| א. הפיתויים והסכנות הצפויים לישראל |
השווה את שלושת הקטעים הבאים:
| פרק ו' פסוקים י'-י"ב "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ | פרק ח' פסוקים ז'-י"א "כִּי ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת | פרק ח' פסוקים י"ב-י"ח "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה |
| וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ | וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַןלָךְ | וְרָם לְבָבֶךָ |
| הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" | הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" | וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" |
1. מהו הרעיון המשותף בשלושת הקטעים הללו?
*
2. הסבר, היכן (באיזו מילה) נגמר בכל אחד משלושת הקטעים הנ"ל התנאי, ובאיזו מילה מתחילה תשובת התנאי (במונחים של תחביר, היכן מתחיל המשפט הראשון)?
3. מה ההבדל בין הפיתויים המתוארים בכל אחד משלושת הקטעים?
4. מה ההבדל בין הסכנות הצפויות לישראל בשלושת הקטעים? (לפתרון שאלה זו שים לב: האזהרה בקטע הראשון מסיימת בהזכרת יציאת מצרים, האזהרה בקטע השני מסיימת בהזכרת "מצוותיו, משפטיו, וחוקותיו"!)
5. נסה למצוא את הסיבה שהובאו שלושת הקטעים הנ"ל דווקא בסדר זה!
6. מה הסיבה שבקטע השני מאריכה התורה במשפטי לוואי רבים המתארים את טוב הארץ, ואילו בקטע השלישי היא מרבה במשפטי לוואי המתארים את מעשי ה' ("המוליכך... המוציא לך... המאכילך...")?
7. לאיזה משלושת הקטעים קרובים דברי השירה (האזינו) פרק ל"ב פסוקים י"ג-י"ח?
| ב. המסומל במילת "מסכנות" |
"אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם"
a land wherein thou shalt eat bread without scarceness, thou shalt not lack any thing in it; a land whose stones are iron, and out of whose hills thou mayest dig brass.
לדעת מ. בובר בחרה התורה כאן במילה "מסכנות" (ולא "עוני" או "צער" או כדומה) כדי לעורר אסוציאציה ממקום אחר ולעורר בנו על ידי זה רגש הכרת טובה לחסדי ה'. מה ה"מקום האחר" בתורה המועלה בזיכרון על ידי מילה נדירה זו של "מסכנות"?
| ג. "המוליכך במדבר" - מבנה תחבירי |
"הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב"
who led thee through the great and dreadful wilderness, wherein were serpents, fiery serpents, and scorpions, and thirsty ground where was no water; who brought thee forth water out of the rock of flint;
ד"ה במדבר: מושך עצמו ואחר עמו וכן הוא: במדבר הגדול שהוא ארוך ורחב והנורא שהוא מדבר שרף.
The word in the wilderness modifies two different clauses, as if Scripture had said “through the vast” (that is, both long and wide) ... “and dreadful wilderness, a wilderness of fiery…”.
באור:
ד"ה במדבר: (אחרי הביאו דברי ראב"ע הנ"ל) ואולי אין שם מדבר נאות להסתמך אל "נחש", לכן נראה שחסרו מילות "מקום אשר שם נחש", שלא להפסיק בין העניינים הנוראיים, וזהו צחות המליצה, כדי לעורר התפעלויות האימה.
ד"ה במדבר: (אחרי הביאו דברי ראב"ע הנ"ל) ואולי אין שם מדבר נאות להסתמך אל "נחש", לכן נראה שחסרו מילות "מקום אשר שם נחש", שלא להפסיק בין העניינים הנוראיים, וזהו צחות המליצה, כדי לעורר התפעלויות האימה.
וכן תרגם אונקלוס:
"אתר חיון".
"אתר חיון".
1. מה קשה לשניהם בפסוקנו?
*
2. מה ההבדל בין פירושיהם?
| ד. כוחי ועוצם ידי |
"וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל"
But thou shalt remember the LORD thy God, for it is He that giveth thee power to get wealth, that He may establish His covenant which He swore unto thy fathers, as it is this day.
ד"ה וזכרת: הטעם: אם עלה על לבבך לאמר "כחי ועצם ידי" - זכור הנותן לך כח.
Remember In other words: If it should occur to you to say, “My strength and the might of my hand…”, then remember Him Who gives you strength.
1. מה קשה לו?
**
2. היכן מצאנו בחומש דברים קושי מסוג זה?
| ה. "ענותך" ו"נסותך" |
"... לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ"
And thou shalt remember all the way which the LORD thy God hath led thee these forty years in the wilderness, that He might afflict thee, to prove thee, to know what was in thy heart, whether thou wouldest keep His commandments, or no.
פסוק ט"ז
"... לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ"
"... לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ"
לעניין הניסיון המשילו חז"ל שלושה משלים:
...אמר רבי יונתן: היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים שאינו מספיק לקוש עליהם (=להקיש ולהכות) אחת (=פעם אחת) עד שהוא שוברם. ובמי הוא בודק? בקנקנים יפים, שאפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים. כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר (תהילים י"א) ה' צדיק יבחן...
אמר רבי יוסי בן חנינא: הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה, כל שהוא כותשה – היא משתבחת וכל זמן שהוא מקיש עליה – היא משתמנת (לשון שמן וטוב, משתבחת מאוד) ובשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה אינו מספיק לקוש עליה אחת עד שהיא פוקעת (=בוקעת).
אמר ר"א: משל לבעל הבית שהיו לו שתי פרות, אחת כחה יפה ואחת כחה רע. על מי הוא נותן את העול? לא על זאת שכחה יפה?...
על איזה משלושת סוגי הניסיון המובאים בדברי המדרש מדובר בפסוק ב', ועל איזה מהם מדובר בפסוק ט"ז?