| א. תיאורי ירידת ישראל |
| ב. הטענות על הנביאים והכהנים |
"הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה'
וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי
וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי
וְהַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ"
The priests said not: ‘Where is the LORD?’ And they that handle the law knew Me not, and the rulers transgressed against Me; the prophets also prophesied by Baal, and walked after things that do not profit.
השוה לדבריו על הכהנים ועל הנביאים את דברי הנביא:
The heads thereof judge for reward, and the priests thereof teach for hire, and the prophets thereof divine for money; yet will they lean upon the LORD, and say: ‘Is not the LORD in the midst of us? No evil shall come upon us’?
"כֹּה אָמַר ה' עַל הַנְּבִיאִים הַמַּתְעִים אֶת עַמִּי
הַנֹּשְׁכִים בְּשִׁנֵּיהֶם וְקָרְאוּ שָׁלוֹם
וַאֲשֶׁר לֹא יִתֵּן עַל פִּיהֶם וְקִדְּשׁוּ עָלָיו מִלְחָמָה"
Thus saith the LORD concerning the prophets that make my people to err; that cry: ‘Peace’, when their teeth have any thing to bite; and whoso putteth not into their mouths, they even prepare war against him:
מה בין האשמות ירמיהו על הכהנים בפרקנו לבין האשמות מיכה בשני המקומות הנ"ל?
השוה את דברי ירמיהו על הנביאים בפסוקנו לדברי מיכה הנ"ל על הנביאים ודברי ירמיהו עצמו על הנביאים:
"הִנְנִי עַל הַנְּבִיאִם נְאֻם ה'
הַלֹּקְחִים לְשׁוֹנָם וַיִּנְאֲמוּ נְאֻם"
Behold, I am against the prophets, saith the LORD, that use there tongues and say: ‘He saith.’
מה בין טענותיו על הנביאים במקומנו לבין טענותיו שם ולבין טענות מיכה?
| ג. בביאור הפסוק "גם בני נף" וכו' |
"גַּם בְּנֵי נֹף ותחפנס יִרְעוּךְ קָדְקֹד"
1. מדוע אין להסביר עתיד של "ירעוך" כעתיד של "ישאגו כפירים" בפסוק שלפניו, כלומר אין לפרשו כהווה ממושך כי אם כעתיד ממש?
"גם בני נף ותחפנס" הם מצרים שאתם בוטחים עליהם לעזרה, "ירעוך" – ירוצצו גולגולתכם.
"ירעוך" – ישברוך, כמו ישעיהו כ"ד י"ט: "רעה התרועעה הארץ", ומה שאמר "קדקוד", כי מת הקדקוד מכה רבה, מוחצת הראש באמצע.
שד"ל:
ירעו על קדקדך, ולי נראה שמליצה זו על דרך (תהלים קכ"ט) "על גבי חרשו חורשים", כן ירמסו אותך תחת כפות רגליהם, כאילו קדקדך יהיה להם מקום מרעה.
ירעו על קדקדך, ולי נראה שמליצה זו על דרך (תהלים קכ"ט) "על גבי חרשו חורשים", כן ירמסו אותך תחת כפות רגליהם, כאילו קדקדך יהיה להם מקום מרעה.
2. התוכל להביא מפסוקי פרקנו וכן מפסוקים שבפרקים ה'-ו' סעד לפירושו של שד"ל? ועיין גם בפרק ד' ט"ז-י"ז.
| ד. מובנה של מילת "ועתה" |
"וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת
מֵי שִׁחוֹר וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר"
And now what hast thou to do in the way to Egypt, to drink the waters of Shihor? Or what hast thou to do in the way to Assyria, to drink the waters of the River?
השוה לפסוקנו:
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם... "
And now, Israel, what doth the LORD thy God require of thee, but to fear the LORD thy God, to walk in all His ways, and to love Him, and to serve the LORD thy God with all thy heart and with all thy soul;
ועתה ישראל - אף על פי שעשיתם כל זאת עודנו רחמיו וחבתו עליכם ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם כי אם ליראה.
ועתה ישראל AND NOW, O ISRAEL, [WHAT DOTH THE LORD THY GOD ASK OF THEE] — Although you did all this, yet His mercy and His love are extended over you, and in spite of all that you sinned against Him, He asks nothing of you EXCEPT TO FEAR [THE LORD YOUR GOD, etc.].
"וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ..."
And now, behold, the king walks before you: and I am old and greyheaded; and, behold, my sons are with you: and I have walked before you from my childhood to this day.
הסבר (בעזרת הדוגמאות הנ"ל) מה מובנה של מילת "ועתה" בפרקנו ומה הקשר בו היא מקשרת את פסוקנו לפסוקים הקודמים?
| ה. משל בושת הגנב |
"כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא כֵּן הֹבִישׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל"
As the thief is ashamed when he is found, so is the house of Israel ashamed; they, their kings, their princes, and their priests, and their prophets;
כן הובישו: היה להם להוביש (=להתבייש)
הגנב הנתפש אינו בוש מפני שגנב, רק מפני שלא גנב. הבושה שלו היא רק מפני כי נתגלתה רעתו בקהל, לא מפני המעשה עצמו... הנה רק כבושת גנב, שהבושה שלו אינה על הגניבה, רק על "כי ימצא" על שנתפש, על המקרה שקרה לו ע"י הגנבה, כן הובישו בני-ישראל, לא בושו על דרכם הרע, רק על הרעות שהשיגו בעבורו.
מה מאלץ את המלבי"ם לפרש בדרך זו, שלא כפירוש הרגיל (כגון של רד"ק) ולשים את נקודת הכובד על "כי ימצא"?
| ו. שאלות בפסוקים כ"ז, כ"ח |
"אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ ילדתני
כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ"
Who say to a stock: ‘Thou art my father’, and to a stone: ‘Thou hast brought us forth’, for they have turned their back unto Me, and not their face; but in the time of their trouble they will say: ‘Arise, and save us.’
"וְאַיֵּה אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ יָקוּמוּ אִם יוֹשִׁיעוּךָ..."
But where are thy gods that thou hast made thee? Let them arise, if they can save thee in the time of thy trouble; for according to the number of thy cities Are thy gods, O Judah.
ובעת רעתם יאמרו אלי קומה והושיענו, וכן תרגם יונתן "ובעידן דבישתא אתיא עליהון, כפרין בטעותהון ומודי קדמי ואמרין רחם עלנא ופרוקנא". (כופרין באליליהם ומודים לפני ואומרים...)
1. העתק את שני הפסוקים הנ"ל בסימני פיסוק.
2. מה ראה רש"י להוסיף את דברי תרגום יונתן, ומפני איזו אי-הבנה בפסוק רצה לשמרנו?
"וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אוֹתָם עַל כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים...."?
And I will utter My judgments against them touching all their wickedness; in that they have forsaken me, and have offered unto other gods, and worshipped the work of their own hands.
4. היכן מצינו בנביאים ראשונים תיאור התנהגות זו (של ישראל) של "ובעת רעתם יאמרו: קומה והושיענו"?
5. בפסוק כ"ח פונה הנביא אל כל ישראל בדברי לעג לאליליהם. הידועים לך בנביאים ראשונים דברי מי שלועג לאלילים ולאזלת ידם בדברי לעג דומים לדברי ירמיהו כאן?