אידיהן של גוים

Byדניאל ונטורה

ברטנורא על משנה עבודה זרה א׳:א׳:א׳

לפני אידיהן של גויים. שם כינוי לגנאי לחגיהם ולמועדיהם:

תקציר הסוגיה מפי הרב יואל בן נון - בתור מבוא :

פרק ראשון במסכת עבודה זרה עוסק בהתרחקות מעובדי עבודה זרה בימי חגם. לכן עוסקות המשניות בתיאור חגיהם של עובדי העבודה זרה. 'קלנדא' ו'סטרנורא' הם שני חגים המוזכרים במשנה כחגי עבודה זרה. הגמרא מסבירה שקלנדא חל שמונה ימים אחרי תקופת טבת, שיא החורף – היום הקצר ביותר. סטרנורא חל שמונה ימים לפני תקופת טבת. הגמרא מביאה ברייתא שמסבירה את מקור החגים הללו. כאשר אדם הראשון הרגיש בחורף הראשון שהימים מתקצרים והלילות מתארכים הוא חשש שמא זה העונש שלו, זו המיתה שנגזרה עליו, לחיות בעולם של לילה. מייד הוא התיישב בתענית ובתפילה שמונה ימים. אחר שמונה ימים הוא ראה שהימים שוב מתארכים על חשבון הלילות, הוא הבין שאין זה עונש אלא זה מנהגו של עולם. מיד הוא עשה שמונה ימי חג. "לשנה האחרת" (בשנה הבאה) עשה את שניהם, גם את ימי התענית וגם את ימי החג של שנה שעברה. ימים טובים, ימי חג. אדם הראשון התכוון בחגיו לשם שמים, להודות לה'. עובדי העבודה זרה שבאו אחריו עשו באותם הימים חגים לשם עבודה זרה. סיפור זה ותיאור החג של אדם הראשון דומה מכמה מוטיבים לתיאור (המופיע בגמרא במסכת שבת) על קביעת חג החנוכה.

ביאור שטיינזלץ על עבודה זרה ח׳ א:ה׳

א משנה ואלו אידיהן של גוים: קלנדא, וסטרנורא, וקרטיסים, ויום גנוסיא (יום חגיגה) של מלכיהם, ויום הלידה ויום המיתה של מלכיהם, אלו דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: כל מיתה שיש בה שריפה פומבית — יש בה חג לעבודה זרה, ושאין בה שריפה — אין בה חג לעבודה זרה. אבל יום תגלחת זקנו ויום תגלחת בלוריתו, ויום שעלה בו מן הים, ויום שיצא מבית האסורין, וגוי שעשה משתה לבנו וחוגג באותו יום — בכל אלה אינו אסור במשא ומתן וכיוצא בזה אלא אותו היום ואותו האיש בלבד ולא אנשים אחרים.

Steinsaltz on Avodah Zarah 8a:5

...

עבודה זרה פירושה אמונה בגורם 'זר' שאינו הקב'ה ופולחן לגורם זה. בכך כלול מי שמאמין שיש יותר מא-ל אחד, או מי שמאמין שלאחד הנבראים יש כוח עצמאי שאינו נתון לשליטתו של הקב'ה. גם מי שמאמין רק בה', אבל 'עובד' (כלומר מתפלל או מקריב קרבנות וכדומה) לגורם אחר כדי ש'יתווך' בינו לבין הקב'ה, או מתוך רצון 'להמחיש' את מציאותו של ה', נחשב כעובד עבודה זרה. לעומת זאת, מי שאינו מאמין בא-להים כלל וחושב שהעולם קיים מעצמו, אינו נחשב כעובד ע'ז אלא ככופר, אך זה כמובן חמור לא פחות.מתוך אתר : שלום לעם

http://www.shalomlaam.co.il/alon/?id=1845

משנה עבודה זרה א׳:א׳

לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאֹל מֵהֶן, לְהַלְוֹתָן וְלִלְוֹת מֵהֶן, לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן:

Mishnah Avodah Zarah 1:1

During the three days preceding the festivals of the non-Jews, it is forbidden to do business with them, to lend them something or to borrow something from them, to lend [money] to them or to borrow [money] from them, to resolve your debt to them or to have them resolve their debt to you. Rabbi Yehuda says: One can have them resolve their debt since it causes him distress. They [the Sages] said to him: even though he might be in distress at the outset, eventually he will be joyful.

משנה עבודה זרה א׳:ג׳

וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם, קָלֶנְדָּא, וּסְטַרְנוּרָא, וּקְרָטֵסִים, וְיוֹם גְּנֻסְיָא שֶׁל מְלָכִים, וְיוֹם הַלֵּידָה, וְיוֹם הַמִּיתָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׂרֵפָה, יֶשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵפָה, אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה. יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ, יוֹם שֶׁעָלָה בוֹ מִן הַיָּם, וְיוֹם שֶׁיָּצָא בוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבָד:

Mishnah Avodah Zarah 1:3

And these, according to Rabbi Meir, are the festivals of the non-Jews: Kalendae, Saturnalia, Kratesim, kings' days of accession, the day of birth, and the day of death. And the Sages say: every funeral in which a conflagration is present [thereby] involves idol worship. One that has no conflagration does not involve idol worship. [A celebration of] the day on which a [non-Jewish] man cuts his beard or his hair, the day that he came ashore from the sea, and the day he was released from prison, and a pagan who made a feast for his son, [for all these] the prohibition extends only to that day and that man alone.

אוצר מדרשים, חופת אליהו, חופת אליהו רבה ע״ב

ע׳) שלשה אין להם קבורה הנהנה מאידיהן של גוים, ואוכל כאן ומברך במקום אחר, והמתכבד בקלון חבירו.

רשב״א על עבודה זרה ב׳ א:א׳

לפני אידיהן של גויים שלשה ימים וכו'. אסיקנא בגמרא (ו, א) דהני שלשה ימים בלא אידיהן. ומיהו בגולה אינו אסור אלא יום האיד בלבד, כדאמר שמואל (ז, ב), בגולה אינו אסור אלא יום האיד בלבד, והלכה כמותו. וכן פסק הרי"ף והרב בעל התרומות ז"ל (ספר התרומה סי' קלד).

רב נסים גאון על מסכת ברכות י׳ א:ב׳

למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג. פרש' גוג ומגוג הוא המזמור הראשון שכתוב בו יתיצבו מלכי ארץ קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג והתם בפרק לפני אידיהן של גוים (ע"ז דף ג) גרסי' לעתיד באים אומות העולם ומתגיירין ומניחין תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן ומזוזה בפתחיהן כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר להם על מי אתם באים על ה' ועל משיחו שנא' (תהלים ב) למה רגשו גוים [וגו'] יתיצבו מלכי ארץ מיד כל אחד ואחד מנתק מוסרותיו והולך לו שנא' ננתקה את מוסרותימו וגו' וכולא ברייתא:

עבודה זרה ב׳ א:א׳

מתני׳ לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם להשאילן ולשאול מהן להלוותן וללוות מהן לפורען ולפרוע מהן רבי יהודה אומר נפרעין מהן מפני שמיצר הוא לו אמרו לו אף על פי שמיצר הוא עכשיו שמח הוא לאחר זמן

Avodah Zarah 2a:1

MISHNA: On the three days before the festivals of gentiles the following actions are prohibited, as they would bring joy to the gentile, who would subsequently give thanks to his object of idol worship on his festival: It is prohibited to engage in business with them; to lend items to them or to borrow items from them; to lend money to them or to borrow money from them; and to repay debts owed to them or to collect repayment of debts from them. Rabbi Yehuda says: One may collect repayment of debts from them because this causes the gentile distress. The Rabbis said to Rabbi Yehuda: Even though he is distressed now, when he repays the money, he is happy afterward that he is relieved of the debt, and therefore there is concern that he will give thanks to his object of idol worship on his festival.

כל בו קי״ח:כ״ז

שלשה עזין הן ישראל באומות כלב בחיות תרנגול בעופות ויש אומרים אף עז בבהמה דקה ויש אומרים אף צלף באילנות. שלשה שאין להם מחילה גר שחזר לקלקולו והבא על אשתו נדה והמוכר תרומה לשם חולין. שלשה שאין להם קבורה הנהנה מאידיהן של גוים והאוכל במקום אחד ומברך במקום אחר והמתכבד בקלון חברו.