אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני
חידושי אגדות למהר"ל ראש השנה דף טז עמוד א
* בשופר של איל כו'. פי', כי בר"ה הוא יום הדין, וכאשר יתקעו בשופר של איל שהרי כאלו הדין נעשה, וזה שיזכור עקידתו של יצחק כי הוא עקוד לפני הקדוש ברוך הוא וכאלו הדין נעשה בו.
ויש לך לדעת כי מה שלקח אברהם איל תמורת יצחק והוא נקרא איל של יצחק, הנה מפני שבכח היה רוצה לשחוט את בנו אלא שבפועל לא היה. ולפיכך אמר לו (בראשית כ"ב) יען וגו' ולא חשכת, דסוף סוף נתן הוא בנו, וצותה לו תורה להיות פועל תחתיו תמורתו האיל, וזה הוא הפועל, אבל באמת הרי לא חשך בנו יחידו ממנו, והנה לא נעדר היה מאברהם ומן יצחק אלא שהש"י לא רצה והקריבו האיל תחתיו, וזהו בודאי כי אל הש"י ראוי היה הקרבן הזה האיל להיות נקרב תמורתו.
ודע כי חכמים ז"ל אמרו (אבות פ"ה) כי אילו של יצחק נברא בין השמשות, שתתבונן מזה גודל ענין האיל הזה ותמורה הזאת, כי באמת ראוי היה מצד להיות יצחק נעקד על גבי המזבח והאיל הזה תמורה, ולפיכך נאמר (שם) תחת בנו, כי מפני שהיה האיל הזה תמורת יצחק אבינו, למעלתו ולמדריגתו הוא נברא בין השמשות כי לא איל סתמא היה אלא היה איל מיוחד. וזה האיל היה מתיחס אל יצחק אבינו, והרי לענין הקרבה היה זה תחת יצחק, כי השתא יהיה המחשבה והמעשה, המחשבה שהוא היה חפץ לעשות והמעשה הוא הקרבת האיל תחת בנו.
והנה אמר תקעו בשופר של איל, לפי שהאיל בעצמו הוא זכר לעקידה של יצחק, ומעלה אני עליכם לפי שהאב הוא שורש הבן, ולפיכך כאשר נעקד האב שהוא שורש היחוס הרי הענף הוא דומה לו, כי גם ישראל היה עצמם לכבוד הש"י ומוסרים נפשם (עליהם) [עליו], ולפיכך מעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמכם לפני. כלל הדבר, כי האיל הזה הוא מורה על עקידה ועל הכנעה למדת הדין, ומה שאנו מוסרים נפשינו לש"י ובזה אנו נצולים מן המקטרג, ומטעם זה צריכים שיהיו כפופים ג"כ, כל זה בר"ה כדי שלא ישלוט בנו מדת הדין והבן דבר זה היטב, איך האיל הוא רמז על עקידה כאשר תראה שהיה האיל קרב במקום יצחק.
(יג) לֹא־תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־בְּהֵמָ֥ה אִם־אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַעֲל֥וּ בָהָֽר׃
(3) במשך היבל WHEN THE RAM’S HORN SOUNDETH LONG — when the ram’s horn draws out a long sound that is a sign of the departure of the Shechina and that the Divine voice is about to cease, and as soon as “I” shall depart they shall be permitted to ascend [i. e. המה יעלו בהר is not obligatory, signifying, “they shall go up”, but it is permissive] (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 19:13:2).
(ד) היבל. הוּא שׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, שֶׁכֵּן בְּעַרַבְיָא קוֹרִין לְדִכְרָא יוֹבְלָא, וְשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל שֶׁל יִצְחָק הָיָה (פרקי דרבי אליעזר ל"א):
(4) היבל — This denotes a ram’s horn, for so do they term, a ram in Arabia — יובלא (corresponding to the Hebrew יובל) (Rosh Hashanah 26a). The horn used here was that of Isaac’s ram (Pirkei DeRabbi Eliezer 31).
אבל לפי דעתי האגדה הזו יש לה סוד, ואמרו שזה הקול הוא פחד יצחק, ולכך אמר (פסוק טז) ויחרד כל העם אשר במחנה, ולא השיגו דבור בגבורה הזאת זולתי קול (דברים ד יב):
(ג) אילו של יצחק היה. מדכתיב במשוך היובל, משמע שופר המיוחד, והיינו שופר של אילו של יצחק, דכתיב ביה (ישעיה כז, יג) ביום ההוא יתקע בשופר גדול. [מהרש"ל]: ומה שהקשה הרמב"ן והא אילו של יצחק עולה הקריבו אותו, והקרנים והטלפים נשרפו. תירץ הרא"ם די"ל דמחיים פירשו, דלאו בני הקטרה נינהו אף שיש בו מעילה, או לאחר זריקת דמו דלית ביה משום מעילה:
(3) The horn of Yitzchok’s ram. [Rashi knows this] because it is written במשוך היובל , implying a certain horn. This is the horn of Yitzchok’s ram, about which it is written (Yeshayah 27:13), “On that day He will sound a great horn.” (Maharshal) The Ramban asks: Was not Yitzchok’s ram offered as an olah, thus its horns and hoofs were burnt [on the Altar]? Re”m answers: Perhaps the horns were removed while the ram was still alive, in which case they would not be burned, although they may not be used for non-sacrificial purposes. Alternatively, they were removed after the ram’s blood was cast on the Altar [but before the ram was placed on the fire], in which case they may be used even for non-sacrificial purposes.
גור אריה שמות פרק יט פסוק יג
ושופר אילו של יצחק היה. פירוש, שאין השם יתברך משתמש בשופר של איל שהוא לבני אדם, ולכך אמר שהוא שופר של אילו של יצחק, וזה השופר הוא קדוש מפני קדושת האיל, שנקרב תחת יצחק. והרמב"ן הקשה על אגדה זאת (פרקי דר"א פל"א) כי שופר של אילו של יצחק קרב על גבי המזבח, וצריך לומר שחזר הקדוש ברוך הוא וגבל את עפרו. אבל לפי דעתו אגדה יש לה סוד וכו'. והרא"ם פירש דברי אגדה זאת שפירש הקרן ממקום חבורו, ששוב אין ראוי להקטרה.
ולא הועיל כלום, שאם פירש מחיים, ולא היה ראוי להקטרה, אם כן לא היה נקרב תחת יצחק, ומאי חשיבות זה השופר של אילו של יצחק, כיון דפירש מן האיל. ועוד, וכי לא ראו הם דברי פרקי ר"א (פל"א) דקאמר שם איל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה; גידין של איל - נעשו ממנו עשרה נימין של כינור דוד, שהיה מנגן בהם. עורו של איל - אזור מתניו של אליהו זכור לטוב. קרנו של שמאל שתקע בו בהר סיני, שנאמר (פסוק יט) "ויהי קול השופר הולך וחזק מאד". קרנו של ימין, שהוא גדול משל שמאל, יתקע בו לעתיד, שנאמר (ישעיה כז, יג) "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", עד כאן. פירוש הדבר, מפני שקרב אברהם האיל תחת יצחק בנו, גרם זכות לבניו שכל דבר אשר היה באיל קנו כנגדו מעלה עליונה אלהית. לכך כל הדברים שזכר, שופר של שמאל ושל ימין, וגידיו, ועורו, כנגדו קנו ישראל מעלה עליונה באלו דברים. ודבר זה נקרא שהיה 'אילו של יצחק', שהרי בשבילו נעשה, ותמונתו היה תחתיו. שאם היה הבדל ביניהם, כגון שבזכות שנקרב האיל נתן להם עושר, אף על גב שבשבילו נעשה, לא יאמר שהעושר הוא 'אילו של יצחק', כיון שאינם שוים. אבל דבר שנעשה בשבילו ודוגמתו, ותמונתו נעשה תחתיו, הרי הוא לגמרי אותו דבר, וכמו שפירש רש"י למעלה (בראשית כד, סז) אצל "האהלה שרה אמו", כי הדבר שהוא דומה לגמרי, זה תחת זה, יאמר שהוא [ה] דבר בעצמו.
ואני תמה על הרמב"ן ז"ל, וכי אדם בעולם שסובר שהיה השופר הזה, שיוצא ממנו הקול במתן תורה, שופר טבעי, שמקשה על המדרש (ז"ל) שהקרנים של איל שהקריב אברהם נשרף, לא עלה על דעת אחד מעולם. ולפיכך אף אם נשרף האיל, לא נשרף רק מה שראוי לשריפה, אבל שאינו ראוי לשריפה - לא נשרף. ומפני כי האיל הזה הוא דבר שאינו בטבע במה שהוא נברא בין השמשות (אבות פ"ה מ"ו), והוא בלתי טבעי, שאילו היה דבר טבעי היה נברא בששת ימי בראשית בטבע, ומפני שההפסד על ידי הקרבה ראוי לדברים הטבעים, והוא להם בטבע, וכאשר מגיע הפסד להם אין לומר שהיו אותם הנבראים לבטלה, כי לכך נבראו, והגיע להם הפסד. אבל דבר שאינו בטבע, היה לבטלה אם היה להם הפסד, לפי שאין הפסד כזה, על ידי הקרבה, לדבר שהוא שלא בטבע, [ו] אם היה מגיע הפסד לדבר שהוא שלא בטבע - היה לבטלה, אחר שאין מטבעם הפסד. לכך אמר (פרקי דר"א פל"א) 'האיל שנברא בין השמשות' שהוא שלא בטבע, 'לא יצא מאתו דבר לבטלה'. שהרי השופר של מתן תורה לא היה דבר טבעי, וכן השופר שהוא לעתיד, וכן הכינור של דוד. ולא היה כנור כמו שאר כנור, שאם היה כמו שאר כנור מאי רבותא, אבל כנור זה היה מיוחד לדוד, שהיה לו הכנור למעלה עליונה, מורה על עצם מעלתו. לכך אמר בו שהוא יודע נגן, ומאחר שהיה לו הכנור למעלה אלהית, היה הכנור של דוד דבר שלא בטבע. ומכל שכן אזור מתניו של אליהו זכור לטוב, שאין ספק שהאזור שהיה במתניו היה מורה על ענינו ועל תארו, כי המלבושים הם שמורים על תאר שלו, ומכל שכן כאשר הכתוב מתאר אותו במלבוש מיוחד.
ומעתה, כאשר היה בעולם דברים בלתי טבעיים המתיחסים אל הדברים שנבראו בין השמשות - לא היו לבטלה, וכמו אילו היה קרב יצחק על המזבח, שהיה הגוף נשרף והרוח שב אל אשר נתן אותו, לפי שהוא בלתי טבעי, כך באיל הזה - נשרף מה שראוי להיות נשרף, ואם בשביל שהיה בלתי טבעי, ואין ראוי בו הפסד, כיון שבעולם דברים מתייחסים אל הדבר שהוא בלתי טבעי שנברא בין השמשות, הרי לא היה לבטלה. הלכך אמר שהיה שופר אילו של יצחק. שכשם שהוא היה בלתי טבעי, כך שופר זה בלתי טבעי. ומאחר כי (ש) היה שם שופר במתן תורה, והוא היה שופר שאינו טבעי, ואיל שנברא בין השמשות גם כן היה שלא בטבע, לכך אמר שופר של מתן תורה - שופר של אילו של יצחק, שלא יהיה לבטלה. נמצא כי היה שופר של מתן תורה שופר אילו של יצחק. אמנם עיקר דבר האיל שנברא בין השמשות, ואיך היה בא תמורת יצחק, ואיך הדברים מקושרים ומסודרים, אין כאן מקום להאריך, רק שתבין דברי חכמים שאמרו שהיה שופר אילו של יצחק. אך קשה מאד הבנה שלימה בכתב לכמו אלו הדברים העמוקים, רק יוסיף חכמה ודעת:
(יא) ר' זכריה אומר, אותו האיל שנברא בין השמשות היה, ובא להתקרב תחת יצחק, והיה סמאל עומד ומסטינו כדי לבטל קרבנו של אברהם אבינו, ונאחז בשני קרנותיו בין האילנות, שנ' וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו. מה עשה אותו האיל, פשט את ידו ואחז בטליתו של אברהם אבינו ונאחז בשתי קרנותיו בין האילנות, שנ' וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר, והביט אברהם וראה האיל והלך והתירו והקריבו תחת יצחק בנו, שנ' וילך אברהם ויקח את האיל וכו'.
(11) Rabbi Zechariah said: That ram, which was created at the twilight, ran and came to be offered up instead of Isaac, but Sammael was standing by, and distracting it, in order to annul the offering of our father Abraham. And it was caught by its two horns in the trees, as it is said, "And Abraham lifted up his eyes, and looked, and behold, behind him a ram caught in the thicket by its horns" (ibid. 13). What did that ram do? It put forth its leg and took hold of the coat of our father Abraham, and Abraham looked, saw the ram, and he went and set it free. He offered it up instead of Isaac his son, as it is said, "And Abraham went and took the ram, and offered it up for a burnt offering in the stead of his son" (ibid.).
(יג) ר' חנניא בן דוסא אומר, אותו האיל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה. אפרו של איל הוא יסוד על גבי המזבח הפנימי, גידי האיל אלו עשרה נבלים של כנור שהיה דוד מנגן בהם, עורו של איל הוא אזור מתניו של אליהו ז"ל, שנ' איש בעל שער וכו', קרניו של איל, של שמאל שתקע בו בהר סיני שנ' ויהי במשוך בקרן היובל, ושל ימין שהיא גדולה משל שמאל שהוא עתיד לתקוע בה לעתיד לבא, שנ' והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול והיה ה' למלך על כל הארץ.
(13) Rabbi Chanina ben Dosa said: From that ram, which was created at the twilight, nothing came forth which was useless. The ashes of the ram were || the base which was upon the top of the inner altar. The sinews of the ram were the strings of the harp whereon David played. The ram's skin was the girdle (around) the loins of Elijah, may he be remembered for good, as it is said, "And they answered him, He was an hairy man, and girt with a girdle of leather about his loins" (2 Kings i. 8). The horn of the ram of the left side (was the one) wherein He blew upon Mount Sinai, as it is said, "And it shall come to pass, that when the ram's horn soundeth long" (Josh. vi. 5). (The horn) of the right side, which is larger than that of the left, is destined in the future to be sounded in the world that is to come, as it is said, "And it shall come to pass in that day, that a great trumpet shall be blown" (Isa. xxvii. 13); and it is said, "And the Lord shall be king over all the earth" (Zech. xiv. 9).
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו
אמרו חכמים כי מששת ימי בראשית נברא האיל להעלותו עולה תחת יצחק
ילקוט שמעוני תורה פרשת וירא רמז קא
וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל [כ"ב, י"ג] ר' זכריה אומר אותו איל שנברא בין השמשות היה רץ ובא להתקרב תחת יצחק עברית
ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תלו
א"ר חנינא בן דוסא אותו איל שהקריב אברהם תחת יצחק בנו, לא יצא ממנו דבר לבטלה "גידיו" - עשרה נימין לכנור שהיה דוד מנגן בהם. "עורו" - אזור עור במתניו של אליהו ז"ל. "קרנו של שמאל" - שופר של סיני. ושל ימין - לעתיד לבא וכו' (כתוב בשמואל ברמז פ' וברמז רכ"ד וברמז שי"ג). לפי שנאמר והיה ביום ההוא יתקע, איני יודע מי [התוקע]? ת"ל וה' אלקים בשופר יתקע, ועדיין אינו אומר מאין הוא תוקע? ת"ל קול שאון מעיר קול מהיכל. יתקע בשופר גדול. הרי זה סימן בכתובים, כל מקום שהוא אומר "שופר", הרי זה סימן יפה לישראל, דכתיב עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר. ואומר וה' אלקים בשופר יתקע, (הרימי בכח קולך) ואומר ויהי קול השופר וגו':
(ו) עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה:
(6) Ten things were created on the eve of the [first] Shabbat at twilight. And these are they: The mouth of the earth [that swallowed Korach in Numbers 16:32]; and the mouth of the well [that accompanied the Israelites in the wilderness in Numbers 21:17]; and the mouth of the donkey [that spoke to Bilaam in Numbers 22:28–30]; and the rainbow [that served as a covenant after the flood in Genesis 9:13]; and the manna [that God provided the Israelites in the wilderness in Exodus 16:4–21]; and the staff [of Moshe]; and the shamir (the worm that helped build the Temple without metal tools); and the letters; and the writing; and the tablets [all of the latter three, of the Ten Commandments]. And some say, also the destructive spirits, and the burial place of Moshe, our teacher, and the ram of Abraham, our father. And some say, also the [first human-made] tongs, made with [Divine] tongs.