פרשת וזאת הברכה תשט"ו - מות משה
לתחילת פרק זה עיין גיליון וזאת הברכה תשי"ג-תשי"ד!
א. שאלה כללית כהקדמה לפרשתנו
בעל העמק דבר, (ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוז'ין):
... ומשום שהיה משה רבנו סמוך למותו, על כן התלקחה בכוחו היפה שלהבת-יה, אשר תאיר כל ימי חייו, וכמו נר הכבה שהוא מתמוטט, מכל מקום לפני רגע האחרון האש נאחזת ביסוד האש והוא מתלקח בכוח – כך נשמת הצדיק בעת הסתלקותו ובעת היכנסו להיאחז בצרור החיים, הרי הוא מתעלה בכוח היותר ראוי לנשמה זו... וכך היה משה רבנו באותה שעה במעלה היותר גבוהה.
היכן בפרשתנו מצא הפרשן בלשון הכתוב רמז לכך?
ב. "ושמה לא תעבר" - אכזריות?
"... הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר"
And the LORD said unto him: ‘This is the land which I swore unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob, saying: I will give it unto thy seed; I have caused thee to see it with thine eyes, but thou shalt not go over thither.’
אברבנאל, מקשה:
המאמר הזה יראה אכזריות גדול, שיאמר הקב"ה למשה עבדו בעת מיתתו כאילו היה מכוין להאדיב את נפשו – ואין זה כי אם דומה למה שאמר אלישע אל השליש הבלתי מאמין ביכולת האלוקית:(מלכים ב', ז') "הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל!" ויתחייב מזה שתהיה ראיית הארץ עונש וכאב לב, לא פיוס והתיישבות לבבו, כמו שיורו עליו הדברים... ואיך יאמר לו כזאת?
נסה לענות לשאלתו!
ג. לא נודע מקום קבורת משה
"וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ..."
And he was buried in the valley in the land of Moab over against Beth-peor; and no man knoweth of his sepulchre unto this day.
רלב"ג, (ר' לוי בן גרשון 1288 – 1345):
זה ענין נפלא מאוד, כי התורה ביארה מקום הקבר לפי מה שאפשר ("בגיא, בארץ מואב, מול בית פעור" ) ועם זה סיבב ה' שלא יהיה מקום קבורתו נודע לאחד מן האנשים. והנה עשה זה ה' יתברך, כי אולי אם נודע המקום טעה יטעו הדורות הבאים ויעשו ממנו אלוה מצד מה שנתפרסם מהנפלאות שעשה. הלא תראה שגם בנחש הנחושת שעשה משה טעו בו קצת ישראל מצד מעלת מי שעשאו (עיין מלכים ב' י"ח, ד'). ולזה עשה ה' שקבר אותו על דרך מופת, לא נגע בקבורתו אחד מן האנשים.
1. היכן מצינו בתורה ובדברי חז"ל ביטוי למגמה זו "שלא יטעו הדורות ולא יעשו ממנו אלוה". ועיין גם בדברי המדרש בגיליון וילך תשי"ד, שאלה ג.
2. מהן התמיהות בסגנון פסוקנו שמישבן הרלב"ג?
ד. מיתת משה
"וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי ה'"
So Moses the servant of the LORD died there in the land of Moab, according to the word of the LORD.
1. למה הוזכר כאן שוב המקום "בארץ מואב" והלא על פי דברים א', ה'; ל"ב מ"ט; ל"ד ו' – ידענו שבארץ מואב היה?
ד"ה וימת שם משה עבד ה': שאפילו במותו עשה מה שציוהו – כעבד.
There died Moshe, the servant of God Even in his death, he acted as a servant, performing that which he was commanded.
מה קשה לו בפסוקנו?
ד"ה על פי ה': כי הוא אמר לו (ל"ב, ג') "ומות בהר"; וכן נכתב על אהרן (במדבר ל"ג, ל"ח) "על פי ה'"; וכן (במדבר ט', כ"ג) "על פי ה' יחנו".
by the word of God For He had said to him, “Ascend…and die” [32: 49–50]. It is likewise written concerning Aaron: “by the word of God ” [Numbers 33: 38], and similarly, “by the word of God they encamped” [Numbers 9: 23].
מה קשה לו בפסוקנו?