(8) And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them.
(א) ויתן אל משה וגו' . אין מקדם ומאחר בתורה מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, וביום הכפורים נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן:
He gave Moses: In the Torah, chronological order is not adhered to. The episode of the calf took place long before the command of the work of the Mishkan. For on the seventeenth of Tammuz the tablets were broken, and on Yom Kippur the Holy One, blessed is He, was reconciled to Israel. On the morrow [i.e., on the eleventh of Tishri], they commenced with the donation for the Mishkan, and it [the Mishkan] was erected on the first of Nissan. -[from Midrash Tanchuma, Ki Thissa 31]
(א) כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וציוה אותם על ידי משה קצת מצוות שהם כמו אבות למצוותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתייהד, וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו של משה, וכרת עימהם ברית על כל זה, מעתה הנה הם לו לעם והוא להם לאלוהים כאשר התנה עימהם מתחלה ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה (לעיל יט ה), ואמר ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש (שם ו), והנה הם קדושים ראויים שיהיה בהם מקדש להשרות שכינתו ביניהם. ולכן ציווה תחלה על דבר המשכן שיהיה לו בית בתוכם מקודש לשמו, ושם ידבר עם משה ויצווה את בני ישראל.
...וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר. וכמו שנאמר שם (לעיל כד טז): וישכן כבוד ה' על הר סיני, וכתיב (דברים ה כא): הן הראנו ה' אלוהינו את כבודו ואת גדלו, כן כתוב במשכן וכבוד ה' מלא את המשכן (להלן מ לד).
- Hashem makes a covenant with the Jewish People to keep His commandments and thereby be his holy people.
- A Mishkan, therefore, is a prerequisite for the Jewish Nations as a medium for Divine communication is necessary.
- The Mishkan is a continuation of the 'Sinai experience'
(יז) וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃
(17) And Moses brought forth the people out of the camp to meet God; and they stood at the nether part of the mount.
(יא) וַתִּקְרְב֥וּן וַתַּֽעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר וְהָהָ֞ר בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם חֹ֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַעֲרָפֶֽל׃
(11) And ye came near and stood under the mountain; and the mountain burned with fire unto the heart of heaven, with darkness, cloud, and thick darkness.
(שמות יט, יז) "ויתיצבו בתחתית ההר" א"ר אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם "אם אתם מקבלים התורה מוטב - ואם לאו שם תהא קבורתכם"
א"ר אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב (אסתר ט, כז) קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר
"And they stood at the bottom of the mountain (Exodus 19:17)-" Rabbi Avdimi the son of Chama the son of Chasa said, "This teaches that the Holy One, Blessed be He, held the mountain over them like a barrel and said, 'If you accept the Torah, it is good. And if not, here shall be your graves.'" Rav Acha Bar Yaakov said, "From here there is a great claim against the Torah!" Rav said, "Even so, they accepted it again [willingly] in the days of Ahasuerus, as it is written, (Esther 9:27) 'They upheld and accepted' - they upheld what they already accepted."
כפה עליהן הר כגיגית. ואע"פ שכבר הקדימו נעשה לנשמע שמא יהיו חוזרים כשיראו האש הגדולה שיצאתה נשמתן והא דאמר בפ"ק דמס' ע"ז (דף ב:) כלום כפית עלינו הר כגיגית דמשמע דאם היה כופה עליהן לא היה להן תשובה והכא אמר דמודעא רבה לאורייתא היינו על מה שלא קבלוה אבל מה שלא קיימוה איכא תשובה:
"Held the mountain over them like a barrel" - Even though they had already said “We will do and we will listen”, perhaps they retracted when they saw the great fire [on the mountain] that caused their souls to depart [...]
A view from space - what would you see in-between?
The Beis Hamikdash
קו"ח: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:
חזן: כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם. מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ. לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:
קו"ח: בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ: חזן: מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ. וְיָחוֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ עֶרֶב וָבוֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד. פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים:
קו"ח: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד:
חזן: הוּא אֱלֹהֵינוּ הוּא אָבִינוּ. הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. וְהוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמֹר. הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים:
The paradox is located in the way Hashem's name is written and spoken
יקוק
Hashem made space for the Jewish Nation
(א) חלק ראשון: פרק ב - בתכלית הבריאה
(ב) א. הנה התכלית בבריאה היה להטיב מטובו יתברך לזולתו.
(1) The purpose of creation is Hashem bestowing from his goodness to others.
(1) In the beginning God created the heaven and the earth.
