גיליון זה הוא המשך גיליון וירא תשי"ב, עיין שם וצרפהו לשאלותינו כאן.
| א. שאלות כלליות |
שים לב:
"... וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ"
And He said: ‘I will certainly return unto thee when the season cometh round; and, lo, Sarah thy wife shall have a son.’ And Sarah heard in the tent door, which was behind him.—
"וּלְשָׂרָה בֵן"
Is any thing too hard for the LORD. At the set time I will return unto thee, when the season cometh round, and Sarah shall have a son.’
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
For I have known him, to the end that he may command his children and his household after him, that they may keep the way of the LORD, to do righteousness and justice; to the end that the LORD may bring upon Abraham that which He hath spoken of him.’
"הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?
That be far from Thee to do after this manner, to slay the righteous with the wicked, that so the righteous should be as the wicked; that be far from Thee; shall not the judge of all the earth do justly?’
הסבר מהו הקשר הפנימי בין פסוקינו למה שלפניהם ובין פסוקינו למה שאחריהם.
| ב. בביאור הפסוק "כי ידעתיו" וכו' |
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת... וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו"
For I have known him, to the end that he may command his children and his household after him, that they may keep the way of the LORD, to do righteousness and justice; to the end that the LORD may bring upon Abraham that which He hath spoken of him.’
(עיין לפסוק זה גיליון וירא תשי"ב שאלות ג' ד' ה').
מה ההבדל בין הוראת ה"למען" הראשון וה"למען" השני בפסוקנו?
העזר בתשובתך בדברי הרמב"ן, בדברים כ"ט י"ח:
ד"ה והתברך:... ואין למען במקום הזה טעם, שאלך בשרירות לבי בעבור שאספה הרוה עם הצמאה, אבל הוא כמו לספות, יאמר הכתוב כי בעבור זה יהיה כך. כי בכל סיבה עם עלול יאמר למען, בין שיעשה אדם הגורם לרצותו בעלול, כמו למען (אשר) ייטב לך (דברים ו' י"ח), בין שיהיה אדם הגורם כן שלא מדעתו, כמו למען למוג לב (יחזקאל כ"א כ'), למען יאשמו (יחזקאל ו' ו'), כספם וזהבם עשו לי עצבים למען יכרת (הושע ח' ד'), ורבים כאלה.
ד"ה והתברך:... ואין למען במקום הזה טעם, שאלך בשרירות לבי בעבור שאספה הרוה עם הצמאה, אבל הוא כמו לספות, יאמר הכתוב כי בעבור זה יהיה כך. כי בכל סיבה עם עלול יאמר למען, בין שיעשה אדם הגורם לרצותו בעלול, כמו למען (אשר) ייטב לך (דברים ו' י"ח), בין שיהיה אדם הגורם כן שלא מדעתו, כמו למען למוג לב (יחזקאל כ"א כ'), למען יאשמו (יחזקאל ו' ו'), כספם וזהבם עשו לי עצבים למען יכרת (הושע ח' ד'), ורבים כאלה.
2. הסבר, האם הוראת המושג צדקה כאן מזדהה עם מושג צדקה בפרק ט"ו ו', או שונה ממנו?
להסברת המושג דרך ה' משתמשים כמה מן המפרשים בשני המקומות מתוך ירמיהו:
"כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'"
Thus saith the LORD: Let not the wise man glory in his wisdom, neither let the mighty man glory in his might, Let not the rich man glory in his riches;
"הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה'"
Shalt thou reign, because thou strivest to excel in cedar? Did not thy father eat and drink, and do justice and righteousness? Then it was well with him.
הסבר, במה מסייעים פסוקים אלה להבנת פסוקנו?
| ג. "כי ידעתיו" - מוכיח במישור |
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה"
For I have known him, to the end that he may command his children and his household after him, that they may keep the way of the LORD, to do righteousness and justice; to the end that the LORD may bring upon Abraham that which He hath spoken of him.’
ספורנו:
ד"ה כי ידעתיו: מוכיח במישור.
ד"ה כי ידעתיו: מוכיח במישור.
מה ראה ספורנו להשתמש בפירוש פסוקנו במליצה לקוחה מישעיה י"א?
| ד. אנשי סדום נענשו על הגזל |
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה... לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט..."
For I have known him, to the end that he may command his children and his household after him, that they may keep the way of the LORD, to do righteousness and justice; to the end that the LORD may bring upon Abraham that which He hath spoken of him.’
"זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד"
And the LORD said: ‘Verily, the cry of Sodom and Gomorrah is great, and, verily, their sin is exceeding grievous.
אמר ר' אליעזר: מברכתן של צדיקים אתה למד קללתן של רשעים, דכתיב: "כי ידעתיו למען... צדקה ומשפט" וכתיב בתריה: "זעקת סדום ועמורה כי רבה".
§ Rabbi Elazar said: From the blessing of the righteous you infer a curse for the wicked; and conversely, from the curse of the wicked you infer a blessing for the righteous. How so? From the blessing of the righteous you infer a curse for the wicked, as it is written with regard to Abraham: “For I have known him to the end that he will command his children and his household after him” (Genesis 18:19), and it is written thereafter: “The cry of Sodom and Gomorrah is very great” (Genesis 18:20). The righteousness of Abraham underscores the relative wickedness of Sodom and Gomorrah, exacerbating their punishment.
מתוך הסיבה שפירש הקב"ה שבשבילה הוא מברך את אברהם – מפני שהוא עושה צדקה ומשפט, וסמוך לזה אמר "זעקת סדום ועמורה כי רבה" ולא פירש מהו חטאם, אנו למדין סתום מן המפורש, שחטאם היה הפך צדקה ומשפט, כלומר שגזלו וחמסו ועשו עוול ושוד. וכמו שבדור המבול נחתם גזר דינם על הגזל, כך גם בסדום נענשו כליה על עוון זה.
1. באילו דרכים לומד הדרשן שנענשו אנשי סדום על עוון הגזל, והיכן מצינו בתנ"ך – ברמז או במפורש – שזה היה העון שבעבורו נחרבה סדום?
*
2. מהיכן למדנו שלא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל?