| א. מדוע לא יצר יוסף קשר |
אבן כספי, טירת כסף (עמוד 123) והוא חלק ראשון של פירושו לתורה משנה כסף:
אבל מה שישאלו אנשי הארץ הזאת: למה לא שלח יוסף עניינו לאביו, והנה אין בין מצרים לארץ כנען רק מהלך שמונה ימים, ויותר קשה זה בעיניהם אחד שעלה לגדולה, גם צורף להם אז פלא אחר, והוא: איך לא שמע יעקב שמעו אחר עלותו לגדולה, כי מפורסם היה הענין איך עבד עברי היה למושל על ארץ מצרים? ואני זוכר כי אלו השאלות והדומות להן, היינו עושים גם אנחנו בזמן נערותנו וטרם לכתנו למצרים. אמנם אחרי לכתי שם לא נשארה בי מבוכה על זה. וקח לך בני בחינם, מה שקניתי לי בכסף מלא: והוא, כי העבדים בארץ ההיא אינם כמשרתי הארץ הזו, אבל הם אצל אדוניהם במדרגת צאן ובקר וזולתם משאר הבהמות הביתיות, אין הבדל ביניהם כלל, ואין ספק ליודעי מנהג מצרים כמוני, כי אחר שיוסף היה עבד נמכר לסריס פרעה, הנה לא היה לו תקנה בשום פנים לצאת לחופשי, וכל שכן שלא יוכל לברוח, כי הארץ סגורה ומסוגרת, לכן לא שלח זה ליעקב. ומה טוב עשה, כי הוא דימה בנפשו כל התחבולות שעשו אחיו לומר לאביו שהוא מת, וחשב: "גזרה על המת שישתכח מן הלב, ואם אודיע ענייני לאבי עם היותי בזולת תקנה, אין זה כי אם שבר רוח וכאב גדול יותר מאד". ואמנם אחר עלייתו לגדולה אין טענה, כי חכם גדול היה, ובוטח עתה בחלומותיו בטחון עצום אחרי ראותו צמיחתם, ותיכף ראה הנולד באחרית, ואם הוא פותר שאר החלומות, כל שכן שהוא פותר חלומותיו, וכן עשה... אבל לא שמע יעקב ולא בניו בבואם ארצה מצרים את שמעו ביחוד, כי אף על פי ששמעו כי נער עברי עבד לפוטיפר הגיע למעלת השרים והסגנים, למה יתעוררו מזה, כי כמה עבדים עברים איכא בשוקא זולתו, "ועברי" יקרא כל הבא מבני עבר, ואין פלא בארץ ההיא עליית עבדים לגדולה, אבל כן הוא ברוב, כי המלך לבטחו בעבדיו הנכרים, מקנת כספו, ישימם שריו ופרשיו. ואילו הייתי רוצה להאריך בזה הייתי מספר מענייני הארץ ההיא, מה שיבאר עוד זה הענין וזולתו מעניינים רבים ונכבדים באו בתורתנו, אבל למה אעשה כל זה בחינם.
אבל מה שישאלו אנשי הארץ הזאת: למה לא שלח יוסף עניינו לאביו, והנה אין בין מצרים לארץ כנען רק מהלך שמונה ימים, ויותר קשה זה בעיניהם אחד שעלה לגדולה, גם צורף להם אז פלא אחר, והוא: איך לא שמע יעקב שמעו אחר עלותו לגדולה, כי מפורסם היה הענין איך עבד עברי היה למושל על ארץ מצרים? ואני זוכר כי אלו השאלות והדומות להן, היינו עושים גם אנחנו בזמן נערותנו וטרם לכתנו למצרים. אמנם אחרי לכתי שם לא נשארה בי מבוכה על זה. וקח לך בני בחינם, מה שקניתי לי בכסף מלא: והוא, כי העבדים בארץ ההיא אינם כמשרתי הארץ הזו, אבל הם אצל אדוניהם במדרגת צאן ובקר וזולתם משאר הבהמות הביתיות, אין הבדל ביניהם כלל, ואין ספק ליודעי מנהג מצרים כמוני, כי אחר שיוסף היה עבד נמכר לסריס פרעה, הנה לא היה לו תקנה בשום פנים לצאת לחופשי, וכל שכן שלא יוכל לברוח, כי הארץ סגורה ומסוגרת, לכן לא שלח זה ליעקב. ומה טוב עשה, כי הוא דימה בנפשו כל התחבולות שעשו אחיו לומר לאביו שהוא מת, וחשב: "גזרה על המת שישתכח מן הלב, ואם אודיע ענייני לאבי עם היותי בזולת תקנה, אין זה כי אם שבר רוח וכאב גדול יותר מאד". ואמנם אחר עלייתו לגדולה אין טענה, כי חכם גדול היה, ובוטח עתה בחלומותיו בטחון עצום אחרי ראותו צמיחתם, ותיכף ראה הנולד באחרית, ואם הוא פותר שאר החלומות, כל שכן שהוא פותר חלומותיו, וכן עשה... אבל לא שמע יעקב ולא בניו בבואם ארצה מצרים את שמעו ביחוד, כי אף על פי ששמעו כי נער עברי עבד לפוטיפר הגיע למעלת השרים והסגנים, למה יתעוררו מזה, כי כמה עבדים עברים איכא בשוקא זולתו, "ועברי" יקרא כל הבא מבני עבר, ואין פלא בארץ ההיא עליית עבדים לגדולה, אבל כן הוא ברוב, כי המלך לבטחו בעבדיו הנכרים, מקנת כספו, ישימם שריו ופרשיו. ואילו הייתי רוצה להאריך בזה הייתי מספר מענייני הארץ ההיא, מה שיבאר עוד זה הענין וזולתו מעניינים רבים ונכבדים באו בתורתנו, אבל למה אעשה כל זה בחינם.
1. מהן שתי השאלות שאותן הוא מנסה לישב?
2. הידועה לך תשובה אחרת לשאלתו הראשונה? (עיין גם גיליון מקץ תש"ה שאלה א').
3. במה סותר אבן כספי את דברי עצמו?
4. הסבר את דבריו המסומנים בקו.
| ב. לאופן כתיבת "הישנות הדברים" |
"וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"
And he overtook them, and he spoke unto them these words.
אבן כספי, מצרף לכסף:
זה ממה שבא בקצרה. ואילו כתב נותן התורה הישנות הדברים עם תוספות וגרעון או שינוי אחר – היה נכון, וכל המינים ראויים שיהיו כתובים בתורה, להודיענו כל הדברים הנכונים.
זה ממה שבא בקצרה. ואילו כתב נותן התורה הישנות הדברים עם תוספות וגרעון או שינוי אחר – היה נכון, וכל המינים ראויים שיהיו כתובים בתורה, להודיענו כל הדברים הנכונים.
*
1. הסבר דבריו אלה, וציין, מהו הקושי שרצה לישבו?
**
2. השווה דבריו אלה לדבריו שהובאו בגיליון וישב תשי"ח, שאלה ב'. מה המשותף בדבריו כאן ושם?
| ג. חכמת יוסף וטוב לבבו |
"וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם"
And he said: ‘Far be it from me that I should do so; the man in whose hand the goblet is found, he shall be my bondman; but as for you, get you up in peace unto your father.’
אבן כספי, מצרף לכסף:
ראה חכמת יוסף אבינו וטוב לבבו, כי לא חפץ להמיתם מכאב לב ומשבר רוח, ולכן היה מנהג הוראותיו בהמזגות משקיטים, כדרך הרופא האומן. אשרי יולדתו.
ראה חכמת יוסף אבינו וטוב לבבו, כי לא חפץ להמיתם מכאב לב ומשבר רוח, ולכן היה מנהג הוראותיו בהמזגות משקיטים, כדרך הרופא האומן. אשרי יולדתו.
**
במה סוטה אבן כספי כאן מן הפירוש הנכון לפסוקנו?
| ד. "האלוהים מצא" |
"הָאֱ-לֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ"
And Judah said: ‘What shall we say unto my lord? what shall we speak? or how shall we clear ourselves? God hath found out the iniquity of thy servants; behold, we are my lord’s bondmen, both we, and he also in whose hand the cup is found.’
*
הסבר מה הקושי בפסוקנו, ומהו הסברו.