| א. טעמו ומובנו הסמלי של המשכן |
| A. The Symbolic Reason and Understanding of the Tabernacle |
"And it came to pass in the first month in the second year, on the first day of the month, that the tabernacle was reared up."
"וַיָּ֨קֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן"
"Moses set up the Tabernacle"
"... וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד"
"... and Moses had finished the work. And the cloud covered the Tent of Meeting"
רש"ר הירש, (תרגום מגרמנית):
..."ויכל משה... ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן". והיה לאות כי כל המלאכה כולה היתה לרצון, כי כולה היתה "כאשר צוה ה' את משה", ושהושגה התכלית "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". וכשם שנאמר בהר סיני בפרק כ"ד ט"ז: "וישכן כבוד ה' על הר סיני..." כן היה עתה – לאחר שמצאה התורה משכן לה בין בני אדם עלי אדמות – משכן זה למקום גילוי כבודו בארץ, וכן התקיים בם מה שנאמר במזמור ס"ח: ה' בם סיני בקדש. וכשם שנאמר שם (בפרק כ"ד ט"ז) בהר סיני: "ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן" – כן נאמר גם כאן (פסוק ל"ה) – בתחילה: "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד, כי שכן עליו הענן" – ונאמר רק אחר כך ויקרא א' א': "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו".
R. S, R. Hirsch:
"... and Moses had finished... And the cloud covered the Tent of Meeting, and God's glory covered the Tabernacle." And it was a sign that that all of the work was completely desired; since it was all done, "as God had commanded Moses" - so the purpose of "And you shall make Me a sanctuary, and I will dwell within you," was accomplished. And in the same way that it was stated at Mount Sinai in Exodus 24:16, "And the glory of the Lord dwelt upon Mount Sinai," so too now, once the Torah found a dwelling place for itself among people on the earth - the place which would be a place for the revelation of His glory on earth. And hence that which is stated in Psalms 68, "the Lord is among them as in Sinai in holiness," was fulfilled. And in the same way that it is stated at Mount Sinai (Exodus 24:16), "and the cloud hid it for six days; on the seventh day He called to Moses from the midst of the cloud"; so too was it said here at first (verse 35), "Moses could not enter the Tent of Meeting, because the cloud had settled upon it," and only afterwards (Leviticus 1:1), "And He called Mosesm and the Lord said to him."
הקב"ה הביא את עם ישראל אליו בנהלו אותם ממצרים אל הר סיני. ונאמר שם (פרק י"ט) "ועתה אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדש". "תשמעו בקולי" – אלה עשרת הדברות. "ושמרתם את בריתי" אלו הם עשרת הדברות והמשפטים (פרק כ"א-כ"ג), הקמת "גוי קדוש" היא ע"י בנין המקדש ומינוי הכהנים. לתכלית זו על משה לעלות ההרה (כ"ד ט"ו): "ויעל משה אל ההר ויכס הענין את ההר, וישכן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן...". יוצא מכאן שיש בהר סיני הבדלי דרגות: (כ"ד ד') "ויבן מזבח תחת ההר". כאן עמד המזבח, גם העם. לאחר מכן (ה' ט') "ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל" לדרגה גבוהה יותר. משם ומעלה מלווהו רק יהושע: (י"ג) "ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלוהים". ולמעלה – אל שיא ההר - עלה משה לבדו: (י"ח) "ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר".
Benno Jacob, The Torah, p. 154:
The Holy One, blessed be He, brought the people of Israel towards Him when He led them from Egypt to Mount Sinai. And there it is stated (Exodus 19:5-6), "Now then, if you will listen to My voice and keep My covenant, you shall be My treasured possession among all the peoples; indeed, all the earth is Mine. But you shall be to Me a kingdom of priests and a holy nation." "You will listen to My voice" - that is the Ten Commandments; "and keep My covenant" - that is the Ten Commandments and the statutes (Chapters 21-23); and the establishment of "a holy nation," is by way of building the sanctuary and the appointment of the priests. It was up to Moses to climb the mountain for this purpose: "And Moses ascended the mountain and the cloud covered the mountain. The Presence of the Lord abode on Mount Sinai, and the cloud hid it for six days. On the seventh day He called to Moses from the midst of the cloud" (Exodus 24:15-16). It comes out from here that there were different levels on Mount Sinai: "And he built an altar below the mountain" (Exodus 24:4) - here stood the altar as well as the people; after this (24:9), "Moses, Aaron, Nadav, Abihou and seventy of the elders of Israel ascended" to a higher level; from there on, only Joshua accompanied him, "So Moses and his attendant Joshua arose, and Moses ascended the mountain of God" (24:13); and only Moses ascended higher to the top of the mountain, "And Moses went inside the cloud and ascended the mountain" (24:18).
לתיאור זה השווה את אהל מועד למחרת הקמתו בפרשתנו מ', ל"ד-ל"ה.
Compare this to the description in our parsha of the Tent of Meeting the day after its being set up (40:34-35).
Both Hirsch and Jacob compare our section with the end of Chapter 24. Explain what this comparison teaches us about the symbolic reason and understanding of the Tabernacle more generally.
| ב. המשכן נעשה ע"י כל ישראל |
| B. The Tabernacle was Made by all of Israel |
"Thus was finished all the work of the tabernacle of the tent of meeting; and the children of Israel did according to all that the LORD commanded Moses, so did they."
1. What is the difficulty in our verse that he wanted to resolve?
2. What concept is embodied by his words?
3. השווה לדבריו דברי בעל אור החיים לפסוקנו בגיליון ויקהל-פקודי תש"ט, והסבר מהו ההבדל ביניהם!
3. Compare his words to the words of the author of Ohr HaChaim on our verse in the worksheet from Vayakhel-Pekudei 1949, and explain what the difference is between them!
| ג. "ויביאו את המשכן אל משה" |
| C. "And they brought the Tabernacle to Moses" |
"And they brought the tabernacle to Moses"
(א) ויעשו כל חכם לב :ואחר שהשלים כלל ופרט במעשה, הזכיר ההבאה אל משה בדרך הכלל, ואמר ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו וגו' (להלן לט לג), להגיד חכמתם שהביאו אליו הכל כסדר, כי לא הביא אחד מהם מלאכתו לפניו עד שנשלמה כל המלאכה, כאשר אמר (בפסוק שלפניו) ותכל כל עבודת משכן אהל מועד ואחרי שנשלמה נאספו כלם והראו אותה אליו כסדר, אמרו תחלה, רבינו הנה האוהל והנה כליו, ואחרי כן הנה הארון והנה בדיו, וכן הכל:
והנה לא הזכיר במשכן וכל כליו כאשר צוה ה' את משה, אבל באלה הפקודים בבגדי כהונה יזכיר כן בכל דבר ודבר (להלן לט א ה ז כא כו כט לא) והטעם, כי כלל מלאכת המשכן בפסוק שאמר בסוף (להלן לח כב) ובצלאל בן אורי בן חור עשה את כל אשר צוה ה' את משה. ואולי היה זה מפני שנוי הסדר, כמו שהזכירו רבותינו (ברכות נה.). ועל הכלל כל זה דרך חבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ השם במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות להרבות שכר לעוסקים בה, כענין מה שאמרו במדרש יפה שיחת עבדי אבות לפני הקב''ה מתורתם של בנים, שהרי פרשתו של אליעזר שנים ושלשה דפין היא:
And after it finished the overview and the particulars, it mentioned the bringing [of the Tabernacle] to Moses more generally and stated (Exodus 39:33), "Then they brought the Tabernacle to Moses, with the Tent and all its furnishings, etc.," to tell of their wisdom; as they brought everything to him in order. For none of them brought their work in front of him until all of the work was completed, as it is stated (39:32), "Thus was completed all the work of the Tabernacle of the Tent of Meeting." And after it was finished, they all gathered, and showed it to him in order: They first said to him, "Our master, this is the tent and these are its vessels"; and afterwards, "This is the ark and these are its poles"; and so [forth, with] everything. And note that it did not mention regarding the Tabernacle and all of its vessels, "as the Lord commanded Moses," whereas in [Parshat Pukudei] - with the priestly garments - it mentions it with each and every thing (Exodus 39:1,5, 7, 21, 26, 29 and 31). And the reason is because it grouped all of the work of the Tabernacle in the verse that is stated at the end (39:22), "Now Bezalel, son of Uri son of Hur, of the tribe of Judah, had made all that the Lord had commanded Moses." But maybe it was because of the change in the order, as mentioned by our Rabbis (Berakhot 55a). And in general, all of this is the way of love and appreciation, to say that God desired this work. And [so] He mentions it in His Torah several times, to increase the reward of those involved with it. [This is] like the matter of that which they said in the midrash, "The conversation of the fathers' servants is nicer in front of the Holy One, blessed be He, than the Torah of the children; as behold the section about Eliezer (the servant of Abraham) is two or three pages [long]."
1. What are the important difficulties in our parsha that Ramban wants to resolve?
2. איזו שאלה מישב הרמב"ן בהשערתו "ואולי היה זה מפני שינוי הסדר" ובאיזה "שינוי הסדר" ידבר? ועיין גיליון פקודי תשי"א שאלה א'!
2. Which question does Ramban resolve with his conjecture, "But maybe it was because of the change in the order"; and about which "change of order" is he speaking about? And see the worksheet on Pukidei from 1951, Question 1!
3. In what way does Ramban compare our parsha to the section about Eliezer, the servant of Abraham (Genesis 24), and what did he want to prove with its assistance?
| ד. היו בישראל החושדים במשה |
| D. There were Those among Israel who Suspected Moses |
"These are the accounts of the Tabernacle"
(ד) וְלָמָּה עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲמִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא (במדבר יב, ז), וּמֹשֶׁה נָתַן חֶשְׁבּוֹן? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַע לֵיצָנֵי הַדּוֹר שֶׁהָיוּ מְשִׂיחִין אַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה וְגוֹ' וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה (שמות לג, ח). וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִים. רַבִּי יִצְחָק הָיָה דוֹרֵשׁ לְשֶׁבַח (וכו', כי תשא כז). וַחֲבֵרוֹ מְשִׁיבוֹ, רֵיקָה, אָדָם שֶׁנִּתְמַנָּה עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן עַל כִּכְּרֵי כֶסֶף וְעַל כִּכְּרֵי זָהָב שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר וְלֹא מִשְׁקָל וְלֹא מִנְיָן, מָה אַתָּה רוֹצֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָשִׁיר? כְּשֶׁשָּׁמַע כֵּן, אָמַר חַיֵּיכֶם, מִשֶּׁנִּגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם חֶשְׁבּוֹן. כֵּיוָן שֶׁנִּגְמְרָה, אָמַר לָהֶם: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן.
(4) What prompted him to sit down and give an accounting: These are the accounts of the Tabernacle? Why did he trouble to render an accounting, since the Holy One, blessed be He, trusted him, as it is said: He is trusted in all My house (Num. 12:7)? He gave them an accounting because he heard the scoffers of that generation whispering behind his back, as is said: And it came to pass, when Moses entered into the tent … and they looked after Moses (Exod. 33:8). What were they saying? R. Isaac explained: When one person would praise him, his companion would retort: “Fool, do you imagine that a man in charge of the work of building a Sanctuary, with weights of silver and gold that are not examined, nor weighed or accounted for, will not become wealthy!” When he heard that he said: “Be assured, when the work of the Tabernacle is completed, I will give them an accounting.” When it was completed he said to them: These are the accounts of the Tabernacle.
Where in the Torah did the author of the midrash find a hint that there were those among Israel who suspected Moses?