| א. השוואת פסוקים |
| כי תשא – לא, א-ו | ויקהל – לה, ל-לה |
| פסוק א' "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר | פסוק ל' "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל |
|
פסוק ב'
רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה |
רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה |
| פסוק ג' וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה | פסוק ל"א וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה |
| פסוק ד' לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת | פסוק ל"ב וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת |
| פסוק ה' וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה | פסוק ל"ג וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת |
| פסוק ו' וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" | פסוק ל"ד וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן פסוק ל"ה מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת" |
1. התוכל להסביר למה הוזכרו המילים "ולהורות נתן בלבו" רק בפרשתנו, בדברי משה לישראל, ולא הוזכרו בדברי ה' למשה (בפרשת כי תשא)?
**
2. למה לא הוזכרו במקומנו אף "חכמי הלב" העושים במלאכה?
3. מה ראה משה להזכיר כאן (בפסוק ל"ה) את סוגי המלאכות?
ד"ה ואהליאב: משבט דן: מן הירודים שבשבטים, מבני השפחות, והשווהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן, והוא מגדולי השבטים לקיים מה שנאמר (איוב לד, יט): "ולא ניכר שוע לפני דל".
ואהליאב AND OHOLIAB — he was of the tribe of Dan, of one of the lowest of the tribes, of the sons of the handmaids, and yet the Omnipresent placed him with regard to the work of the Tabernacle on a level with Bezalel although he was a member of one of the noble tribes (Judah)! in order to confirm what Scripture says, (Job 34:19) “He regardeth not the rich more than the poor” (Midrash Tanchuma 2:10:13).
מה ראה רש"י לפרש דברים אלה דווקא בפרשתנו ולא הקדים לפרשם בפרשת כי תשא, כדרכו לפרש כל מילה קשה או כל קושי ענייני או לשוני עם הופעתו לראשונה בתורה ולא בחזרתו?
| ב. "ראו קרא ה'" |
"רְאוּ קָרָא ה'"
And Moses said unto the children of Israel: ‘See, the LORD hath called by name Bezalel the son of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah.
Benno Jacob בספרו Der Pertateuch (ליפציג 1905), בעמוד 229, מעיר שהמילה "ראה" באה כרגיל בלווית המילה "נתתי".
למשל:
"רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם"
And Pharaoh said unto Joseph: ‘See, I have set thee over all the land of Egypt.’
"רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה... אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ..."
And the LORD said unto Moses: ‘See, I have set thee in God’s stead to Pharaoh; and Aaron thy brother shall be thy prophet.
"רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ..."
Behold, I have set the land before you: go in and possess the land which the LORD swore unto your fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob, to give unto them and to their seed after them.’
"רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן... הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ"
Rise ye up, take your journey, and pass over the valley of Arnon; behold, I have given into thy hand Sihon the Amorite, king of Heshbon, and his land; begin to possess it, and contend with him in battle.
"רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים... וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם"
Behold, I have taught you statutes and ordinances, even as the LORD my God commanded me, that ye should do so in the midst of the land whither ye go in to possess it.
"רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע"
See, I have set before thee this day life and good, and death and evil,
"רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ... וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר"
And the LORD said unto Joshua: ‘See, I have given into thy hand Jericho, and the king thereof, even the mighty men of valour.
1. התוכל להסביר את הוראת המילה "ראו" ("ראה" בכי-תשא) על פי המקבילות האלה?
מה בין דברי הגמרא במסכת ברכות ובין דברי הרמב"ן בפירוש הביטוי "ראה"?
אמר ר' יצחק: אין מעמידים פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בציבור, שנאמר: (שמות, ל"ה ל') "ראו קרא ה'".
With regard to Bezalel’s appointment, Rabbi Yitzḥak said: One may only appoint a leader over a community if he consults with the community and they agree to the appointment, as it is stated: “And Moses said unto the children of Israel: See, the Lord has called by name Bezalel, son of Uri, son of Hur, of the tribe of Judah” (Exodus 35:30). The Lord said to Moses: Moses, is Bezalel a suitable appointment in your eyes? Moses said to Him: Master of the universe, if he is a suitable appointment in Your eyes, then all the more so in my eyes. The Holy One, Blessed be He, said to him: Nevertheless, go and tell Israel and ask their opinion. Moses went and said to Israel: Is Bezalel suitable in your eyes? They said to him: If he is suitable in the eyes of the Holy One, Blessed be He, and in your eyes, all the more so he is suitable in our eyes.
רמב"ן, פרק ל"א פסוק ב':
ד"ה ראה אמר ה' למשה: "ראה קראתי בשם", ומשה אמר לישראל: "ראו קרא ה' בשם", והטעם: כי ישראל במצרים פרוכים בעבודת חומר ולבנים, לא למדו מלאכת כסף וזהב וחרושת אבנים טובות, ולא ראו אותן כלל, והנה הוא פלא שיימצא בהם אדם חכם גדול בכסף ובזהב ובחרושת אבן ועץ וחושב ורוקם ואורג, כי אף בלומדים לפני חכמים לא יימצא בקי בכל האומנויות כולם, והיודעים ורגילים בהם בבוא ידיהם תמיד בחומר ובלבנים לא יוכלו לעשות בהן אומנות דקה ויפה. ועוד: שהוא חכם גדול בחכמה ובתבונה ובדעה להבין סוד המשכן וכל כליו ואל מה ירמוזו. ולכן אמר ה' למשה, שיראה הפלא הזה ויידע כי הוא מילא אותו רוח אלוקים לדעת כל אלה, בעבור שיעשה המשכן, כי היה רצון לפניו לעשות המשכן במדבר ולכבודו בראו, כי הוא קורא הדורות מראש.
ד"ה ראה אמר ה' למשה: "ראה קראתי בשם", ומשה אמר לישראל: "ראו קרא ה' בשם", והטעם: כי ישראל במצרים פרוכים בעבודת חומר ולבנים, לא למדו מלאכת כסף וזהב וחרושת אבנים טובות, ולא ראו אותן כלל, והנה הוא פלא שיימצא בהם אדם חכם גדול בכסף ובזהב ובחרושת אבן ועץ וחושב ורוקם ואורג, כי אף בלומדים לפני חכמים לא יימצא בקי בכל האומנויות כולם, והיודעים ורגילים בהם בבוא ידיהם תמיד בחומר ובלבנים לא יוכלו לעשות בהן אומנות דקה ויפה. ועוד: שהוא חכם גדול בחכמה ובתבונה ובדעה להבין סוד המשכן וכל כליו ואל מה ירמוזו. ולכן אמר ה' למשה, שיראה הפלא הזה ויידע כי הוא מילא אותו רוח אלוקים לדעת כל אלה, בעבור שיעשה המשכן, כי היה רצון לפניו לעשות המשכן במדבר ולכבודו בראו, כי הוא קורא הדורות מראש.
| ג. "קרא בשם" - שאלות ברש"י |
"רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר"
And Moses said unto the children of Israel: ‘See, the LORD hath called by name Bezalel the son of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah.
ד"ה קראתי בשם: לעשות מלאכתי את בצלאל.
קראתי בשם I HAVE CALLED BY NAME — to accomplish My work — BEZALEL.
1. מה ראה רש"י להוסיף בדבריו מילת "את"?
2. כיצד מפרש רש"י את הביטוי "קרא בשם"? האם הוראתו כאן כהוראתו בפרשתנו הקודמת? עיין גיליון כי תשא תש"ז ד.
3. הידועים לך מקומות בתנ"ך אשר בהם מופיע הביטוי "קרא בשם" באותה הוראה כבמקומנו?
| ד. בצלאל ואהליאב. |
1. לפי דברי Benno Jacob, בספרו הנ"ל:
יש בשמות עושי המלאה הזאת רמז למלאכתם.
יש בשמות עושי המלאה הזאת רמז למלאכתם.
כיצד?
2. במה נבדלים כשרונות שני אלה על פי הנאמר בפסוקינו?
| ה. "וימלא אותו רוח אלוקים..." |
השווה:
"וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה"
And He hath filled him with the spirit of God, in wisdom, in understanding, and in knowledge, and in all manner of workmanship.
"וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר... חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה"
And king Solomon sent and fetched Hiram out of Tyre.
"ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ"
The LORD by wisdom founded the earth; By understanding He established the heavens.
**
לדעת Benno Jacob בספרו הנ"ל (עמוד 230):
השימוש בצירוף "חכמה תבונה דעת" בשלושת המקומות הנ"ל רומז הוא להעמידנו על כוונת המשכן ועשייתו, לטעם המצווה הזו.
השימוש בצירוף "חכמה תבונה דעת" בשלושת המקומות הנ"ל רומז הוא להעמידנו על כוונת המשכן ועשייתו, לטעם המצווה הזו.
הסבר כיצד?
השווה לשאלה זו גיליון פקודי תשי"ד שאלה א.
וכן גיליון במדבר תשט"ו א ודברי בנו יעקב שם!