| א. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה שופטים: דיינין הפוסקים את הדין.
שפטים ושטרים JUDGES AND BAILIFFS — שופטים are the judges who pronounce sentence, and שוטרים are those who chastise the people at their (the judges’) order [beating and binding the recalcitrant] with a stick and a strap until he accepts the judge’s sentence (Sanhedrin 16b and Rashi thereon; cf. Sifrei Devarim 144:6).
א. כידוע מפרש רש"י "כרגיל" משמעותה של מילה קשה או נדירה בהופיעה בפעם הראשונה בתורה. הסבר, למה לא הסביר רש"י את המושג "שופט" עד כאן, ומה ראה להסבירו בפסוקנו דווקא?
*
ב. בדומה למקומנו, עיין ברש"י: בראשית י"ט י' ד"ה פתח ולא פירש המילה שהופיעה לראשונה בראשית ד' ז' לפתח חטאת רובץ, וכן לא בפרק ו' ט"ז ופתח התיבה. בראשית ל"ב ח' ד"ה ויירא ויצר לו ולא פירשו כבר אצל ט"ו א' אל תירא אברם. שמות ז' י"ט ד"ה נהרות ולא פירשו בבראשית ב' י' ונהר יצא. במדבר ל"א י"א ד"ה בז ולא פירשו לפני כן במדבר י"ד ג' נשינו וטפנו יהיו לבז. נסה למצוא את הסיבה המשותפת לכך, למה איחר רש"י בכל המקומות הנ"ל בהסבירו מושג מסוים ולא פירשו עם הופעתו הראשונה בתורה!
**
ג. בעל גור אריה מקשה:
למה הוסיף רש"י אחר מילת "דיינין" עוד: "הפוסקים את הדין", הלא ידוע שכל דיין פוסק את הדין?
למה הוסיף רש"י אחר מילת "דיינין" עוד: "הפוסקים את הדין", הלא ידוע שכל דיין פוסק את הדין?
נסה לענות לקושייתו!
ד"ה ושפטו את העם: מנה דיינין מומחים וצדיקים לשפוט צדק.
שפטים ושטרים JUDGES AND BAILIFFS — שופטים are the judges who pronounce sentence, and שוטרים are those who chastise the people at their (the judges’) order [beating and binding the recalcitrant] with a stick and a strap until he accepts the judge’s sentence (Sanhedrin 16b and Rashi thereon; cf. Sifrei Devarim 144:6).
**
** ר' אליהו מזרחי, מפרש דברי רש"י אלה:
האי "ושפטו את העם" א"תתן לך" קאי, שהוא אל הממונה להושיב דיינים, כאילו אמר: מנה לך שופטים שישפטו את העם משפט צדק, וזה כשיהיו מומחים וצדיקים. מומחים – שידעו הדינים, וצדיקים – שלא יעוותו הדין. ואינו ציווי לדיינים שישפטו צדק.
האי "ושפטו את העם" א"תתן לך" קאי, שהוא אל הממונה להושיב דיינים, כאילו אמר: מנה לך שופטים שישפטו את העם משפט צדק, וזה כשיהיו מומחים וצדיקים. מומחים – שידעו הדינים, וצדיקים – שלא יעוותו הדין. ואינו ציווי לדיינים שישפטו צדק.
מניין לו שכך הוא, ושאין פירושו שאל הדיינים ידבר ויצוום לשפוט צדק?
3) פסוק י"ט
ד"ה לא תטה משפט: כמשמעו.
ד"ה לא תטה משפט: כמשמעו.
*
מה קשה לו, ומה תיקן בפירושו "כמשמעו", והרי אם פירוש המילה כמשמעה, מה צורך לומר זאת?
והשווה דברים ד' ו':
"וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה"
"וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה"
Observe therefore and do them; for this is your wisdom and your understanding in the sight of the peoples, that, when they hear all these statutes, shall say: ‘Surely this great nation is a wise and understanding people.’
ד"ה ועשיתם: כמשמעו.
Observe therefore and do them; for this is your wisdom and your understanding in the sight of the peoples, that, when they hear all these statutes, shall say: ‘Surely this great nation is a wise and understanding people.’
"וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-לֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם"
And it shall be with him, and he shall read therein all the days of his life; that he may learn to fear the LORD his God, to keep all the words of this law and these statutes, to do them;
ד"ה דברי התורה: כמשמעו.
And it shall be with him, and he shall read therein all the days of his life; that he may learn to fear the LORD his God, to keep all the words of this law and these statutes, to do them;
ד"ה ולא תקח שוחד: (ספרי) אפילו לשפוט צדק.
Thou shalt not wrest judgment; thou shalt not respect persons; neither shalt thou take a gift; for a gift doth blind the eyes of the wise, and pervert the words of the righteous.
מניין שהמדובר על שוחד לשפוט צדק, דילמא על שוחד שלא לשפוט צדק ידבר? (שים לב: לשאלה זו אפשר לענות שתי תשובות; נסה לענות שתיהן!) ועיין תהלים מזמור ט"ו!
ד"ה צדק צדק: (ספרי) הלך אחר בית דין יפה.
צדק צדק תרדף JUSTICE, JUSTICE SHALT THOU PURSUE — go to (search after) a reliable court (Sifrei Devarim 144:14; Sanhedrin 32b).
ולמה לא יפרשו כמשמעו, שעל הדיין לשפוט משפט צדק?
| ב. שוחד |
... כי הא דשמואל הוה עבר במברא, אתא ההוא גברא יהב ליה ידיה (רש"י: וסמכו).
אמר ליה: "מאי עבידתיך?"
אמר ליה: "דינא אית לי."
אמר לו: "פסילנא לך לדינא."
The Gemara explains: This can be demonstrated by that episode involving Shmuel, who was once crossing a river on a narrow ferry. A certain man came along and gave him a hand to help him out of the ferryboat. Shmuel said to him: What are you doing in this place? The man said to him: I have a case to present before you for judgment. Shmuel said to him: I am disqualified from presiding over your case, as you did me a favor. Although no money changed hands, a bond was formed between the pair.
(תרגום: כגון שמואל, שעבר פעם אחת על הגשר, בא אדם אחד ונתן לו ידו (לסמכו בעברו על הגשר). אמר לו: "מה באת לסמכני?" א"ל: "דין יש לי." א"ל: "פסול אני לך לדין.")
אמימר הוה יתיב וקא דין דינא. פרח גדפא ארישיה. אתא ההוא גברא ושקליה. אמר ליה: "מאי עבידתיך?" אמר ליה: "דינא אית לי." אמר לו: "פסילנא לך לדינא."
אמימר הוה יתיב וקא דין דינא. פרח גדפא ארישיה. אתא ההוא גברא ושקליה. אמר ליה: "מאי עבידתיך?" אמר ליה: "דינא אית לי." אמר לו: "פסילנא לך לדינא."
The Gemara explains: This can be demonstrated by that episode involving Shmuel, who was once crossing a river on a narrow ferry. A certain man came along and gave him a hand to help him out of the ferryboat. Shmuel said to him: What are you doing in this place? The man said to him: I have a case to present before you for judgment. Shmuel said to him: I am disqualified from presiding over your case, as you did me a favor. Although no money changed hands, a bond was formed between the pair.
(תרגום: אמימר היה יושב בדין, פרח עוף על ראשו. בא אדם אחד וסלקו. א"ל: "מה אתה?" א"ל: "דין יש לי." א"ל: פסול אני לך לדין.")
ר' ישמעאל בר' יוסי הוה רגיל אריסיה, דהוה מייתי ליה כל מעלי שבתא כנתא דפירי (רש"י: סל פירות מפרדסו של ר' ישמעאל.) יומא חד אייתי ליה בחמישי בשבת. אמר לי: "מאי שנא האידנא?" – א"ל: דינא אית לי, ואמינא, אגב אורחא אייתי ליה למר. לא קביל מיניה. אמר: "פסילנא לך לדינא." אותיר זוזא (זוג) דרבנן וקדיינין ליה. בהדי דקאזיל ואתי אמר: "אי בעי טעין הכי ואי בעי טעין הכי (רש"י: בכל אשר הולך ובא היה לבו לזכותו של אותו אריס. ובאין לו פתחי זכויות ואומר בלבו: הלואי ויטעון כך וכך ויזכה בדין.) אמר: "תיפח נפשם של מקבלי שוחד. ומה אני שלא נטלתי, ואם נטלתי, שלי נטלתי – כך, מקבלי שוחד – על אחת כמה וכמה".
ר' ישמעאל בר' יוסי הוה רגיל אריסיה, דהוה מייתי ליה כל מעלי שבתא כנתא דפירי (רש"י: סל פירות מפרדסו של ר' ישמעאל.) יומא חד אייתי ליה בחמישי בשבת. אמר לי: "מאי שנא האידנא?" – א"ל: דינא אית לי, ואמינא, אגב אורחא אייתי ליה למר. לא קביל מיניה. אמר: "פסילנא לך לדינא." אותיר זוזא (זוג) דרבנן וקדיינין ליה. בהדי דקאזיל ואתי אמר: "אי בעי טעין הכי ואי בעי טעין הכי (רש"י: בכל אשר הולך ובא היה לבו לזכותו של אותו אריס. ובאין לו פתחי זכויות ואומר בלבו: הלואי ויטעון כך וכך ויזכה בדין.) אמר: "תיפח נפשם של מקבלי שוחד. ומה אני שלא נטלתי, ואם נטלתי, שלי נטלתי – כך, מקבלי שוחד – על אחת כמה וכמה".
(תרגום: ר' ישמעאל, היה אריסו רגיל להביא לו סל של פירות בכל ערב שבת. פעם הביא לו בחמישי בשבת. א"ל: "מה נשתנה היום?" א"ל: דין יש לי, ואמרתי: בדרכי אביא לו למר." לא קיבל ממנו. א"ל: "פסולני לך לדין." הושיב שני תלמידי חכמים ודנו דינו. עם שהוא הולך ובא היה ר' ישמעאל מהרהר: הלואי ויטעון כך והלואי ויטעון כך. אמר (ר' ישמעאל): תיפח רוחם של מקבלי שוחד! ומה אני שלא נטלתי, ואם נטלתי משלי נטלתי – כך, מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה.)
(התרגום העברי מתוך ספר האגדה לביאליק ורבניצקי).
1. הסבר, עד היכן הרחיבו חז"ל את המושג "שוחד"?
2. במה שונה ה"שוחד" שבמקרה האריס של ר' ישמעאל משני המקרים הראשונים?
3. כיצד מראה המקרה השלישי את כוח השפעתו של השוחד (אפילו השוחד שלא נלקח)?
| ג. "צדק צדק תרדוף" |
"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף"
Justice, justice shalt thou follow, that thou mayest live, and inherit the land which the LORD thy God giveth thee.
ד"ה צדק צדק: עם בעלי הריב ידבר. וטעם שני פעמים לדבר צדק שירויח בו או יפסיד, או פעם אחר פעם כל ימי היותך, או לחיזוק.
Justice, justice Scripture addresses the litigants. The word appears twice: because one must pursue justice, whether it be to one’s gain, or to one’s loss; or the repetition denotes “time after time” — all the days of your life; or for emphasis.
ד"ה צדק צדק: הלך אחר בית דין יפה.
ד"ה למען תחיה וירשת את הארץ: כדאי הוא מינוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתם, לשון רש"י מספרי (שופטים קמ"ד).
וטעם הכפל, לומר הדיינין צריכין שישפטו את העם משפט צדק וגם אתה צריך לרדוף הצדק תמיד, שתלך ממקומך אל מקום חכמים הגדולים, אחרי רבן יוחנן בן זכאי ליבנה, אחר רבי לבית שערים.
ד"ה צדק צדק: כשתתן לך שופטים, אתה, הממנה את השופטים, בחר את היותר שופטי צדק, אף על פי שאין בהם כל כך שאר תכסיסים הראויים לדיין כמו שלמות הקנין ושלמות הגוף. כענין: אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו.
צדק צדק תרדוף. When you are about to put this legislation into practice, the party in charge of appointing such judges is told by Moses to select only those who are already known for their sense of fair play and righteousness. He will have to look for such people all over the tribe. If potential judges do not have all the qualifications which are desirable in a judge, this qualification of fairness is the overriding quality all must possess. This is what the prophet Samuel was told by G’d when he had to look for a replacement of King Sha-ul among the sons of Yishai. (Samuel I 16,7) He was specifically told to ignore external appearances.
1. מה בין שלושתם בפירוש פסוקנו?
2. מי מהם הולך בדרכו של רש"י?
3. לפי איזו מן הדעות מתפרש הכפל באופן הטוב ביותר?