פרשת ויגש תשי"א - נאום יהודה
הערה: גיליון זה הוא המשך גיליון ויגש תש"י, שעסק אף הוא כולו בנאום יהודה. עיין ביחוד שאלות א1, א2, שם.
א. למבנה הנאום
שים לב: נאומו של יהודה מתחלק לשלושה חלקים:
1. סיפור מה שהיה עד עכשיו י"ח – כ"ט
2. תיאור העלול להיות מעכשיו ל' – ל"ב
3. הצעה ובקשה ל"ג – ל"ד
1. הסבר, למה חוזר יהודה ומספר באזני יוסף את כל השיחה שהתנהלה ביניהם בביקור הקודם – ובדיבור ישיר דווקא – והלא הדברים צריכים להיות ידועים ליוסף, ומה טעם חזר עליהם?
למה השמיט יהודה מסיפורו את העובדה שהאשימם יוסף בריגול ואת מאסר שמעון?
והנה לא הזכיר לו תואנת המרגלים, כדי שלא יפתח פה לשטן ולא ישוב לדבר בו עוד.
נסה לענות לשאלתנו בתשובה אחרת!
3. למה לא סיים יהודה את נאומו בפסוק ל"ג, המכיל את הצעתו ובקשתו, ומה ראה להוסיף עוד את פסוק ל"ד, ולסיים בו?
ב. "כי כמוך כפרעה"
"כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה"
כי כמוך כפרעה FOR THOU ART EVEN AS PHARAOH — In my sight you are as important as the king. This is the literal meaning, but a Midrashic explanation is: You will ultimately be stricken with leprosy for detaining Benjamin even as your ancestor Pharaoh was stricken because he detained my ancestress Sarah one night. Another explanation is: you are as unreliable as Pharaoh — just as Pharaoh issues decrees and does not carry them out, makes promises and does not fulfil them, so also do you. Is this what you meant by “setting your eyes” upon him when you said (Genesis 44:21) “Bring him down and I will set mine eyes upon him”? Still another interpretation of כי כמוך כפרעה FOR THOU SHALT BECOME EVEN AS PHARAOH: if you provoke me I will slay you and your master (Genesis Rabbah 93:6).
אברבנאל, מקשה:
מה צורך במאמר הזה "כי כמוך כפרעה"? והמפרשים כתבו שמילת "כי" תשמש בלשון "אף על פי" כמו (שמות ל"ד ט') "כי עם קשה עורף הוא"; (תהלים מ"א) "רפאה נפשי כי חטאתי לך". והשימוש הזה אינו אמיתי, כי תמיד מילת "כי" תבוא לנתינת טעם, והראיות שהביאו על זה המה עדים בדבר, שכולם נתינת טעם, כפי הפירוש האמיתי בהם.
להבנת דבריו עיין בדברי ראב"ע, במקומות הבאים:
ד"ה כי קרוב: אמר ר' משה, אף על פי שהוא קרוב. וכמוהו, לפי דעתי, כי עם קשה עורף הוא (שמות ל"ד ט'), רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מ"א ה'), כי רכב ברזל לו (יהושע י"ז י"ח)...
ד"ה כי עם קשה ערף: על דעת רבי מרינוס, אף על פי שעם קשה עורף הוא. וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מ"א ה') - אף על פי שחטאתי לך. ולפי דעתי, רפאני, כי אני מודה שחטאתי לך, ובעבור חטאי החליתני. וככה זה, אני מודה כי עם קשה עורף הוא ואתה תסלח.
Although (ki) it is a stiff-necked people. The usual meaning of ki is “because,” but this makes no sense in this context. Therefore Rabbi Marinus renders it “although,” similar to the usage in Tehillim 41:5, “Heal my soul although (ki) I have sinned to You.” Alternatively, in both instances the meaning is, “for I acknowledge that, etc.”
(ועיין גיליון נצבים וילך תש"ט ב1).
1. הסבר מהי המחלוקת בין אברבנאל לראב"ע בפירוש המילה "כי", ובהבנת שני הפסוקים בשמות ובתהלים המובאים לראיה ע"י שני הצדדים.
2. ישב את פסוקנו בפרשך את ה"כי" כנתינת טעם!
ג. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה דבר באזני אדני: יכנסו דברי באזניך.
ויגש אליו וגו' . . . דבר באזני אדני THEN JUDAH CAME NEAR TO HIM etc. [LET THY SERVANT SPEAK] A WORD IN MY LORD S EARS etc. May my words penetrate into your ears (Genesis Rabbah 93:6).
א. מה קשה לו?
**
ב. מפרשי רש"י מקשין: ולמה לא פירשו כמשמעו, שירצה לדבר עמו בלאט? – תרץ דברי רש"י מלשון הכתוב!
ד"ה ואל יחר אפך: מכאן אתה למד שדיבר אליו קשות.
ואל יחר אפך AND LET NOT THY WRATH GLOW — From these words you may infer that he spoke to him in harsh terms.
והלא לכאורה אינו מדבר עמו אלא תחנונים? הסבר לפי פשוטו של מקרא ש"דיבר אליו קשות".
ד"ה אדוני שאל את עבדיו: (ב"ר) מתחילה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה? בתך היינו מבקשים? או אחותנו אתה מבקש? ואף על פי כן: ונאמר אל אדוני, לא כיחדנו ממך דבר.
אדני שאל את עבדיו MY LORD ASKED HIS SERVANTS — From the beginning you came with a pretext against us. What need had you to ask us all these questions? Were we asking for your daughter in marriage or were you asking for our sister? And yet
ד"ה לבדו מאמו: מאותה האם אין לו עוד אח.
לבדו לאמו [HE] ALONE [IS LEFT] OF HIS MOTHER — of that mother he has no other brother.
*
א. מה קשה לו?
**
ב. הרא"ם, מקשה:
ולמה לא אמר: לאותה הָאֵם אין עוד בן, כמאמר הכתוב: "לבדו לאמו", ולמה שנה הלשון "מאותה אם"?
ענה לשאלתו!
ד. אין העונש זולת העוון
"וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים"
For thy servant became surety for the lad unto my father, saying: If I bring him not unto thee, then shall I bear the blame to my father for ever.
בן אמוזג:
מליצה זו יקרה עד מאד, להיותה מורה באצבע דבר שאינו מפורש בתורה, והוא: אין העונש זולת העוון, רק העוון הוא בעצמו העונש לפני המשפט האלוקי – ובמקום תשלום השכר והעונש. וזהו שאמר "וחטאתי לאבי כל הימים", ובזה יש כדי בזיון וקצף.
*
1. הסבר מה תמוה לו בפסוקנו, וכיצד הוא מישבו.
*
2. הבא ראיות מפסוקי התורה שבהם נרמז רעיון זה.
3. הידוע לך מאמר חז"ל שבו מנוסח רעיון זה בקיצור?