| א. שאלות כלליות |
*
1. מה הקשר ההגיוני בין החלק הראשון שבדברי ה' (ט"ז-י"ח) המתאר את העתיד לבוא ובין החלק השני (י"ט-כ"א) המדבר בשירה.
2. מה הרעיונות (או הביטויים) שבשירה הנרמזים בפרקנו זה?
למה לא זכר כאן גם עניין הגאולה הנרמזת בשירה?
ענה!
4. פעמיים נאמר השירה תהייה לעד – על מה תעיד?
| ב. "וקם"- והלא זו ירידה? |
"וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי"
And the LORD said unto Moses: ‘Behold, thou art about to sleep with thy fathers; and this people will rise up, and go astray after the foreign gods of the land, whither they go to be among them, and will forsake Me, and break My covenant which I have made with them.
האלשיך, מקשה:
וכי איזו קימה היא זו – והלא אין ירידה גדולה הימנה.
וכי איזו קימה היא זו – והלא אין ירידה גדולה הימנה.
בראשונה יעלה העם הזה במעלה רמה וכבוד, וזהו "וקם" כי יכבשו את הארץ וישבו עליה ויהיו עליונים לכל גויי האדמה, אבל אחרי מעלתם וקימתם וטובתם מרוב כל יבערו ויכסלו והוא אמרו "וזנה אחרי אלוהי ניכר הארץ"
התוכל לענות לשאלת האלשיך תשובה אחרת לפי פשוטו של מקרא?י
| ג. חרטת והרהור ישראל |
"וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱ-לֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה"
Then My anger shall be kindled against them in that day, and I will forsake them, and I will hide My face from them, and they shall be devoured, and many evils and troubles shall come upon them; so that they will say in that day: Are not these evils come upon us because our God is not among us?
איננו וידוי גמור כעניין (ויקרא כ"ו מ'), "והתוודו את עוונם", אבל הוא הרהור וחרטה שיתחרטו על מעלם ויכירו כי אשמים.
1. מה הקושי שרצה הרמב"ן ליישב?
**
2. מה רצה להסביר על ידי ויקרא כ"ו מ', האם פסוקנו דומה לפסוק ההוא בזה ששניהם אינם "וידוי גמור" או שונה ממנו בזה, שהפסוק ההוא הינו "וידוי גמור"?
| ד. "כי ידעתי את יצרו..." |
"כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ"
then it shall come to pass, when many evils and troubles are come upon them, that this song shall testify before them as a witness; for it shall not be forgotten out of the mouths of their seed; for I know their imagination how they do even now, before I have brought them into the land which I swore.’
כטעם (בראשית כ"ב) "כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה", שהיא הידיעה בפועל, כי הידיעה בעתיד הידיעה בכוח, ואם לא חטאו ישראל במדבר ולא נודע יצרו בפועל, לא היה הגון שיעיד בהם שירה, לומר, שגלוי לפניו שתחטאו, ואעידה בכם שתמצאנה אתכם רעות רבות וצרות כזה וכזה, אבל היה ראוי שייתן להם התורה בידיעה סתם: "אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאוכלו". (ישעיה א' י"ט-כ). אבל עתה נודע גם להם יצרם הרע וליבם הזונה, יגיד להם כל הקורות אותם כעניין שנאמר (ישעיה מ"ח ד') "מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל עורפך ומצחך נחושה ואגיד לך מאז בטרם תבוא שמעתיך".
1. מה הם הקשיים השונים שרצה הרמב"ן ליישב בדבריו אלה?
**
2. מה רצה להוכיח בעזרת בראשית כ"ב פסוק י"ב?
**
3. מה רצה הרמב"ן להוכיח בעזרת ישעיה מ"ח ד'?
4. הסבר את המילים המסומנות בקו!
| ה. "כי ידעתי את יצרו..." |
"כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ"
then it shall come to pass, when many evils and troubles are come upon them, that this song shall testify before them as a witness; for it shall not be forgotten out of the mouths of their seed; for I know their imagination how they do even now, before I have brought them into the land which I swore.’
משנה כסף:
הטעם אני יודע ורואה היום את יצרו הרע, כל שכן מה יעשה אחרי היותו על במתי ארץ וישמן ויבעט.
הטעם אני יודע ורואה היום את יצרו הרע, כל שכן מה יעשה אחרי היותו על במתי ארץ וישמן ויבעט.
1. השווה דבריו לדברי הרמב"ן לפסוק זה שהובאו לעיל. במה שונה אבן כספי מן הרמב"ן בפירוש פסוקנו?
2. מה שם הדרך הפרשנית בה הולך אבן כספי כאן? (עיין גיליון ראה תש"ז ג1!)