| א. "ויהי בנסוע" |
"וַיְהִי בִּנְסֹעַ"
And it came to pass, when the ark set forward, that Moses said: ‘Rise up, O LORD, and let Thine enemies be scattered; and let them that hate Thee flee before Thee.’
ד"ה ויהי בנסוע: עשה לו סימניות מלפניו ומלאחריו, לומר שאין זה מקומו. ולמה נכתב כאן? - כדי להפסיק בין פורענות לפורענות וכו' כדאיתא בכל כתבי הקודש.
ויהי בנסע הארן AND IT CAME TO PASS WHEN THE ARK PROCEEDED [THAT MOSES SAID etc.] — He (the Lord; cf. Shabbat 115a) made for it (for this section) dividing marks (inverted “Nuns”), in front and behind it, in order to indicate that this is not its proper place (it would more fittingly find a place in the section dealing with the march of the people in chapter Numbers II. after v. 17). But why, then, is it written here? In order to make a break between the narrative of one punishment and that of another punishment etc., as is stated in the Talmudic chapter commencing with כל כתבי (Shabbat 115b, cf. Sifrei Bamidbar 84:1).
דבריו אלה לקוחים מתוך מסכת שבת פרק כל כתבי:
תנו רבנן: "ויהי בנסוע הארון": פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה (בתחילה ובסוף), לומר שאין זה מקומה... ולמה כתבה כאן! כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. פורענות שנייה מאי היא? "ויהי העם כמתאוננים" (במדבר י"א א'). פורענות ראשונה? "ויסעו מהר ה'" (במדבר י' ל"ג). ואמר ר' חמא בר חנינא: שסרו מאחרי ה'. (רש"י, לגמרא שם: ד"ה מאחרי ה': בתוך ג' ימים למסעם התאוו האספסוף תאוה להתרעם על הבשר, כדי למרוד בקדוש ברוך הוא.)
Who is the tanna who disagrees with Rabbi Yehuda HaNasi? It is Rabban Shimon ben Gamliel. As it was taught in a baraita that Rabban Shimon ben Gamliel says: In the future, this portion will be uprooted from here, where it appears, and will be written in its proper place. And why was it written here, even though it discusses the travels of the children of Israel, and the portion before it does not? It is in order to demarcate between the first punishment and the second punishment. What is the second punishment that appears immediately afterward? It is the verse: “And the people complained wickedly in God’s ears, and God heard and became angry, and the fire of God burned in them and it consumed the edge of the camp” (Numbers 11:1). What is the first punishment? It is the verse: “And they traveled from the mountain of God [mehar Hashem] for three days” (Numbers 10:33), and Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, said: That they turned from after God [me’aḥarei Hashem] and hurriedly fled Mount Sinai. The Gemara asks: And if so, where is the proper place for this paragraph? Rav Ashi said: In the portion of the flags, where there is a description of the manner in which the Jewish people traveled through the desert.
ד"ה ויהי בנסוע הארון: עשה לו סימן מלפניו ומלאחריו, לומר שאין זה מקומו. ולמה כתב כאן, כדי להפסיק בין פורענות לפורענות, כדאיתא בכל כתבי הקודש (שבת קט"ז א'), לשון רש"י. ולא פירש לנו הרב מה הפורענות הזו שהוצרך להפסיק בה, כי לא נזכר כאן בכתוב פורענות קודם "ויהי בנסוע הארון". ולשון הגמרא שם, פורענות שנייה "ויהי העם כמתאוננים" (להלן י"א א'), פורענות ראשונה דכתיב "ויסעו מהר ה'" (פסוק ל"ג), ואמר רבי חנינא: מלמד שסרו מאחרי ה'. וכתב הרב בפירושיו שם, בתוך שלושת ימים למסעם התאוו תאוה האספסוף להתרעם על הבשר כדי למרוד בה'. ואלו דברי תימה, שהרי פורענות "ויהי העם כמתאוננים" כתובה ראשונה ושל תאוה - שניה, ושתיהן סמוכות. אולי סבר הרב שנכתבו שלא כסדרן, רמז על הראשונה באמרו "מהר ה'", כי שמא מעת נסעם חשבו לעשות כן, והפסיק וכתב את השניה, ואחר כך חזר לראשונה. ואין בזה טעם או ריח. אבל עניין המדרש הזה מצאו אותו באגדה, שנסעו מהר סיני בשמחה כתינוק הבורח מבית הספר, אמרו שמא ירבה ויתן לנו מצות, וזהו "ויסעו מהר ה'", שהיה מחשבתם להסיע עצמן משם, מפני שהוא הר ה', וזהו פורענות ראשונה. והפסיק, שלא יהיו שלוש פורעניות סמוכות זו לזו, ונמצאו מוחזקים בפורענות. וקרא החטא פורענות, אף על פי שלא אירע להם ממנו פורענות. ושמא אלמלא חטאם זה היה מכניסם לארץ מיד.
1. מה הן, לפי דברי הגמרא על פי פירוש רש"י, שתי הפורענויות שביניהן מפסיקה פרשתנו?
*
2. מה הן טענות הרמב"ן נגד רש"י?
התוכל למצוא בלשון הפסוקים סמך לפירושו של רש"י?
(היעזר בתשובתך בדברי רש"י, בראשית פרק כ"א פסוק א':
ד"ה וה' פקד: סמך פרשה זו לכאן ללמדך שכל המבקש רחמים על חבירו, והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה, שנאמר (לעיל כ' י"ז) "ויתפלל" וגו' וסמיך ליה "וה' פקד את שרה", שפקד כבר קודם שריפא את אבימלך).
ד"ה וה' פקד: סמך פרשה זו לכאן ללמדך שכל המבקש רחמים על חבירו, והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה, שנאמר (לעיל כ' י"ז) "ויתפלל" וגו' וסמיך ליה "וה' פקד את שרה", שפקד כבר קודם שריפא את אבימלך).
'וה' פקד את שרה וגו AND THE LORD VISITED SARAH —It (Scripture) places this section after the preceding one to teach you that whoever prays for mercy on behalf of another when he himself also is in need of that very thing for which he prays on the other’s behalf, will himself first receive a favorable response from God, for it is said (at end of last chapter), “And Abraham prayed for Abimelech and his wife and they brought forth” and immediately afterwards it states here, “And the Lord remembered Sarah” — i. e. he had already remembered her before he healed Abimelech (Bava Kamma 92a).
4. מה הן שתי הפורענויות לפי דעת הרמב"ן?
*
5. מה ההבדל בין רש"י ורמב"ן בהבנת המושג "פורענות"?
| ב. "קומה ה'" |
"קוּמָה ה'"
And it came to pass, when the ark set forward, that Moses said: ‘Rise up, O LORD, and let Thine enemies be scattered; and let them that hate Thee flee before Thee.’
רמב"ם, מורה נבוכים א' י"ב:
... ומפני שהמסכים לעשות דבר, יתעורר לעשותו בקימה, נאמר לכל מי שיתעורר לאיזה עניין – שהוא "קם". (כלומר במילה זו מובעת הסכמתו ורצונו של איש הבא לעשות מעשה). "כי הקים בני את עבדי עלי" (שמואל א' כ"ב). והושאל זה העניין לעבר גזרת האל על עם שהתחייבו העונש לאבדם. (לקיום גזרת כליה שנגזרה על אנשים הראויים לעונש). "וקמתי על בית ירבעם" (עמוס ז'). ואפשר שהיה אומרו "עתה אקום יאמר ה'" (ישעיה ל"ג) מזה העניין, (כלומר בהוראה זו: אקום כנגד שונאי ציון)... לא שיש לו קימה או ישיבה – חלילה לו מהם!
... ומפני שהמסכים לעשות דבר, יתעורר לעשותו בקימה, נאמר לכל מי שיתעורר לאיזה עניין – שהוא "קם". (כלומר במילה זו מובעת הסכמתו ורצונו של איש הבא לעשות מעשה). "כי הקים בני את עבדי עלי" (שמואל א' כ"ב). והושאל זה העניין לעבר גזרת האל על עם שהתחייבו העונש לאבדם. (לקיום גזרת כליה שנגזרה על אנשים הראויים לעונש). "וקמתי על בית ירבעם" (עמוס ז'). ואפשר שהיה אומרו "עתה אקום יאמר ה'" (ישעיה ל"ג) מזה העניין, (כלומר בהוראה זו: אקום כנגד שונאי ציון)... לא שיש לו קימה או ישיבה – חלילה לו מהם!
(הפירושים בסוגריים לקוחים מפירוש יהודה אבן שמואל למורה נבוכים).
אתגלי ה'.
ד"ה קומה ה': כדרך בני אדם לעמוד להילחם.
ד"ה קומה ה': שהיה אז מסתלק שכינה מעל הכפורת.
'קומה ה, seeing that during the period of their wanderings the Shechinah had been absent from its usual place above the kapporet.
מה בין הדעות הנ"ל בפירוש המילה קומה?
| ג. "...אויביך...משנאיך" |
"וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ"
And it came to pass, when the ark set forward, that Moses said: ‘Rise up, O LORD, and let Thine enemies be scattered; and let them that hate Thee flee before Thee.’
ד"ה משנאיך: אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם, שנאמר (תהלים פ"ג ג') "ומשנאיך נשאו ראש", ומי הם? "על עמך יערימו סוד".
משנאיך THOSE THAT HATE THEE — These are those who hate Israel, because whoever hates Israel, hates “Him who spoke and the world came into existence”, as it is said, (Psalms 83:3, 4) “[For lo, thine enemies are in an uproar] and they that hate Thee have lifted up the head” — and who are these that hate Thee? The next verse states this (v. 4): “They who have taken crafty counsel against thy people” (Sifrei Bamidbar 84:4).
דבריו אלה לקוחים מספרי וזה לשונו שם:
ספרי י' ל"ה:
"וינוסו משנאיך". וכי יש שונאים לפני מי שאמר והיה העולם? אלא מגיד הכתוב שכל מי שקם על ישראל כאילו קם על המקום, כיוצא בו אתה אומר (שמות ט"ו) "וברוב גאונך תהרוס קמיך" וכי יש קמים לפני המקום? אלא מגיד הכתוב שכל מי שקם על ישראל, כאילו קם על המקום. וכן הוא אומר (תהלים פ"ג) "ומשנאיך נשאו ראש" מפני "על עמך יערימו סוד".
"וינוסו משנאיך". וכי יש שונאים לפני מי שאמר והיה העולם? אלא מגיד הכתוב שכל מי שקם על ישראל כאילו קם על המקום, כיוצא בו אתה אומר (שמות ט"ו) "וברוב גאונך תהרוס קמיך" וכי יש קמים לפני המקום? אלא מגיד הכתוב שכל מי שקם על ישראל, כאילו קם על המקום. וכן הוא אומר (תהלים פ"ג) "ומשנאיך נשאו ראש" מפני "על עמך יערימו סוד".
רש"ר הירש, (תרגום מגרמנית) לפסוקנו:
... ומשה רבנו ידע, כי יקומו לזאת התורה מראשית נתינתה אויבים ומשנאים. הלא דרישותיה – צדק ואהבת הזולת הם בניגוד גמור לגזרות הרודנים ותוקפנותם, המתחברים לבריתות (Koalitionen) לשם ערבות הדדית לקיום ממשלתם הזידונית על אף דרישות הצדק ואהבת הזולת. התוקפנים והחמסנים ההם הלוא ניצבים כאויבים על דרך התורה ואין נותנים לה מעבר, ודרישת התורה לריסון עצמי ול"קדושים תהיו" היא הסתירה הגמורה לחושניותם הגסה, ולא יימלט, שההמונים הגסים לא יקומו לה לשונאים ואפילו ל"משנאים", שלא רק באיבה יתייחסו אליה, כי אם גם ירדפוה בפועל ממש.
... ומשה רבנו ידע, כי יקומו לזאת התורה מראשית נתינתה אויבים ומשנאים. הלא דרישותיה – צדק ואהבת הזולת הם בניגוד גמור לגזרות הרודנים ותוקפנותם, המתחברים לבריתות (Koalitionen) לשם ערבות הדדית לקיום ממשלתם הזידונית על אף דרישות הצדק ואהבת הזולת. התוקפנים והחמסנים ההם הלוא ניצבים כאויבים על דרך התורה ואין נותנים לה מעבר, ודרישת התורה לריסון עצמי ול"קדושים תהיו" היא הסתירה הגמורה לחושניותם הגסה, ולא יימלט, שההמונים הגסים לא יקומו לה לשונאים ואפילו ל"משנאים", שלא רק באיבה יתייחסו אליה, כי אם גם ירדפוה בפועל ממש.
*
1. דברי הירש נראים שונים מדברי הספרי בפירוש "אויביך" "משנאיך". במה?
*
2. או אולי גם הירש מתכוון לרעיון הכלול בספרי? ואם כן, הסבר זאת!
| ד. "שובה ה'" |
"שׁוּבָה ה'"
And when it rested, he said: ‘Return, O LORD, unto the ten thousands of the families of Israel.’
ד"ה שובה ה': אמר ר' יהודה המדקדק הראשון, כי כל שב שטעמו מגזרת תשובה הוא פועל עומד ולא יצא בבניין הקל רק אם היה טעמו בשלוה והשקט, כמו "בשובה ונחת תיוושעון" (ישעיה ל' ט"ו), וכן "שובה ה' רבבות אלפי ישראל", שיניחם ולא ירגזו מאויב.
דעת זקנים מבעלי התוספות:
יהי רצון שישובו כל האלפים והרבבות של ישראל למקומם במספרם ולא יחסר מהם איש, ו"שובה" כמו "השיבה", ודומה לו (דברים ל') "ושב ה' את שבותך" – והשיב.
יהי רצון שישובו כל האלפים והרבבות של ישראל למקומם במספרם ולא יחסר מהם איש, ו"שובה" כמו "השיבה", ודומה לו (דברים ל') "ושב ה' את שבותך" – והשיב.
ד"ה שובה: תהי מנוחתך פה עמנו כעניין "זאת מנוחתי עדי עד". ואף על פי שתגלה שכינתך לפני ישראל לגרש את אויביהם תהי מנוחת שכינתך בתוכנו.
ד"ה ה' רבבות אלפי ישראל: כמו ה' צבאות אלפי ישראל. כאמרם ז"ל (קדושין פרק י' יוחסין) לא נקרא צבאות אלא על שם צבאות ישראל.
שובה, may Your rest be here with us, as per Psalms 132,14 זאת מנוחתי עדי עד, “this is My resting-place for all times.” Even though You will display Your presence in front of Israel in order to chase out their enemies, may the resting place of the Shechinah be in our midst. ה' רבבות אלפי ישראל, another description of an attribute of G’d, not unlike that of ה' צבא-אות אלפי ישראל. The reason why G’d is accorded the attribute “G’d of Hosts,” is only on account of the hosts (armies) of Israel.” The reason Moses said: רבבות אלפי ישראל, this is reminiscent of Psalms 68,18 רכב רבותים אלפי שנען, perhaps at that time the total number of Israelites including women and children amounted to that number.
Hirsch:
Kehre wieder ein in die Myriaden der Tausende Israels!
Kehre wieder ein in die Myriaden der Tausende Israels!
1. מה הקושי התחבירי שבפסוקנו, וכיצד מיישב אותו כל אחד מן הפירושים הנ"ל?
2. ההולך הירש בתרגומו בדרך אחד מהם או בחר לו דרך חדשה?