פרשת תרומה תשי"ז - "ועשו לי מקדש..."
א. הלכות בית הבחירה
מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבין בו הקרבנות וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר "ועשו לי מקדש" (כ"ה ח').
It is a positive obligation to build a house for God where offerings may be brought and to make pilgrimage to it three times a year as it says "and they shall make Me a sanctuary." The tabernacle which Moses made in the desert has already been described in the Torah, but it was a temporary measure, as it says "for you have not yet reached, etc."
מניין לרמב"ם שפסוק זה (ח') לדורות יכון, ולמה לא יפרשנו כמצווה לדור המדבר לבנות אהל מועד – שהרי כל הפרשה בו תדבר?
ב. שאלה כללית
אור החיים, (ר' חיים בן עטר):
"ושכנתי בתוכם" ולא אמר בתוכו, שהמקום אשר יקדישו לשכנו יהיה בתוך בני ישראל, שיקיפו המשכן בד' דגלים. ואולי כי דברים אלה הם תשובה למה שחשקו ישראל בראותם בהר סיני שהיה ברוך הוא מוקף בדגלי המלאכים, והוא אות בתוכם, וחשקו באהבה להיותו כן בתוכם, ולזה באה התשובה מבוחן לבות ואמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי" כמו כן "בתוכם".
That I may dwell among (within) them: It does not say "within it," which means that the place that God will sanctify to dwell there is within the children of Israel that encircle the Tabernacle with four banners.
קאסוטו, שמות עמוד 221:
כדי שנוכל להבין את משמעות המשכן ואת מטרתו, עלינו לשים לב לכך, שבני ישראל, לאחר שזכו להתגלות אלוהים בהר סיני, עמדו לנסוע משם ולהתרחק ממקום ההתגלות, עד שהיו חונים במקום (=בהר סיני) מרגישים היו את קרבת האלוהים - נסעו, דומה היה בעיניהם כאלו נתפרדה החבילה, אלמלא היה בתוכם מעין סמל מוחשי לנוכחות ה' בתוכם. לשמש סמל כזה נועד המשכן. ולא לחינם סודרה פרשה זו מיד אחר הפרשה המספרת על כריתת הברית בהר סיני. הקשר שבין ישראל ובין המשכן הריהו המשך מתמיד של הקשר שנוצר בהר סיני בין העם ובין אלוהיו. בני ישראל השוכנים לשבטיהם בכל חנייה וחנייה יכולים לראות מכל עבר את המשכן העומד באמצע המחנה, ומציאותו של המשכן לנגד עיניהם מוכיחה להם, כי כשם שהיה כבוד ה' שוכן על הר סיני, כך הוא שוכן בתוכם בכל מקומות נדודיהם במדבר. ולזה מתכון הכתוב באומרו (כ"ה ח') "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
*
1. מה המשותף להשקפת שני הנ"ל, ומה ההבדל בין שניהם?
2. לאיזה מבין שלושת הפירושים העוסקים בטעם המשכן כולו בגיליון תרומה תשי"א שאלה א' מתאימים דברי קאסוטו?
3. מה הקשר שבין פרשת יתרו וסוף פרשת משפטים לפרשתנו, לדעת קאסוטו?
ג. "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - שאלות ברש"י
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them.
ועשו לשמי בית קדושה.
ועשו לי מקדש AND LET THEM MAKE ME A SANCTUARY — Let them make to the glory of My Name (cf. Rashi on v. 2) a place of holiness.
1. מה הם שני הקשיים שרצה ליישב?
2. מקובלנו: אין רש"י מפרש מילה קשה אלא עם הופעתה בפעם הראשונה בתורה. ועיין לכלל זה גיליון שופטים תשי"ב, וגיליון תרומה תשט"ז א3. למה, אם כן, לא פירש רש"י 'מקדש' בפרק ט"ו י"ז?
ד. "...ושכנתי בתוכם"
"... וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them.
בעל צידה לדרך:
לא אמר "ושכנתי בתוכו" אלא "בתוכם" להורות שאין השכינה שורה במקדש מחמת המקדש, כי אם מחמת ישראל "כי היכל ה' המה".
ציוה כי כל אחד יבנה לו מקדש מחדרי לבו, כי יכין את עצמו להיות משכן לה' ומעוז לשכונת עוזו. וכן מזבח להעלות כל חלקי נפשו לה', עד שימסור נפשו לכבודו בכל עת.
1. מה הקושי הלשוני בפסוקנו, שאותו רצו לפרש? האם זהו אותו קושי שרצה רש"י ליישב אם לא?
2. האם מסכימים שני המפרשים האלה זה עם זה – או מיישבים הם את הקושי בשתי דרכים שונות?
3. כיצד מפרש בעל צידה לדרך את ירמיהו ז' ד'?