מרמה, ברכה ובכורה
1 א

(כ) תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם ...

(20) Thou wilt show faithfulness to Jacob, kindness to Abraham …

2 ב

(יב) וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ ה' אֱלֹקֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃

(12) And if you do obey these rules and observe them carefully, the LORD your God will maintain faithfully for you the covenant that He made on oath with your fathers:

3 ג

(ו) לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֺ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי׃

(6) In time of trouble, why should I fear the encompassing evil of those who would supplant me—
4 ד

Legitimizing the sale

5 ה
(א) מכרה כיום כְּתַרְגּוּמוֹ כְּיוֹם דִּלְהֵן, כַּיּוֹם שֶׁהוּא בָרוּר, כַךְ מְכוֹר לִי מְכִירָה בְרוּרָה:
(1) מכרה כיום SELL ME THIS DAY (literally, like the day) — Explain it as the Targum renders it “as this day”: just as this day is certain, so make me a sure sale.
6 ו
(א) מכרה כיום - כלומר: לאלתר, מיד מכור לי חלק בכורתך הראוי לך, בממון אבי בממון שאתן לך, ואח"כ אתן לך המאכל לעדות ולקיום, כדרך שמצינו ויאכלו שם על הגל לקיום ברית בין לבן ליעקב.
(1) מכרה כיום, meaning: “immediately!” Sell me your share of the birthright which you are entitled to from our father’s estate which I will give you. After that I will give you to eat as proof of the sale and as confirmation. We find a similar transaction in Genesis 31,46 where Yaakov and Lavan ate in order to confirm their non-aggression pact.
7 ז
(א) ויאמר יעקב. אחר שראה יעקב שאין הבכורה נאותה אליו, אמר מכרה כיום, ר"ל כפי שאתה מתנהג היום ואתה מבזה את הבכורה ואינך רוצה בה, מכרה אותה לי, והיה ראוי מכרה בקמץ חטף כי הוא מגזרת פעול, ואמר מכרה שהוא כעין שם, ר"ל שממילא היא נמכרת לי אחר שאינך מתנהג בה, וזה דומה כמי שרואה אחד שרוצה להשליך כיסו לים ומבקש שימכרהו לו בעד לחם ונזיד עדשים, שאין זה מרמה את חברו רק כמציל מן ההפקר:
8 ח

(יג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם (בראשית כה, לא), אָמַר לוֹ זַבֵּין לִי חַד יוֹם מִן דִּידָךְ, אָמַר רַבִּי אַחָא כָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב יְמֵי הַגָּלוּת, יִמְצָא שֶׁיּוֹם אֶחָד יָשַׁב יַעֲקֹב בְּשַׁלְוָה בְּצִלּוֹ שֶׁל עֵשָׂו. (בראשית כב, לב): ... וַיֹּאמֶר הִשְּׁבְעָה לִי, מָה רָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַבְּכוֹרָה, דִּתְנֵינַן עַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת וַעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרִים, מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת וַעֲבוֹדָה בַּכֹּהֲנִים, אָמַר יִהְיֶה רָשָׁע זֶה עוֹמֵד וּמַקְרִיב, לְפִיכָךְ נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַבְּכוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל לה, ו): כִּי לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדֳּפֶךָ אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדֳּפֶךָ, וְעֵשָׂו הוּא שׂוֹנֵא אֶת הַדָּם. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר זֶה דַּם בְּכוֹרָה וְקָרְבָּנוֹת. רַבִּי לֵוִי אָמַר זֶה דַּם שֶׁל מִילָה. רַבָּנָן אָמְרֵי שָׂנֵאתָ דָּמוֹ שֶׁל אָדָם בְּגוּפוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קט, יז): וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא אָמַר לֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וְלֹא חָפֵץ בְּכוֹרָה. רַבִּי הוּנָא אָמַר זֶה דַּם הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהוּא קָרוּי בְּרָכָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כ, כד): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי.

9 ט

Legitimizing deception

10 י
(א) אנכי עשו בכורך אָנֹכִי הַמֵּבִיא לְךָ וְעֵשָׂו הוּא בְּכוֹרֶךָ:
(1) אנכי עשו בכרך I AM ESAU THY FIRST-BORN — I am he that brings food to you, and Esau is your first-born.
11 יא
(ב) עשיתי כַמָּה דְבָרִים כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי:
(2) עשיתי I HAVE DONE many things at different times כאשר דברת אלי ACCORDING AS THOU SPAKEST UNTO ME
12 יב
(א) ויאמר אני לֹא אָמַר אֲנִי עֵשָׂו אֶלָּא אָנִי:
(1) ויאמר אני AND HE SAID I AM — He did not say, “I am Esau”, but “It is I”.
13 יג

(ה) הוּא הַצָּד צַיִד. לָמָּה שְׁתֵּי פְעָמִים? אֶלָּא אָמַר יִצְחָק לְעֵשָׂו: אַתָּה הָלַכְתָּ לָצוּד וְאַתָּה נוֹצַדְתָּ. אָמַר לוֹ עֵשָׂו: מַה לְּךָ אַתָּה תָמֵהַּ. אָמַר לוֹ: וָאֹכַל מִכֹּל, מִכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הָיָה בְאוֹתָן תַּבְשִׁילִין. בְּטֶרֶם תָּבֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ, בִּקֵּשׁ לִטּוֹל אֶת הַבְּרָכוֹת וְלוֹמַר גַּם אָרוּר יִהְיֶה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? לְעַצְמְךָ אַתָּה מְקַלֵּל? שֶׁאַתָּה אָמַרְתָּ לוֹ: אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ. חָזַר וְקִיֵּם אֶת הַבְּרָכוֹת וְאָמַר גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה.

(5) Who, then, is he that hath trapped venison? (ibid.). Why is the word trapped repeated in the text?11The Hebrew for “hath trapped venison” reads: hatzad tzayid. The words for “trapped” and “venison” have the same root and are so similar as to warrant the question. Isaac said to Esau: “You went out to trap, and you were trapped.” “Why are you upset?” Esau asked. He replied: I have eaten of all (ibid.); that is, everything that the Holy One, blessed be He, created during the six days of creation was contained in the food I ate before you entered, and I blessed him. Isaac desired to withdraw the blessing he had conferred upon Jacob and to declare instead: “Cursed shall ye be,” but the Holy One, blessed be He, rebuked him, saying: What are you doing? You are, in fact, cursing yourself, for you said to him: Cursed be everyone that curseth thee, and blessed be everyone that blesseth thee (ibid., v. 29). He changed his mind and confirmed the blessings, saying: Yea, and he shall be blessed (ibid., v. 33).

14 יד

And the usual brilliant reinterpretation by Malbim:

15 טו

(א) ויאמר בא אחיך במרמה, הודיע לו כי ברכתו אין לה מקום רק כ"ז שלא נתברך יעקב, כי הלא ההון והעושר הגבורה והמשרה וכל מחמדי תבל אינם ברכות והם רק קנינים מדומים, ולא יקראו בשם ברכה רק כשהם עוזרים אל ההצלחה הנפשיית, ולפ"ז כ"ז שלא נתברך יעקב בברכות אלה והיה גורלו שיהיה דל וחלוש וחסר לחם, רק יתפרנס משלחנו של עשו שיכלכלהו לחם ומזון וישמרהו מכל צר ואויב כדי שיוכל לעסוק בתורה, ממילא היה ענין של עשו עם יעקב כענין זבולון עם יששכר, אז היה ברכתו של עשו ברכה, כי ע"י עשרו וגבורתו היה שומר לפרי ומחזיק ידי יעקב שיוכל לעסוק בתורה והיה לו עי"ז חלק לעה"ב, אבל אחר שיעקב לקח טובות עה"ז לעצמו ע"י הברכה ואינו צריך אל עשו, לא יוכל עוד לברך את עשו, כי מה יועיל לו העושר והממשלה אחר שיעקב אינו צריך לו והעושר יהיה לו לרעתו ולא יקרא בשם ברכה, וז"ש שאחיך לקח ברכתך, ר"ל ברכתך היא רק שתתמוך ביד יעקב שיעסוק בתורה, וזאת לקח לעצמו שהוא עצמו תמצא ידו לעסוק בתורה בלעדיך ואינו צריך לך, ודייק מ"ש בא במרמה, שרק הביאה היה במרמה, אבל הלקיחה לא היה במרמה, כי באמת מגיע לו גם ברכת עוה"ז שעם קנין החכמה כרוך ג"כ קנין העושר והמשרה כמ"ש בשמאלה עושר וכבוד בי מלכים ימלוכו, וברכות אלה הם שלו, כי גם ברכתך לא היה רק בשבילו ושלו לקח: