| א. סדר ציווי המשכן וכליו |
"וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר... עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"
ובצלאל בן אורי וגו׳ עשה את כל אשר צוה ה' את משה AND BEZALEEL THE SON OF URI etc. MADE ALL THAT THE LORD COMMANDED MOSES — It is not stated here: אשר צֻוָּה (Bezaleel made all that he had been commanded), but “[Bezaleel made] all that the Lord commanded Moses” — even regarding such things which his teacher (Moses) did not tell him, his own opinion was in agreement with what had been told to Moses on Sinai (Jerusalem Talmud Peah 1:1; Bereishit Rabbah 1:14). [For Moses bade Bezaleel lo make the vessels first and the Tabernacle afterwards but Bezaleel said to him: “Surely, it is the way of the world (the usual way) first to build a house and then to place the household utensils in it!” He (Moses) replied to him: “So, indeed, did I hear from the mouth of the Holy One, blessed be He”. Moses further said to him: (בצלאל), you must have been sitting in the shadow of God (בצל אל), for certainly did thus God command me!” And consequently Bezaleel made the Tabernacle first and afterwards he made the vessels (cf. Berakhot 55a).
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: בצלאל – על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לו לבצלאל: עשה לי משכן ארון וכלים, הלך משה והפך ואמר לו (לבצלאל): עשה ארון וכלים ומשכן. אמר לו (בצלאל): משה רבנו, מנהגו של עולם אדם בונה בית, אחר כך מכניס לתוכו כלים. ואתה אומר: עשה לי ארון וכלים ומשכן! כלים שאני עושה להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקב"ה: עשה משכן ארון וכלים?! אמר לו (משה): שמא בצל אל היית וידעת?! (=שבאמת כך שמעתי מפי הקב"ה).
Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said: Bezalel was called by that name on account of his wisdom. When the Holy One, Blessed be He, said to Moses: Go say to Bezalel, “Make a tabernacle, an ark, and vessels” (see Exodus 31:7–11), Moses went and reversed the order and told Bezalel: “Make an ark, and vessels, and a tabernacle” (see Exodus 25–26). He said to Moses: Moses, our teacher, the standard practice throughout the world is that a person builds a house and only afterward places the vessels in the house, and you say to me: Make an ark, and vessels, and a tabernacle. If I do so in the order you have commanded, the vessels that I make, where shall I put them? Perhaps God told you the following: “Make a tabernacle, ark, and vessels” (see Exodus 36). Moses said to Bezalel: Perhaps you were in God’s shadow [betzel El], and you knew precisely what He said. You intuited God’s commands just as He stated them, as if you were there.
ד"ה ובצלאל בן אורי וגו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה: אשר ציוה משה אין כתיב כאן, אלא כל אשר צוה ה' את משה, אפילו דברים שלא אמר לו רבו, הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני, כי משה ציוה לבצלאל לעשות תחילה כלים ואחר כך משכן, אמר לו בצלאל: מנהג עולם לעשות תחילה בית ואחר כך משים כלים בתוכו. אמר לו כך שמעתי מפי הקב"ה. אמר לו משה בצל אל היית, כי בוודאי כך ציוה לי הקב"ה, וכן עשה המשכן תחילה ואחר כך עשה הכלים.
ובצלאל בן אורי וגו׳ עשה את כל אשר צוה ה' את משה AND BEZALEEL THE SON OF URI etc. MADE ALL THAT THE LORD COMMANDED MOSES — It is not stated here: אשר צֻוָּה (Bezaleel made all that he had been commanded), but “[Bezaleel made] all that the Lord commanded Moses” — even regarding such things which his teacher (Moses) did not tell him, his own opinion was in agreement with what had been told to Moses on Sinai (Jerusalem Talmud Peah 1:1; Bereishit Rabbah 1:14). [For Moses bade Bezaleel lo make the vessels first and the Tabernacle afterwards but Bezaleel said to him: “Surely, it is the way of the world (the usual way) first to build a house and then to place the household utensils in it!” He (Moses) replied to him: “So, indeed, did I hear from the mouth of the Holy One, blessed be He”. Moses further said to him: (בצלאל), you must have been sitting in the shadow of God (בצל אל), for certainly did thus God command me!” And consequently Bezaleel made the Tabernacle first and afterwards he made the vessels (cf. Berakhot 55a).
לדברי חז"ל אלה מקשים המפרשים:
גור אריה:
ואם תאמר: למה לא ציוה משה לבצלאל לעשות המשכן קודם?
ואם תאמר: למה לא ציוה משה לבצלאל לעשות המשכן קודם?
וכן דברי דוד:
אם הקב"ה ציווהו למשה לעשות המשכן תחילה, איך לא אמר משה באמת כמאמרו יתברך?
אם הקב"ה ציווהו למשה לעשות המשכן תחילה, איך לא אמר משה באמת כמאמרו יתברך?
נסה לענות לקושיתם זו מתוך ההבדל העקרוני שבין אישיותו של משה לבין אישיותו של בצלאל!
העזר ברשב"ם, פרק כ"ה פסוק י':
ד"ה ועשו ארון עצי שטים- ... ואף על פי שבמעשה בצלאל מצינו שעשה תחילה משכן ואחר כך כלים, ארון ומנורה ושולחן, שהיכן יכניס את הארון והשולחן כל זמן שאין משכן עשוי? אלא בציווי הוצרך לפרש עשיית הארון והשולחן תחילה, שבשביל הארון שהוא עיקר של ועשו לי מקדש הוצרך לעשות משכן.
ד"ה ועשו ארון עצי שטים- ... ואף על פי שבמעשה בצלאל מצינו שעשה תחילה משכן ואחר כך כלים, ארון ומנורה ושולחן, שהיכן יכניס את הארון והשולחן כל זמן שאין משכן עשוי? אלא בציווי הוצרך לפרש עשיית הארון והשולחן תחילה, שבשביל הארון שהוא עיקר של ועשו לי מקדש הוצרך לעשות משכן.
2. הוכח מפסוקי התורה, שציוה לו הקב"ה למשה לעשות משכן תחילה, הרי בפרשת תרומה פרקים כ"ה-כ"ו כתובים כלים תחילה ואחר כך משכן?
3. השוה לדבר הגמרא הנ"ל את דברי ראב"ע, פרק כ"ה פסוק כ"ב:
ד"ה ונועדתי: ויש לשאול, למה הזכיר השם הארון בתחילה, כי כתוב: את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו (שמות כ"ה ט'). ומנהג הלשון לבאר האחרון שהשלים בו, כמו ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו, ואתן לעשו וכו' (יהושע כ"ד ד'), על כן החל ופירש כלי המשכן. והחל מהנכבד ואחר כן השולחן והמנורה ואחר כן ואת המשכן תעשה (שמות כ"ו). והנה משה, כאשר הקהיל כל העדה החל לומר להם בתחילה המשכן והאוהל (שמות ל"ה), ואחר כן הארון. ואין צורך שילמד אדם את משה.
ד"ה ונועדתי: ויש לשאול, למה הזכיר השם הארון בתחילה, כי כתוב: את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו (שמות כ"ה ט'). ומנהג הלשון לבאר האחרון שהשלים בו, כמו ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו, ואתן לעשו וכו' (יהושע כ"ד ד'), על כן החל ופירש כלי המשכן. והחל מהנכבד ואחר כן השולחן והמנורה ואחר כן ואת המשכן תעשה (שמות כ"ו). והנה משה, כאשר הקהיל כל העדה החל לומר להם בתחילה המשכן והאוהל (שמות ל"ה), ואחר כן הארון. ואין צורך שילמד אדם את משה.
א. מהי ביקורת ראב"ע לדברי הגמרא במסכת ברכות?
ב. הסבר ביטויו: "ואין צורך שילמד אדם את משה".
| ב. "העדות" |
"וַיִּקַּח וַיִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֶל הָאָרֹן"
ואל הארן תתן את העדות AND IN THE ARK THOU SHALT PUT THE TESTIMONY — I do not know why this is repeated for it has already been commanded, (v. 16) “and thou shalt put the Testimony in the ark”. One may say that it intends to tell us that whilst the ark is still by itself — i. e. without the cover — he should first put the Testimony into it, and only afterwards should he put the cover on it for the first time. Thus indeed do we find: that when he (Moses) erected the Tabernacle it is stated, (Exodus 40:20) “and he [took and] put the Testimony into the ark”, and afterwards it says, “and he put the cover upon the ark above it” (cf. Talmud Yerushalmi Shekalim 6:1).
ד"ה העדות: התורה, שהיא לעדות ביני וביניכם, שצויתי אתכם מצוות הכתובות בה.
העדות THE TESTIMONY — the Torah (the Tablets; cf. Rashi on Exodus 40:20) which is a testimony between Me and you that I have ordained the commandments written in it (Midrash Tanchuma, Pekudei 4).
רש"י, פרק מ' פסוק כ':
ד"ה את העדות: הלוחות.
ד"ה את העדות: הלוחות.
ד"ה את העדות: הלוחות, שהם עדות וברית בין הקב"ה לישראל, ולכך נקראו לוחות הברית.
את העדות, the Tablets which represented the testimony and covenant between G’d and Israel. This is also the reason why Moses refers to them as לוחות הברית, “Tablets of the covenant,” in Deuteronomy 9,9.
ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים, מאמר שלישי פרק כ"א:
נקראת התורה "עדות", כמו שאמר הכתוב (שמות כ"ה) "ואל הארון תתן את העדות" וכן (תהלים קל"ב): "אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם", לומר: כמו שהעדות (שמעידים עדים בפני בית דין) אי אפשר שלא תובן כפשוטה, ולא נאמר: "נחליף הזמן" או "נעשה לה פירוש או צורה" באופן שלא יוזמו ולא יוכחשו העדים; ואם העידו העדים, שראובן הרג את שמעון באחד בשבת, והוזמו, לא נאמר: נפרש העדות באופן שלא יהיו זוממין. כגון שנאמר, כי "באחד בשבת" רצו לומר: בשנה ראשונה לשמיטה; או שנאמר, כי מה שאמרו העדים ש"הרגו" פירושו, שלא נתן ראובן לשמעון צדקה להחיותו, או בעבור שלא למדו תורה להביאו לחיי העולם הבא; לפי שעדות ראויה שתובן כפשוטה, ואם הוזמו העדים – נהרגין; ולא נפרש דבריהם כדי שלא יהיו נהרגים. כן תורת ה' נקרא "עדות", בעבור שראוי שיובנו המצוות כפשוטן ולא נעשה להם צורות ופירושים, לומר שיש בהם תנאי או זמן מוגבל, שלא נזכר בהם. ועל זה אמר דוד (תהלים י"ט) "עדות ה' נאמנה", כלומר שהיא אמיתית כפשוטה. והבא לפרש ולשנות ולעשות צורות לומר, שאיסור חזיר היה זמני או נאמר על יצר הרע וכיוצא בזה, ושעיקר כל התורה תלוי באמונת הלב ולא במעשה המצוה, עליו להביא ראיה, כי אין בידו לבטל המצוות ולומר שיש בהם תנאי או זמן שלא נזכר. ועל זה רמז המשורר באמרו (תהלים קי"ט פ"ה) "כרו לי זדים שיחות אשר לו כתורתך" וביאר שה"שיחות" הם שאומרים כי (קי"ט פ"ו) "כל מצוותיך אמונה" – בלבד, שכבר עבר זמנם ושאין צורך למעשה המצוות כלל, ובזה ה"שקר רדפוני" (קי"ט פ"ו) ועל זה – (קי"ט פ"ו) "עזרני", כי אני צריך לעזרתך, שאם לא כן – (קי"ט פ"ז) "כמעט כלוני בארץ", ועם כל זה – (קי"ט פ"ז) "ואני לא עזבתי פקודיך". וחתם דבריו (קי"ט פ"ח) "כחסדך חייני ואשמרה עדות פיך", כלומר: ואשמרה המצוות כפשוטן, שהם "עדות פיך", כלומר: כעדות שתובן כפשוטה, ואן כח ביד שום אדם לפרש ולבטל פשט המצוות. וזה, כי אף אם נמצאו בתורה דברים רבים שהסכימו בהם כל החכמים היותם רומזים לעניינים נכבדים עליונים כסיפור גן עדן וארבעה נהרות וזולתם, לא בעבור זה הכחישו מציאותם ושלא יהיו אמת כפשוטן, אבל יאמרו, שעם היות הדברים ההם נמצאים כן במציאות, יש בהם רמז לעניינים יותר עליונים ונכבדים, כמו שמלאכת המשכן נמצאת כן במציאות והוא רמז לעניינים יותר נכבדים... כמו שלא נכחיש מציאות יחזקאל והיות מצד עצמו לתכלית נכבד כמציאות אחד מן הצדיקים בעבור שיאמר הכתוב (יחזקאל כ"ד) "והיה יחזקאל לכם למופת". וכן נבין שיש בתורה דברים רומזים לעניינים אחרים נכבדים ולרמזים עליונים, והם עם זה אמיתיים כפשוטם. וכל שכן המצוות, שיש בהם רמז לעניינים עליונים, יש בהם גם כן תכלית נכבד מצד עצמן ומצד המעשה בהם. ובעבור זה נקראת התורה עדות, לומר שהן אמיתיות כפשוטן ולא נעשה בהן צורה לבטל הפשט.
נקראת התורה "עדות", כמו שאמר הכתוב (שמות כ"ה) "ואל הארון תתן את העדות" וכן (תהלים קל"ב): "אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם", לומר: כמו שהעדות (שמעידים עדים בפני בית דין) אי אפשר שלא תובן כפשוטה, ולא נאמר: "נחליף הזמן" או "נעשה לה פירוש או צורה" באופן שלא יוזמו ולא יוכחשו העדים; ואם העידו העדים, שראובן הרג את שמעון באחד בשבת, והוזמו, לא נאמר: נפרש העדות באופן שלא יהיו זוממין. כגון שנאמר, כי "באחד בשבת" רצו לומר: בשנה ראשונה לשמיטה; או שנאמר, כי מה שאמרו העדים ש"הרגו" פירושו, שלא נתן ראובן לשמעון צדקה להחיותו, או בעבור שלא למדו תורה להביאו לחיי העולם הבא; לפי שעדות ראויה שתובן כפשוטה, ואם הוזמו העדים – נהרגין; ולא נפרש דבריהם כדי שלא יהיו נהרגים. כן תורת ה' נקרא "עדות", בעבור שראוי שיובנו המצוות כפשוטן ולא נעשה להם צורות ופירושים, לומר שיש בהם תנאי או זמן מוגבל, שלא נזכר בהם. ועל זה אמר דוד (תהלים י"ט) "עדות ה' נאמנה", כלומר שהיא אמיתית כפשוטה. והבא לפרש ולשנות ולעשות צורות לומר, שאיסור חזיר היה זמני או נאמר על יצר הרע וכיוצא בזה, ושעיקר כל התורה תלוי באמונת הלב ולא במעשה המצוה, עליו להביא ראיה, כי אין בידו לבטל המצוות ולומר שיש בהם תנאי או זמן שלא נזכר. ועל זה רמז המשורר באמרו (תהלים קי"ט פ"ה) "כרו לי זדים שיחות אשר לו כתורתך" וביאר שה"שיחות" הם שאומרים כי (קי"ט פ"ו) "כל מצוותיך אמונה" – בלבד, שכבר עבר זמנם ושאין צורך למעשה המצוות כלל, ובזה ה"שקר רדפוני" (קי"ט פ"ו) ועל זה – (קי"ט פ"ו) "עזרני", כי אני צריך לעזרתך, שאם לא כן – (קי"ט פ"ז) "כמעט כלוני בארץ", ועם כל זה – (קי"ט פ"ז) "ואני לא עזבתי פקודיך". וחתם דבריו (קי"ט פ"ח) "כחסדך חייני ואשמרה עדות פיך", כלומר: ואשמרה המצוות כפשוטן, שהם "עדות פיך", כלומר: כעדות שתובן כפשוטה, ואן כח ביד שום אדם לפרש ולבטל פשט המצוות. וזה, כי אף אם נמצאו בתורה דברים רבים שהסכימו בהם כל החכמים היותם רומזים לעניינים נכבדים עליונים כסיפור גן עדן וארבעה נהרות וזולתם, לא בעבור זה הכחישו מציאותם ושלא יהיו אמת כפשוטן, אבל יאמרו, שעם היות הדברים ההם נמצאים כן במציאות, יש בהם רמז לעניינים יותר עליונים ונכבדים, כמו שמלאכת המשכן נמצאת כן במציאות והוא רמז לעניינים יותר נכבדים... כמו שלא נכחיש מציאות יחזקאל והיות מצד עצמו לתכלית נכבד כמציאות אחד מן הצדיקים בעבור שיאמר הכתוב (יחזקאל כ"ד) "והיה יחזקאל לכם למופת". וכן נבין שיש בתורה דברים רומזים לעניינים אחרים נכבדים ולרמזים עליונים, והם עם זה אמיתיים כפשוטם. וכל שכן המצוות, שיש בהם רמז לעניינים עליונים, יש בהם גם כן תכלית נכבד מצד עצמן ומצד המעשה בהם. ובעבור זה נקראת התורה עדות, לומר שהן אמיתיות כפשוטן ולא נעשה בהן צורה לבטל הפשט.
*
1. הסבר סיבת השינוי בין דברי רש"י למילת עדות בפרשת תרומה לבין דבריו בפרשתנו.
2. במה שונה ספר העיקרים בפירושו למילה עדות מפירושי רש"י-רשב"ם?
*
3. כנגד מי מכוונים דבריו כאן, כלומר, במי הוא נלחם?
*
4. הסבר דבריו "שלא נעשה לדברי תורה פירוש או צורה".
5. במה נוטה אלבו מן הפשט בפרשו את ארבעת הפסוקים תהלים קי"ט פ"ה-פ"ח?
6. השוה לדבריו על מלאכת המשכן כאן את פירושי- אברבנאל ואלשיך למנורה (גיליון תרומה תש"ח א') הירש לארון (גיליון תרומה תש"ז ג') אברבנאל למזבח הקטורת (גיליון תצוה תש"ג ד') מלבי"ם לבגדי כהונה (גיליון תצוה תשי"א) האם מסכים ר' יוסף אלבו לשיטה זו של פירוש מלאכת המשכן או מתנגד הוא לה?
| ג. "ויתן את העדות" - תרגום |
"וַיִּקַּח וַיִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֶל הָאָרֹן"
ואל הארן תתן את העדות AND IN THE ARK THOU SHALT PUT THE TESTIMONY — I do not know why this is repeated for it has already been commanded, (v. 16) “and thou shalt put the Testimony in the ark”. One may say that it intends to tell us that whilst the ark is still by itself — i. e. without the cover — he should first put the Testimony into it, and only afterwards should he put the cover on it for the first time. Thus indeed do we find: that when he (Moses) erected the Tabernacle it is stated, (Exodus 40:20) “and he [took and] put the Testimony into the ark”, and afterwards it says, “and he put the cover upon the ark above it” (cf. Talmud Yerushalmi Shekalim 6:1).
ליודעי לועזית:
:Buber Rosenzweig
Er gab in den Schrein die Vergegenwartigung
Er gab in den Schrein die Vergegenwartigung
התוכל להסביר תרגום זה? ומדוע לא תרגמו "העדות" כקודמיהם? – מנדלסון והירש:
das Zeugnis.
das Zeugnis.