פרק מ'
כ"ז
"לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה'
וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל
וּמֵאֱ-לֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר
כ"ח
הֲלוֹא יָדַעְתָּ אֱ-לֹהֵי עוֹלָם ה'לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע
אִם לֹא שָׁמַעְתָּבּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץאֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ
כ"ט
נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ
וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה
ל'
וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ
וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ
ל"א
וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ
יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִיםיָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ"
| א. "טענת יעקב" |
"לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' וּמֵאֱ-לֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר"
Why sayest thou, O Jacob, and speakest, O Israel: ‘My way is hid from the LORD, and my right is passed over from my God’?
רש"י:
ד"ה למה תאמר: עם יעקב.
ד"ה למה תאמר: עם יעקב.
רש"י:
ד"ה ותדבר: בגלות.
ד"ה ותדבר: בגלות.
ד"ה נסתרה דרכי מה': העלים מנגד עיניו כל מה שעבדנוהו והמשיל עלינו אותם שלא ידעוהו.
ד"ה נסתרה דרכי: אין ה' רואה מה אני עושה וככה "משפטי יעבר" יעבור ממנו משפטי ולא ישפטני על דרכי.
My way is hid from the Lord, that is, He does not see what I am doing. The same idea is contained in the words which follow: And my judgment passeth away from my God, that is, He will not judge me according to my way.
ד"ה נסתרה דרכי: כמו (יחזקאל ח' י"ב) "עזב ה' את הארץ"
Why sayest thou, O Jacob, and speakest, O Israel: ‘My way is hid from the LORD, and my right is passed over from my God’?
**
1. מה ההבדל בין שלושת המפרשים בפרשם את דברי יעקב?
| ב. דברי הקובלנה |
"נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' וּמֵאֱ-לֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר"
השוה למקומנו את המקומות הבאים:
| דברים פרק ל"א פסוקים י"ז-י"ח | ירמיה פרק י"ד פסוקים ח'-ט' |
|
"וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת" |
"מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן?" |
|
"וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים" |
"לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ ה' וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא?" |
| תהלים פרק י"ג פסוק ב' | תהלים פרק ע"ד פסוקים י'-י"א |
|
"עַד אָנָה ה' תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי?" |
"עַד מָתַי אֱ-לֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח? לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב חוקך (חֵיקְךָ) כַלֵּה!" |
| תהלים פרק ל' פסוק ח' | |
|
"ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל" | |
| איוב פרק כ"ז פסוק ב' | |
|
"חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי" |
1. הסבר במה מהוים ארבעת המקומות הראשונים וכן שני המקומות האחרונים – קבוצה רעיונית?
2. האם דברי הקובלנה של פסוקנו מתכוונים לאותו רעיון המובע באחת משתי הקבוצות הנ"ל, או נאמר בהן דבר שלישי?
| ג. תשובת עידוד לדברי הקובלנה |
"הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ
אֱ-לֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ
לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ"
Hast thou not known? hast thou not heard That the everlasting God, the LORD, The Creator of the ends of the earth, Fainteth not, neither is weary? His discernment is past searching out.
1. במה מהוה הזכרת בריאת העולם תשובת עידוד לדברי הקובלנה?
2. מהי כוונת הנביא באמרו "בורא" ולא ברא? (והשוה ברכת "יוצר המאורות" שגם שם לשון הווה ולא לשון עבר).
| ד. "הלא ידעת" - "הלא תדעו" |
השוה:
"הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֱ-לֹהֵי עוֹלָם ה'"
Hast thou not known? hast thou not heard That the everlasting God, the LORD, The Creator of the ends of the earth, Fainteth not, neither is weary? His discernment is past searching out.
"הֲלוֹא תֵדְעוּ הֲלוֹא תִשְׁמָעוּ..."
Know ye not? hear ye not? Hath it not been told you from the beginning? Have ye not understood the foundations of the earth?
התוכל למצוא את סיבת החילוף בזמנים שבין שני הפסוקים?
| ה. ה' עושה משפט בכל עת |
"הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ
אֱ-לֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ
לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ"
Hast thou not known? hast thou not heard That the everlasting God, the LORD, The Creator of the ends of the earth, Fainteth not, neither is weary? His discernment is past searching out.
ואם תאמרו: הנה כי הוא אלוקי העולם וברא אותו ומשגיח עליו, אבל לא יוכל בכל עת לשפוט, כי ייגע לפעמים וילאה, לפיכך אמר "לא ייעף ולא ייגע", שהרי אתה רואה, כי הוא מסבב הגלגלים והם סובבים סיבוב שאין לו הפסק, וזה בכח מסבב שאין הפסק לכחו, אם כן אתה רואה, כי לא ייעף ולא ייגע, אם כן אינו מצד לֵאות ויגיעה, כאשר אינו עושה משפט ברשעים המעבידים את ישראל.
ואם תאמר: מאחר שברא העולם ומעמידו בכוחו הגדול, ומשגיח בו ושופטו והכוח בידו לשפוט בכל עת ואין לכוחו הפסק, למה ראה זה הזמן הארוך בצרת ישראל בגלות ולא יושיעם מצרתם ולא יעשה משפט ברשעים?
הסבר, באיזה חלק מפסוקנו נמצאת התשובה לשאלתו זו?
| ו. משמעות מילת "נערים" - שאלות ברש"י |
"וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ"
Even the youths shall faint and be weary, And the young men shall utterly fall;
ד"ה ויעפו נערים: גבורת הכשדים המנוערים מן המצוות תיעף.
שים לב: רש"י הולך בכמה מקומות בעקבות חז"ל בדרך זו של פירוש מילת "נער", חגיגה י"ד, ע"א:
(ישעיה ג', ה') "ירהבו הנער בזקן" – אלה בני אדם שמנוערין מן המצוות, ירהבו במי שממולא מצוות כרימון.
(ישעיה ג', ה') "ירהבו הנער בזקן" – אלה בני אדם שמנוערין מן המצוות, ירהבו במי שממולא מצוות כרימון.
ובישעיה לא פירשו רש"י כחז"ל אלא כמשמעו! אבל במלכים ב' ב', כ"ג:
"ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו": המנוערין מן המצוות.
"ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו": המנוערין מן המצוות.
**
מה ראה רש"י להוציא מילת "נערים" כאן ממשמעותה?
| ז. "וקוי ה' יחליפו כח" |
"וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ"
But they that wait for the LORD shall renew their strength; They shall mount up with wings as eagles; They shall run, and not be weary; They shall walk, and not faint.
1. כיצד יש לבאר ו"ו זו של "וקוי ה'"?
2. הרמב"ן מביא פסוק זה ברצותו להסביר לנו טעמו של סיפור יעקב עם הרועים (בראשית כ"ט, א'-ח') אשר לכאורה נראה שהוא "אריכות דברים ללא צורך". הסבר מה עניין פסוקנו לסיפור ההוא - במה מסייע הוא להביננו לקחו.
| ח. קשה ללכת בתלם במונוטוניות |
"יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ"
But they that wait for the LORD shall renew their strength; They shall mount up with wings as eagles; They shall run, and not be weary; They shall walk, and not faint.
בפירוש ההפטרות של החומש מאת הרב י"ה הרץ נאמר לפסוקנו (מתורגם מאנגלית):
ברגעים שאנו נישאים על גלי ההתלהבות, אנו כולנו מסוגלים למעשה גבורה חד פעמי, נוכל להמריא לגובה, לדהור קדימה. אבל קשה הוא הרבה יותר למלא חובות יום יום, ללכת בתלם במונוטוניות, גם כשהתלהבות ראשונה פגה, כשתפארת החזון הועם זיוה, גם כשמכשולים וניסיונות קשים פוגעים בנו; קשה הוא לעמוד בכל אלה בהתמדה ולהתגבר עליהם ללא לאות.
ברגעים שאנו נישאים על גלי ההתלהבות, אנו כולנו מסוגלים למעשה גבורה חד פעמי, נוכל להמריא לגובה, לדהור קדימה. אבל קשה הוא הרבה יותר למלא חובות יום יום, ללכת בתלם במונוטוניות, גם כשהתלהבות ראשונה פגה, כשתפארת החזון הועם זיוה, גם כשמכשולים וניסיונות קשים פוגעים בנו; קשה הוא לעמוד בכל אלה בהתמדה ולהתגבר עליהם ללא לאות.
מה הקושי בפסוקנו שאותו רצה ליישב בדבריו אלה?