לומר (שמות כ"א ב'): "עבד". יכול אף אתה תתנהג בו כעבד? תלמוד לומר: "אחיך". הא כיצד? אתה נוהג בו באחוה, והוא נוהג בעצמו בעבדותו.
הסבר למה קראה התורה לעבד במשפטים בשם "עבד", וקראה לו בפרשת בהר ובמקומנו בשם "אחיך"?
ג. "אחיך העברי"
"אָחִיךָ הָעִבְרִי"
If thy brother, a Hebrew man, or a Hebrew woman, be sold unto thee, he shall serve thee six years; and in the seventh year thou shalt let him go free from thee.
ראב"ע, שמות פרק כ"א פסוק ב':
ד"ה כי תקנה: אומר לך כלל, לפני שאחל לפרש. כי כל משפט או מצוה כל אחד עומד בפני עצמו. ואם יכולנו למצוא טעם למה דבק זה המשפט אל זה או זאת המצוה אל זאת, נדבק בכל יכולתנו, ואם לא יכולנו, נחשוב כי החסרון בא מחוסר דעתנו. ואין לאדם בעולם יותר קשה עליו מהיותו ברשות אדם כמוהו. על כן החל משפט העבד. וקדמונינו אמרו כי עבד עברי הוא ישראל. וככה "וכי ימכור איש את בתו לאמה". רק "וכי יכה איש את שן עבדו" הוא כנעני. וככה "וכי יכה איש את עבדו". וככה "אם עבד יגח השור", והנה אמרו כי "ונמכר בגנבתו" הוא ישראל. והחולקים עליהם אמרו כי עבד עברי אינו ישראל, רק הוא ממשפחת אברהם. וככה הבת וכל העבדים הנזכרים אחרי כן - דרך אחד לכל. וראייתם דבר "האשה וילדיה". כי אמרו כי המשפחה תלוי באב. ועוד "ועבדו לעולם" - כי הם אומרים כל ימיו. והיה עליהם קשה שיהיה ישראל נרצע, ועתה נתפש המלות כמשמעם - אם עבד עברי אינו ישראלי, למה אמר הכתוב "כי יימכר לך אחיך העברי". והלוא ידענו כי משמע "לא תשנא את אחיך בלבבך" ישראל. וככה בין איש ובין אחיו ובין גרו. ורבים ככה. והנה אין ספק כי פירוש אברם העברי - שהוא מבני עבר. עליו כתוב "אבי כל בני עבר", היפך "וחם הוא אבי כנען". או נקרא עברי בעבור שבא מעבר הנהר. אף על פי שהיה ראוי להיות עברי נהרי. ונחשוב כי הכתוב תפש דרך קצרה. בעבור שמצאנו "ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר". והנה גם נקראו העברים שהם ישראל. כי ראינו שאמר משה לפרעה "כה אמר ה' אלוהי ישראל". וכאשר שאל פרעה מי הוא זה השם. אז השיבו. השם "אלוהי העברים", והנה אלוהי העברים כמו אלוהי ישראל. והנה אם ישראל נקראו עברים בעבור שהם מיוחסים אל עבר, ישתתפו עמנו בני ישמעאל ובני קטורה ובני עשו. ואנחנו לא מצאנו קורא אחיך רק אדום לבדו, שהיה בבטן אחד עם יעקב. גם לא תמצא בכתוב שיזכיר עשו שהוא אחינו במצוות רק בדבר השליחות. וכמוהו "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא". אחר שהזכיר אדומי. וככה "על רדפו בחרב אחיו". הנה בכל המקרא לא מצאנו מלת עברי כי אם על בני יעקב, וכתוב "ושם אתנו נער עברי", "לאכול את העברים לחם", "מכה איש עברי", "שני אנשים עברים נצים". ויונה אמר "עברי אנכי". כי הם שאלוהו "אי מזה עם אתה?". ואם המלה היתה כוללת עמים רבים, עוד לא השיב מאיזה עם הוא. וכתוב "פן תעבדון לעברים". והעברים היו לפלשתים. ובירמיהו כתוב "לשלח איש את עבדו" וגו' "העברי והעבריה". ובסוף פירש לבלתי עבוד בם ביהודי אחיהו איש, וידוע כי אדומי לא ייקרא יהודי. והחולקים אמרו "והנה כתיב ורבים מעמי הארץ מתיהדים", ואינם מישראל. וזהו עיוורון, כי לפי דעתם, אם פירוש שהיו מתיחסים אל יהודה. או ששבו לתורת יהודה. היה ראוי להיותו בלתי עבוד גם במתיהד אחיהו. ועל דרך זה היה ראוי להיות עברי מתעבר. והאומר זה מתעבר על ריב לא לו. והנה התברר כי דברי קדמונינו נכונים, כי עליהם נסמוך בכל המצוות, כאשר קיבלום מאבותיהם. ועוד איך יעלה על לב אדם כי הישמעאלי והאדומי יעבוד שש שנים. והישראלי עד שנת היובל.
1. הסבר את דעת החולקים?
מה הן טענותיו נגדם?
הסבר לשם מה הוא נעזר בכל אחד מן הפסוקים הבאים:
"וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ"
And afterward Moses and Aaron came, and said unto Pharaoh: ‘Thus saith the LORD, the God of Israel: Let My people go, that they may hold a feast unto Me in the wilderness.’
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עִבְרִי אָנֹכִי וְאֶת ה' אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה"
And he said unto them: ‘I am an Hebrew; and I fear the LORD, the God of heaven, who hath made the sea and the dry land.’
"לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ"!
that every man should let his manservant, and every man his maidservant, being a Hebrew man or a Hebrew woman, go free; that none should make bondmen of them, even of a Jew his brother;
3. מה כוונתו בהביאו את הפסוק ממשלי פרק כ"ו פסוק י"ז?
**
4. היכן מצינו שימוש כזה בפסוקים בוויכוחו עם הקראים?
ד. "הענק"
"הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ"
before giving to your poor (i.e., the poor in your family); and the needy of your land have precedence over the needy of another land. The common theme which connects this passage with the passage If your Hebrew brother be sold to you is the idea of “supply him with a bonus” [: 14].
הענק תעניק לו: הטעם, עשה לו תפארת, מגזרת "וענקים לגרגרותיך" (משלי א, ט), או יהיה פירוש המלה כפי המקום, בלא אח.
supply with a bonus [Hebrew: haneyq taniq] You must behave beautifully toward him, from “a necklace [Hebrew: ɒ naqim] about your neck” [Proverbs 1: 9]. Or, it could be that the word has no cognate, and that its meaning must be deduced entirely from context.
*
מה ההבדל שבין שני פירושיו למילת "הענק"?
ה. "עמך"
"כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ"
And it shall be, if he say unto thee: ‘I will not go out from thee’; because he loveth thee and thy house, because he fareth well with thee;
מהו "עמך"? עמך במאכל, עמך במשתה, עמך בכסות נקיה, שלא תהא אתה אוכל פת נקיה, והוא אוכל פת קיבר; אתה שותה יין ישן, והוא שותה יין חדש; אתה ישן על גבי מוכין, והוא ישן על גבי תבן. מכאן אמרו: כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו.
The Sages taught: The verse states concerning a Hebrew slave: “Because he fares well with you,” which teaches that the slave should be with you, i.e., treated as your equal, in food, meaning that his food must be of the same quality as yours, and with you in drink. This means that there shall not be a situation in which you eat fine bread and he eats inferior bread, bread from coarse flour mixed with bran, which is low quality. There shall not be a situation in which you drink aged wine and he drinks inferior new wine. There shall not be a situation in which you sleep comfortably on bedding made from soft sheets and he sleeps on straw. From here the Sages stated: Anyone who acquires a Hebrew slave is considered like one who acquires a master for himself, because he must be careful that the slave’s living conditions are equal to his own.
ומעניינים דברי התוספות, שם:
וקשה, מאי "אדון לעצמו"? די להיות כאדונו. (=בשוה לאדונו ולא למעלה הימנו). ויש לומר כדאיתא בירושלמי: דפעמים אין לו אלא כר אחד, אם שוכב עליו (האדון) בעצמו – אינו מקיים "עמך". ואם אינו שוכב עליו, וגם אינו מוסר לעבדו, זו מדת סדום. נמצא שעל כורחך צריך למסור הכר לעבדו – והיינו "אדון לעצמו").
*
1. מהו הרמז בלשון הכתוב כאן לדברי חז"ל אלה? (היעזר בתשובתך בדברי הכתב והקבלה והמלבי"ם לבמדבר כ"ג י"ב שהובאו בגיליון בלק תש"ו).
**
2. התוכל להביא עוד דוגמאות לשימוש זה של "עם" בתורה?
ו. "ואף לאמתך תעשה כן"
"וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן"
then thou shalt take an awl, and thrust it through his ear and into the door, and he shall be thy bondman for ever. And also unto thy bondwoman thou shalt do likewise.
ד"ה ואף לאמתך תעשה כן: דבק עם "הענק תעניק לו" (יד), ואם הוא רחוק, כמו: "שלם ישלם אם אין לו" (שמות כב, ב), "ואם שלוש אלה" (שם כא, יא), ורבים כן, כי אין אשה נרצעת.
So shall you do even to your maid-servant refers back to “supply him with a bonus” [: 14] (even though it is remote — compare the antecedents of “He must make restitution; if he has nothing wherewith to pay…” [Exodus 22: 2], “if these three…” [Exodus 21: 11], and many others [see also comment on Leviticus 19: 25]), because a woman’s ear is not pierced [Qiddushin 17b].
1. מה קשה לו?
2. מה פירוש המילים שבפירוש "ואם הוא רחוק"?
*
3. מה היא ראייתו משמות כ"ב ב' ומה ראייתו משמות כ"א י"א?
**
4. הבא עוד דוגמה מפרשתנו, פרשת ראה, למבנה כזה, שמילים בפסוק מוסבות למה שנאמר קודם "ואם הוא רחוק".
ז. "לא יקשה בעיניך"
"לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶךָ בְּשַׁלֵּחֲךָ אֹתוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבֵרַכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה"
It shall not seem hard unto thee, when thou lettest him go free from thee; for to the double of the hire of a hireling hath he served thee six years; and the LORD thy God will bless thee in all that thou doest.
לא יקשה בעיניך: שתשלחנו חפשי מעמך במה שאתה נותן לו משנה וכפילות שכר שכיר בעבודת שש שנים שעבד אותך, שאתה מעניק לו מצאנך ומגורנך ומיקבך מלבד שכירות של קניין שש שנים שקנית אותו, שהרי יברכך ה' בכל אשר תעשה. והרי פירוש פסוק זה דוגמת "ולא ירע לבבך בתתך לו", וכן "תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה" מתת לאחד מהם, כי רוע העין וקשיות הלב מדבר על נתינת ממון לאחרים. וכאשר הורגלו לפרש שלא יקשה בעיניך על מה שאתה משלחו חפשי לסוף שש, שהרי הרבה עבדך שש שנים, כלומר יותר משאר שכירים. שטות הוא בידם. וכי למה יקשה בעיני בשילוח חפשי, והלוא לא קנאוֹ מתחילה אלא לפי עבודת שש שנים, שהכל יודעים שבשביעית יצא. ועוד לא היה לומר "משנה שכר שכיר", אלא משנה שכיר. ויש מפרש משנה שכיר שש שנים לפי שסתם שכיר שלוש שנים כדכתיב "בשלוש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב". גם זה הבל. כי במקום אחר כתיב בעוד שנה כשנת שכיר. ופירוש כשני שכיר - שלוש שנים מצומצמות כשני שכיר שהיא שנה מצומצמת.
לא יקשה בעיניך, when you dismiss her from your service having given him money, etc. משנה, double שכר שכיר, the wages paid to a hired hand, (the Torah knows that you paid him 6 years’ wages in advance, and with what you are giving when he leaves he has in effect received twice what a hired hand would have received.) In recognition of how you have treated him, G’d will bless you in all your undertakings. The meaning of this paragraph is similar to the admonition of the Torah in verse 10 and the use of the term רע בעיניך occurs also in such a sense in Deut. 28,56 when the reaction of even a mother and wife to the pressures of famine are described. רועת עין, describes envy and jealousy in matters financial. The same is true of the expression קשיות הלב, being hard-hearted. Both expressions refer to the feelings of a person when he has to give of his money to others who he does not feel have a claim on his money, on his generosity. Those commentators who understand our verse as speaking of the employer feeling put out at having to release their worker and the Torah telling the employer that he had no cause for the worker had worked diligently for six years are in error. The master knew in advance that after six years the contract was complete and the worker would be free to go. What possible reason could the employer have of being jealous of that arrangement?
Furthermore, the Torah should not have written משנה שכר שכיר, but merely משנה שכיר. Some commentators take the view that the words משנה שכיר refer to the six years, seeing that the average period for which a labourer was hired used to be 3 years, so that the word משנה would refer to the fact that this labourer worked for twice that period. The idea that the standard period was three years is reflected in Isaiah 16,14 This is also senseless, seeing that in Isaiah 21,16 we are told that the average period of hire was precisely a year, no longer. It follows that the words כשני שכיר (as the years of a hired hand) mean precisely 3 years just as when he is hired for a year it means precisely a year.
1. מה קשה לו?
2. מה הן שתי הדעות שנגדן פונה הרשב"ם, שהאחת לדעתו "שטות" והשנייה "הבל"?
*
3. במה שונה הרשב"ם בפירושו לפסוקנו מן הפירוש המקובל?